יונתן זקס

יעקב צבי זקס
Jonathan Sacks

לידה	8 במרץ 1948 כ"ז באדר ה'תש"ח למבת', הממלכה המאוחדת
פטירה	7 בנובמבר 2020 (בגיל 72) כ' בחשוון ה'תשפ"א לונדון, הממלכה המאוחדת
כינוי	יונתן זקס
מדינה	הממלכה המאוחדת
השכלה	ישיבת עץ חיים קולג' גונוויל וקאיוס קינגס קולג' לונדון ניו קולג' כרייסט'ס קולג', פינצ'לי
תקופת הפעילות	? – 7 בנובמבר 2020
מעסיק	אוניברסיטת אסקס, אוניברסיטת ניוקאסל, קינגס קולג' לונדון, אוניברסיטת מידלסקס
תפקידים נוספים	רב ראשי, חבר בית הלורדים
רבותיו	הרב נחום רבינוביץ', הרב יוסף דב סולובייצ'יק, רבי מנחם מנדל שניאורסון
הרב הראשי לבריטניה 1991–2013 (כ־22 שנים) → עמנואל יעקובוביץ אפרים מירוויס ←
rabbisacks.org
פרסים והוקרה	פרס גרומאייר (2004) פרס אירווינג קריסטול (2017) פרס טמפלטון (2016) דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הופ בליברפול דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אברדין דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת סלפורד דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב דוקטור לשם כבוד מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים פרס כץ דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון פרס ירושלים דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ייל דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת רוהמפטון דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ליברפול דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מידלסקס דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת גלאזגו דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קיימברידג' דוקטור של כבוד מאוניברסיטת סנט אנדרוז דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בזל פרס שומר ציון דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת חיפה חבר במסדר האימפריה הבריטית דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן Knight Bachelor דוקטור לשם כבוד מישיבה יוניברסיטי פרס בראשית

הרב יונתן זקס (הברון זקס; באנגלית: Jonathan Henry Sacks, Baron Sacks; 8 במרץ 1948 – 7 בנובמבר 2020) היה הוגה דעות יהודי-בריטי, כיהן כרב הראשי של הקהילות העבריות המאוחדות בחבר העמים הבריטי בין 1991 ל-2013. ב-2005 הוענק לו תואר אבירות, וב-2009 צורף לבית הלורדים בתואר הברון זקס מאולדגייט. היה פעיל בדיאלוג בין-דתי בממלכה ועסק בחשיבותה של האמונה היהודית בעולם המודרני, נושא שעליו חיבר ספרים רבים. לאחר פרישתו מתפקיד הרב הראשי שימש כפרופסור בקינגס קולג' לונדון, באוניברסיטת ניו יורק ובישיבה יוניברסיטי.

קורות חייו

זקס, ששמו העברי יעקב צבי, נולד בלונדון ללואיס (איש עסקים ובעל חנות בדים) וללואיזה ליבי (לבית פרומקין) גדל בפינצ'לי שבלונדון, במשפחה יהודית-אורתודוקסית. למד בבית-הספר האנגליקני סנט מרי (1952–1959) ולאחר מכן בתיכון "כרייסט'ס קולג" (1959-1962).

קריירה אקדמית ורבנית

ב-1966 החל ללמוד פילוסופיה במכללת גונוויל וקאיוס שבאוניברסיטת קיימברידג' בלימודיו שם דגש על הפילוספיה של המוסר ב-1969 סיים את התואר בהצטיינות. לאחר מכן התקבל כעמית מחקר בתוכנית רונדה שבמכללה, שם למד אצל פרופסור ברנרד לואיס. בין 1970 ל-1972 למד לתואר שני בניו קולג' באוקספורד . תוך כדי לימודיו החל להרצות בנושאי פילוספיה באוניברסיטת מידלסקס . ב-1973 החל להרצות ב"Jews' College".

ב-1981 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה מקינגס קולג' לונדון נושא הדוקטורט היה "אחריות קולקטיבית". ב-1989 התקבל כפרופסור אורח באוניברסיטת אסקס. ב-1989 החל לשמש כפרופסור אורח לתאולוגיה ולימודי דת בקינגס קולג' תפקיד אותו מילא עד 2013, בהמשך חייו שימש גם כפרופסור אורח באוניברסיטה העברית ובקולג' בירקבק שבאוניברסיטת לונדון.

