הרשימה המשותפת

הרשימה המשותפת
القائمة المشتركة
מדינה	ישראל
מנהיגים	איימן עודה
תקופת הפעילות	23 בינואר 2015 – 15 בספטמבר 2022 (7 שנים)
אידאולוגיות	אינטרסים של ערביי ישראל; פתרון שתי המדינות; פלגים מסוימים:; הפרדת הדת מהמדינה; לאומיות ערבית; קומוניזם; מרקסיזם-לניניזם; לאומיות פלסטינית; אסלאמיזם; שמרנות
כנסות	20, 22, 23, 24
אותיות	ודעם
שיא כוחה	15 מנדטים (הכנסת ה-23)
שפל כוחה	6 מנדטים (הכנסת ה-24)
נוצרה מתוך	חד"ש, רע"מ, תע"ל, בל"ד
סיעות שהתפצלו	רע"מ-בל"ד (2019), חד"ש-תע"ל (2019) ו(2022); רע"מ (2021) ; , בל"ד (2022)
מטה	נצרת
מיקום במפה הפוליטית	שמאל רדיקלי לשמאל
צבעים רשמיים	טורקיז ושחור
נציגויות בפרלמנטים
הכנסת	0 / 120
	http://www.moshtrka.com

הרשימה המשותפת (בערבית: القائمة المشتركة; בתעתיק מדויק: אל-קָאאִמַה אל-מֻשְתַרַכַּה) הייתה סיעה ורשימה משותפת לכנסת של המפלגות הערביות בל"ד, תע"ל וחד"ש (בעבר גם רע"מ). היא התמודדה בבחירות לכנסת ה-20 וחזרה להתמודד בבחירות לכנסת ה-22, בבחירות לכנסת ה-23, ובבחירות לכנסת ה-24, כשבכולן עמד בראשה איימן עודה.

ב-15 בספטמבר 2022, לקראת הגשת הרשימות לבחירות לכנסת העשרים וחמש ובעקבות מחלוקות בין פלגי הרשימה המשותפת - התפרקה הרשימה המשותפת והתפצלה ל-2 סיעות שונות - חד"ש-תע"ל, ובל"ד בנפרד.

היסטוריה

הכנסת העשרים

עקב העלאת אחוז החסימה במרץ 2014, התקיים משא ומתן בין ראשי חד"ש, בל"ד, רע"מ, תע"ל לקראת ריצה משותפת שלהן בבחירות. המהלך נתמך על ידי בל"ד, תנועת תראבוט וחלקים מחד"ש בהובלת היו"ר מוחמד ברכה, אך הייתה לו התנגדות בקרב מיעוט מסניפי חד"ש, מתוך חשש למידת עצמאותה של המפלגה במערך כזה^[1]. לבסוף הצטרפה חד"ש לרשימה המשותפת בהחלטה שהתקבלה ברוב גדול במועצת חד"ש הארצית, לאחר שהובהר שכל מפלגה ברשימה המשותפת תשמור על עצמאותה האידאולוגית ועל עצמאות מנגנוניה^[2].

ב-22 בינואר 2015 הסתיים המשא ומתן בהצלחה, ובכנס בנצרת הוצגה הרשימה המשותפת לסיעות חד"ש, תע"ל, בל"ד ורע"מ. בראש הרשימה הועמד מזכיר חד"ש איימן עודה, ואחריו יו"ר רע"מ מסעוד גנאים, יו"ר בל"ד ג'מאל זחאלקה ויו"ר תע"ל אחמד טיבי. בקרב 14 המקומות הראשונים ברשימה, שנחשבו ריאליים, הוצבו 5 מועמדים מטעם חד"ש, 4 מועמדים מטעם בל"ד, 3 מועמדים מטעם רע"מ ו-2 מועמדים מטעם תע"ל. סוכם כי מקומות 12 ו-15 יתחלפו ברוטציה בין תע"ל ורע"מ, ומקומות 13 ו-14 יתחלפו ברוטציה בין חד"ש ובל"ד^[3].

