חיילים אלמונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חַיָּלִים אַלְמוֹנִים

חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְנוּ, בְּלִי מַדִּים,
וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת.
כֻּלָּנוּ גֻיַּסְנוּ לְכָל הַחַיִּים:
מִשּׁוּרָה מְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת.

בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,
בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ,
בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים,
וְעָלָיו: הֲגָנָה וְכִבּוּש!

לֹא גֻיַּסְנוֹ בַּשּׁוֹט כַּהֲמוֹן עֲבָדִים,
כְּדֵי לִשְׁפֹּךְ בַּנֵּכָר אֶת דָּמֵנוּ.
רְצוֹנֵנוּ: לִהְיוֹת לְעוֹלָם בְּנֵי-חוֹרִין!
חֲלוֹמֵנוּ: לָמוּת בְּעַד ארצנו!

בְּיָמִים אֲדֻמִים...

וּמִכָּל עֲבָרִים רִבֲבוֹת מִכְשׁוֹלִים
שָׂם גּוֹרָל אַכְזָרִי עַל דַּרְכְּנוּ;
אַךְ אֹויְבִים, מְרַגְּלִים וּבָתֵּי-אֲסוּרִים
לֹא יוּכְלוּ לַעֲצֹר בַּעֲדֵנוּ.

בְּיָמִים אֲדֻמִים...

וְאִם אֲנַחְנוּ נִפֹּל בָּרְחוֹבוֹת, בַּבָּתִּים,
וִיקַבְּרוּנוּ בַּלַּיְלָה בַּלָּאט,
בִּמְקוֹמֵנוּ יָבוֹאוּ אַלְפֵי אֲחֵרִים
לְהָגֵן וְלִשְׁמֹר עֲדֵי עַד.

בְּיָמִים אֲדֻמִים...

בְּדִמְעַת-אִמָּהוֹת שַׁכֻּלּוֹת מִבָּנִים,
וּבְדַם תִּינוֹקוֹת טְהוֹרִים,
כְּבְמֶלֶט נַדְבִּיק הַגּוּפוֹת-לִלְבֵנִים
וּבִנְיַן הַמּוֹלֶדֶת נָקִים!

בְּיָמִים אֲדֻמִים...

חיילים אלמונים הוא שיר שכתב מייסד ומפקד הלח"י אברהם שטרן (יאיר) בשנת 1932, והוא אחד משיריו הראשונים. שטרן הלחין את השיר ביחד עם רעייתו, רוני.

השיר הוצג לראשונה בבית הספר שפיצר[1] במסגרת מסיבת הסיום של קורס הסגנים השני של האצ"ל ששטרן היה אז ממפקדיו, ופורסם בעיתון האצ"ל "המצודה". השיר היה להמנונה של תנועת האצ"ל עד שנת 1940, אז פרשה ממנו הלח"י והשיר היה להמנונה. בשיר באה לידי ביטוי נכונות ההקרבה הבלתי מתפשרת למען האומה.

מבנה השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיר חמישה בתים בני ארבע שורות כל אחד, שאחרי כל אחד מהם מופיע פזמון חוזר, אף הוא בן ארבע שורות. בתי השיר כתובים בחריזה מסורגת.

אזכור השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השורה "מִשּׁוּרָה מְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת" חקוקה על קברו של שטרן, בבית הקברות נחלת יצחק.

מילות השיר שימשו כאחד ממקורות השראה לשמה של התנועה החברתית "שורת המתנדבים".

מספר שורות מהשיר צוטטו בשירה של רונה קינן "כשהקוצים היו קוצים", שנכלל באלבומה "שירים ליואל"[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עדה אמיכל-ייבין, בארגמן, תל אביב: "הדר" הוצאת ספרים בע"מ, 1986, עמ' 63
  2. ^ מילות השיר "כשהקוצים היו קוצים", באתר שירונט
"חיילים אלמונים" באנדרטת לח"י בפתח תקווה