רשות השירות הלאומי-אזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמל רשות השירות הלאומי-אזרחי

רשות השירות הלאומי-אזרחי היא הגוף הממשלתי המרכז תחתיו את כלל הטיפול בנושא השירות הלאומי-אזרחי בישראל.

הרשות הוקמה בינואר 2008. הרשות אחראית על פעילותם של מעל 16 אלף מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי (2014). בשירות הלאומי-אזרחי מתנדבים יהודים ובני מיעוטים; דתיים, חילונים וחרדים; בנות ובנים; נוער בסיכון ובעלי מוגבלויות. במסגרת השירות הלאומי-אזרחי מתנדבים צעירים וצעירות שקיבלו פטור מהצבא מטעמים שונים, או צעירים וצעירות שלא נקראו לשירות צבאי כלל (בני המיעוטים). השירות האזרחי כולל גם תלמידי ישיבות שקיבלו דחיית שירות במעמד 'תורתו אומנותו', שבחרו לצאת להתנדב בקהילה. משרתים אלו מקבלים את הפטור משירות צבאי רק לאחר סיום השירות האזרחי.

הרשות משמשת כגוף רגולטורי המסדיר את הנהלים של השירות הלאומי-אזרחי. לרשות מערך פיקוח ובקרה על כלל פעילות העמותות המפעילות והגופים הקולטים את המתנדבים והמתנדבות. כמו כן, מפעילה הרשות בעת חירום את מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי כמערך תומך לגופי השלטון המקומי.

נושא מרכזי שמקדמת הרשות הוא שילובם של מתנדבים ממגזרים חדשים במסגרת השירות הלאומי-אזרחי. בין היתר באמצעות יצירת מסגרות מתאימות לקהלים אלה, וכן קידום מעמדם, זכויותיהם ותנאי שירותם של המתנדבים.

הרשות שולטת נכון ל-2018 בכ-18 אלף תקני מתנדבים, ותקציבה השנתי עומד על 670 מיליון ש"ח. היא נודדת בין משרדי הממשלה השונים בהתאם לאיושם על ידי שרי מפלגת הבית היהודי[1]. הרשות הוקמה תחת משרד המדע והטכנולוגיה בראשות דניאל הרשקוביץ, ב-2013 עברה למשרד הכלכלה בראשות נפתלי בנט, לאחר מכן למשרד לאזרחים ותיקים בראשות אורי אורבך, ומאז 2015 בסמכות משרד החקלאות בראשות אורי אריאל.

החל מיוני 2010, מנכ"ל הרשות הוא שר-שלום ג'רבי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]