קורבן יולדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קורבן יולדת הוא קורבן שהובא על ידי יולדת לבית המקדש, בזמן שהיה קיים. קורבן היולדת מאפשר לאשה לאכול בשר קורבן, או להיכנס אל בית המקדש, דברים שאסורים לה משעה שילדה. קורבן היולדת מובא 40 יום לאחר לידת בן, ו-80 יום לאחר לידת בת. הקורבן מתחלק לשני חלקים - עולה וחטאת. לקורבן העולה מביאה האשה כבש בן שנה, ואם היא ענייה, היא מביאה תור או בן יונה. לקורבן החטאת מביאה האישה תור או בן יונה, בין ענייה ובין עשירה.

קורבן יולדת במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורבן היולדת מפורט בתחילת פרשת תזריע (ספר ויקרא, פרק י"ב, פסוקים א'-ח'):

וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ, לְבֵן אוֹ לְבַת, תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן-יוֹנָה אוֹ-תֹר לְחַטָּאת, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד אֶל-הַכֹּהֵן.
וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי יְהוָה וְכִפֶּר עָלֶיהָ, וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ: זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת, לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה.
וְאִם-לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה--וְלָקְחָה שְׁתֵּי-תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת, וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה.

חטאת היולדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על קורבן החטאת שמביאה היולדת ישנה שאלה מפורסמת. וכי מה חטאה היולדת שעליה להביא קורבן הבא בדרך כלל על חטא?

לשאלה זו הוצעו תשובות שונות. התלמוד הבבלי במסכת נדה, דף ל"א, עמוד ב' מבאר: "שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחי: מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קרבן? אמר להן: בשעה שכורעת לילד, קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה, לפיכך אמרה תורה תביא קרבן". מיד מגיעה העמדה האחרת:
"מתקיף לה רב יוסף: והא מזידה היא ובחרטה תליא מילתא ועוד קרבן שבועה בעי איתויי".
לפי המדרש, קורבן החטאת בא לסמל את גדלות האל, ולעומתו את קטנות האדם, הבאה לידי ביטוי בלידה.[1]

הרד"צ הופמן מסביר כי את קורבן החטאת מביאים כל אלה שהיו מרוחקים בבית המקדש, ובכללם היולדת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נחמה ליבוביץ', עיונים חדשים בספר ויקרא, קורבן היולדת. (ירושלים תשמ"ג)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדרש רבה לפרשת תזריע, ומדרש ילמדנו שם