הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| תחום שיפוט |
ישראל |
| סוכנות אם |
משרד הבינוי והשיכון |
| אתר רשמי | |
 | |
  | |
הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית היא גוף ממשלתי ישראלי שהוקם על-פי חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, תשע"ו-2016 ושמטרתו להגדיל את היקף המימוש של מיזמי התחדשות עירונית. הרשות מובילה את תחום ההתחדשות ומסייעת במימון, בהדרכה מקצועית ובחקיקה.[1] בראש הרשות עומד מאז מאי 2021 אלעזר במברגר. נכון ל-2019 עמד התקציב השנתי של הרשות על 110 מיליון ש"ח,[2] וצמח בהדרגה, עד ל-400 מיליון ש"ח בשנת 2024.[3]
הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית תחת משרד הבינוי והשיכון. כשעובדי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מוגדרים כעובדי מדינה ועובדי המינהלות העירוניות להתחדשות עירונית כעובדי רשות מקומית.
מטרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטרות הרשות:
- האצת ביצוע המיזמים למען שיפור פני העיר, המרחב הציבורי ואיכות חייהם של התושבים.
- הגדלת היצע הדיור במרקם העירוני הבנוי.
- ייעול השימוש בקרקע וחיזוק העירוניות.
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעולות הרשות כוללות:
- קידום מיזמים להתחדשות עירונית.
- האצת מימוש תהליכי התחדשות עירונית.
- איתור אזורים עירוניים בנויים לצורך קידום תכנון להתחדשותם והכנת תוכניות, גיבוש המלצות לתיקוני חקיקה בתחומי פעולתה של הרשות וקביעת מנגנונים מסייעים.
- הפעלת הקרן להתחדשות עירונית.
- קידום פתרונות למיגון העורף ולחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה במסגרת התחדשות עירונית.
- קידום פתרונות לתחזוקה לטווח ארוך של הרכוש המשותף באזורי התחדשות עירונית.
- סיוע להתארגנות דיירים לשם מימוש וקידום מיזמים להתחדשות עירונית.
- פיתוח אמות מידה ועקרונות מנחים לתכנון של מיזמים להתחדשות עירונית.
- קידום מחקר ופיתוח הידע בתחומי ההתחדשות העירונית.
- קידום פעולות לשדרוג מרכזי ערים ומרכזי מסחר ותעסוקה במסגרת מיזמים להתחדשות עירונית.
- ריכוז מידע בתחום ההתחדשות העירונית.
- יישום מדיניות השר בתחום ההתחדשות העירונית.
- מתן ייעוץ לממשלה ולשרי הממשלה ולמועצת מקרקעי ישראל בתחום ההתחדשות העירונית.
- מעקב אחר החלטות הממשלה לעניין פעולותיה ויעדיה בתחום ההתחדשות העירונית, וקידום מימושן.
המינהלות העירוניות להתחדשות עירונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המינהלות העירוניות להתחדשות עירונית הוקמו מתוקף "חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, תשע"ו-2016" קיימות תחת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ממנה לרוב מקבלות תמיכה תקציבית והדרכה. מהוות יחידות ברשויות מקומיות בישראל במטרה לקדם ולסייע בתהליכי התחדשות עירונית שבתחומן. כמו פרויקטי פינוי-בינוי ותמ"א 38 ועל פי "חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), תשס"ו-2006" ו"חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), תשס"ח-2008". אחראים על סיוע בגישור בין כלל הגורמים המעורבים: התושבים, היזמים, בעלי המקצוע ומחלקות העירייה השונות.
לפי סעיף 4 "חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, תשע"ו-2016" המטרה העיקרית של המינהלות היא להאיץ ולשפר את תהליכי ההתחדשות העירונית בשטחי הרשות המקומית, לרבות "זיהוי חסמים והסרתם"; איתור והמלצה על מקומות מועדפים להתחדשות עירונית לעיתים תוך תגבור מחלקת הרישוי בבודק תוכניות ייעודי קרקע; גיבוש המלצות תיקון חקיקה וקביעת מנגנונים מסייעים; "קידום פתרונות למיגון העורף ולחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה"; קידום פתרונות תחזוקה ארוכת טווח של הרכוש המשותף; סיוע לתושבים המעוניינים בכך בקידום התחדשות עירונית גם תוך מינוי יועצים חברתיים להתאמת צורכי הדיירים לתוכנית ההתחדשות; פיתוח ידע בתחום התחדשות עירונית; שדרוג מרכזי ערים; מסחר ותעסוקה תוך שימור אתרים ומבני דת; סיוע תקציבי לרשויות מקומיות לקידום יוזמות התחדשות עירונית; לסייע בגיבוש הסכמת דיירים לתוכנית התחדשות עירונית תוך קידום תהליכי שיתוף ציבור; ולפרסם רשימת עוסקים בתחום ההתחדשות העירונית כ: יזמים, קבלני ביצוע, מנהלי מיזמים, מתכננים ושמאים.[4]
בנוסף אחראים על תרגומי מדיניות, שיתוף ציבור ועידוד התחדשות עירונית לערבית, רוסית ואמהרית. תחת אזהרה של משרד המשפטים משנת 2024 הוגבלו המינהלות העירוניות להתחדשות עירונית שלא להמליץ לתושבים על ביטול חוזי התקשרות מול יזמים: לא כאזהרה על אי כדאיות חוזית ולא כתנאי התניה לאישור פרויקטים.[5]
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכל מינהלה עירונית מועסק צוות עובדים, הכולל לרוב: נהל/ת, בעל מקצוע מהתחום החברתי (לטיפול בקשרי קהילה, סיוע לדיירים ועוד), בעל מקצוע מתחום התכנון (אדריכל/ית, מתכנן/ת ערים), עורך דין ממונה על פניות דיירים המעוניינים לקדם מייזמי התחדשות עירונית ובפרט שיהיה אחראי על תלונות בנושא התנהגות יזמים, מארגנים, מינהלות עירוניות ודיירים, ובפרט הפעלת לחץ בלתי סביר שייתן את הסכמתו להצטרפות למיזם התחדשות עירונית.
