חצרון בן פרץ
חצרון הוא דמות מקראית, בנו בכורו של פרץ בן יהודה ואחיו של חמול. הכתוב בספר במדבר מונה את חצרון עם אבות האומה הישראלית.[2] שמו של חצרון נזכר לראשונה ברשימת היחס בבראשית המונה את יעקב, בניו ומשפחותיהם אשר ירדו למצרים.[3] מאבותיו של דוד המלך.
חצרון נשא לאישה את בת מכיר כאשר היה בן שישים והיא ילדה לו את שגוב.[4] אביה אשתו השנייה של חצרון ילדה לו לאחר מותו את אשחור. ייתכן כי נישאה לחצרון שכבר הגיע לגיל מופלג ולאחר נישואיהם נפטר, והיא ילדה את בנה לאחר מותו.[5]
רשימות היחס המופיעות בספר דברי הימים ומספרות אודות ארגון משפחות יהודה נותנות מידע על משפחתו של חצרון. יש המחלקים את שבט יהודה לשתי קבוצות עיקריות- שהעיקרית ביניהן היא משפחתו של חצרון בן פרץ ועם הקבוצה השנייה היא של שאר משפחות יהודה. הקבוצה השייכת למשפחת בני חצרון נחלקת לבני ירחמאל ובני כלב בן יפונה, ובאמצע הקבוצה שעימה נמנה בית דוד.[6]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Perez - Hezron - Ram, The Web Gallery of Art
- ^ ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק כ"א
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק י"ב
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק כ"א
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק כ"ד
- ^ גרשון גליל, עולם התנ"ך: דברי הימים א', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 50