צפע מצוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף צפע ארצישראלי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgצפע מצוי
Vipera palaestinae (צפע ארצישראלי).JPG
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
משפחה: צפעיים
תת־משפחה: צפעונים
סוג: צפע
מין: צפע מצוי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Vipera palaestinae
‏(פרנץ ורנר, 1938)
תחום תפוצה
Daboia palaestinae distribution.png
צפע מצוי אשר נתפס בחצר משוחרר לשדה קרוב

צפע מצוי (שם לא תקני: צפע ארצישראלי; שם מדעי: Vipera palaestinae) הוא נחש ארסי ממשפחת הצפעיים, החי במרכז ובצפון ישראל, בסוריה, בירדן ובלבנון. הצפע המצוי הוא נחש לילי בעיקרו אולם לעתים ימצא פעיל בשעות היום. מבין 9 הנחשים הארסיים בישראל הוא הבולט והנפוץ ביותר, ולכן האחראי לרוב מקרי ההכשה, למרות שאינו הארסי ביותר.‏[1][2] הצפע המצוי הוא היחיד ממשפחת הצפעונים המטיל ביצים בניגוד ליתר משפחתו המשריצים ולדות חיים.

הצפע המצוי הוא בעל חיים מוגן והחזקתו בשבי אסורה, למעט מקרים בודדים בהם נעשה שימוש בנחשים בהיתר ממשלתי מיוחד לצורכי חינוך והסברה, מחקר מדעי או לצורך הפקת נסיוב נגד ארס לבתי חולים במחלבת הנחשים של ישראל.‏[3]

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך מיונו של הצפע המצוי כרוך במחלוקות רבות. עוד לפני שהזואולוג פרנץ ורנר מיין את הצפע המצוי ב-1938, נחש זה מוין כ-V. xanthina ולאחר מכן שוייך לצפע מזרחי על ידי הזואולוג גורג' אלברט בולנז'רי בשנת 1896. רוברט מרטנס מיין ב-1952 חזרה את המין כ-V. xanthina והחשיבו כתת-מין שלו, ולאחריו כמה מהזואולוגים ידועים מיינו אותו בשנת 2003 כסוג Daboia - שאליו משתייך מין יחיד והוא צפע הודי. התוצאה של מחלוקות מיון אלו הן שרבים מהמחקרים שנעשו על נחש זה, חלקם מחקרים רפואיים, פורסמו תחת שמות מדעיים שונים לנחש.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצפע המצוי הוא היחיד ממשפחת הצפעונים המטיל ביצים בניגוד ליתר משפחתו המשריצים ולדות חיים, המילה צפע בלטינית (Vipera) היא הלחם המילים vivus pario שפירושם "התרבות חי", בשל העובדה שרוב משפחת הצפעונים משריצים ולדות חיים.
השם העברי צפע נזכר במקרא פעם אחת;
ָָָָָָָָָָ* ישעיה, י"ד, כ"ט: "אַל תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף."
השמות צִפְעוֹנִי וְהַצְּפִעוֹת מוזכרים אף הם במקרא בפסוקים שונים.

תיאור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצפע המצוי גוף רחב יחסית, והוא מסתיים בזנב קצר, אצל הנקבות הזנב קצר ושמנמן יותר מאשר אצל הזכרים. אורכו של הנחש מגיע ל־1.35 מטרים ולמשקל 1.5 קילוגרם ולמעשה הוא הגדול מהנחשים הארסיים בארצנו.‏[2] צבעיו של הצפע המצוי הם במגוון רחב ומספקים לו הסוואה מעולה בסביבת מחייתו, בצפון הארץ בעיקר צבעיו יהיו כהים יותר מהפרטים הדרומיים.‏[4] צבע הגב צהבהב חום ועליו פס עקלתון כהה לעתים יראה כמעוינים עבים המחוברים בשרשרת מקצה הזנב עד הראש הרחב ועליו סימן V, ושצורתו משולשת בשל בלוטות הארס בשני צידיו.‏[5] ישנם תיעודים נדירים ביותר של לבקנות.‏[4] תוחלת חייו של הצפע המצוי היא כ-16 שנה, ובשבי יכול לחיות מעל 20 שנה.‏[6][7]

