צפע מצוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף צפע ארצישראלי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgצפע מצוי
Vipera palaestinae (צפע ארצישראלי).JPG
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
משפחה: צפעיים
תת־משפחה: צפעונים
סוג: צפע
מין: צפע מצוי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Vipera palaestinae
‏(פרנץ ורנר, 1938)
תחום תפוצה
Daboia palaestinae distribution.png
שמות נוספים

Daboia palaestinae

צפע מצוי אשר נתפס בחצר ומשוחרר לשדה מרוחק

צפע מצוי (שם לא תקני: צפע ארצישראלי; שם מדעי: Vipera palaestinae) הוא נחש ארסי ממשפחת הצפעיים, החי במרכז ובצפון ישראל, בסוריה, בירדן ובלבנון. הצפע המצוי הוא נחש לילי בעיקרו אולם לעתים ימצא פעיל בשעות היום. מבין 9 הנחשים הארסיים בישראל הוא הבולט והנפוץ ביותר, ולכן האחראי לרוב מקרי ההכשה, אף על פי שאינו הארסי ביותר.‏[1][2]

הצפע המצוי הוא בעל חיים מוגן והחזקתו בשבי אסורה, למעט מקרים בודדים בהם נעשה שימוש בנחשים בהיתר ממשלתי מיוחד לצורכי חינוך והסברה, מחקר מדעי או לצורך הפקת נסיוב נגד ארס לבתי חולים במחלבת הנחשים של ישראל.‏[3]

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך מיונו של הצפע המצוי כרוך במחלוקות רבות. עוד לפני שהזואולוג פרנץ ורנר מיין את הצפע המצוי ב-1938, נחש זה מוין כ-V. xanthina ולאחר מכן שוייך לצפע מזרחי על ידי הזואולוג ג'ורג' אלברט בולנז'רי בשנת 1896. רוברט מרטנס מיין ב-1952 חזרה את המין כ-V. xanthina והחשיבו כתת-מין שלו, ולאחריו זואולוגים אחרים מיינו את המין בשנת 2003 לסוג Daboia - שאליו משתייך מין יחיד והוא צפע הודי, ולכן שמו המדעי של הצפע המצוי בחלק מהמקורות הוא Daboia palaestinae. התוצאה של מחלוקות מיון אלו הן שרבים מהמחקרים שנעשו על נחש זה, חלקם מחקרים רפואיים, פורסמו תחת שמות מדעיים שונים לנחש.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצפע המצוי הוא היחיד ממשפחת הצפעונים המטיל ביצים בניגוד ליתר משפחתו המשריצים ולדות חיים, המילה צפע בלטינית (Vipera) היא הלחם המילים vivus pario שפירושם "התרבות חי", בשל העובדה שרוב משפחת הצפעונים משריצים ולדות חיים.
השם העברי צפע נזכר במקרא פעם אחת;
ָָָָָָָָָָ* ישעיה, י"ד, כ"ט: "אַל תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף."
השמות צִפְעוֹנִי וְהַצְּפִעוֹת מוזכרים אף הם במקרא בפסוקים שונים, ובפסוק הבא מוזכר ההבדל בין נחש שאינו ארסי היודע לנשוך לבין נחש ארסי המכיש ומפריש ארסו:
ָָָָָָָָָָ* משלי, כ"ג, ל"ב: "אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ"

תיאור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצפע המצוי גוף רחב יחסית, והוא מסתיים בזנב קצר, אצל הנקבות הזנב קצר ושמנמן יותר מאשר אצל הזכרים. אורכו של הנחש מגיע ל־1.35 מטרים ולמשקל 1.5 קילוגרם ולמעשה הוא הגדול מהנחשים הארסיים בארצנו.‏[2] צבעיו של הצפע המצוי הם במגוון רחב ומספקים לו הסוואה מעולה בסביבת מחייתו. בצפון הארץ צבעיו יהיו כהים יותר מהפרטים הדרומיים.‏[4] צבע הגב צהבהב חום ועליו פס עקלתון כהה לעתים יראה כמעוינים עבים המחוברים בשרשרת מקצה הזנב עד הראש הרחב ועליו סימן V, ושצורתו משולשת בשל בלוטות הארס בשני צידיו.‏[5] ישנם תיעודים נדירים ביותר של לבקנות.‏[4] תוחלת חייו של הצפע המצוי היא כ-16 שנה, ובשבי יכול לחיות מעל 20 שנה.‏[6][7]

זעמן מטבעות דומה במראהו וצבעיו לצפע המצוי, כאשר הסימנים העיקריים המבדילים בין השניים הם שאצל זעמן המטבעות יש צורת מטבעות כהות על גבו המופרדות אחת מהשנייה בניגוד למעוינים המחוברים זה לזה אצל הצפע המצוי, גופו דק יותר וזנבו ארוך ומחודד יותר. דוגמת דפוס צבעיו של זעמן המטבעות משרתת תופעה הנקראת חקיינות בטבע באמצעותה הזעמן מנסה להתחזות לצפע המצוי ולהרתיע טורפים מסוימים מלתקוף אותו בהתחזותו לנחש הארסי, תנועותיו וזקיפת גופו כאשר הוא מאוים מציגה כאילו הוא נכון להכיש.‏[8][9][10] פעמים רבות האדם הורג את זעמן המטבעות בשל זיהוי מוטעה בין השניים, על אף שזעמן מטבעות אינו ארסי, וניזון בין השאר מצפעים צעירים. שני אויביו הטבעיים והעיקריים של הצפע המצוי הם דורסים כגון חיוויאי הנחשים ויונקים טורפים כגון נמייה מצויה. בשנת 1964 בוצעה הרעלה רחבת היקף של נמיות, בעקבות כך אוכלוסיית הצפעים עלתה וכך גם מספר בני האדם שנפגעו מהם. עם התאוששות אוכלוסיית הנמיות מספר ההכשות הצטמצם.‏[11]

