The Fame (בעברית: תהילה) הוא אלבום הבכורה של זמרת הפופ והפזמונאית האמריקאיתליידי גאגא. האלבום יצא ב-19 באוגוסט2008 על ידי חברת התקליטיםאינטרסקופ רקורדס. לאחר שתמללה והלחינה שירים רבים לאמנים מפורסמים, הוציאה גאגא את האלבום הראשון שלה. הנושא העיקרי בו עוסק האלבום הוא הרגשת הפרסום אותה כל אחד יכול לחוות. גאגא עבדה עם מספר מפיקים על האלבום, רד וואן, מרטין קירשנבאום, ורוב פוסארי. השירים הושרו ברובם מאהבתה של גאגא לפרסום, ועוסקים במורכבויות של סגנון החיים של "העשירים והמפורסמים", כפי שהיא רואה אותו. מבחינה מוזיקלית, האלבום מאופיין במקצבים שהיו פופולריים בשנות ה-70, כמו האלקטרופופ והסינת'פופ בשילוב עם מוזיקת דאנס.
האלבום זכה לביקורות חיוביות רבות, כשהבולטות ביניהן שיבחו את גאגא על היכולת למצוא תבניות מוזיקליות מרעננות, ומבחינה ווקאלית אף השוו אותה לסולנית להקת No Doubt, גוון סטפאני. האלבום הגיע למקום הראשון בבריטניה, קנדה, אוסטריה, גרמניה, שווייץ ואירלנד ובארצות הברית הגיע למקום השני במצעד הבילבורד ולמקום הראשון במצעד אלבומי הדאנס. ברחבי העולם מכר מעל 15 מיליון עותקים ונכון לנובמבר 2010 והוא נכלל ברשימת האלבומים הנמכרים בכול הזמנים. במצעד הבילבורד 200 הוא מוכתר כיום כאלבום השביעי המצליח ביותר של זמרת עם כ-208 שבועות ששהה בו.
שני הסינגלים הראשונים שיצאו מהאלבום, "Just Dance" ו-"Poker Face", היו ללהיטים בינלאומיים, כש-Just Dance הגיע למקום הראשון בלמעלה מ-8 מדינות, כולל מצעד הבילבורד הוט 100 בארצות הברית. "Poker Face" הגיע למקום הראשון כמעט בכל שוקיי המוזיקה הגדולים, והיה לסינגל השני ברצף של גאגא שהגיע למקום הראשון בארצות הברית נוסף לעוד כ-25 מדינות. השיר הוא גם הראשון של גאגא עם תואר יהלום בארצות הברית לאחר שמכר מעל 10 מיליון עותקים. שלושת הסינגלים הבאים היו, "(Eh, Eh (Nothing Else I Can Say" , "LoveGame" ו-"Papaprazzi". גאגא קידמה את האלבום כשהופיעה עם השירים בתוכניות טלוויזיה מפורסמות והשיקה את סיבוב ההופעות הראשון שלה, "The Fame Ball Tour". בנוסף, האלבום צורף למיני אלבום החדש של גאגא "The Fame Monster". ב-2 בדצמבר2009, הועמד לשישה פרסים בטקס הגראמי וזכה בפרס שיר הדאנס בזכות "Poker Face". האלבום אף היה מועמד לפרס אלבום השנה שבו לא זכה, אך כן זכה בפרס האלבום האלקטרוני\דאנס הטוב ביותר. ב-6 בפברואר זכה בפרס "האלבום הבינלאומי הטוב ביותר" בטקס פרסי המוזיקה הבריטית לשנת 2010, והוא מוכתר כ-12 המצליח ביותר בהיסטורית הבילבורד 200.