זעמן מטבעות מאוד דומה במראהו וצבעיו לצפע המצוי, כאשר הסימנים העיקריים המבדילים בין השניים הם שאצל זעמן המטבעות יש צורת מטבעות כהות על גבו המופרדות אחת מהשנייה בניגוד למעוינים המחוברים זה לזה אצל הצפע המצוי, גופו דק יותר וזנבו ארוך ומחודד יותר. פעמים רבות האדם הורג את זעמן המטבעות בשל זיהוי מוטעה בין השניים, על אף שזעמן מטבעות אינו ארסי, וניזון בין השאר מצפעים צעירים. שני אויביו הטבעיים והעיקריים של הצפע המצוי הם דורסים כגון חיוויאי הנחשים ויונקים טורפים כגון נמייה מצויה. בשנת 1964 בוצעה הרעלה רחבת היקף של נמיות, בעקבות כך אוכלוסיית הצפעים עלתה וכך גם מספר בני האדם שנפגעו מהם. עם התאוששות אוכלוסיית הנמיות מספר ההכשות הצטמצם.‏[8]

מפגשים לא קרואים עם האדם יסתיימו פעמים רבות במותו של הצפע המצוי אם מתוך חשש וסלידה מדימויו או מרצון להגנה עצמית. עם זאת, הצפע המצוי יבחר במנוסה כל עוד זו תתאפשר לו והכשה תתרחש כהגנה עצמית מפני תוקפו (תוקפו-במזיד או בשגגה). הצפע המצוי יתגונן במהלך עימות בנשיפות אוויר וניסיונות הכשה, וינסה להרתיע בזקיפת פלג גופו העליון ובשיטוחו בניסיון להראות גדול יותר, כאשר החלק המשוטח יוצג לעבר האיום.‏[4][5]

הצפע המצוי הוא נחש הפעיל בעיקר בלילה, יחד עם זאת ימצא לעתים מתחמם בשמש, בעיקר בימי האביב.‏[4] אזורי מחייתו המובהקים הם בצפון הארץ ובמרכזה - החבל הים תיכוני, לרבות הגולן, הגליל, העמקים וכן מישור החוף. הוא אינו מצוי בפסגת החרמון, שבה מצוי צפע החרמון (V. bornmuelleri), וכן לא באזורי המדבר, בהם מצויים נחשים אחרים (שאחדים מהם קרובי משפחתו). למעשה הוא הנחש הארסי היחיד הנפוץ בחבל הים התיכוני, יתר נחשי ישראל הארסיים חיים בעיקר באזורים מדבריים או מדבריים למחצה.‏[7] בספרות ישנה שמו הנפוץ היה צפע ארצישראלי, כך נותר שם זה שגור בפי רוב גם היום, אולם הצפע המצוי אינו אנדמי רק לישראל כי אם נמצא בכל לבנון, ומעט צפונה ממנה בחלק קטן יחסית במערב סוריה, וחלק מצפון מזרח ירדן (ראה מפת תפוצה). נפוץ במיוחד, אולם לא רק, ליד מקורות מים גדולים כגון אגמים טבעיים ומלאכותיים, שטחים חקלאיים פרדסים וחורשות שם ימצא לחות אותה הוא אוהב ומיני מכרסמים רבים המהווים את עיקר מזונו. בשעות היום עשוי הצפע להימצא בפינות קרירות שונות: בין השיחים עשבייה או עצים, בסלעים וכוכים, בקפלי קרקע שונים בין פסולת חצר וכדומה. הצפע המצוי ימצא גם בישובי האדם.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיזור הצפע המצוי יחל בסוף עונת האביב, בעיקר בחודש מאי, מפגש שני זכרים בעונה זו ובמיוחד בקרבת נקבה יסתיים במה שמכונה "ריקוד מלחמה" שבמהלכו הזכרים יתלפפו אחד בשני וינסו לרתק האחד את ראשו של האחר לקרקע.‏[9] במהלך מאבק זה לא יהיו הכשות, אלה מפגן כוח בלבד שבסיומו הזכר שהפסיד במאבק ימלט. הזכר המנצח יבדוק את הנקבה באמצעות חוש הריח שלו וידע אם היא מוכנה להזדווגות, אז יכרוך את זנבו בשלה והזיווג יתרחש במהלך כמה שעות. לצפע המצוי תכונה ייחודית בין כל בני משפחת הצפעיים: זהו הצפע היחיד המביא צאצאים לעולם באמצעות הטלת ביצים ולא באמצעות השרצת ולדות חיים, המאפיינת את רוב מיני הצפעים. הטלת הביצים תתרחש בעיקר בחודשי הקיץ יולי-אוגוסט. הנקבה, בהתאם לגודלה, מטילה בין 10-30 ביצים באדמה לחה מהן סופגות הביצים לחות החיונית להתפתחות העוברים. לאחר ההטלה הנקבה עוזבת את הקן מבלי לשוב אליו. הביצים יבקעו לאחר 6 שבועות, כאשר האבקועים יגיחו מהביצה בגודל 20 ס"מ לערך והם עם מערכת ארס קטלנית כשל הוריהם.‏[4] בשנתם הראשונה יכפילו הצעירים את גודלם וימשיכו לגדול כל ימי חייהם אם כי הגדילה העיקרית מתרחשת עד הבגרות המינית. בדומה לנחשים אחרים, לצורך הגדילה הצפע ישיל את השכבה החיצונית של עורו הישן (השכבה הקרנית של הקשקשים) כמה פעמים בכל אביב וקיץ. הצפע המצוי היה פחות נפוץ בעבר, התפשטות הערים וריבוי השדות החקלאיים ייצרו סביבה מרובת מכרסמים שאפשרה את צמיחת האוכלוסייה.‏[3]

