חצרון בן פרץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חצרון, פרץ ורם. שרטוט שנעשה מעבודת פרסקו מעשה ידי מיכלאנג'לו בקפלה הסיסטינית (1511-2), לפני שכוסתה על ידו מאוחר יותר (1520-30)[1]

חצרון בן פרץ, הוא דמות מקראית, בנו של פרץ בן יהודה. הכתוב בספר במדבר מונה את חצרון עם אבות האומה הישראלית.[2] שמו של חצרון נזכר לראשונה ברשימת היחס בבראשית המונה את יעקב, בניו ומשפחותיהם אשר ירדו למצרים.[3] מאבותיו של דוד המלך.

חצרון נשא לאישה את בת מכיר כאשר היה בן שישים והיא ילדה לו את שגוב.[4] אביה אשתו השנייה של חצרון ילדה לו לאחר מותו את אשחור. ייתכן כי נישאה לחצרון שכבר הגיע לגיל מופלג ולאחר נישואיהם נפטר, והיא ילדה את בנה לאחר מותו.[5]

רשימות היחס המופיעות בספר דברי הימים ומספרות אודות ארגון משפחות יהודה נותנות מידע על משפחתו של חצרון. יש המחלקים את שבט יהודה לשתי קבוצות עיקריות- שהעיקרית ביניהן היא משפחתו של חצרון בן פרץ ועם הקבוצה השנייה היא של שאר משפחות יהודה. הקבוצה השייכת למשפחת בני חצרון נחלקת לבני ירחמאל ובני כלב בן יפונה, ובאמצע הקבוצה שעימה נמנה בית דוד.[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]