מגזין התרבות רולינג סטון דירג את האלבום הבכורה זה ברשימתם "100 האלבומי הבכורה הטובים ביותר בכל הזמנים" במקום ה-95.[1]
בעודה מבססת את עצמה כאמנית כשהיא מופיעה ברחבי מועדוני ניו יורק, גאגא הוציאה את אלבומה הראשון, "The Fame".[2] בהתייחס לשם האלבום, הסבירה כי, "The Fame מדבר על איך כל אחד יכול להרגיש מפורסם ... תרבות הפופ היא אמנות, זה לא הופך אותך למגניב אם אתה שונא אותה, אז חיבקתי אותה וכולכם יכולים לשמוע את זה דרך האלבום. מה שכן, זוהי תהילה שניתנת לשיתוף. אני רוצה להזמין את כולכם למסיבה, אני רוצה שאנשים ירגישו חלק מסגנון החיים הזה".[3] גאגא הצהירה בריאיון עם רשת MTV הבריטית שהיא עבדה על האלבום במשך שנתיים וחצי והשלימה חצי ממנו בשבוע הראשון של ינואר 2008.[4] בנוסף לכתיבת המילים, גאגא גם הלחינה את השירים יחד עם מפיק האלבום רד וואן. לפיה, השיר הראשון "Just Dance" הוא שיר שמח, הוא מדבר אל הלב של אנשים בתקופות קשות בחייהם. "LoveGame", השיר השני, מדברת מהידלקות קצרה שחשה גאגא כלפי זר במועדון לילה, כשלאחר מכן פנתה אליו והכריזה "אני רוצה לרקוד על מקל הדיסקו שלך". השיר עצמו נכתב תוך ארבע דקות ומתבסס על קצב הדיסקו. לשיר האחרון, "Paparazzi", עורבו מספר משמעויות, אך גאגא הסבירה בריאיון שהשיר מספר אודות מאמציה והרעב לתהילה ואהבה. שיר אהבה במהותו, "Paparazzi" התעסק בפיתוייה של המדיה והתעמק בשאלה האם אדם יכול להיות נגיש לאהבה ותהילה בו זמנית.
"Poker Face" נכתב על בני זוגה של גאגא שעסקו בהימורים, אך גם סיפר אודות התנסויותיה הביסקסואליות, והפנטזיות שלה על נשים מקיימות יחסי מין עם גברים, כשבכך בא הייצוג ל-"פני הפוקר" שלה. השיר "Boys, Boys, Boys" מהאלבום, קיבל את שמו כניגוד לשיר של מוטלי קרו "Girls, Girls, Girls". גאגא הסבירה שהיא רצתה גרסה נשית לשיר, שגם "רוקרים" יאהבו. "Beautiful, Dirty, Rich" סיפר אודות תקופת הגילוי העצמי שלה, כשהיא חיה בלואר איסט סייד וצורכת סמים במסיבות. "(Eh, Eh (Nothing Else I Can Say" דיבר על פרידה מבן-זוג ומציאת חדש. הבלדה מהאלבום "Brown Eyes" נכתב בהשפעת הלהקה קווין, ולפי גאגא, זהו השיר הכי רגיש באלבום. גאגא הבהירה עוד יותר את הרעיונות שמאחורי התהילה, ואת ההשראות והחזיונות שלה לאלבום. היא האמינה כי הדבר החשוב ביותר חסר במוזיקת פופ עכשווית והוא שילוב של דימויים חזותיים של האמן עם המוזיקה. היא שילבה את התיאטרון בהופעותיה של השירים וקיוותה שאנשים ישימו לב לאומנות הביצוע שהיא מנסה להחזיר לאלבום ולמוזיקה שלו. לדבריה המוזיקה הנחתה אותה באורח החיים שלה לפני התגלותה ככוכבת פופ.[5]
מבחינה מוזיקלית, האלבום מלא בהשפעות של אמני רוק משנות ה-70 המאוחרות כמו דייוויד בואי וקווין. גאגא שילבה בו מקצבים שונים של גלאם רוק יחד עם מלודיות פופ קליטות ליצור מה שנקרא במילותיה, "פופ תיאטרלי".[6][7] שירים כמו "Poker Face", "Just Dance" ו-"LoveGame" הם שירים קצביים עם השפעות שונות. "Just Dance" ו-"Love Game" הם שירי קצביים (Uptempo), בעוד ש-"Poker Face" משתייך יותר לסוגה "מטאל אפל" עם נגיעות פופ בפזמון. "Just Dance" מבוסס בעיקר על מוזיקה משולבת, כאשר ל-"LoveGame" יש קצב שהולך לכיוון מוזיקת הדאנס, ואילו השיר מהאלבום "Money Honey" ניתן למצוא עיבודי טכנו קלים. כל אלו באו בשילוב עם מערכות מוזיקה לצלילים אלקטרוניים ומעט נגיעות של אר אנד בי.