ברשימה שולבו במקומות שנחשבו ריאליים נציגים של כלל הדתות, אם כי רובם המוחלט מוסלמים (כולל הנציג הבדואי טלב אבו עראר), שני נציגים נוצרים (עאידה תומא סלימאן ובאסל גטאס), דרוזי אחד (עבדאללה אבו מערוף), ויהודי אחד (דב חנין). במקביל שולבו ברשימה שתי נשים במקומות ריאליים (עאידה תומא סלימאן במקום החמישי, וחנין זועבי במקום השביעי)^[3].

בתחילת חודש מרץ ניסו מפלגות "המחנה הציוני" ו"מרצ" לפתוח את הסכם העודפים ביניהן, ולהחליפו בהסכם עודפים בין "המחנה הציוני" ל"יש עתיד", ובין "מרצ" לרשימה המשותפת, אך ניסיון זה טורפד על ידי נציגי בל"ד ורע"מ ברשימה, שהביעו התנגדות נחרצת ליוזמה, מכיוון שמרצ מוגדרת כמפלגה ציונית^[4]^[5]. לעומת זאת, יו"ר הרשימה איימן עודה הביע תמיכה במהלך^[6].

בבחירות לכנסת ה-20 התחזקה הרשימה בשני מושבים והגיעה ל-13 מושבים: 5 מושבים לחד"ש, 3 לבל"ד, 3 לרע"מ, ו־2 לתע"ל.

בכך קבע הגוש המפלגתי המיוצג ברשימה המשותפת שיא היסטורי של מנדטים בכנסת. בל"ד ורע"מ שמרו על כוחן, תע"ל עלתה לראשונה בתולדותיה ל-2 מנדטים, וחד"ש שחזרה את שיא המנדטים שלה לאחר 38 שנים. ההתמודדות המשותפת הצליחה לסחוף את הציבור הערבי ומספר המצביעים לגוש עלה בכ-100,000. שיעור ההצבעה בציבור הערבי עלה מכ-56% בבחירות לכנסת ה-19 לכ-64%, ושיעור ההצבעה למפלגות הלא-ציוניות בציבור הערבי קפץ לשיא היסטורי של כ-85%.^[^{דרוש מקור]}

כתוצאה מההצלחה בבחירות, התחזקות כוחו של הגוש, והפיכת הרשימה המשותפת לסיעה השלישית בגודלה בכנסת, השיגו מפלגות הרשימה ייצוג חסר תקדים בוועדות הכנסת, וחברת הכנסת עאידה תומא-סלימאן (חד"ש) מונתה ליו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ובכך הייתה הראשונה אי פעם מטעם מפלגות הרשימה שעומדת בראש אחת מחמש הוועדות הקבועות של הכנסת.

בספטמבר 2016, לאחר מותו של שמעון פרס, נמנעה הרשימה המשותפת מלהשתתף בהלווייתו, בנימוק שהיה "ביטחוניסט של הכיבוש"^[7]^[8]. החלטה זו ספגה ביקורת קשה, הן בציבור היהודי^[9]^[10] והן בציבור הערבי^[11]^[12].

הרשימה המשותפת התנגדה להצהרת טראמפ שירושלים היא בירת ישראל. ב-22 בינואר 2018 נאם סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס בכנסת. הח"כים הערביים הפריעו לנאום והניפו כרזות שבהן נכתב באנגלית ש"ירושלים היא בירת פלסטין". בעקבות ההפרעה הם הורחקו מהמליאה ופונו בכוח על ידי סדרני משמר הכנסת^[13].

בינואר 2019, לקראת הבחירות לכנסת ה-21, התפצלה תע"ל מהרשימה המשותפת לסיעה נפרדת. בפברואר אותה שנה הוחלט כי במקום רשימה משותפת יתמודדו בבחירות 2 רשימות בנפרד: רשימה משותפת של חד"ש ותע"ל בראשות איימן עודה ואחמד טיבי, ורשימה משותפת של רע"מ ובל"ד בראשות מנסור עבאס^[14].