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצפע המצוי ניזון בעיקר ממכרסמים כגון חולדות עכברים ונברנים, קרפדות, זוחלים ובעלי חיים קטנים אחרים. הוא ניחן ביכולת טיפוס מרשימה למדי, המאפשרת לו לאכול גם גוזלים וציפורים.

הצפע המצוי לא יצוד את טרפו בדרך כלל באופן אקטיבי אלה יארוב פסיבית לטרף שיחלוף על פניו. בדומה לכל הנחשים, לצפע המצוי חוש ריח מפותח ביותר, והוא חושו המרכזי. הצפע מוציא את לשונו ואוסף את מולקולות הריח ומעבירם ל"איבר יעקובסון" הנמצא בחך העליון. איבר יעקובסון משדר את אותות הריח למוח. כך יודע לאתר הצפע המצוי מסלולים אשר מכרסמים נעים לאורכם בקביעות, הצפע יארוב מוסתר ובחוסר תנועה מוחלט לאורך מסלולים אלו עד אשר יחלוף על פניו מכרסם. הכשת הטרף תהיה לרוב מהירה כברק, פחות מרבע שנייה‏[10] וזאת על מנת להימנע מפציעה מנשיכותיו של הטרף המותקף. המכרסם ימשיך לנוע בגסיסתו עד אשר ימות, ואז הצפע ידע לאתרו באמצעות שביל הריח שהותיר אחריו הטרף. הצפע יבלע את טרפו כמעט תמיד מכיוון הראש, עם כיוון הפרווה של המכרסם ומבנה עצמותיו, כך יחליק הטרף ביתר קלות אל תוך קיבתו של הנחש.

ארס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארס
בלוטת הארס, השריר הדוחף את הארס החוצה ממנה, וצינורית העברת הארס אל השן

מנגנון העברת הארס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשני צידי ראשו המשולש של הצפע המצוי נמצאות בלוטת הארס, מכל אחת מהן יוצאת צינורית אל אחת משתי שיניי ארס מעוקלות ארוכות וחלולות בקדמת הלסת העליונה (בדומה למזרק רפואי). כאשר הנחש פוער את לסתותיו השיניים הקדמיות והארוכות נשלפות ומזדקרות קדימה וכאשר ננעצות בבשר הקורבן השיניים החלולות מזריקות לתוך הבשר וכלי הדם ארס הישר מהבלוטות בצידי הראש. אל בלוטות הארס קשור שריר הפועל רפלקסיבית בזמן ההכשה ופעולתו לוחצת על הבלוטות ודוחפת מהן את נוזל הארס החוצה אל שיני הארס החלולות.