[8] "Paparazzi" עובד במיוחד לטונים יותר "חושניים",[9] ו-"Summerboy" מזכיר את סגנונה של הלהקה בלונדי. "Eh, Eh" הוא קצת יותר בלדה בהשוואה לשאר שירי הדאנס.[7] לשיר יש תחושת סינת'פופ משנות ה-80,[9] ובנוסף גם קיבל השוואות לשירה של הזמרת ריהאנה משנת 2007, "Umbrella".[10]
באופן כללי השירים מהאלבום מדברים על איך אתה מרגיש כמפורסם ועל השגת פופולריות. "Poker Face" מדבר על רמיזות מיניות והתגרות, גאגא גם סיפרה בריאיון לעיתון הבריטי "דיילי סטאר" כי הוא מדברת על בלבול באהבה ומין, בעוד ש-"Just Dance" מדבר על מצב שכרות במסיבה עם משחק המילים, "מה הולך על הרצפה? אני אוהבת את התקליט הזה מותק אבל אינני יכולה לראות ישר יותר".[11] "LoveGame" משקף אהבה, תהילה ומיניות - שזה נושא האלבום,[12] ו-"Paparazzi" מדבר על מעריץ אובססיבי שעוקב אחרי האמן האהוב עליו ומכריז שהוא "המעריץ הגדול ביותר".[13] כמו כן, המילים גם משקפות את התשוקה בלכידת תשומת לבה של המצלמה.[14]
הרעיון של The Fame כל הזמן מתקדם. ביסודו של דבר, אם אין לך כלום - לא כסף, לא תהילה - אתה עדיין יכול להרגיש יפה ועשיר. הוא מדבר על החלטות ושאיפות - דברים שאתה משאיר בחיים שלך ובהם אתה מאמין.
הכל מתרכז בגילוי עצמי וביצירתיות. התקליט עצמו מאוד מרכז, אבל גם רוחני ... המוזיקה מיועדת לתת השראה לאנשים להרגיש בדרך מסוימת לגבי עצמם, כך שיוכלו ליצור, בחייהם שלהם, חוש של 'תהילה פנימית' שיוכלו להקרין לעולם והטבע חסר-הדאגות של האלבום הוא שיקוף של הקרן הזאת. אני אוהבת להשרות רעיונות מעניינים לעבר העולם כולו דרך עדשות הפופ.
בארצות הברית, The Fame הופיע לראשונה במקום ה-17 במצעד הבילבורד 200 עם מכירות של כ-24,000 עותקים ב-15 בנובמבר 2008.[15][16] לאחר הטלטלות במצעדים, עלה למקום העשירי במרץ 2009.[17] לאחר זמן לא רב האלבום הגיע למקום הרביעי במצעד אלבומי הדאנס\אלקטרונים בבילבורד אך כבר הגיע לפסגת המצעד בעבר ושוהה במשך 369 שבועות לא רצופים במצעד.[18] בחודש מרץ 2010, האלבום הוכתר כפלטינה מרובעת בארצות הברית עם מכירות של מעל ל-4,779,450 מיליון עותקים,[19] ועם שחרורו של המיני אלבוםThe Fame Monster כמהדורת דלוקס האלבום קפץ למקום ה-6 מהמקום ה-34 במצעד הבילבורד 200.[20]
נכון לחודש אפריל 2016 נמכר במעל ל-4.7 מיליון עותקים בארצות הברית,[21] ובכך נחשב לאלבום הדיגיטלי ה-17 הנמכר ביותר בכול הזמנים עם מכירות של מעל ל-1.086 מיליון עותקים דיגיטליים.[22][23][24] לאחר הופעתה במופע המחצית של הסופרבול LI בשנת 2017 The Fame חזר למצעד הבילבורד 200 למקום ה-6 עם כ-17,000 עותקים.[25] האלבום הוא גם השביעי המצליח ביותר בכול הזמנים של זמרת במצעד בכך ששהה בו כ-207 שבועות וה-12 המצליח בכול הזמנים מתוך כ-200 אלבומים שונים.[26][27] האלבום הוא החמישי הנמכר ביותר לשנת 2009. בקנדה, הגיע למקום הראשון במצעד והוכתר כתואר פלטינה 7х על ידי תעשיית ההקלטות של קנדה עם מעל 560,000 עותקים עד היום ו-476,000 עותקים עד לחודש מרץ 2011.[28][29]