מפגשים לא קרואים עם האדם יסתיימו פעמים רבות במותו של הצפע המצוי אם מתוך חשש וסלידה מדימויו או מרצון להגנה עצמית. עם זאת, הצפע המצוי יבחר במנוסה כל עוד זו תתאפשר לו והכשה תתרחש כהגנה עצמית מפני תוקפו (תוקפו-במזיד או בשגגה). הצפע המצוי יתגונן במהלך עימות בנשיפות אוויר וניסיונות הכשה, וינסה להרתיע בזקיפת פלג גופו העליון ובשיטוחו בניסיון להראות גדול יותר, כאשר החלק המשוטח יוצג לעבר האיום.‏[4][5]

הצפע המצוי הוא נחש הפעיל בעיקר בלילה ובשעות הדמדומים, עם זאת ימצא לעתים מתחמם בשמש, בעיקר בימי האביב ובעונות מעבר.‏[4][12] אזורי מחייתו המובהקים הם בצפון הארץ ובמרכזה - החבל הים תיכוני, לרבות הגולן, הגליל, העמקים וכן מישור החוף. הוא אינו מצוי בפסגת החרמון, שבה מצוי צפע החרמון (V. bornmuelleri), וכן לא באזורי המדבר ובקרקע חולית, בהם מצויים נחשים אחרים (שאחדים מהם קרובי משפחתו). למעשה הוא הנחש הארסי היחיד הנפוץ בחבל הים התיכוני, יתר נחשי ישראל הארסיים חיים בעיקר באזורים מדבריים או מדבריים למחצה.‏[7] בספרות ישנה שמו הנפוץ היה צפע ארצישראלי, כך נותר שם זה שגור בפי רוב גם היום, אולם הצפע המצוי אינו אנדמי רק לישראל כי אם נמצא בכל לבנון, ומעט צפונה ממנה בחלק קטן יחסית במערב סוריה, וחלק מצפון מזרח ירדן (ראה מפת תפוצה). אזורי חיותו בסביבת משקים ושטחים חקלאיים, פרדסים, מטעים, וחורש וליד מקורות מים גדולים כגון אגמים טבעיים ומלאכותיים, שם ימצא לחות אותה הוא מעדיף ומיני מכרסמים רבים המהווים את עיקר מזונו. ככל הנראה מקום חיותו המקורי הוא בחורש ים-תיכוני ובעיקר באזור החורש והיערות המאפיינים את הגליל התחתון, וכושר הטיפוס שלו והעובדה שלעתים תכופות יימצא בין ענפי העץ או בגזע חלול מעידים על מוצא זה.‏[12] בשעות היום עשוי הצפע להימצא בפינות קרירות שונות: בין שיחים, עשבייה ועצים, בסלעים וכוכים, בקפלי קרקע שונים, בין פסולת חצר, בגדרות אבן, בביצות וכדומה. הצפע המצוי ימצא גם בישובי האדם.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבקוע של צפע מצוי

חיזור הצפע המצוי יחל בסוף עונת האביב, בעיקר בחודש מאי, מפגש שני זכרים בעונה זו ובמיוחד בקרבת נקבה יסתיים במה שמכונה "ריקוד מלחמה" שבמהלכו הזכרים יתלפפו אחד בשני וינסו לרתק האחד את ראשו של האחר לקרקע.‏[13] במהלך מאבק זה לא יהיו הכשות, אלא מפגן כוח בלבד שבסיומו הזכר שהפסיד במאבק ימלט. הזכר המנצח יבדוק את הנקבה באמצעות חוש הריח שלו וידע אם היא מוכנה להזדווגות, אז יכרוך את זנבו בשלה והזיווג יתרחש במהלך כמה שעות. לצפע המצוי תכונה ייחודית בין כל בני משפחת הצפעיים: זהו הצפע היחיד המביא צאצאים לעולם באמצעות הטלת ביצים ולא באמצעות השרצת ולדות חיים, המאפיינת את רוב מיני הצפעים (רבייה אוויפארית - oviparous).‏[14] תכונה זו התגלתה לראשונה ב-1955 בשני מכונים ביולוגים בישראל.‏[15] העוברים בתוך הביצים המוטלות יהיו מפותחים יחסית.‏[16] הטלת הביצים תתרחש בעיקר בחודשי הקיץ יולי-אוגוסט. הנקבה, בהתאם לגודלה, מטילה בין 10–30 ביצים באדמה לחה מהן סופגות הביצים לחות החיונית להתפתחות העוברים. לאחר ההטלה הנקבה עוזבת את הקן מבלי לשוב אליו. הביצים יבקעו לאחר 6 שבועות, כאשר האבקועים יגיחו מהביצה בגודל 20 ס"מ לערך והם עם מערכת ארס קטלנית כשל הוריהם.‏[4][14] האבקועים הצעירים יצודו לטאות וצפרדעים קטנות.‏[12] בשנתם הראשונה יכפילו הצעירים את גודלם וימשיכו לגדול כל ימי חייהם אם כי הגדילה העיקרית מתרחשת עד הבגרות המינית. בדומה לנחשים אחרים, לצורך הגדילה הצפע ישיל את השכבה החיצונית של עורו הישן (השכבה הקרנית של הקשקשים) כמה פעמים בכל אביב וקיץ.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפע מצוי, צולם בגן החיות התנ"כי

הצפע המצוי ניזון בעיקר ממכרסמים כגון חולדות עכברים ונברנים, קרפדות, זוחלים ובעלי חיים קטנים אחרים. הוא ניחן ביכולת טיפוס מרשימה למדי, המאפשרת לו לאכול גם גוזלים וציפורים.