הכנסת העשרים ושתיים

ב-20 ביוני 2019 הודיעו המפלגות חד"ש, תע"ל, רע"מ, ובל"ד שירוצו במשך הבחירות לכנסת ה-22 יחד במסגרת הרשימה המשותפת, כאשר איימן עודה, יו"ר מפלגת חד"ש, יעמוד בשנית בראש הרשימה, לאחר שירדו בכוחם בכנסת ה-21 משלושה עשר מנדטים לעשרה מנדטים, אך ב-16 ביולי התגלה משבר בין הסיעות בשאלת הרכב הרשימה לכנסת^[15]. ב-27 ביולי הכריזו חד"ש, רע"מ ותע"ל על ריצה משותפת. למחרת הודיעה בל"ד כי היא שבה גם כן לריצה תחת הרשימה המשותפת^[16].

הכנסת העשרים ושלוש

הרשימה המשיכה גם לבחירות לכנסת העשרים ושלוש, והעלתה את כוחה ל-15 מנדטים. כלל מועמדיה המליצו בפני נשיא המדינה, ראובן ריבלין על בני גנץ לראשות הממשלה, וכתוצאה מכך העניק הנשיא לגנץ את המנדט להקמת הממשלה^[17]. באוקטובר 2020 הצביעה הרשימה נגד הסכם איחוד האמירויות הערביות–ישראל, הסכם שלום ונורמליזציה שנחתם בין מדינת ישראל לאיחוד האמירויות הערביות. איימן עודה ראש הרשימה המשותפת וחד"ש התייחס להסכם "כל עוד ישראל ממשיכה לשלוט במיליוני פלסטינים בשטחים הכבושים ימשיכו לחגוג אשליות של שלום על מדשאות בחוץ לארץ, בלי לתקן את המציאות פה בארץ"^[18].

במהלך כהונת הכנסת היה ויכוח ציבורי בין חד"ש, בל"ד ותע"ל לרע"מ ביחס לממשלת ישראל השלושים וחמש. רע"מ שאפה להיות לשון מאזניים בפרהסיה ובשל כך החליטה לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע להתפצל מהרשימה המשותפת ולרוץ באופן עצמאי^[19].

הכנסת העשרים וארבע

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, חתמו מפלגות חד"ש, תע"ל ובל"ד על הסכם ריצה משותפת לאחר ימים בהם ניסו לשכנע את מפלגת רע"מ ואת העומד בראשה, מנסור עבאס להצטרף ולהקים רשימה משותפת. בעקבות הריצה הנפרדת של רע"מ, הייתה ירידה של הרשימה המשותפת בסקרי הבחירות לעומת 11 המנדטים שהיו לרשימה המשותפת בכנסת היוצאת. בבחירות הרשימה המשותפת זכתה ב-6 מנדטים בלבד, ירידה שנבעה מתחושה אכזבה בקרב הציבור הערבי^[20].

בעת השבעת הכנסת ה-24, חברי חד"ש ובל"ד לא נשבעו אמונים בנוסח המקובל, אלא השתמשו בנוסח אלטרנטיבי שתואם את ערכי המפלגה (מאבק בכיבוש, מאבק בגזענות וכו')^[21]. הדברים עוררו ביקורת והחברי הכנסת נשבעו כדין שבוע לאחר מכן.

חברת הסיעה, עאידה תומא-סלימאן משמשת גם כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי.

הכנסת העשרים וחמש

ב-15 בספטמבר 2022, לקראת הגשת הרשימות לבחירות לכנסת העשרים וחמש ובעקבות מחלוקות על מיקומי החכי"ם ברשימה - התפצלה הרשימה המשותפת ל-2 רשימות שונות, רשימה משותפת של חד"ש ותע"ל בראשות איימן עודה ואחמד טיבי, ורשימה נפרדת של בל"ד בראשות סמי אבו שחאדה.