בצרפת, The Fame הופיע לראשונה במספר 73 ועלה למקום השני למשך חמישה שבועות. האלבום הוכתר כתואר יהלום על ידי תעשיית ההקלטות של צרפת, ונכון לחודש פברואר 2012 הוא מכר כ-650,000 עותקים במדינה.[30][31] באירלנד האלבום הגיע למקום השמיני לראשונה,[32] ובשבועו החמישי במצעד עלה למקום הראשון ושהה בו משך כ-2 שבועות רצופים.[33] באירופה, האלבום הגיע לפסגת המצעד "100 האלבומים המובילים של אירופה".[34] ובפסגת המצעדים של אוסטרליה וגרמניה.[35] בגרמניה האלבום הפך לאלבום הרביעי הנמכר ביותר בהורדות דיגיטליות בהיסטוריה.[36] הוא אף הגיע ל-20 המובילים במקסיקו, בלגיה, צ'ילה, דנמרק, יוון, הונגריה, הולנד, נורווגיה, פולין, רוסיה, ושווייץ וברחבי העולם מכר מעל 15 מיליון עותקים נכון לנובמבר 2010.[35][37]
בבריטניה הופיע לראשונה במקום השלישי עם כ-25,228 עותקים בשבועו הראשון.[38] אחרי ששהה עשרה שבועות בעשרת הגדולים, עקף את אלבומו של הזמר רונאן קיטינג ועלה למקום הראשון ומאז שהה ארבעה שבועות רצופים בפסגת המצעד.[39] הוא הוכתר כפלטינה 10х עם מכירות של מעל ל-2,940,000 עותקים,[40] והפך לאלבום הראשון בהיסטוריה שהפך למעמד פלטינה במכירות דיגיטליות עם כ-300,000 עותקים,[41] והוא האלבום העשירי הנמכר ביותר במדינה במאה ה-21 כיום.[42] באירלנד, נכנס למקום השמיני ובשבוע החמישי עלה למקום הראשון למשך שבועיים רצופים. בשאר אירופה, האלבום נחת היישר במקום הראשון במצעד האלבומים של אירופה, אוסטריה, גרמניה, פולין, שווייץ, סקוטלנד, ואפריקה הדרומית. בניו זילנד הופיע לראשונה במיקום השישי,[43] ובשיאו הגיע למקום השני והוכתר כפלטינה 5х עם כ-75,000 עותקים. באוסטרליה נכנס למקום ה-12,[44] ובשיאו הגיע למקום הראשון.[45] הוא הוכתר כתואר פלטינה במדינה לאחר שמכר מעל 280,000 עותקים.[46]
The Fame קיבל ביציאתו ביקורות חיוביות ממבקרי המוזיקה, באתר הביקורות Metacritic, אשר מקצה דירוג מתוך 100 ביקורות שונות, האלבום קיבל ציון ממוצע של 71 נקודות, על בסיס 13 ביקורות.[47] מתיו צ'יזלינג מהאתר AllMusic כינה את האלבום "הדגימה של פופ איכותי" ונתן לו חמישה כוכבים מתוך חמישה והוסיף, " אך הוא לא מצליח לקצר את הצלילים הפונקסיים כדי לשעשע את האוהדים של ז'אנר המחול".[48] ניקול פאוורס מהמגזין URB נתנה לאלבום ביקורת מעורבת ואמרה עליו "המילים האירוניות עמוסות ומסופקות בסגנון שחייב משהו קטן לגוון סטפני". סך הכול נתנה לו 3 וחצי כוכבים מתוך 5.[49]
מייק ווד מהמגזין האמריקאי, Entertainment Weekly כינה את The Fame באופן יוצא מן הכלל (ומתיש) טהור בחזונו של עולם שבו שום דבר לא מצליח להיות יפה, מלוכלך, ועשיר אבל לגאגא יש את הקסם שלה".[50] דניאל ברוקמן מהמגזין הבריטי, The Guardian אמר כי באלבום, "הכול נשמע כמו עוד להיט נוסף" וחזה שהוא הולך להיות "דבר גדול".[51] דניאל ברוקמן מהעיתון האמריקאי "The Phoenix" אמר כי "לגאגא יש את היכולת של כתיבת שירים קליטים". בן הוגווד מהאתר המוזיקה, musicOMH שיבח את "תערובת היחס החוצפני, המכות, והחדות של גאגא... כתיבת שירים נמרצת ואלמנטים שהם חלק בלתי נפרד מיצירת מוזיקת פופ". באתר "AnyDecentMusic?" האלבום קיבל 6.1 נקודות מתוך 10.[52] אוון סוודי מהמגזין "PopMatters" כינה את האלבום כ-"אלבום ריקודים סולידי" והוסיף כי "הרבה מהצלחת האלבום יכולה להיות מיוחסת למפיק רדוואן".[53]