לרוב, הצפע המצוי יארוב פסיבית לטרף שיחלוף על פניו.‏[14] בדומה לכל הנחשים, לצפע המצוי חוש ריח מפותח ביותר, והוא חושו המרכזי. הצפע מוציא את לשונו ואוסף את מולקולות הריח ומעבירם ל"איבר יעקובסון" הנמצא בחך העליון. איבר יעקובסון משדר את אותות הריח למוח. כך יודע לאתר הצפע המצוי מסלולים אשר מכרסמים נעים לאורכם בקביעות או ריכוזי אוכלוסיות שלהם, הצפע יארוב מוסתר ובחוסר תנועה מוחלט לאורך מסלולים אלו עד אשר יחלוף על פניו מכרסם. הכשת הטרף תהיה לרוב מהירה כברק, פחות מרבע שנייה‏[17] וזאת על מנת להימנע מפציעה מנשיכותיו של הטרף המותקף. המכרסם ימשיך לנוע בגסיסתו מרחק קצר עד אשר יוכרע מהשפעת הארס, אז הצפע ידע לאתרו באמצעות שביל הריח שהותיר אחריו וריח ממולקולות ייחודיות המצויות בארס (ראו בפרק הבא). הצפע יבלע את טרפו לרוב מכיוון הראש, עם כיוון הפרווה של המכרסם ומבנה עצמותיו, כך יחליק הטרף ביתר קלות אל תוך קיבתו של הנחש. הצפע מסוגל לאתר את טרפו גם באופן פעיל ולעקוב אחר שבילי הריח של הטרף עד למקום המצאו,‏[4] כגון מחילות ומאורות של מכרסמים או אזורים המהווים מוקד פעילותם. הצפע המצוי היה פחות נפוץ בעבר, התפשטות הערים וריבוי השדות החקלאיים ייצרו סביבה מרובת מכרסמים שאפשרה את צמיחת האוכלוסייה.‏[3]

ידוע כי זוחלים רבים צורכים נוזלים חיוניים מגוף הטרף, בתנאי שבי הצפע המצוי שותה מים וסביר שכך עושה גם בטבע.‏[12] צפעים ששיני הארס שלהם נעקרו למדו בתנאי שבי לנשוך למוות עכברים ללא שימוש בארס.‏[12] תצפיות לימדו כי הצפע המצוי יכיש את טרפו לעתים פעמיים ברצף, וכאשר הטרף יהיה ציפורים או צפרדעים הצפע עשוי לא להרפות מטרפו. התנהגות זו זוהתה גם כאשר הנחש לא הוזן תקופה ממושכת.‏[12]

ארס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארס
בלוטת הארס של ביטיס גבוני, השריר הדוחף את הארס החוצה מתוכה, וצינורית העברת הארס אל השן. מנגנון זה מאפיין את משפחת הצפעיים

מנגנון העברת הארס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשני צידי ראשו המשולש של הצפע המצוי נמצאות בלוטת הארס, מכל אחת מהן יוצאת צינורית אל אחת משתי שיניי ארס מעוקלות ארוכות וחלולות בקדמת הלסת העליונה (בדומה למזרק רפואי). כאשר הנחש פוער את לסתותיו השיניים הקדמיות והארוכות נשלפות ומזדקרות קדימה וכאשר ננעצות בבשר הקורבן השיניים החלולות מזריקות לתוך הבשר וכלי הדם ארס הישר מהבלוטות בצידי הראש. אל בלוטות הארס קשור שריר הפועל רפלקסיבית בזמן ההכשה ופעולתו לוחצת על הבלוטות ודוחפת מהן את נוזל הארס החוצה אל שיני הארס החלולות.

מנגנון פעולה והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארס התפתח בבעלי חיים רבים ומגוונים עד מאוד במהלך האבולוציה, וכיום מורכבותו ושונותו גדולה עד מאוד בין המינים. השימוש הנפוץ בארס אצל בעלי החיים הוא למטרת ציד הטרף והגנה עצמית מפני טורפים ואיומים אחרים והתפתחותו במהלך האבולוציה אצל כל מין ומין היא בתלות ישירה בסוג הטרף אותו הוא צד. כך התפתח גם ארס הצפע המצוי בהתאם לסוג הטרף המצוי בסביבתו ושממנו הוא ניזון. הארס מסוכן לבני אדם וליונקים אחרים, וגורם להמסה של הרקמות לא רק לצורך קטילת הקורבן, אלא גם כחלק מתהליך העיכול, שכן הוא הופך את הרקמות הרכות למעין "מרק" וכך כל מה שנותר לנחש לעשות הוא לבלוע את הטרף כאשר תהליך העיכול מתרחש גם כתוצאה ממיצי הקיבה של הנחש וגם בתוך גופו של הטרף כתוצאה מפעילות רעלני הארס והשפעתם. החלקים שלא ניתנים לעיכול כגון פרווה, ייפלטו מאוחר יותר בצואתו של הנחש.

