משתמש:M.t.lifshits/טיוטה 4/העמוד הראשי של מחר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום שבת, 27 באפריל 2024
י"ט בניסן ה'תשפ"ד
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

הידעת הידעת?

ג'ון קליז (מימין) ומייקל פאלין.
המערכון התוכי המת של מונטי פייתון, שהופיע לראשונה בתוכנית הטלוויזיה "הקרקס המעופף של מונטי פייתון" הוא אחד המערכונים הידועים והמפורסמים של החבורה. הוא מתאר אדם (ג'ון קליז) המגיע לחנות למכירת חיות מחמד כדי להתלונן על כך שנמכר לו תוכי מת, והמוכר (מייקל פאלין) טוען טיעונים אבסורדיים כדי להוכיח שהתוכי חי. הקונה לא מסכים עם טענותיו של המוכר, ומשתמש בשלל מטבעות לשון אנגליים שמשמעותם "מת" כדי לתאר את מצבו של התוכי. כשכותב המערכון גרהאם צ'אפמן מת בשנת 1989, ספד לו קליז ואמר, כמו במערכון, שצ'אפמן נפטר, הלך לעולמו, חדל להיות, שבק חיים, נפח את נשמתו והלך לפגוש את בוראו. קליז טען שהספד הומוריסטי שכזה הוא מחויב המציאות עם מותו של אדם כצ'אפמן.

פורטלים

פורטל היום

פורטל סוציולוגיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בסוציולוגיה. ניתן למצוא בו קישורים אל תחומי המשנה של הענף, מושגי יסוד בתחום, תאורטיקנים וגישות בסוציולוגיה ועוד.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
אמנות פיזיקה
גאוגרפיה כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

פֶּסַח מִצְרַיִם תּוֹרָתוֹ מַצָּה וּמָרוֹר
פֶּסַח דּוֹרוֹת תִּקְרָא לַשְּׁבוּיִים דְּרוֹר

עוּרָה לִקְרָאתִי וּרְאֵה!

הטיפ היומי הטיפ היומי

בוויקיפדיה אנו שואפים לתאר את הערכים באופן ענייני ואובייקטיבי. כחלק משאיפה זו, תוכן הכתוב בסגנון יח"צני מוסר ממנה. אם נתקלתם בתוכן כזה, מוזמנים לתקן את הניסוח כך שיהיה כתוב באופן המתאים יותר לאנציקלופדיה, או לדווח על כך בדף השיחה.

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

ערך מומלץ ערך מומלץ

חור שחור עם דסקת ספיחה, ה"בולע" כוכב אחר
חור שחור עם דסקת ספיחה, ה"בולע" כוכב אחר

חור שחור הוא עצם בעל שדה כבידה כה חזק עד ששום גוף, לרבות אור, אינו יכול להתנתק ממנו. אם ננסה לחשב את מהירות המילוט מהחור השחור, נמצא שהיא עוברת את מהירות האור. אף על פי שהחור השחור עצמו אינו מקרין (ומכאן מגיע שמו), תהליך קוונטי המכונה קרינת הוקינג גורם לפליטת קרינה וחלקיקים מהגבול החיצוני של החור השחור, הקרוי אופק אירועים. מסתו של החור השחור גדלה כאשר גוף חוצה את אופק האירועים מבחוץ פנימה, ומאידך, מסתו קטנה בעקבות קרינת הוקינג.

קיימות שתי שאלות פתוחות מפורסמות הקשורות לחורים שחורים. ידוע כי מאחורי כל אופק אירועים נמצאת סינגולריות. השאלה הראשונה היא שאלת נכונותה של השערת הצנזורה הקוסמית, לפיה כל סינגולריות מוסתרת מאיתנו על ידי אופק אירועים. השאלה השנייה קשורה למציאת פתרון לפרדוקס המידע הנובע מכך שחורים שחורים "מתאדים" מבלי לאבד מידע.