מנגנון פעולה והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארס התפתח בבעלי חיים רבים ומגוונים עד מאוד במהלך האבולוציה, וכיום מורכבותו ושונותו גדולה עד מאוד בין המינים. השימוש הנפוץ בארס אצל בעלי החיים הוא למטרת ציד הטרף והגנה עצמית מפני טורפים ואיומים אחרים והתפתחותו במהלך האבולוציה אצל כל מין ומין היא בתלות ישירה בסוג הטרף אותו הוא צד. כך התפתח גם ארס הצפע המצוי בהתאם לסוג הטרף המצוי בסביבתו ושממנו הוא ניזון. רעלני הצפע המצוי הם מסוג המוטוקסין, רעלנים אלו תוקפים ומפרקים את תאי דם אדומים בגוף הקורבן וגורמים להמוליזה, שיבוש מנגנון קרישת דם וכלי הדם (תרומבוציטופניה)‏[2] ולהרס רקמת תאים ומערכת הלימפה.‏[5] הארס מסוכן מאוד לבני אדם וליונקים אחרים, וגורם להמסה של הרקמות לא רק לצורך קטילת הקורבן, אלא גם כחלק מתהליך העיכול, שכן הוא הופך את הרקמות הרכות למעין "מרק" וכך כל מה שנותר לנחש לעשות הוא לבלוע את הטרף כאשר תהליך העיכול מתרחש גם כתוצאה ממיצי הקיבה של הנחש וגם בתוך גופו של הטרף כתוצאה מפעילות רעלני הארס והשפעתם. החלקים שלא ניתנים לעיכול כגון פרווה, ייפלטו מאוחר יותר בצואתו של הנחש.

ארס מורכב ברובו ממים, הוא נוזל סמיך שצבעו צהבהב צלול ומכיל חומרים חלבוניים שונים, מעט מלחים ועוד חומרים אנאורגניים. ארס הצפע המצוי הוא יוצא דופן, הוא עשוי בעיקר משני חומרים, האחד אנזים פוספוליפאז חומצי והשני חלבון בסיסי, כל אחד מהם כשלעצמו אינו רעיל, אולם השילוב של השניים קטלני.‏[11] בשל ריכוז גבוה מאוד של חלבונים בארס הצפע, התפשטותו הראשונית בגוף הקורבן נעשית באמצעות מערכת הלימפה.‏[2] ייצור הארס מושפע מטמפרטורה, לכן בחורף הצפע אינו מייצר כמעט ארס, יחד עם זאת אין להסיק מכך שנחש חסר ארס בתקופת החורף בשל העובדה שטרם כניסתו לתרדמת חורף הבלוטות מלאות,‏[12] התחדשות מלאי הארס היא כ-9 ימים ועד 3 שבועות לכמות המקסימלית. בשל ריבוי הכשות נחש הצפע נהוג לחשוב בטעות שהצפע הוא הנחש הארסי ביותר בארצנו אך לפי מדד ה-LD50 נחש שרף עין גדי הוא הארסי ביותר,‏[13] הכשה אחת שלו עוצמתה להמית כ-4,000 עכברים, ארס רעיל משל הצפע המצוי יש גם לפתן שחור, ולאפעה מגוון, המצוי בנגב ובגלבוע, והכשה אחת שלו עוצמתה להמית כ-1,000 עכברים.‏[13] לאחר שנת 1955 למדו להכין בישראל נסיוב נגד הכשת הצפע המצוי ומאז ירדו מקרי המות מהכשותיו באופן דרמטי.‏[8]

מחקרים הראו כי כרבע מההכשות הצפע המצוי הן "הכשות יבשות", כלומר הצפע לא מזריק במהלכן כל ארס.‏[14] על פי מחקרי מעבדה אחרים הצפע המצוי בדרך כלל יזריק בכל הכשה בממוצע רק כ-10% מכמות הארס שלו.‏[1] עובדה נוספת היא שהרכב הארס של הצפע המצוי ועוצמתו משתנה בתלות באזור מחייתו, בשל כך נסיוב שיוצר מצפע מצוי שנלכד בצפון הארץ לא יתאים בהכרח לטיפול בהכשת צפע מדרום הארץ מירדן או לבנון, לכן במחלבת הנחשים בישראל ישנו חדר המכיל קרוב ל-100 צפעים מצויים שנלכדו מכל האזורים בישראל ומהם חולבים את הארס ומכינים נסיוב המתאים לכל אזור בארץ.‏[3] בשל המשתנים הרבים, קשה לצפות ולהשוות במדויק את מידת הנזק הסופי כתוצאה מהכשה של נחש ארסי זה או אחר ואפילו נחשים מאותו המין.‏[1] אף על פי שצפע המצוי אינו הארסי ביותר, יש לו את כמות הארס הגדולה ביותר מנחשי הארץ באופן משמעותי והיא עשויה להגיע ל-1.15 גרם,‏[1]