ארס מורכב ברובו ממים, הוא נוזל סמיך שצבעו צהבהב צלול ומכיל חומרים חלבוניים שונים, מעט מלחים ועוד חומרים אנאורגניים. ארס הצפע המצוי מכיל כ-30 רכיבים שונים כאשר 16 מהם זוהו ובודדו, ביניהם פרוטאזות, אנזימים מפרקי ממברנות של תאי אנדותל הנמצאים בדפנות כלי הדם, רכיבים המשפיעים על קרישת הדם ועוד.‏[18] מבין רכיבים אלו ישנו שילוב של שני חומרים, האחד אנזים פוספוליפאז חומצי והשני חלבון בסיסי, כל אחד מהם כשלעצמו אינו רעיל, אולם השילוב של השניים קטלני.‏[19] רעלני הצפע המצוי העיקריים הם מסוג המוטוקסין והם מהווים כ-65% מהרכב הארס.‏[20] רעלנים אלו תוקפים ומפרקים את תאי דם אדומים בגוף הקורבן וגורמים להמוליזה, שיבוש מנגנון קרישת דם וכלי הדם (תרומבוציטופניה)‏[2] ולהרס רקמת תאים ומערכת הלימפה.‏[5] כ-2% ממרכיבי הארס שלו הם מסוג נוירוטוקסין הפוגע בתפקוד מערכת העצבים.‏[20] 2% ממרכיביו הם מסוג מיוטוקסין הגורמים לנקרוזה.‏[20] בשל ריכוז גבוה מאוד של חלבונים בארס הצפע, התפשטותו הראשונית בגוף הקורבן נעשית באמצעות מערכת הלימפה.‏[2]

ייצור הארס מושפע מטמפרטורה, לכן בחורף הצפע אינו מייצר כמעט ארס, עם זאת אין להסיק מכך שנחש חסר ארס בתקופת החורף בשל העובדה שטרם כניסתו לתרדמת חורף נשמר הארס הקיים בבלוטות,‏[21] התחדשות מלאי הארס היא כ-9 ימים ועד 3 שבועות לכמות המקסימלית. בשל ריבוי הכשות נחש הצפע נהוג לחשוב בטעות שהצפע הוא הנחש הארסי ביותר בארצנו אך לפי מדד ה-LD50 נחש שרף עין גדי הוא הארסי ביותר כאשר כמות זעירה של 0.06 מ"ג ארס שלו כוחה להרוג מחצית מאוכלוסיית עכברים במשקל כולל של ק"ג אחד (כלומר מדד ה-LD50 של שרף עין גדי הוא 0.06 מ"ג\ק"ג) כמות מקסימלית בבלוטת הארס שלו עצמתה להמית כ-50% מ-8,000 עכברים,‏[22][23] ארס רעיל משל הצפע המצוי יש גם לפתן שחור, וגם לאפעה מגוון המצוי בנגב ובגלבוע ומדד ה-LD50 שלו הוא 0.263 מ"ג\ק"ג ועוצמת הכמות המקסימלית בבלוטת הארס שלו להמית 50% מ-2,605 עכברים.‏[22][24] ארסו של צפע החרמון חלש יותר משל הצפע המצוי.‏[25] לשם השוואה מדד ה-LD50 של הצפע המצוי (בהזרקה אל הצפק - I.P‏[26]) הוא 9.4 מ"ג/ק"ג ועוצמת הכמות המקסימלית בבלוטת הארס שלו להמית 50% מ-1,188 עכברים.‏[22]

מחקרים הראו כי כרבע מהכשות הצפע המצוי הן "הכשות יבשות", כלומר הצפע לא מזריק במהלכן כל ארס.‏[27] ו"בהכשות רטובות" בהן מועבר ארס הצפע המצוי יזריק בממוצע בין 10%-45% מכמות בלוטת הארס שלו.‏[1][28] עובדה נוספת היא שהרכב הארס של הצפע המצוי ועוצמתו משתנה בתלות באזור מחייתו הגאוגרפי, בשל כך נסיוב שהפקתו מבוססת מארס צפע מצוי שנלכד בצפון הארץ לא יתאים בהכרח לטיפול בהכשת צפע מדרום הארץ מירדן או לבנון, לכן במחלבת הנחשים בישראל ישנו חדר המכיל קרוב ל-100 צפעים מצויים שנלכדו מכל האזורים בישראל ומהם חולבים את הארס ומכינים נסיוב שנוגדניו יתאימו לכל אזור בארץ.‏[3] בשל המשתנים הרבים, קשה לצפות ולהשוות במדויק את מידת הנזק הסופי כתוצאה מהכשה של נחש ארסי זה או אחר ואפילו נחשים מאותו המין.‏[1] אף על פי שצפע המצוי אינו הארסי ביותר, יש לו את כמות הארס הגדולה ביותר מנחשי הארץ באופן משמעותי והיא עשויה להגיע ל-1.15 גרם,‏[1]

חליבת ארס הנחש. החליבה מתבצעת באמצעות לחיצה בצידי ראש הנחש (על בלוטות הארס), לאחר זיקור שיניו.

לשם התרשמות, להלן כמויות ארס מרביות המתקבלות בחליבה מנחשים שונים (שלושת הנחשים האחרונים לא מאזורינו)‏[1];

הנחש כמות הארס הטרי במיליגרם כמות הארס היבש במיליגרם
צפע מצוי 1150 275
שפיפון 575 175
עכן גדול 275 65
אפעה 400 100
פתן שחור 100 25
עכסן יהלומי 6500 1500
ביטיס גבוני 3000 1000
קוברה מצרית 2500 700

להלן תוצאות ניסוי מעבדה שבוצעו בירדן לשם בדיקת עוצמת הארס של סוגי הנחשים, בניסויים דומים בארץ התקבלו תוצאות שונות, מה שמצביע על שונות בהרכב הארס באזורים השונים גם כשמדובר באותו המין‏[1];

הנחש כמות הארס הדרושה להמית עכבר
פתן שחור 8.9 מיליגרם
עכן חרטומים 13.5 מיליגרם
שפיפון 35 מיליגרם
צפע מצוי 38 מיליגרם

שימוש בארס לאיתור הטרף[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, סוג הארס הדומיננטי של הצפע המצוי, כמרבית הצפעיים, הוא המוטוקסין אשר לו השפעה פחות מהירה מנוירוטוקסין (רעלן עצבי) אולם לא פחות קטלנית. בשל ההשפעה המהירה וכמעט מִיָּדִית של ארס הנירוטוקסין (כדוגמת הממבה או רב פתן מלכותי) נחשים בעלי ארס זה נוטים להתמיד בנשיכתם בטרף עד לסיום גסיסתו המהירה וכך נמנעים מהצורך מחיפוש ואיתור גופת הטרף.