חברי כנסת

כנסת	חברי הכנסת	הערות
הכנסת העשרים (2015)	חד"ש (4-5): איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, דב חנין, יוסף ג'בארין, עבדאללה אבו מערוף², יוסף עטאונה^5,4 רע"מ (3-5): מסעוד גנאים, עבד אל-חכים חאג' יחיא, טלב אבו עראר, סעיד אלחרומי², אבראהים חג'אזי^4,3 בל"ד (3-4): ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי, באסל גטאס¹, ג'מעה אזברגה¹, ניבין אבו רחמון⁶ תע"ל (1-2): אחמד טיבי, אוסאמה סעדי³, ואאל יונס^6,5	21 בפברואר 2017 – באסל גאטס התפטר בעקבות הברחת טלפונים לאסירים ביטחוניים, במקומו נכנס ג'מעה אזברגה. 11 באוגוסט 2017 – עבדאללה אבו מערוף התפטר ובמקומו נכנס סעיד אלחרומי במסגרת הסכם רוטציה 20 בספטמבר 2017 – אוסאמה סעדי התפטר ובמקומו נכנס אבראהים חג'אזי במסגרת הסכם רוטציה 25 באוקטובר 2017 – אבראהים חג'אזי התפטר ובמקומו נכנס יוסף עטאונה במסגרת הסכם רוטציה 9 בפברואר 2018 – יוסף עטאונה התפטר ובמקומו נכנס ואאל יונס במסגרת הסכם רוטציה 10 באוגוסט 2018 – ואאל יונס התפטר ובמקומו נכנסה ניבין אבו רחמון במסגרת הסכם רוטציה
הכנסת העשרים ושתיים (2019)	חד"ש (5): איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין, ג'אבר עסאקלה רע"מ (3): מנסור עבאס, וליד טאהא, סעיד אלחרומי בל"ד (3): מטאנס שחאדה, היבה יזבק, סמי אבו שחאדה תע"ל (2): אחמד טיבי, אוסאמה סעדי
הכנסת העשרים ושלוש (2020)	חד"ש (5): איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין, ג'אבר עסאקלה רע"מ (4): מנסור עבאס, וליד טאהא, סעיד אלחרומי, אימאן ח'טיב-יאסין בל"ד (3): מטאנס שחאדה, היבה יזבק, סמי אבו שחאדה תע"ל (3): אחמד טיבי, אוסאמה סעדי, סונדוס סאלח	ב-28 בינואר 2021 התפלגו סיעת רע"מ וסיעת תע"ל מסיעת הרשימה המשותפת.
הכנסת העשרים וארבע (2021)	חד"ש (3): איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף תע"ל (2): אחמד טיבי, אוסאמה סעדי בל"ד (1): סמי אבו שחאדה	מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: היבה יזבק

תוצאות בחירות

בחירות	מנהיג	קולות	אחוז	מושבים	+/-	אופוזיציה/קואליציה
2015	איימן עודה	446,583	10.61	13 / 120		אופוזיציה
ספטמבר 2019		470,211	10.6	13 / 120		בחירות בזק
2020		581,507	12.67	15 / 120	2	אופוזיציה
2021		212,048	4.81	6 / 120	9	אופוזיציה

לקריאה נוספת

מנאל חריב, "הרשימה הערבית המשותפת בבחירות 2015: שותפות שהיא כורח המציאות", ביאן: הערבים בישראל 4, פברואר 2015, עמ' 9–10
עזיז חידר, "הרשימה המשותפת בבחירות 2015: כינונה, מצעה והאתגרים העומדים בפניה", בתוך: איתמר רדאי ואריק רודניצקי (עורכים), ביאן: הערבים בישראל, גיליון 5, מאי 2015. עמ' 13–16.
עבד אל-והאב חבאיב, "הרשימה המשותפת: טקטיקה של בחירות או אסטרטגיה?", שם, עמ' 17–18.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הרשימה המשותפת בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של הרשימה המשותפת (בערבית)
אתר האינטרנט הרשמי של הרשימה המשותפת (בעברית)
הרשימה המשותפת, ברשת החברתית פייסבוק
הרשימה המשותפת, ברשת החברתית אינסטגרם
הרשימה המשותפת, סרטונים בערוץ היוטיוב
הרשימה המשותפת, ברשת החברתית פייסבוק (בערבית)
סיעת הרשימה המשותפת (חד"ש, תע"ל, בל"ד) בכנסת העשרים וארבע, באתר הכנסת
סיעת הרשימה המשותפת חד"ש, רע"מ, תע"ל, בל"ד בכנסת העשרים ושתיים, באתר הכנסת
הרשימה המשותפת, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
מצע הרשימה המשותפת
הרשימה המשותפת, דף שער בספרייה הלאומית