ג'ואי גררה מהעיתון כרוניקל יוסטון הרגיש ש-"אף על פי שהשירים הנוכחים באלבום אינם חדשניים, גאגא ראויה לקרדיט על שהביאה מוזיקת דאנס אמיתית לתודעה". המבקר ג'נייבייב אמר כי "כל העניין של האלבום הוא "אנרגיה מעוררת נצנצים, מעוררת ריקודים, אשר מבשרת טובות עבור משחק מועדוני מורחב". סל סינקוומני ממגזין סלנט ראה כי מילותיה של גאגא נעות בין "זולות" ל-"דחף שטותי", ואילו השירה שלה היא "לא אחידה במקרה הטוב". הוא הוסיף כי נקודות השיא בו, Poker Face", "Starstruck", "Paper Gangsta" ,"Summerboy נשענות כמעט אך ורק על הפקתם המחורבנת והווים הנגמרים".[54]
מגזין התרבות רולינג סטון דירג את האלבום הבכורה זה ברשימתם "100 האלבומי הבכורה הטובים ביותר בכל הזמנים" במקום ה-95.[1] בשנת 2019, מגזין הגרדיאן דירג את האלבום במקום ה-80 ברשימת "100 האלבומים הטובים ביותר של המאה ה-21".[55]
רשת הטלוויזיה ABC החליטה להפיק עבור גאגא קליפ לשיר "Beautiful, Dirty, Rich" שתוכנן לצאת כסינגל השני. על אף שהקליפ אכן צולם, השיר מעולם לא יצא כסינגל לתחנות רדיו אלא למקומות אחרים. לשיר צולמו שני קליפים, הראשון לסדרה "Dirty Sexy Money" (ללא גאגא) ובשני גאגא השתתפה. הקליפ השני הועלה לאתרה ב-Vevo וקיבל מעל ל-35 מיליון צפיות עד לחודש אוגוסט 2017.[56] השיר צעד במצעד הסינגלים הבריטי בממלכה המאוחדת במקום ה-83 בשיאו ובמקום ה-23 במצעד השירים האלקטרונים בבילבורד בארצות הברית.
Just Dance - יצא ברחבי העולם ב-17 ביוני2008 כסינגל המוביל מהאלבום. השיר זכה לביקורות חיוביות רבות שכינו אותו כ-"המנון מועדונים" והגיע למקום הראשון בשמונה מדינות ביציאתו בהן, ארצות הברית, אוסטרליה, בריטניה, אירופה, הולנד, אירלנד, קנדה, ומצעד שירי הפופ של הבילבורד. השיר הגיע למעמד פלטינה כפולה בשווייץ נורווגיה ודנמרק ובארצות הברית מכר מעל 8 מיליון עותקים והגיע לתואר פלטינה 8х. ברחבי העולם מכר מעל 11 מיליון עותקים ובנוסף הועמד לפרס הגראמי הראשון של גאגא.
Poker Face - הסינגל השני מהאלבום. כמו הקודם גם הוא התקבל באהדה רבה על ידי המבקרים, ורבים מהם שיבחו את המוטיבים הרובוטיים שבשיר. מבחינה מסחרית השיר הצליח אפילו יותר מהקודם והפך לתואר סינגל יהלום עם יותר מ-10 מיליון עותקים שמכר בארצות הברית והיה לסינגל השני הרצוף של גאגא שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. ב-2 בדצמבר2009, השיר היה מועמד לשלושה פרסי גראמי בהם ניצח בקטגוריית, "הקלטת הדאנס הטובה ביותר".[57]
(Eh, Eh (Nothing Else I Can Say - הסינגל השלישי מתוך האלבום ובצרפת יצא כסינגל הרביעי. השיר זכה לביקורות מעורבות. חלק השוו אותו לז'אנר היורופופ של שנות ה-90, כשהאחרים טענו שהוא ממעיט מערך האלבום וגורם לו למבוכה. השיר כשל בלהשיג את ההצלחה של שני הסינגלים הקודמים, אך הגיע לתואר זהב עם כ-500,000 עותקים בארצות הברית ונכנס לעשרת המובילים ב-6 מדינות.