הצפע המצוי כרוב בני משפחתו מכיש ומנתק מגע במהירות גדולה כדי להימנע מפציעה כתוצאה ממאבק הטרף בו וגם כדי לחסוך באנרגיה הנדרשת לאחיזה ונשיכה ממושכת בטרף הנאבק להשתחרר. בשל שחרור הטרף לאחר הכשתו הצפע פיתח מנגנון מיוחד לאיתור גופתו לאחר שזה המשיך לנוע בגסיסתו מרחק קצר עד אשר הוכרע מהשפעת הארס. מחקרים מצאו כי צפעיים מגיבים יותר לגופת טרף מוכש מאשר לטרף שהומת בדרך שונה. כך מחקרים אלו מצאו כי בחלבוני ארס הצפע קיימות מולקולות המפיצות ריח ייחודי אשר מסייעות לצפע לאתר את גופת הטרף המוכש ומוכן לטריפה, בסביבה בה עשויים להימצא בעלי חיים נוספים מסוג הטרף אשר עקבות הריח שלהם עלולים לשבש את איתור הטרף המומת.‏[29]

הצפע המצוי והאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפע מצוי

בשל סוג הטרף שלו ואזור המחיה שלו, הצפע הוא נחש נפוץ יחסית באזורים מיושבים, ואין זה נדיר למצוא אותו סמוך לאתרי בניה, רפתות, לולים, ובמקרים מסוימים בתוך בתים (בבתים צמודי קרקע), שם הוא עלול להימצא סמוך למוקדי חום כמו מנוע של מקרר. הצפע מסוגל לטפס כדי לאתר מזון, בעצים מסתתר הצפע עד להגעתן של ציפורי שיר קטנות, בעליות גג וקומה שנייה ושלישית תר הצפע אחר עכברים וחולדות. בספטמבר 2012 נלכד צפע מצוי בקומה חמישית בבית מגורים בקריית שמונה.‏[30] כמו כן ישנם מספר דיווחים מהעשור האחרון על מציאת צפע מצוי בתוך כלי רכב.‏[31] הצפע המצוי מצד אחד מועיל מאוד לאדם בהדברת מכרסמים מזיקים ונושאי מחלות בסביבה חקלאית וסביבת מגוריו, אולם עם זאת עלול להוות לו סכנה. בשל העובדה כי הוא הנחש הנפוץ ביותר מבין 9 הנחשים הארסיים בארצנו הוא גם הבולט ביותר בעיני תושבי הארץ וכך שמו נעשה שגור בפי רוב. כאמור, התפתחות השדות החקלאיים ועמם התרבות מכרסמים רבים הניזונים מיבולם, כמו גם התפתחות הערים, גרמו לעליה במספריו של הצפע המצוי.‏[3]

דימוי נחש הצפע ושמו בקרב הציבור בישראל מהווה שם נרדף לסכנה, ובהתאם השימוש בו למטרות שונות. במלחמת המפרץ הססמה להפעלת מערכת האזעקה הייתה נחש צפע, והיא שודרה ברדיו ובטלוויזיה, בכל פעם שנורו טילי סקאד לעבר ישראל וכך ידעו אנשי המילואים להפעיל את מערכות הצופרים בערים השונות. השם צפע ניתן לכלי מלחמה שונים בצה"ל.

תסמיני הכשה וטיפול ראשוני מקובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלג גופו העליון של צפע מצוי בתצוגה מאיימת

הכשות הצפע המצוי, האפעה ושרף עין גדי הן המשמעותיות ביותר מסוגי הנחשים באזורינו, הן מבחינת שכיחותן והן מבחינת משמעותן הרפואית.‏[27] בהכשת הנחשים ממשפחת הצפעונים (צפע ואפעה) מזהים תסמינים מקומיים ראשונים של כאב עז ודוקר או שורף, סימני הכשה על העור ונפיחות. סימנים נוספים הם בחילה, הקאה, שלשול, חולשה, שינוי מנטאלי ותחושת נימול, התסמינים המערכתיים הם ירידת לחץ דם, בצקת בדרכי הנשימה, הפרעות במערכת קרישת דם ודמם פנימי.‏[27][32] כעבור זמן מה מתנפח האיבר המוכש, ובהמשך הוא משחיר ומתפתחות בו שלפוחיות המלאות בנוזל. הנפגע עלול לפתח הלם אנפילקטי, שיכול להסתיים בקטיעת הגף המוכשת, או אפילו במוות.‏[33]

להלן רשימה מפורטת יותר של התופעות הקליניות העיקריות כתוצאה מהכשת צפע מצוי‏[2];

