הרשות הארצית לתחבורה ציבורית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרשות הארצית לתחבורה ציבורית
PTrashut.svg
מידע כללי
משרד אחראי משרד התחבורה
תאריך הקמה 2014
ראש רן שדמי (מ"מ)
מטה מרכזי בנין ג'נרי 2, קריית הממשלה, ירושלים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית היא הגורם המפקח של משרד התחבורה על התחבורה הציבורית בישראל, ועל פעילותה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחבורה בישראל

עד לשנת 2000 שירותי התחבורה הציבורית באמצעות אוטובוסים סופקו ברובם על ידי אגד ודן. בהחלטת ממשלה משנת 1997 הוחלט להוציא בהדרגה חלק משירותי התחבורה הציבורית באוטובוסים מידי אגד ודן, לטובת חברות חדשות,[1] וזאת על מנת להוריד את העלויות למדינה, להביא להפחתת תעריפי הנסיעה, ולייעל את השירות הניתן.

בשנת 2000, לאחר שהוגש בג"ץ בנושא על ידי חברת אגד, החלה הרפורמה על ידי הוצאת קווים מאגד ודן באמצעות מנהלת תחבורה ציבורית (שהופעלה על ידי חברת 'לירד' בשנים 1998–2003 וחברת עדליא משנת 2003 ואילך). חברות אלה הן חברות ייעוץ פרטיות אשר נבחרו על ידי משרד התחבורה במכרז לנהל את הרפורמה.[1] נכון לשנת 2014, קיימים כ-16 מפעילים המפעילים כ-32 אשכולות קווים ברחבי הארץ.

עוד בשנת 2007 המליצה ועדת סדן לבחינת הרפורמה בתחבורה הציבורית על הקמת רשות ארצית לתחבורה ציבורית יחד עם רשות לתחבורה ציבורית במטרופולין תל אביב.[1]

לאור התרבות המפעילים הרבים ברחבי הארץ, תוך התרחבות אמצעי התחבורה השונים (הוספת קווי רכבת כבדה, הרכבת הקלה בירושלים, המטרונית בחיפה ועוד), והכנסת אמצעים דיגיטליים כגון הרב-קו, ובהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג, הוקמה הרשות הארצית לתחבורה ציבורית.

בינואר 2021 שינתה השרה מירי רגב את תנאי הסף לבחירת מנהל הרשות, כך שלא יידרש ניסיון בתחום התחבורה הציבורית. לתפקיד נבחר יעקב נתניהו, תושב ההתנחלות דולב ופעיל בליכוד ששימש כמנכ"ל עיריית חריש בחמש השנים שקדמו לבחירתו לתפקיד.[2] המינוי אושר בהחלטת ממשלה ב-18 בינואר 2021.[3]

תפקידי הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצורך העיקרי ברשות הוא למעשה בחיזוק הרגולציה ותכלול של כלל המפעילים של התחבורה הציבורית בארץ על מנת להפוך אותה לנגישה יותר.

לדוגמה, הקמת הרכבת הקלה בגוש דן חוצה חמש רשויות שונות, והקמתה מתעכבת לא פעם בגלל תאום הנדרש בין הרשויות השונות.

בהמלצות ועדת טרכטנברג הומלץ על הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות שיהיו כפופות לרשות הארצית אך המלצה זו איננה מיושמת נכון ל-2018.

  • קידום רפורמות ארציות בתחום התחבורה הציבורית
    • הנהגת כרטיס חכם
    • הפעלת מרכז מידע ארצי
    • בקרה על פעילות המפעילים
    • רפורמה בתעריפי נסיעה
    • רפורמה במתן רישיונות בקווי שירות במוניות
    • בחינת מערך התחבורה הציבורית ברשויות מקומיות
    • הנחיות לתכנון תחבורה ציבורית
    • קידום מערכות הסעת המונים במטרופולינים
    • קידום טכנולוגיות תחבורתיות 
  • ריכוז סמכויות ביצוע בתחום התחבורה הציבורית אשר הופקדו עד להקמת הרשות בידי גופים אחרים פנים וחוץ משרדיים. 
  • הקמת מבנה ארגוני חדש תומך רפורמות המאפשר יכולת פיקוח על רשויות מטרופוליניות בכל תחומי הפעילות.

אגפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגפים בכירים:

  • תחבורה ציבורית
    • כלכלה בתחבורה ציבורית
    • אגף יישום מערכות תחבורה ציבורית
  • רכבות
  • פרויקטים וטכנולוגיות
  • תכנון ומדידה
    • אגף תכנון
    • אגף מדידה, מחקר ומידע
  • נוסעים - בהקמה
  • נדל"ן - בהקמה

אגפים נוספים:

  • פיקוח בקרה ורמת שירות
  • ארגון, מנהל ופרויקטים (מטה)
  • מתאם תחבורה ומפקח על התחבורה באזור יהודה ושומרון
  • טכנולוגיות
  • הפעלה ורישוי
  • נגישות
  • רישוי ומשק לשעת חירום
  • הנדסה
  • בטיחות וניהול סיכונים
  • תעריפים וכרטוס
  • סובסידיות
  • מכרזים והתקשרויות
  • תשתיות

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]