ביאורים

^ ¹ ² ³ ⁴ חד"ש
^ ¹ ² ³ ⁴ בל"ד
^ ¹ ² ³ תע"ל
^ ¹ ² רע"מ

הערות שוליים

^ אמיר תיבון‏, יחד או לחוד: האיחוד בין המפלגות הערביות עדיין תקוע, באתר וואלה, 25 בדצמבר 2014
^ דרמה בפריימריז: איימן עודה נבחר להוביל את חד"ש, תומך ברשימה משותפת, באתר "שיחה מקומית", 17 בינואר 2015
^ ¹ ² יעל מרום, נדב פרנקוביץ', מברוכ: הוקמה "הרשימה המשותפת", באתר "שיחה מקומית", 22 בינואר 2015
^ אריק בנדר, ‏בל"ד פיצצה את הסכם העודפים עם מרצ: לא חותמים עם ציונים, באתר מעריב השבוע
^ אריק בנדר, דנה סומברג, ‏גלאון: "סירוב הרשימה המשותפת מוכיח שהם נכשלו במבחן השותפות", באתר מעריב השבוע
^ אילן ליאור, ג'קי חורי, מאמץ לשינוי הסכמי העודפים במרכז-שמאל מחשש לאובדן מנדטים, באתר הארץ, 4 במרץ 2015
^ אלי אשכנזי‏, מנהיג שנוי במחלוקת: ח"כים ערבים לא ישתתפו בהלווייתו של פרס, באתר וואלה, 29 בספטמבר 2016
^ אריק בנדר, ‏איימן עודה מתגונן: "משתתף בכאב המשפחה, אך לא אגיע לאירוע אבל לאומי", באתר מעריב אונליין, 1 באוקטובר 2016
^ בן כספית, ‏המנהיגים הערבים שהחרימו את לוויית פרס ירקו לנו בפרצוף, באתר מעריב אונליין, 2 באוקטובר 2016
^ אורי משגב, עודה, אבו מאזן יכול ואתה לא?, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2016.
^ חדשות 2, ‏ערביי ישראל נגד הרשימה המשותפת: היו צריכים להשתתף בהלוויית פרס, באתר ‏מאקו‏, 3 באוקטובר 2016
^ רעות רימרמן, רענן בן צור ויעל פרידסון, ראשי רשויות ערבים בשבעה של פרס: 'מחרימי ההלוויה עשו זאת על דעתם הפרטית', באתר ynet, 2 באוקטובר 2016
^ מורן אזולאי, כרזות ירושלים והעימות הפיזי: תיעוד מהמהומה בכנסת, באתר ynet, 22 בינואר 2018.
^ ערוץ 7, "הרשימה המשותפת" מתפצלת ל-3, באתר ערוץ 7, 21 בפברואר 2019
^ דניאל סיריוטי, "משבר במפלגות הערביות: בוטלה הכרזה על הקמת הרשימה המשותפת מחדש" ישראל היום 16.07.2019
^ דניאל סיריוטי, בחירות לכנסת ה-22, באתר ישראל היום, 29 ביולי 2019
^ רוב של 61: הרשימה המשותפת וישראל ביתנו המליצו על גנץ להרכבת הממשלה, באתר וואלה, 15 במרץ 2020
^ ציוץ של איימן עודה ברשת החברתית אקס (טוויטר), 13 באוגוסט 2020
^ ג'קי חורי, הרשימה המשותפת מגיעה לבחירות כשהיא מאבדת מכוחה ומסוכסכת מתמיד, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2020
^ מ-15 מנדטים לשישה בלבד: ההתרסקות של הרשימה המשותפת, באתר ynet, 25 במרץ 2021
^ דניאל סיריוטי, הח"כים מהמשותפת שעוררו סערה יושבעו מחדש, באתר ישראל היום, 7 באפריל 2021