תסמינים מקומיים תסמינים כלליים תופעות נוירולוגיות בדיקות מעבדה תופעות נוספות
כאב מקומי חזק חולשה ואי שקט פגיעה עצבית הקפית אנמיה עלול להיווצר הלם מוקדם וירידה פתאומית של לחץ הדם
בצקת בגפה המוכשת בחילה הקאה ושלשול שיתוק שרירי נשימה לויקוציטוזיס תסמונת לחץ מדורי - לחץ פנימי בתוך מדור
העלול לגרום ללחץ על רקמות וכלי הדם ולפגוע בזרימת
דם ובכך לפגוע בהגעת החמצן לשרירים וגרימת נקרוזה
ומוות לרקמות השונות.
דימום מקומי זיעה קרה איבוד הכרה אאוזינופיליה -
עליה במספר האאוזינופילים בספירת הדם
עלולה להיות תגובה אלרגית קיצונית וכתוצאה ירידת
לחץ דם מסכנת חיים.
שלפוחיות מלאות נוזל לימפאנגיטיס טכיקרדיה וירידה בלחץ דם טרומבוציטופניה
בצקת אנגיונוירוטית
סרפדת
דימום ממערכת העיכול
דימום ממערכת השתן
דימום מריריות
תסמונת הלם רעלי

הטיפול הראשוני בשטח המקובל כיום‏[33] להכשת צפע מצוי, ובכלל, כולל פעולות "עשה" ו"אל תעשה", ואלו עקרונות שיכול ליישם כל אדם, ואין נדרשים להם כישורים רפואיים ‏[27][34];
• יש להרגיע הנפגע והשכבת הנפגע במקום קריר ומוצל עד לפינויו במהירות האפשרית לבית החולים הקרוב. הרגעת הנפגע ומניעת מאמץ גופני מיותר ממנו מונעת התפשטות וספיגה מואצת של הארס בגופו עד למתן טיפול מתאים, לכן במידת האפשר יש לקבע את הגפה הפגועה ולהקפיד על מינימום תנועה.
• יש להזעיק בדחיפות את מד"א בטלפון חירום 101, ולקבל מהמוקד סיוע טלפוני מיידי והנחיות ברורות עד להגעת הצוות הרפואי למקום.
• יש לתעד את הדוגמה שעל גב הנחש. אין לנסות ללכוד את הנחש, אלא אך ורק לנסות ולצלם אותו על מנת שהצוות הרפואי יידע להתאים לנפגע את הטיפול הטוב ביותר במהירות הרבה ביותר.
• יש להסיר תכשיטים מגופו של הנפגע כדוגמת טבעות וצמידים מחשש לנפיחות האברים.
• אין לעכב פינוי הנפגע לבית החולים.
• אין למצוץ את ארס הנחש מגוף הנפגע.
• אין להניח חוסם עורקים על האזור שהוכש.
• אין לקרר את אזור ההכשה. קירור האזור יחמיר את הנזק ועלול להביא לקטיעת הגף המוכשת.
• אין לתת משקה אלכוהולי לנפגע, אלכוהול ממריץ את מחזור הדם.

הכשות קטלניות של צפע מצוי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלג גופו העליון של צפע מצוי

מומחים מגדירים מקרי מוות כתוצאה מהכשת הצפע המצוי בישראל כמקרים נדירים,‏[32] עם זאת בעשור האחרון מדווחים כמה מקרים;

  • ב-28 במאי 2006 תושב ביצרון בן 73 הוכש במרפסת ביתו, פונה במצב אנוש ומת באותו היום.‏[35]
  • ב-7 ביוני 2008 תושב שבי ציון בן 46 שמע במהלך הלילה רחשים משובך היונים שלו, במהלך בדיקתו בשובך הוכש בצווארו על ידי צפע מצוי, רץ לביתו להזעיק עזרה, פונה לטיפול נמרץ בהכרה, קיבל טיפול ראשוני נגד ארס ולאחר מכן חלה התדרדרות פתאומית במצבו. מת במהלך ניסיונות החייאה.‏[36]
  • ב-21 ביוני 2013 בן 56 הגיע עם אשתו ובתו לחוף חוקוק לאחר פעילות נמרצת באותו היום. בעלטת שעות הערב המאוחרות בסמוך לאוהל המשפחה הוכש בידו הימנית מנחש צפע שנכנס לתיקו ככל הנראה באחת העצירות המוקדמות באותו היום.‏[37] האיש איבד הכרתו, ולאחר ניסיונות החייאה ממושכים נקבע מותו.‏[38]
  • ב-27 ביוני 2015 תושבת עין זיוון בת 38 הוכשה על ידי צפע מצוי במהלך טיול באזור הירדן ההררי. פונתה במצב אנוש לטיפול נמרץ ולקתה בשבץ מוחי עוד באותו היום, מותה נקבע כ-4 ימים מאוחר יותר.‏[32]

חומרת ההכשה תלויה בראש ובראשונה בכמות הארס שהוזרקה, בכרבע מההכשות לא מוזרק כל ארס (הכשות אלו מכונות "הכשות יבשות").‏[27] גורמים נוספים הם גיל וגודל הפיסי של הנפגע ושל הנחש, בזמן שחלף מההכשה ועד הטיפול כמו גם מיקום ההכשה בגוף ואופיה - חשוב לציין כי יש נפגעים שהארס גורם אצלם לתגובה קשה באופן מיידי, ואילו אצל אחרים השפעות ההכשה מתפתחות באופן הדרגתי.‏[39] גורם מכריע לחומרת ההרעלה הוא רגישות אלרגית לארס הגורמת להלם אנפילקטי ובצקות שילחצו את קנה הנשימה ויגרמו למוות כתוצאה מחנק.‏[40]