חליבת ארס הנחש

לשם התרשמות, להלן כמויות ארס מרביות המתקבלות בחליבה מנחשים שונים (שלושת הנחשים האחרונים לא מאזורינו)‏[1];

הנחש כמות הארס הטרי במיליגרם כמות הארס היבש במיליגרם
צפע מצוי 1150 275
שפיפון 575 175
עכן גדול 275 65
אפעה 400 100
פתן שחור 100 25
עכסן יהלומי 6500 1500
ביטיס גבוני 3000 1000
קוברה מצרית 2500 700

להלן תוצאות ניסוי מעבדה שבוצעו בירדן לשם בדיקת עוצמת הארס של סוגי הנחשים, בניסויים דומים בארץ התקבלו תוצאות שונות, מה שמצביע על שונות בהרכב הארס באזורים השונים גם כשמדובר באותו המין‏[1];

הנחש כמות הארס הדרושה להמית עכבר
פתן שחור 8.9 מיליגרם
עכן חרטומים 13.5 מיליגרם
שפיפון 35 מיליגרם
צפע מצוי 38 מיליגרם

הצפע המצוי והאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפע מצוי

בשל סוג הטרף שלו ואזור המחיה שלו, הצפע הוא נחש נפוץ יחסית באזורים מיושבים, ואין זה נדיר למצוא אותו סמוך לאתרי בניה, רפתות, לולים, ובמקרים מסוימים בתוך בתים (בבתים צמודי קרקע), שם הוא עלול להימצא סמוך למוקדי חום כמו מנוע של מקרר. הצפע מסוגל לטפס כדי לאתר מזון, בעצים מסתתר הצפע עד להגעתן של ציפורי שיר קטנות, בעליות גג וקומה שנייה ושלישית תר הצפע אחר עכברים וחולדות. בספטמבר 2012 נלכד צפע מצוי בקומה חמישית בבית מגורים בקריית שמונה.‏[15] הצפע המצוי מצד אחד מועיל מאוד לאדם בהדברת מכרסמים מזיקים ונושאי מחלות בסביבה חקלאית וסביבת מגוריו, אולם יחד עם זאת עלול להוות לו סכנה. בשל העובדה כי הוא הנחש הנפוץ ביותר מבין 9 הנחשים הארסיים בארצנו הוא גם הבולט ביותר בעיני תושבי הארץ וכך שמו נעשה שגור בפי רוב. כאמור, התפתחות השדות החקלאיים ועמם התרבות מכרסמים רבים הניזונים מיבולם, כמו גם התפתחות הערים, גרמו לעליה במספריו של הצפע המצוי.‏[3]

תסמיני הכשה וטיפול ראשוני מקובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלג גופו העליון של צפע מצוי בתצוגה מאיימת

הכשות הצפע המצוי, האפעה ושרף עין גדי הן המשמעותיות ביותר מסוגי הנחשים באזורינו, הן מבחינת שכיחותן והן מבחינת משמעותן הרפואית.‏[14] בהכשת הנחשים ממשפחת הצפעונים (צפע ואפעה) מזהים תסמינים מקומיים ראשונים של כאב עז ודוקר או שורף, סימני הכשה על העור ונפיחות. סימנים נוספים הם בחילה, הקאה, שלשול, חולשה, שינוי מנטאלי ותחושת נימול, התסמינים המערכתיים הם ירידת לחץ דם, בצקת בדרכי הנשימה, הפרעות במערכת קרישת דם ודמם פנימי.‏[14][16] כעבור זמן מה מתנפח האיבר המוכש, ובהמשך הוא משחיר ומתפתחות בו שלפוחיות המלאות בנוזל. הנפגע עלול לפתח הלם אנפילקטי, שיכול להסתיים בקטיעת הגף המוכשת, או אפילו במוות.‏[17]