תפקידי המינהלות העירוניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הנגשה ופרסום מידע: מתן מידע וחומרי הסברה לתושבים, יזמים ובעלי מקצוע, כולל קיום כנסים ואירועים; והסבר על מסלולי התחדשות עירונית (פינוי-בינוי, תמ"א 38 ועוד).
- סיוע לתושבים: סיוע לדיירים בהתארגנות ראשונית, כולל בחירת נציגות לדיירים; מתן סיוע לדיירים בפנייה ליזמים ובקביעת עקרונות לבחירת יזם מבצע; ליווי וטיפול שוטף בתושבים במהלך כל שלבי הפרויקט, תוך שמירה על זכויותיהם; מתן ייעוץ והדרכה מקצועית לפני חתימה על הסכמים כלשהם.
- קידום תכנוני וביצועי: ביצוע בדיקות היתכנות ראשוניות לקידום פרויקטים של התחדשות עירונית; תיאום פעולות הרשות המקומית מול המחלקות הרלוונטיות בעירייה (תכנון, רישוי, משפטים ועוד); סיוע בקידום פרויקטים במחלקות התכנון והרישוי ברשות המקומית, כולל האצת הטיפול בבקשות; ייזום, תכנון וקידום תוכניות פינוי-בינוי ועיבוי, ותוכניות אב ומתאר אסטרטגיות להתחדשות עירונית.
- גיבוש מדיניות: פרסום מסמכי מדיניות כלל-עירונית לתחום ההתחדשות העירונית, כולל מיפוי אזורי התערבות; קביעת נוהל עבודה לקידום פרויקטים, כולל רשימת אישורים ומסמכים נדרשים.
- תיאום ממשלתי-עירוני: העברת מידע, ידע ומדיניות מהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ל"שטח" ובחזרה; "זרוע ביצוע" של הממשלה והרשות המקומית לקידום תהליכי התחדשות עירונית.
צד מארגנים ועורך דין מייצג דיירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גוף וולונטרי המורכב מדיירים בנכס או במתחם המיועד להתחדשות עירונית. מטרתה העיקרית של הנציגות היא לסייע בארגון הדיירים ובהגנה על האינטרסים שלהם מול הגורמים המקצועיים השונים המעורבים בתהליך (עורך דין מייצג דיירים, ייזם, עורך דין מיצג יזם, אדריכל, שמאי, מארגנים וכיוצא בזה), הרשות המקומית ומוסדות התכנון. דורשת מחבריה יכולת הבנה עמוקה של מורכבות התהליך התכנוני, המשפטי והכלכלי של פרויקטי התחדשות עירונית, לצד יכולת פישוט, תיווך ותקשורת אפקטיבית מול קהל הדיירים.