המכנה המשותף למקרי המוות שצוינו הם שמועד ההתרחשות היה בסוף מאי או ביוני במהלכם החום הרב מממריץ את גופם בעל דם קר, כאשר הליך ייצור הארס מושפע אף הוא כתוצאה מהחום. עובדה נוספת היא שזמן זה חופף לתקופת החיזור של הנחש במהלכו הוא עשוי להיות אגרסיבי יותר. עם זאת, מוכרים דיווחים מבתי החולים על הכשות כבר מחודש פברואר.‏[37] בבית החולים זיו בצפת בלבד מטופלים בממוצע בין 30 ל-50 מקרי הכשות בשנה.‏[37] החל משנת 2000 הכשת נחש אינה מוגדרת כמחלה מחייבת דיווח על פי משרד הבריאות בישראל. עקב כך, לא קיים תיעוד מפורט של היקף ההכשות בישראל. הערכה המבוססת על דיווחים חלקיים מצביעה כי מדי שנה מתרחשים בין 300-200 מקרי הכשה כאשר מ–95% ממקרים אלו הם הכשות של צפע מצוי.‏[2][37][14] רוב המקרים בין אפריל עד ספטמבר. לאחר שנת 1955 פותח בישראל נסיוב נגד הכשת הצפע המצוי ומאז ירדו מקרי המות מהכשותיו באופן דרמטי.‏[11] עד אותה שנה כ-6% עד 10% מהכשות הסתיימו במוות. בין השנים 19651966 נרשם מספר שיא של כ-800 הכשות ו-8 מקרי מוות, ככל הנראה התופעה קשורה להדברת נמיות באותה השנה - האויב הטבעי של הצפע‏[12]

כ-300 הכשות חיות מחמד ובעלי חיים שונים מטופלים מדי שנה באמצעות וטרינרים.‏[41]

הפולמוס סביב ייצור הנסיוב בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נסיוב נגד ארס
עור נחש צפע מצוי תלוי בקיר חדר המיון בבית החולים ברזילי באשקלון. כך קורבנות ההכשה המובאים לטיפול מסוגלים לזהות את הנחש המכיש, ולקבל נסיוב מתאים.

תהליך הפקת נסיוב נגד ארס כרוך בהליך ארוך ויקר. ראשיתו בחליבת ארס מנחשי צפע רבים, הליך המסכן מאוד את העוסקים במלאכה זו ובהתאם כך גם מחירו הגבוה של הארס הגולמי. לאחר מכן מזריקים את הארס במינונים הדרגתיים, בתחילה מינונים קטנים המוגדלים עם הזמן, לקבוצת סוסים המוחזקים למטרה זו. נוכחות הארס במערכות הביולוגיות בגופו של הסוס מעוררת את מערכת החיסון המייצרת בתגובה ריכוז גדול של נוגדנים לארס בדמו. לאחר שתגובה זו נוצרת נוטלים את דם הסוסים, ובתהליך מעבדה מורכב מייצרים מנוגדנים אלו נסיוב נגד ארס הצפע.