תמונת היום תמונת היום

"ארבעת הבנים" (הבן החכם בצד הימני העליון, הרשע - בצד השמאלי העליון, התם - בצד הימני התחתון, והבן שאינו יודע לשאול בצד השמאלי התחתון) מתוך "הגדת שיק" - הגדה של פסח שאוירה על ידי האמן הפולני-יהודי ארתור שיק בפולין בשנים 1934–1936. באותן שנים שילב שיק איורים אנטי-נאציים ביצירותיו. מפחד מהגרמנים, ביקשו הבריטים משיק להשמיט איורים אלו מההגדה. שיק מחק חלק מהסממנים הברורים, כגון צלבי הקרס על זרועותיהם של המצרים שהשגיחו על העבדים העברים, אולם הוא השאיר אחרים, כדוגמת שפמו של היטלר מעל שפתיו של "הבן הרשע" מארבעת הבנים
"ארבעת הבנים" (הבן החכם בצד הימני העליון, הרשע - בצד השמאלי העליון, התם - בצד הימני התחתון, והבן שאינו יודע לשאול בצד השמאלי התחתון) מתוך "הגדת שיק" - הגדה של פסח שאוירה על ידי האמן הפולני-יהודי ארתור שיק בפולין בשנים 1934–1936. באותן שנים שילב שיק איורים אנטי-נאציים ביצירותיו. מפחד מהגרמנים, ביקשו הבריטים משיק להשמיט איורים אלו מההגדה. שיק מחק חלק מהסממנים הברורים, כגון צלבי הקרס על זרועותיהם של המצרים שהשגיחו על העבדים העברים, אולם הוא השאיר אחרים, כדוגמת שפמו של היטלר מעל שפתיו של "הבן הרשע" מארבעת הבנים
הגדת שיק היא הגדה של פסח שאוירה על ידי האמן הפולני-יהודי ארתור שיק בפולין בשנים 19341936. באותן שנים שילב שיק איורים אנטי-נאציים ביצירותיו. מפחד מהגרמנים, ביקשו הבריטים משיק להשמיט איורים אלו מההגדה. שיק מחק חלק מהסממנים הברורים, כגון צלבי הקרס שעיטרו את זרועותיהם של המצרים שהשגיחו על העבדים העברים, אולם הוא השאיר אחרים, לדוגמה, שפמו של היטלר מעל שפתיו של "הבן הרשע" מארבעת הבנים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה דעותיו האנטי-נאציות של שיק התקבלו בהערכה בבריטניה ובארצות הברית.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

ציור המתאר את נטישת קפטן בליי ומלחיו בידי המורדים על ספינתו
ציור המתאר את נטישת קפטן בליי ומלחיו בידי המורדים על ספינתו

אירועים בלוח העברי

בנג'מין ד'יזראלי
בנג'מין ד'יזראלי

ערך מומלץ ערך מומלץ

חור שחור עם דסקת ספיחה, ה"בולע" כוכב אחר
חור שחור עם דסקת ספיחה, ה"בולע" כוכב אחר

חור שחור הוא עצם בעל שדה כבידה כה חזק עד ששום גוף, לרבות אור, אינו יכול להתנתק ממנו. אם ננסה לחשב את מהירות המילוט מהחור השחור, נמצא שהיא עוברת את מהירות האור. אף על פי שהחור השחור עצמו אינו מקרין (ומכאן מגיע שמו), תהליך קוונטי המכונה קרינת הוקינג גורם לפליטת קרינה וחלקיקים מהגבול החיצוני של החור השחור, הקרוי אופק אירועים. מסתו של החור השחור גדלה כאשר גוף חוצה את אופק האירועים מבחוץ פנימה, ומאידך, מסתו קטנה בעקבות קרינת הוקינג.

קיימות שתי שאלות פתוחות מפורסמות הקשורות לחורים שחורים. ידוע כי מאחורי כל אופק אירועים נמצאת סינגולריות. השאלה הראשונה היא שאלת נכונותה של השערת הצנזורה הקוסמית, לפיה כל סינגולריות מוסתרת מאיתנו על ידי אופק אירועים. השאלה השנייה קשורה למציאת פתרון לפרדוקס המידע הנובע מכך שחורים שחורים "מתאדים" מבלי לאבד מידע.

פורטלים

פורטל היום

פורטל סוציולוגיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בסוציולוגיה. ניתן למצוא בו קישורים אל תחומי המשנה של הענף, מושגי יסוד בתחום, תאורטיקנים וגישות בסוציולוגיה ועוד.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
אמנות פיזיקה
גאוגרפיה כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

פֶּסַח מִצְרַיִם תּוֹרָתוֹ מַצָּה וּמָרוֹר
פֶּסַח דּוֹרוֹת תִּקְרָא לַשְּׁבוּיִים דְּרוֹר

עוּרָה לִקְרָאתִי וּרְאֵה!