הנציגות אינה ישות משפטית עצמאית, תאגיד, עמותה או כל גוף בעל אישיות משפטית. משמעות הדבר היא שנציגות אינה מוסמכת לחתום על הסכמים משפטיים מחייבים בשם בעלי הנכסים, ואינה יכולה להחליט החלטות מהותיות בפרויקט אשר מחייבות את הדיירים. סמכויות אלו נשמרות באופן בלעדי לבעלי הנכסים עצמם. אך אלו יכולים בהצבעת דיירי הבית המשותף להיות אחראים על ייצוג האינטרסים בהצבעות נוספות כמו במינוי עורך דין מייצג ואישור ייזם מול יבצעו התקשרות. המארגנים והעורך דין המייצג יכולים לגבות תשלום על הייצוג, ואלו ירדו מרווחי הדיירים הסופי בפרויקט ההתחדשות.[6][7]
הטבות למעורבים בהתחדשות עירונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי סעיפים 19-17 ל"חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, תשע"ו-2016" זכאי דייר או בעל דירה בפרויקט המיועד להתחדשות עירונית ל:
זכאי לדירת תמורה- בעל דירה בבית משותף שעובר התחדשות עירונית זכאי ל"דירת תמורה", ובאישור שר הפנים יהיה זכאי גם להנחה "של 100 אחוזים לכל היותר בתשלומי ארנונה" וכן לקבוע תנאים לפיהם לא תחול על בעל דירת תמורה העלאה בתשלומי הארנונה לאור שינוי תעריפים באזור הנכס. וזאת בהתייחס לעד דירה אחת בלבד שעברה התחדשות עירונית. ובהתייחס להפרש שטח הדירה הקודמת לזו החדשה לאחר מיזם ההתחדשות העירונית, ועד למכירתה ו/או "עד תום חמש שנים מהמועד הראשון שבו ניתן להטיל ארנונה על דירת התמורה". בעל דירה הזכאי ל"דירת תמורה" יהיה פטור מתשלום הוצאות ניהול ותחזוקה של הרכוש המשותף אם הוצאות התחזוקה ב"דירת התמורה" עולים על זו מדירת המקור, ולתקופה של עד 5 שנים לאחר מסירת מפתחות הדירה לאחר פרויקט ההתחדשות, וכל עוד לא מכר את הדירה, זו דירתו היחידה, ונמצא בגיל פרישה. כשהוצאות אלו יעברו ליזם.
שוכר שהשכיר דירה שתוכננה לעבור התחדשות עירונית, מחיר שכירותו לאחר פרויקט ההתחדשות העירונית לא ישתנה.
תמורה ייחודית לקשישים בפינוי-בינוי לפי סעיף 2(ב) ל"חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), תשס"ו-2006" באפשרות קשיש; מעל גיל 75, אדם הנוטה למות, אדם סיעודי או אדם עם מוגבלות; לדרוש בעסקות פינוי בינוי אחד מאלו:
- "דירת תמורה" בפרויקט אחר שכבר הסתיים, שימסר לידיו בתאריך מועד הפינוי, ושוויו כדירת התמורה אליה זכאי.
- סכום כסף השווה לדירת התמורה אליה זכאי.
- פיצול זכויות דירת המקור בבית המשותף ל-2 דירות "ששוויין המצטבר דומה לשווי דירת תמורה".
- דירת תמורה קטנה יותר מדירת המקור, בתוספת תשלומי איזון כשווי "דירת התמורה".
מעבר לאלו, ביכולת התושבים ובעלי הדירות לקיים משא ומתן כייזמים מאשרים מול היזמים המעוניינים לקיים באזור מגוריהם התחדשות עירונית להטבת תנאים, כמו: תוספת חדר, תוספת מרפסת, מיקום דירות המקור בפרויקט ההתחדשות העירונית הסופי, הבטחת איכות תשתיות הבית המשותף החדש, הרחבת שירותי הרכוש המשותף לחדר כושר, בריכה, מועדון, בית כנסת, גינה קהילתית, חדר עגלות ואופניים, חדר כביסה, פינת חי, התקנת פאנלים סולארים, התקנת מערכות מיזוג דירתית, התקנת מסנני מים לחיסכון במים, התקנת מכשיר לצמצום צריכת חשמל ועוד. בנוסף לתוספת בתכנון, גישה חופשית ואחוזי רווח לדיירי הבית המשותף המקורי מתוספות בניה, הקמה והשכרה של חדר כושר, בריכה, אולם אירועים, מרכז מסחרי, מרכז רפואי והקמת יחידות נוספות להשכרה.
בקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי סעיף 4 ל"חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, תשע"ו-2016" המינהלות העירוניות להתחדשות עירונית מחויבות לדווח לשר משרד הבינוי והשיכון לפי דרישתו. כמו מחויבות לדווח אחת לשנה לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התחדשות עירונית
- ועדות התכנון והבנייה
- הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובסעיפים מהצעת חוק התוכנית הכלכלית
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ברשת החברתית פייסבוק
הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ברשת החברתית אינסטגרם- המינהלות העירוניות להתחדשות עירונית - Gov.il
- הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית | מינהלות עירוניות - Gov.il
- מדריכים ומסמכים לדיירים, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נוסח חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, תשע"ו-2016, באתר נבו הוצאה לאור
- ^ עינת גנון, דוד רוטר, דו"ח התחדשות עירונית לשנת 2019, באתר הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אפריל 2020
- ^ [1] עמ' 16
- ^ המינהלות העירוניות להתחדשות עירונית - Gov.il
- ^ ענת דניאלי לב, משרד המשפטים מציב מגבלות למינהלות להתחדשות עירונית, באתר גלובס, 18 באוגוסט 2024
- ^ עופר פטרסבורג, רעידת אדמה בהתחדשות העירונית: אלו הכללים החדשים לטובת הדיירים, באתר וואלה, 8 באפריל 2024
- ^ עקרונות לבניית נציגות דיירים לארגון תהליך התחדשות עירונית ולקידומו, אגף בכיר קשרי קהילה, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