בשנת 2009 החל משבר במחסור נסיוב הצפע המצוי בישראל, וכתוצאה מכך אספקת הנסיוב לווטרינרים הופסקה לחלוטין בשנת 2011.‏[42][43] משרד הבריאות החל בפרויקט לאומי לפיתוח וייצור הנסיוב, ובשנת 2009 מימן הקמת מתקן חדש בבית קמה השייך לחברת התרופות קמהדע בעלות של 20 מיליון שקל.‏[44] תוכנן כי קמהדע תייצר נסיובים בהיקף של 3.5 מיליון שקל בשנה.‏[44] פיתוח וייצור הנסיוב החדש תחת תנאי ייצור נאותים לא פתר את זמינות הנסיוב ועלות מנת נסיוב נסקה מ-1,000 ש"ח ליותר מ-5,000 ש"ח.‏[45] בעוד שהנסיוב זמין לשימוש בפציעות בני אדם וכלול בסל התרופות, טיפול בבעלי חיים שהוכשו כגון סוסים, כלבים חתולים וחיות מחמד אחרות לא התאפשר בשל העלות הגבוהה וכתוצאה בעלי חיים רבים מתו מהכשות נחשי הצפע.‏[45] בעקבות מחאת הווטרינרים במאי 2013 מדינת ישראל החלה ביבוא הנסיוב מספרד ובעיות עלותו וזמינותו נפתרו.‏[41]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 נחשים ארסיים והכשות נחשים מאתר מדרשת שדה בוקר- מרכז בינתחומי ללימודי נגב מדבר וסביבה
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הכשת נחש באזורים מדבריים בישראל: תיאור מקרה וסקירה מאתר חיל הרפואה של צה"ל
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 חדשות ערוץ 2, תיעוד ממחלבת הצפעים בישראל להפקת נסיוב רפואי, מאתר YouTube
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 צפע מצוי מאתר מן השדה
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 צפע ארץ ישראלי מאתר גן החיות התנכי
  6. ^ אורך החיים מאתר מדרשת שדה בוקר- מרכז בינתחומי ללימודי נגב מדבר וסביבה
  7. ^ 7.0 7.1 צפע ארצישראלי מאתר גן החיות הלימודי חיפה
  8. ^ Carl Gans, Biology of the reptilia. Academic Press, 1969 p.198
  9. ^ ד"ר בעז שחם, עד-לא-ידע חייתי: פורים בטבע 17 בפברואר 2013, אתר החברה להגנת הטבע
  10. ^ Yehuda L. Wernera & Eliezer Frankenberga, Ecology and Behaviour a Department of Zoology , The Hebrew University of Jerusalem , Jerusalem , 91904 , Israel ,HEAD TRIANGULATION IN TWO COLUBRINE SNAKES: PROBABLE BEHAVIOURAL REINFORCEMENT OF BATESIAN MIMICRY
  11. ^ 11.0 11.1 ד"ר אילנה שמיר, אנציקלופדיה אביב חדש: כרך 15, (2004), עמ' 93
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 12.4 12.5 12.6 ד"ר אברהם ארבל ועזריה אלון. החי והצומח של ארץ ישראל כרך 5 -דו-חיים וזוחלים. משרד הביטחון - ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע (1984), עמ' 146
  13. ^ palestine viper מאתר YouTube
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 פנחס אמתי., ועמוס בוסקילה. מדריך לזוחלים ודוחיים בישראל. ירושלים: כתר הוצאה לאור (2006). עמ' 292
  15. ^ יהודה פליקס., טבע וארץ בתנ"ך : פרקים באקולוגיה מקראית. י הוצאת ר' (1992). עמ' 196
  16. ^ D.R. Khanna (2004). Biology of Reptiles ,Discovery Publishing House. p 237
  17. ^ נחשים ארסיים בישראל, הכשות והטיפול בכבשים מאתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  18. ^ ד"ר ירון ברוכים, הכשה על ארבע: נחשים וחיות מחמד, באתר ynet‏, 28 באוגוסט 2014
  19. ^ Protein and cDNA Structures of an Acidic Phospholipase A2, the Enzymatic Part of an Unusual, Two-Component Toxin fromVipera palaestinae מאתר ScienceDirect
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 Pharmacological Aspects of Vipera xantina palestinae Venom באתר nih.gov
  21. ^ הכשות נחש – צפע ארץ ישראלי מאתר מוריה - מרכז רפואי וטרינרי לחיות מחמד
  22. ^ 22.0 22.1 22.2 LD50 of venomous snakes מאתר SnakeDataBase
  23. ^ בהזרקה אל הוריד - I.V
  24. ^ בהזרקה אל הצפק - I.P
  25. ^ פנחס אמתי., ועמוס בוסקילה. מדריך לזוחלים ודוחיים בישראל. ירושלים: כתר הוצאה לאור (2006). עמ' 296
  26. ^ מדד LD50 נבחן בין השאר בהזרקת הארס לאזורים שונים בגוף. הזרקה תת-עורית (S.C), הזרקה הישר לעורקים ולורידים (I.V), הזרקה לרקמות השריר (I.M), או אל הצפק (I.P)
  27. ^ 27.0 27.1 27.2 27.3 27.4 כיצד נימנע מהכשות, נשיכות ועקיצות, ומה מומלץ לעשות אם נפגענו ד"ר יעקב אסף, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בהדסה, מאתר מרכז רפואי הדסה
  28. ^ Venom Yield and Toxicities of Six Egyptian Snakes with a Description of a Procedure for Estimating the Amount of Venom Ejected by a Single Snake Bite
  29. ^ Saviola, A.J.; Chiszar, D.; Busch, C.; Mackessy, S.P. (201)."Molecular basis for prey relocation in viperid snakes". BMC Biology 11.
  30. ^ חדשות 2, ‏נחש צפע באורך 1.20 טיפס לקומה חמישית, באתר ‏mako‏‏, ‏02 בספטמבר 2012‏
  31. ^ כתבות מן התקשורת בנושא נחשים וזוחלים מאתר hyperviper.co.il
  32. ^ 32.0 32.1 32.2 ד"ר איתי גל ואחיה ראב"ד, מתה בת 38 שהוכשה על ידי נחש בטיול משפחתי בגליל העליון, באתר ynet‏, 01 ביולי 2015
  33. ^ 33.0 33.1 חדשות 2, ‏מדריך: כך תנהגו במקרה של הכשת נחש, באתר ‏mako‏‏, ‏22 ביוני 2013‏
  34. ^ הטיפול בהכשת נחש מאתר אריאל מדיק הדרכות וציוד רפואי
  35. ^ יובל אזולאי, בן 73 מת מנכישת נחש, באתר הארץ, 28 במאי 2006
  36. ^ שרון רופא אופיר, תושב שבי ציון הוכש למוות ע"י נחש צפע, באתר ynet‏, 07 ביוני 2008
  37. ^ 37.0 37.1 37.2 37.3 האסון בכנרת: "הנחש נכנס לתיק - והכיש את מיכאל ביד" 22 ביוני 2013
  38. ^ אחיה ראב"ד, נחש הכיש למוות גבר בקמפינג בכנרת, באתר ynet‏, 22 ביוני 2013
  39. ^ נגוהה שפרלינג הכשות ועקיצות: למהר לבית החולים באתר דוקטורז, 19 ביוני 2011
  40. ^ חדשות 2, ‏איך נמנעים מהכשה קטלנית של נחש?, באתר ‏mako‏‏, ‏13 ביוני 2013‏
  41. ^ 41.0 41.1 תומר פרת, עקב מחאת הווטרינרים, הוחל בייבוא נסיוב זול יותר נגד הכשת צפע, באתר הארץ, 05 במאי 2013
  42. ^ אלי אשכנזי, עונת הכשות הצפעים בעיצומה ומלאי הנסיובים לבעלי החיים אזל, באתר הארץ, 16 ביולי 2009
  43. ^ אלי אשכנזי, למרות ההתרעות: אזלו הנסיובים נגד הכשות צפע לבעלי חיים, באתר הארץ, 13 במאי 2011
  44. ^ 44.0 44.1 קמהדע תמכור למדינה נסיוב נגד ארס נחשים ב-35 מיליון שקל בעשור הקרוב מאתר באתר TheMarker
  45. ^ 45.0 45.1 אלי אשכנזי, מחיר נסיוב נגד הכשת נחש זינק מאלף ל-5,000 שקלים, באתר הארץ, 07 באפריל 2013