צפע מצוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgצפע מצוי
Vipera palaestinae - D7-12-5116.JPG
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
משפחה: צפעיים
תת־משפחה: צפעונים
סוג: צפע
מין: צפע מצוי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Vipera palaestinae
תחום תפוצה
Daboia palaestinae distribution.png
צפע מצוי מכורבל

צפע מצוי (שם לא תקני: צפע ארצישראלי; שם מדעי: Vipera palaestinae[1] ) הוא נחש ארסי ממשפחת הצפעיים, החי במרכז ובצפון ישראל, בסוריה, בירדן ובלבנון. זהו הנחש הארסי הנפוץ ביותר בישראל, והאחראי העיקרי לרוב המכריע של מקרי ההכשה המתרחשים מעת לעת. הנחש הינו חיה שמורה ואין להרוג אותה גם כאשר היא נתפסת בשבי.

לצפע המצוי גוף רחב יחסית, והוא מסתיים בזנב קצר (אצל הנקבות הזנב קצר יותר מאשר אצל הזכרים). אורכו של הנחש מגיע ל־1.35 מטרים. צבע הגב צהבהב ועליו פס עקלתון כהה, המתמשך מקצה הזנב עד הראש הרחב שצורתו משולשת (פס זה יכול להראות לעתים גם כמעוינים מחוברים). לצפע המצוי תכונה ייחודית בין כל בני משפחת הצפעיים: זהו הצפע היחיד המביא צאצאים לעולם באמצעות הטלת ביצים ולא באמצעות השרצת ולדות חיים, המאפיינת את רוב מיני הצפעים. הצפע המצוי הוא נחש מוגן והחזקתו באופן פרטי אסורה, למעט מקרים בודדים שבהם נעשה שימוש בנחשים לצורכי מחקר מדעי או לצורך הפקת נסיוב.

ארס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארס הצפע המצוי הוא ארס המוטוקסי, והוא פוגע בכלי הדם ובמערכת הלימפה. הארס מסוכן מאוד לבני אדם, וגורם להמסה של רקמות, ולמעשה הוא משמש לא רק לקטילת הקורבן, אלא מהווה גם חלק מתהליך העיכול, שכן הוא הופך את כל הרקמות הרכות בגוף למעין "מרק" וכך כל מה שנותר לנחש לעשות הוא לבלוע את הקורבן המת ולעכל אותו לאט וביסודיות. החלקים הבלתי עכילים כגון פרווה, ייפלטו מאוחר יותר בצואתו של הנחש.

בשל ריבוי הכשות נחש הצפע נהוג לחשוב בטעות שהצפע הוא "הנחש הארסי ביותר בארץ" אך לפי מדד הLD50‏[2] נחש השרף עין גדי הוא הארסי ביותר בארץ, למעשה ארסי פי 4-5 יותר מהצפע בריכוז הארס.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצפע המצוי הוא נחש פעיל לילה, ואזורי מחייתו המובהקים הם החבל הים תיכוני, לרבות הגולן, הגליל, העמקים וכן מישור החוף. הוא אינו מצוי בפסגת החרמון, שבה מצוי צפע החרמון (V. bornmuelleri), וכן לא באזורי המדבר, בהם מצויים נחשים אחרים (שאחדים מהם קרובי משפחתו).

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצפע המצוי ניזון בעיקר ממכרסמים, קרפדות, ובעלי חיים קטנים אחרים. הוא ניחן ביכולת טיפוס מרשימה למדי, המאפשרת לו לאכול גם גוזלים וציפורים. בשעות היום עשוי הצפע להימצא בפינות קרירות שונות: מתחת לשיחים, סלעים או קפלי קרקע שונים.

הצפע המצוי והאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל סוג הטרף שלו ואזור המחיה שלו, הצפע הוא נחש נפוץ יחסית באזורים מיושבים, ואין זה נדיר למצוא אותו סמוך לאתרי בניה, רפתות, לולים, ובמקרים מסוימים בתוך הבית (בבתים צמודי קרקע), שם הוא עלול להימצא סמוך למוקדי חום כמו מנוע של מקרר. הצפע מסוגל לטפס כדי לאתר מזון, בעצים מסתתר הצפע עד להגעתן של ציפורי שיר קטנות, בעליות גג וקומה שנייה ושלישית תר הצפע אחר עכברים וחולדות.

הכשה של צפע עלולה לגרום לכאב חזק מאוד באיבר המוכש. כעבור זמן מה מתנפח האיבר המוכש, ובהמשך הוא משחיר ומתפתחות בו שלפוחיות המלאות בנוזל. הנפגע עלול לפתח הלם, שיכול להסתיים בקטיעת הגף המוכשת, או אפילו במוות. הטיפול המקובל היום להכשת הצפע כולל את הרגעת הנפגע והשכבת הנפגע במקום קריר ומוצל עד לפינויו (במהירות האפשרית) לבית החולים הקרוב, לקבלת נסיוב.

אין לקבע את אזור ההכשה, לבצע חסימת עורקים או לנסות לנקז את הארס. פעולות אלו עלולות לגרום ליותר נזק מאשר להועיל.

הכשות קטלניות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שמומחים מגדירים מקרי מוות כתוצאה מהכשת הצפע המצוי כמקרים נדירים‏[3] בעשור האחרון ידועים כמה מקרים.

  • ביוני 2008 תושב שבי ציון בן 46 שמע במהלך הלילה רחשים משובך היונים שלו, במהלך בדיקתו בשובך הוכש בצווארו על ידי צפע מצוי, רץ לביתו להזעיק עזרה, פונה לטיפול נמרץ בהכרה, קיבל טיפול ראשוני נגד ארס ולאחר מכן חלה התדרדרות פתאומית במצבו. מת במהלך ניסיונות החייאה‏[4].
  • ביוני 2013 בן 56 הגיע עם אשתו ובתו לחוף חוקוק לאחר פעילות נמרצת באותו היום. בעלטת שעות הערב המאוחרות בסמוך לאוהל המשפחה הוכש בידו הימנית מנחש צפע שנכנס לתיקו ככל הנראה באחת העצירות המוקדמות באותו היום‏[5]. האיש איבד הכרתו, ולאחר ניסיונות החייאה ממושכים נקבע מותו‏[6].
  • ביוני 2015 תושבת עין זיוון בת 38 הוכשה על ידי צפע מצוי במהלך טיול באזור הירדן ההררי. פונתה במצב אנוש לטיפול נמרץ ולקתה בשבץ מוחי עוד באותו היום, מותה נקבע כ-4 ימים מאוחר יותר‏[3].

חומרת ההכשה תלויה בגודל הנחש, בגיל ובגודל הפיסי של הנפגע, בזמן שחלף מההכשה ובמיקום ההכשה בגוף ואופיה. המכנה המשותף למקרים שצוינו הם פעילות גופנית נמרצת בסמוך להכשה או מיד לאחריה, ושלושתם התרחשו בחודש יוני במהלכו החום הרב מעיר את הנחשים מתרדמת החורף ובלוטות הארס שלהם מלאות לגמרי, וניכרת עליה במקרי הכשות בחודש זה, על אף שמוכרים דיווחים בבתי החולים על הכשות כבר מחודש פברואר[5]. בבית החולים זיו בצפת בלבד מטופלים בממוצע בין 30 ל-50 מקרי הכשות בשנה‏[5].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המילה צפע בלטינית (Vipera) היא הלחם המילים vivus pario = התרבות חי.
  2. ^ http://snakedatabase.org/pages/LD50.php
  3. ^ 3.0 3.1 ד"ר איתי גל ואחיה ראב"ד, מתה בת 38 שהוכשה על ידי נחש בטיול משפחתי בגליל העליון, באתר ynet‏, 01 ביולי 2015
  4. ^ שרון רופא אופיר, תושב שבי ציון הוכש למוות ע"י נחש צפע, באתר ynet‏, 07 ביוני 2008
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 האסון בכינרת: "הנחש נכנס לתיק - והכיש את מיכאל ביד" 22 ביוני 2013
  6. ^ אחיה ראב"ד, נחש הכיש למוות גבר בקמפינג בכנרת, באתר ynet‏, 22 ביוני 2013