הטיפול הראשוני בשטח המקובל כיום‏[17] להכשת צפע מצוי, ובכלל, כולל פעולות "עשה" ו"אל תעשה", ואלו עקרונות שיכול ליישם כל אדם, ואין נדרשים להם כישורים רפואיים ‏[14][18];
• יש להרגיע הנפגע והשכבת הנפגע במקום קריר ומוצל עד לפינויו במהירות האפשרית לבית החולים הקרוב. הרגעת הנפגע ומניעת מאמץ גופני מיותר ממנו מונעת התפשטות וספיגה מואצת של הארס בגופו עד למתן טיפול מתאים, לכן במידת האפשר יש לקבע את הגפה הפגועה ולהקפיד על מינימום תנועה.
• יש להזעיק בדחיפות את מד"א בטלפון חירום 101, ולקבל מהמוקד סיוע טלפוני מיידי והנחיות ברורות עד להגעת הצוות הרפואי למקום.
• יש לתעד את הדוגמה שעל גב הנחש. אין לנסות ללכוד את הנחש, אלא אך ורק לנסות ולצלם אותו על מנת שהצוות הרפואי יידע להתאים לנפגע את הטיפול הטוב ביותר במהירות הרבה ביותר.
• אין לעכב פינוי הנפגע לבית החולים.
• אין למצוץ את ארס הנחש מגוף הנפגע.
• אין להניח חוסם עורקים על האזור שהוכש.
• אין לקרר את אזור ההכשה. קירור האזור יחמיר את הנזק ועלול להביא לקטיעת הגף המוכשת.
• אין לתת משקה אלכוהולי לנפגע, אלכוהול ממריץ את מחזור הדם.

הכשות קטלניות של צפע מצוי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלג גופו העליון של צפע מצוי

מומחים מגדירים מקרי מוות כתוצאה מהכשת הצפע המצוי בישראל כמקרים נדירים,‏[16] יחד עם זאת בעשור האחרון מדווחים כמה מקרים;

  • ביוני 2008 תושב שבי ציון בן 46 שמע במהלך הלילה רחשים משובך היונים שלו, במהלך בדיקתו בשובך הוכש בצווארו על ידי צפע מצוי, רץ לביתו להזעיק עזרה, פונה לטיפול נמרץ בהכרה, קיבל טיפול ראשוני נגד ארס ולאחר מכן חלה התדרדרות פתאומית במצבו. מת במהלך ניסיונות החייאה.‏[19]
  • ביוני 2013 בן 56 הגיע עם אשתו ובתו לחוף חוקוק לאחר פעילות נמרצת באותו היום. בעלטת שעות הערב המאוחרות בסמוך לאוהל המשפחה הוכש בידו הימנית מנחש צפע שנכנס לתיקו ככל הנראה באחת העצירות המוקדמות באותו היום.‏[20] האיש איבד הכרתו, ולאחר ניסיונות החייאה ממושכים נקבע מותו.‏[21]
  • ביוני 2015 תושבת עין זיוון בת 38 הוכשה על ידי צפע מצוי במהלך טיול באזור הירדן ההררי. פונתה במצב אנוש לטיפול נמרץ ולקתה בשבץ מוחי עוד באותו היום, מותה נקבע כ-4 ימים מאוחר יותר.‏[16]

חומרת ההכשה תלויה בראש ובראשונה בכמות הארס שהוזרקה, בכרבע מההכשות לא מוזרק כל ארס.‏[14] גורמים נוספים הם גיל וגודל הפיסי של הנפגע, בזמן שחלף מההכשה ועד הטיפול כמו גם מיקום ההכשה בגוף ואופיה - חשוב לציין כי יש נפגעים שהארס גורם אצלם לתגובה קשה באופן מיידי, ואילו אצל אחרים השפעות ההכשה מתפתחות באופן הדרגתי.‏[22] גורם מכריע לחומרת ההרעלה הוא רגישות אלרגית לארס הגורמת להלם אנפילקטי ובצקות שילחצו את קנה הנשימה ויגרמו למוות כתוצאה מחנק.‏[17]