LoveGame - יצא כסינגל הרביעי. המבקרים החמיאו לשיר בזכות המנגינה שלו ומשפט הפתיחה הגס: "I wanna take a ride on your disco stick" ("אני רוצה לרכב על מקל הדיסקו שלך"), במצעדים דורג במיקומים גבוהים כאשר נכנס לעשרת המובילים ב-16 מצעדים וכבש את מצעד שירי המועדונים ושירי הפופ של הבילבורד. בעולם מכר מעל 3.5 מיליון עותקים.
Paparazzi - יצא כסינגל החמישי והאחרון מהאלבום. בבריטניה ואיטליה הגיע לתואר פלטינה ולפלטינה כפולה באוסטרליה. במצעדים הגיע לחמישייה המובילה באוסטרליה, קנדה, אירלנד, ובריטניה ועוד. בארצות הברית היה למקום ה-6 במצעד הבילבורד הוט 100. השיר הוגדר כ"מהנה ושיר מועדונים ידידות", הקליפ לשיר תיאר את גאגא ככוכבת שכמעט נהרגת על ידי בן זוגה, אך נוקמת בו ומחזירה לעצמה את התהילה והפופולריות. בטקס פרסי ה-VMA 2009 גאגא הופיעה עם השיר והקליפ זכה בשני פרסים.
האלבום זכה לפרסום נרחב יותר כאשר גאגא יצאה לסיבוב ההופעות הראשון שלה, "The Fame Ball Tour" שהחל ב-12 במרץ 2009 בסן דייגו, קליפורניה. זה הוא סיבוב ההופעות הראשון של גאגא בצפון אמריקה, שלאחריו הופיעה גם באוקיאניה ו-אירופה. סיימו נקבעו תאריכי הופעות באסיה והופעות בשני פסטיבלים באנגליה. חלק מרווחי הכרטיסים נתרמו לצדקה. בכל מקום שבו הופיעה - קונספט שונה תוכנן מראש, למופע עצמו היו ארבעה חלקים, כשכל חלק נפתח בהקדמת וידאו. גאגא הופיעה על הבמה בתלבושות חדשות ומפתיעות, שאחת מהן הייתה שמלה שעוצבה כולה מבועות.
לקידום מכירותיו של האלבום גאגא הוציאה מיני אלבום המשך בשבילו בשם, "The Fame Monster" שייצא לאור ב-18 בנובמבר 2009. האלבום העלה את מכירותיו באופן משמעותי וזכה להצלחה בין לאומית בכך שהגיע למקום הראשון ב-12 מצעדים בעולם ומכר מעל 8.2 מיליון עותקים שנחשב להישג מכירות גדול למיני אלבום. האלבום הגיע לתואר פלטינה בארצות הברית לפלטינה כפולה משולשת ומרובעת במספר מדינות נוספות. בטקס פרסי הגראמי 2010 הועמד לשישה פרסים ביניהן "אלבום השנה" אך לא זכה, וכן זכה בקטגוריית "אלבום הפופ הטוב ביותר".[58][59]
האלבום קיבל ביקורות חיוביות ברובן והוציא שלושה להיטים בין לאומים, "Bad Romance", "Telephone", "Alejandro". לקידומו גאגא יצאה לסיבוב הופעות שני בשם, "The Monste Ball Tour" שכלל כ-203 במספר יבשות שונות. בסיימו השיג כ-227.4 מיליון דולר הכנסות מתוך כ-2.5 מיליון כרטיסים ובכך נכנס לרשימת סבבי ההופעות המצליחים בהיסטוריה,[60] זכה ב-3 פרסי המוזיקה של בילבורד, והוציא גם DVD שכבש מספר מצעדים והוכתר כ-DVD הרביעי הנמכר ביותר בארצות הברית לשנת 2011.[61][62]
^ 12David Browne,Jon Dolan,Jon Freeman,Will Hermes,Christian Hoard,Julyssa Lopez,Mosi Reeves,Jody Rosen,Rob Sheffield,Noah Shachtman, David Browne, Jon Dolan, Jon Freeman, Will Hermes, 100 Best Debut Albums of All Time, Rolling Stone, 2022-07-01 (בAmerican English)