הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | ישראל |
תחום שיפוט | ישראל |
משרד אחראי | משרד הכלכלה |
חוק | חוק הגנת הצרכן |
מנכ"ל | קובי זריהן |
אתר רשמי | |
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן היא רשות ממשלתית ישראלית, המשמשת כזרוע אכיפה המרכזת בלעדית את התחומים הבאים:
- מתן הנחיות מחייבות של הממונה על הרשות להתנהגות נורמטיבית בקשר בבין העוסק (מידע לעוסקים) והצרכן (מידע לצרכנים)
- כל תהליכי האכיפה של הוראות חוק הגנת הצרכן (אכיפה)
- רגולציה בתחום הגנת הצרכן
מקור הקמת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. החלטת ממשלה מספר 4167 מאוגוסט 2005. חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת 2006, התשס"ו-2006 תיקון מס' 20 בחוק הגנת הצרכן.
מקור הסמכות של הממונה ושל הרשות נקבע בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981: לרשות תקציב עצמאי הנקבע בחוק התקציב השנתי בסעיף תקציבי נפרד.
בעבר, עלתה הצעת חוק הליכות מסחר, שמטרתה לפרט את הרגלי המסחר הראויים. עם זאת, הצעת החוק סבלה מביקורת על חוסר הפירוט שבה, ועל היותה מקלה יחסית למשפט העברי ולמציאות המסחרית הקיימת בישראל דאז, ולא התקבלה.[1]
בשנת 2007 אימץ שר התעשייה, המסחר והתעסוקה (התמ"ת) אלי ישי את המלצות הצוות הבינמשרדי שבחן את הנושא, והתניע את הקמת הרשות, שאז נקראה "הרשות לסחר הוגן"[2].
הרשות הוקמה בסופו של דבר באוגוסט 2011 במתכונת מצומצמת[3].
הממונה על הרשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הממונה הראשונה על הרשות הייתה עו"ד תמר פינקוס, שכיהנה מהקמת הרשות כרשות עצמאית באוגוסט 2011 ועד יוני 2016. הממונה השני היה עו"ד מיכאל אטלן, אשר מונה על ידי הממשלה ביום 2 באפריל 2017 וכיהן עד מרץ 2023. אחרי שעזב את התפקיד אניטה יצחק שימשה כממלאת מקום למשך כ-3 חודשים. היא הוחלפה על ידי ציפי שיינקמן, ששימשה ממלאת מקום מה- 18.7.2023 עד ה-18.1.2024. הממונה הנוכחי הוא קובי זריהן, אשר מונה על ידי הממשלה ביום 16 ביוני 2024.
תפקידי הממונה יהיו כדלקמן: לפקח על ביצוע הוראות חוק הגנת הצרכן. לטפל בתלונות שראה בהן ממש על הפרת הוראות חוק זה או על פגיעה אחרת בצרכן. לערוך וליזום סקרים ומחקרים בענייני צרכנות. לטפל בהגבלות בין עוסק לצרכן, הפוגעות ביכולת הצרכן לעבור מעוסק לעוסק. לטפל בכל עניין אחר הקשור להגנת הצרכן ואשר לא הוטל בדין על רשות אחרת. בנוסף הוקנו לממונה סמכויות נוספות מכוח החוקים הבאים: חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996. חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958. חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982.
מישורי פעולה של הרשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיפול באמצעות הליכים מנהליים ופליליים בהפרות לפי חוק הגנת הצרכן האסורות ובכלל זה הטעיה כלפי צרכנים, הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליהם וביטולי עסקאות. פרסום הנחיות מחייבות לעוסק לגבי שיטות המסחר השונות, לרבות דרכי פרסום ודרכי שיווק – הן בין עוסק לצרכן והן בין עוסק לעוסק. הרשות פועלת לקידום החקיקה בהתאמה לצורכי השוק והגנה על ציבור הצרכנים ועידוד הסחר ההוגן. הכוונה נורמטיבית של הרשות על ידי החלטה מקדמית (Pre-Ruling) שתאפשר לעוסק הכוונה נורמטיבית טרם מעשה בשאלות הנוגעות לפירוש החוק על ידי הרשות. מתן חו"ד בהסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות צרכניות. גיבוש ויישום אכיפה עצמית בקרב עוסקים. הסברה והעלאת מודעות בקרב עוסקים וצרכנים. הרשות חברה ופעילה בארגונים בינלאומיים כגון: OECD, ICPEN ועוד. שיתוף פעולה עם גורמי פנים וחוץ. ניתוח השוק ואיתור כשלים ומגמות.
מבנה הרשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן היא רשות אכיפה עצמאית, פנים ממשלתית, בעלת מומחיות המרכזת בלעדית את כל תהליכי האכיפה בתחום הגנת הצרכן במדינת ישראל. פעילות הרשות מרוכזת תחת קורת גג אחת. הרשות כוללת את לשכת הממונה על הרשות וארבע יחידות מקצועיות הפועלות כל אחת בתחומה תוך שיתוף פעולה ותאום ביניהן: היחידה המשפטית, היחידה לאסטרטגיה, תכנון, ניהול ידע והפחתת נטל רגולטורי, היחידה לחקירות ומודיעין, היחידה לאסדרה, מנהל ותקצוב ויחידת הכלכלן הראשי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (בעברית, באנגלית ובערבית)
- הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, ברשת החברתית פייסבוק
- הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נחום רקובר "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 939–946 הצעת חוק הליכות המסחר, באתר דעת.
- ^ דפנה לוצקי, בשורה לצרכנים: הרשות לסחר הוגן יוצאת לדרך, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2007
- ^ יובל בוגייסקי, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 27 ביוני 2013