הרשימה המשותפת - תבניות ניווט

[חד"ש-1] ¹ ² ³ ⁴ חד"ש

[בל"ד-2] ¹ ² ³ ⁴ בל"ד

[תע"ל-3] ¹ ² ³ תע"ל

[רע"מ-4] ¹ ² רע"מ

[5] אמיר תיבון‏, יחד או לחוד: האיחוד בין המפלגות הערביות עדיין תקוע, באתר וואלה, 25 בדצמבר 2014

[6] דרמה בפריימריז: איימן עודה נבחר להוביל את חד"ש, תומך ברשימה משותפת, באתר "שיחה מקומית", 17 בינואר 2015

[מקומית-7] ¹ ² יעל מרום, נדב פרנקוביץ', מברוכ: הוקמה "הרשימה המשותפת", באתר "שיחה מקומית", 22 בינואר 2015

[8] אריק בנדר, ‏בל"ד פיצצה את הסכם העודפים עם מרצ: לא חותמים עם ציונים, באתר מעריב השבוע

[9] אריק בנדר, דנה סומברג, ‏גלאון: "סירוב הרשימה המשותפת מוכיח שהם נכשלו במבחן השותפות", באתר מעריב השבוע

[10] אילן ליאור, ג'קי חורי, מאמץ לשינוי הסכמי העודפים במרכז-שמאל מחשש לאובדן מנדטים, באתר הארץ, 4 במרץ 2015

[11] אלי אשכנזי‏, מנהיג שנוי במחלוקת: ח"כים ערבים לא ישתתפו בהלווייתו של פרס, באתר וואלה, 29 בספטמבר 2016

[12] אריק בנדר, ‏איימן עודה מתגונן: "משתתף בכאב המשפחה, אך לא אגיע לאירוע אבל לאומי", באתר מעריב אונליין, 1 באוקטובר 2016

[13] בן כספית, ‏המנהיגים הערבים שהחרימו את לוויית פרס ירקו לנו בפרצוף, באתר מעריב אונליין, 2 באוקטובר 2016

[14] אורי משגב, עודה, אבו מאזן יכול ואתה לא?, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2016.

[15] חדשות 2, ‏ערביי ישראל נגד הרשימה המשותפת: היו צריכים להשתתף בהלוויית פרס, באתר ‏מאקו‏, 3 באוקטובר 2016

[16] רעות רימרמן, רענן בן צור ויעל פרידסון, ראשי רשויות ערבים בשבעה של פרס: 'מחרימי ההלוויה עשו זאת על דעתם הפרטית', באתר ynet, 2 באוקטובר 2016

[17] מורן אזולאי, כרזות ירושלים והעימות הפיזי: תיעוד מהמהומה בכנסת, באתר ynet, 22 בינואר 2018.

[18] ערוץ 7, "הרשימה המשותפת" מתפצלת ל-3, באתר ערוץ 7, 21 בפברואר 2019

[19] דניאל סיריוטי, "משבר במפלגות הערביות: בוטלה הכרזה על הקמת הרשימה המשותפת מחדש" ישראל היום 16.07.2019

[20] דניאל סיריוטי, בחירות לכנסת ה-22, באתר ישראל היום, 29 ביולי 2019

[21] רוב של 61: הרשימה המשותפת וישראל ביתנו המליצו על גנץ להרכבת הממשלה, באתר וואלה, 15 במרץ 2020

[22] ציוץ של איימן עודה ברשת החברתית אקס (טוויטר), 13 באוגוסט 2020

[23] ג'קי חורי, הרשימה המשותפת מגיעה לבחירות כשהיא מאבדת מכוחה ומסוכסכת מתמיד, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2020

[24] מ-15 מנדטים לשישה בלבד: ההתרסקות של הרשימה המשותפת, באתר ynet, 25 במרץ 2021

[25] דניאל סיריוטי, הח"כים מהמשותפת שעוררו סערה יושבעו מחדש, באתר ישראל היום, 7 באפריל 2021

[א]

[ב]

[ג]

[ד]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה