מעברות
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | עמק חפר |
| גובה ממוצע[1] | 14 מטר |
| תאריך ייסוד | 1933 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 997 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.4% בשנה |
(למפת נתניה רגילה)   מעברות  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
5 מתוך 10 |
| http://www.maabarot.org.il | |
מַעְבָּרוֹת הוא קיבוץ בעמק חפר על שפת נחל אלכסנדר, בתחומי מועצה אזורית עמק חפר. זהו אחד מארבעת הקיבוצים שייסדו את תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתו של קיבוץ מעברות בקיבוץ ג' שהוקם ב-1925 על ידי חלוצים מתנועת השומר הצעיר שעלו לארץ ישראל מבוקובינה ומבסרביה שבממלכת רומניה וישבו במשך כעשר שנים בחיפה עד שקיבלו קרקע להתיישבות קבע. בין 1929 ל-1930 עלו ראשוני חברי תנועת השומר הצעיר מבולגריה והתיישבו תחילה בקבוץ משמר העמק. בהתאם להצעת הקיבוץ הארצי התאחד גרעין עולי בולגריה עם חברי קיבוץ ג'. שתי הקבוצות הקימו מחנה אוהלים זמני ליד שכונת בת גלים של ימינו וחבריהן עבדו בעבודות מזדמנות בעיר חיפה, הגברים בבניין והנשים ככובסות. לאחר מכן הצטרפה אליהם קבוצה מהשומר הצעיר בהונגריה. קיבוץ ג' התפלג על רקע אידאולוגי וחלק מהחברים הקימו את גבעת חיים ביולי 1932.
העלייה לקרקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בערב ראש השנה, 25 בספטמבר 1933, הגיע גרעין המתיישבים לוואדי חווארת, חבריו הקימו ארבעה צריפים ומסביבם בנו גדר. ב-1936 השתרע היישוב על 447 דונמים ומנה 172 נפשות, מהם 137 בגירים ו-35 ילדים. התושבים עסקו בפלחה, ברפתנות ובלולנות. בזמן המרד הערבי הגדול הוצתו שדות היישוב וחלק ממחסני היבולים, והיו עימותים עם הבדווים שהתיישבו בסמוך לו.
התבססות הקיבוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1939 הניבו לראשונה עצי ההדר תפוזים ובמקביל נקלטה בקיבוץ קבוצת עולי עליית הנוער מגרמניה הנאצית. במהלך מלחמת העולם השנייה גדל שטח היישוב לכדי 1,000 דונמים, שהיו בבעלותו, ועוד כ-1,200 בחכירה. בשלהי 1945 מנתה אוכלוסיית הקיבוץ 260 נפשות, מתוכם 33 ילדים שהצליחו להימלט מממלכת יוגוסלביה[3]. לאחר מלחמת העולם השנייה נקלטו בקיבוץ עולים מצ'ילה.
לאחר הקמת המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1955 חי ופעל במקום עם משפחתו הצ'לן הצרפתי פול טורטלייה, שהתלהב מהאידיאלים של הקיבוץ. הוא אף הלחין כאן את יצירתו "סימפוניית ישראל". בקרבת הקיבוץ נתגלה ב-1966 בית קברות מתקופת הברונזה התיכונה I[4]. נתגלו כתריסר קברים אשר מתוכם 7 בשימוש. באחד הקברים נתגלה ראש גרזן שאופייני לתקופה ואיפשר לתארך את בית הקברות.
הקיבוץ ידוע היום בעיקר בזכות מפעל המזון שלו "מוצרי מעברות" (מטרנה, ובונזו ולה-קט) ובית החרושת לתרופות "תרימה". בקיבוץ מגדלים כותנה, ליצ'י וכו', כמו כן יש משק חלב ובריכת דגים. כמו כן רכשו את חברת תוספי המזון אלטמן ואת חברת 'אדמה' למוצרי מזון אורגניים[5]. ב-2017, בעקבות מכירת מטרנה, צפוי הקיבוץ לרווחי הון בסדר גודל של כ-450 מיליון ש"ח, שמשמעותם הכלכלית בחלוקה פוטנציאלית, ושווה תעניק לכל חבר קיבוץ כ-600,000 ש"ח.[דרוש מקור]
במקום היה בית ספר תיכון אזורי גדול, "רמות חפר", אולם בשנת 2014 עזב בית ספר את "גבעת המוסד" של הקיבוץ והתאחד עם מבואות ים במכמורת. בספטמבר 2017 נפתח בית ספר יסודי ייחודי ברוח מונטסורית, בשם "סימני דרך". המוסך המרכזי של קואופרטיב ההובלה "עמק חפר" צמוד לקיבוץ. הקיבוץ נחשב לקיבוץ שיתופי אשר לא עבר תהליכי הפרטה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Maabarot.org.il - אתר האינטרנט של הקיבוץ
- אוסף קיבוץ מעברות - משפחת דיקשטיין מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
- ניר טל ואורנה יפת, מכירת מניות קיבוץ מעברות במטרנה; כל חבר ירוויח יותר מ-600 אלף שקל, באתר כלכליסט, 14 בפברואר 2017
חגי עמית, יורם גביזון, אחרי האקזיט, הקיבוצניקים מתלבטים: מה עושים עם חצי מיליארד שקל?, באתר TheMarker, 23 בפברואר 2017- מטרנה באתר אוסם
- מיקי גרינפלד, מנכ"לית מטרנה אפרת גילת מונתה למנכ"לית מעברות, באתר כלכליסט, 28 במאי 2017
- מיכאל יעקובסון, הכי קרוב אליך, וילה: קיבוץ מעברות זורק את המורשת לטובת נדל"ן, באתר Xnet, 7 בספטמבר 2017
מעברות (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ אלברט רומנו, "עליה והתיישבות", בתוך: אנצקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים 1967, עמ' 432-436.
- ^ ג. שרוני, גם למעברות - ייחוס "אבות", מעריב, 21 ביוני 1966
- ^ מוצרי מעברות
| ||||||||||||||
בקרת זהויות  |
|
|---|