המכנה המשותף למקרי המוות שצוינו הם פעילות גופנית נמרצת בסמוך להכשה או מיד לאחריה, ושלושתם התרחשו בחודש יוני במהלכו החום הרב מממריץ את גופם בעל דם קר, כאשר הליך ייצור הארס מושפע אף הוא כתוצאה מהחום. יחד עם זאת, מוכרים דיווחים מבתי החולים על הכשות כבר מחודש פברואר.‏[20] בבית החולים זיו בצפת בלבד מטופלים בממוצע בין 30 ל-50 מקרי הכשות בשנה.‏[20] החל משנת 2000 הכשת נחש אינה מוגדרת כמחלה מחייבת דיווח על פי משרד הבריאות בישראל. עקב כך, לא קיים תיעוד מפורט של היקף ההכשות בישראל. הערכה המבוססת על דיווחים חלקיים מצביעה כי מדי שנה מתרחשים בין 300-200 מקרי הכשה כאשר מ–95% ממקרים אלו הם הכשות של צפע מצוי.‏[2][20] רוב המקרים בין אפריל עד ספטמבר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 נחשים ארסיים והכשות נחשים מאתר מדרשת שדה בוקר- מרכז בינתחומי ללימודי נגב מדבר וסביבה
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 [http://www.refua.atal.idf.il/Sip_Storage/FILES/0/2950.pdf הכשת נחש באזורים מדבריים בישראל: תיאור מקרה וסקירה] מאתר חיל הרפואה של צה"ל
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 חדשות ערוץ 2, תיעוד ממחלבת הצפעים בישראל להפקת נסיוב רפואי, מאתר YouTube
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 צפע מצוי מאתר מן השדה
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 צפע ארץ ישראלי מאתר גן החיות התנכי
  6. ^ אורך החיים מאתר מדרשת שדה בוקר- מרכז בינתחומי ללימודי נגב מדבר וסביבה
  7. ^ 7.0 7.1 צפע ארצישראלי מאתר גן החיות הלימודי חיפה
  8. ^ 8.0 8.1 צפע מצוי מתוך אתר כותר
  9. ^ palestine viper מאתר YouTube
  10. ^ נחשים ארסיים בישראל, הכשות והטיפול בכבשים מאתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  11. ^ Protein and cDNA Structures of an Acidic Phospholipase A2, the Enzymatic Part of an Unusual, Two-Component Toxin fromVipera palaestinae מאתר ScienceDirect
  12. ^ הכשות נחש – צפע ארץ ישראלי מאתר מוריה - מרכז רפואי וטרינרי לחיות מחמד
  13. ^ 13.0 13.1 LD50 of venomous snakes מאתר SnakeDataBase
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 14.4 כיצד נימנע מהכשות, נשיכות ועקיצות, ומה מומלץ לעשות אם נפגענו ד"ר יעקב אסף, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בהדסה, מאתר מרכז רפואי הדסה
  15. ^ חדשות 2, ‏נחש צפע באורך 1.20 טיפס לקומה חמישית, באתר ‏mako‏‏, ‏02 בספטמבר 2012‏
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 ד"ר איתי גל ואחיה ראב"ד, מתה בת 38 שהוכשה על ידי נחש בטיול משפחתי בגליל העליון, באתר ynet‏, 01 ביולי 2015
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 חדשות 2, ‏מדריך: כך תנהגו במקרה של הכשת נחש, באתר ‏mako‏‏, ‏22 ביוני 2013‏
  18. ^ הטיפול בהכשת נחש מאתר אריאל מדיק הדרכות וציוד רפואי
  19. ^ שרון רופא אופיר, תושב שבי ציון הוכש למוות ע"י נחש צפע, באתר ynet‏, 07 ביוני 2008
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 20.3 האסון בכינרת: "הנחש נכנס לתיק - והכיש את מיכאל ביד" 22 ביוני 2013
  21. ^ אחיה ראב"ד, נחש הכיש למוות גבר בקמפינג בכנרת, באתר ynet‏, 22 ביוני 2013
  22. ^ נגוהה שפרלינג הכשות ועקיצות: למהר לבית החולים באתר דוקטורז, 19 ליוני 2011