תמונת היום תמונת היום

"ארבעת הבנים" (הבן החכם בצד הימני העליון, הרשע - בצד השמאלי העליון, התם - בצד הימני התחתון, והבן שאינו יודע לשאול בצד השמאלי התחתון) מתוך "הגדת שיק" - הגדה של פסח שאוירה על ידי האמן הפולני-יהודי ארתור שיק בפולין בשנים 1934–1936. באותן שנים שילב שיק איורים אנטי-נאציים ביצירותיו. מפחד מהגרמנים, ביקשו הבריטים משיק להשמיט איורים אלו מההגדה. שיק מחק חלק מהסממנים הברורים, כגון צלבי הקרס על זרועותיהם של המצרים שהשגיחו על העבדים העברים, אולם הוא השאיר אחרים, כדוגמת שפמו של היטלר מעל שפתיו של "הבן הרשע" מארבעת הבנים
"ארבעת הבנים" (הבן החכם בצד הימני העליון, הרשע - בצד השמאלי העליון, התם - בצד הימני התחתון, והבן שאינו יודע לשאול בצד השמאלי התחתון) מתוך "הגדת שיק" - הגדה של פסח שאוירה על ידי האמן הפולני-יהודי ארתור שיק בפולין בשנים 1934–1936. באותן שנים שילב שיק איורים אנטי-נאציים ביצירותיו. מפחד מהגרמנים, ביקשו הבריטים משיק להשמיט איורים אלו מההגדה. שיק מחק חלק מהסממנים הברורים, כגון צלבי הקרס על זרועותיהם של המצרים שהשגיחו על העבדים העברים, אולם הוא השאיר אחרים, כדוגמת שפמו של היטלר מעל שפתיו של "הבן הרשע" מארבעת הבנים
הגדת שיק היא הגדה של פסח שאוירה על ידי האמן הפולני-יהודי ארתור שיק בפולין בשנים 19341936. באותן שנים שילב שיק איורים אנטי-נאציים ביצירותיו. מפחד מהגרמנים, ביקשו הבריטים משיק להשמיט איורים אלו מההגדה. שיק מחק חלק מהסממנים הברורים, כגון צלבי הקרס שעיטרו את זרועותיהם של המצרים שהשגיחו על העבדים העברים, אולם הוא השאיר אחרים, לדוגמה, שפמו של היטלר מעל שפתיו של "הבן הרשע" מארבעת הבנים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה דעותיו האנטי-נאציות של שיק התקבלו בהערכה בבריטניה ובארצות הברית.

הטיפ היומי הטיפ היומי

בוויקיפדיה אנו שואפים לתאר את הערכים באופן ענייני ואובייקטיבי. כחלק משאיפה זו, תוכן הכתוב בסגנון יח"צני מוסר ממנה. אם נתקלתם בתוכן כזה, מוזמנים לתקן את הניסוח כך שיהיה כתוב באופן המתאים יותר לאנציקלופדיה, או לדווח על כך בדף השיחה.

הידעת הידעת?

ג'ון קליז (מימין) ומייקל פאלין.
המערכון התוכי המת של מונטי פייתון, שהופיע לראשונה בתוכנית הטלוויזיה "הקרקס המעופף של מונטי פייתון" הוא אחד המערכונים הידועים והמפורסמים של החבורה. הוא מתאר אדם (ג'ון קליז) המגיע לחנות למכירת חיות מחמד כדי להתלונן על כך שנמכר לו תוכי מת, והמוכר (מייקל פאלין) טוען טיעונים אבסורדיים כדי להוכיח שהתוכי חי. הקונה לא מסכים עם טענותיו של המוכר, ומשתמש בשלל מטבעות לשון אנגליים שמשמעותם "מת" כדי לתאר את מצבו של התוכי. כשכותב המערכון גרהאם צ'אפמן מת בשנת 1989, ספד לו קליז ואמר, כמו במערכון, שצ'אפמן נפטר, הלך לעולמו, חדל להיות, שבק חיים, נפח את נשמתו והלך לפגוש את בוראו. קליז טען שהספד הומוריסטי שכזה הוא מחויב המציאות עם מותו של אדם כצ'אפמן.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

ציור המתאר את נטישת קפטן בליי ומלחיו בידי המורדים על ספינתו
ציור המתאר את נטישת קפטן בליי ומלחיו בידי המורדים על ספינתו

אירועים בלוח העברי

בנג'מין ד'יזראלי
בנג'מין ד'יזראלי

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

ויקיפדיה מופעלת על ידי קרן ויקימדיה, המפעילה מספר מיזמים רב־לשוניים וחופשיים נוספים:מיזמי ויקימדיה נוספים:

ויקיספרמטאויקיציטוטויקימיניםויקינתוניםויקימסעויקימילוןויקימדיה ישראלטקסטויקישיתוף

Welcome to the Hebrew Wikipedia. For assistance in other languages, please see the embassy.