במקביל ללימודיו האקדמאים, ב-1976 הוסמך לרבנות בישיבת עץ חיים (לונדון) וב-Jews' College שבלונדון, שם למד אצל הרב נחום רבינוביץ'. בלימודיו לרבנות השתמש בכהונתו לרב בית הכנסת גולדרס גרין ב-1978, ולאחר מכן כרב בית הכנסת מארבל ארץ' ב-1983. ב-1984 מונה למנהל של ה"ג'וז קולג'" תפקיד אותו מילא עד 1990.

בין הדמויות התורניות שציין כמי שהשפיעו על אישיותו הרמב"ם (שממנו "למד על חשיבות השילוב בין תורה למדע"), הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (שממנו "למד לא לפחד משום מחשבה שנמצאת בתרבות אחרת") והרב מנחם מנדל שניאורסון (שבו ראה "מנהיג של מנהיגים").

הרב הראשי של בריטניה

בשנת 1991 החליף את הרב לורד יעקובוביץ כרב הראשי של בריטניה. לאחר בחירתו בתפקיד ביקש שנה כדי ללמוד את תפקיד הרבנות. בתפקידו זה שם דגש על החינוך היהודי.

זקס הקפיד על שימור הקו האורתודוקסי של הרבנות הראשית הבריטית, אף שהדבר עלה לו בביקורת ובעימותים. ב-1997 החרים את הלווייתו של הרב הרפורמי והידוען הוגו גרין , אך השתתף בטקס אזכרה לכבודו. במכתב לאב"ד לונדון הרב חנוך דב פאדווא הצטדק בטענה שבא להוקיר את "אותו האיש" כניצול שואה ולא כאיש דת, וכי צעדי פיוס כאלה נדרשו גם כדי למנוע מהרפורמים "מהרסי ומחריבי הדת" לתבוע עצמאות מהממסד בראשותו. המכתב הודלף לתקשורת ועורר שערורייה. במקרה נוסף, ב-2003, גיבה בית-כנסת בבורנמות' שמנע עלייה לתורה מלואיס ג'ייקובס – שסולק מק"ק כנסת ישראל ב-1961 באשמת כפירה בתורה מן השמים. ב-2002 כתב בספרו 'לכבוד השוני' כי "אלוהים דיבר אל האדם בשפות רבות, בנצרות לנוצרים ואסלאם למוסלמים". הדבר עורר ביקורת וחשש בקרב רבני ק"ק כנסת ישראל, ובדיון מיוחד במנצ'סטר הסביר זקס כי לא התכוון אלא לדברי הרמב"ם במשנה תורה (הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"א, הלכה ד') כי "וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח". המשפט הוסר במהדורה הבאה.

במהלך כהונתו כרב ראשי הקים את ה"עמותה היהודית לאתיקה בעסקים", כתב העת "Women's Review", ואת הקרן "המשכיות יהודית" העוסקת בהסברה נגד התבוללות. במהלך כהונתו כרב הוציא בכל שנה ספר מהגותו, בנוסף היה בעל טור בסאנדיי טיימס והגיש פינה בשם "המחשבה היומית" בערוץ הרדיו BBC Radio 4.

החל מ-2004 הוציא את "Covenant & Conversation" - "שיג ושיח" עלונים שבועיים ובהם דברי תורה על פרשת השבוע. תוך כדי כהונתו מונה לנשיא המועצה לנוצרים ויהודים.

ביולי 2009 הוענק לו התואר "הברון זקס מאולדגייט", והוענק לו מושב לכל חייו בבית הלורדים הבריטי, הרב זקס ישב באזור ה"ספסלים שממול" (cross benches), בו ישבו לורדים א-מפלגתיים.

בשנת 2013 פרש מתפקיד הרב הראשי של בריטניה, והוחלף על ידי הרב אפרים מירוויס. בצאתו מתפקידו יצא על ידי תלמידיו ומוקיריו ספר מאמרים לכבודו בשם "מורשה קהילת יעקב" בהוצאת מגיד.

לאחר הרבנות

ייעץ לג'ון מייג'ור, טוני בלייר וגורדון בראון. לזקס היו קשרים טובים גם בבית המלוכה הבריטי, בפרט עם צ'ארלס, נסיך ויילס.

זקס הרבה להיפגש עם אנשי דת ופוליטיקאים בעולם ושאף ליצור דו-שיח בין הדתות כמו גם בין מנהיגי העולם. הוא ראה את תפקידו כפילוסוף המעורב בחיי המעשה וביקש להביא לידיעת מנהיגי העולם את הגישה היהודית, כפי שהוא רואה אותה, לשאלות הפילוסופיות הגדולות, כמו גם לסוגיות המוסריות העומדות על סדר היום. כחלק מגישה זו הרבה להרצות על נושאים אלו, הרצה בין השאר בותיקן, TED, הפרלמנט האירופי ועוד.

גם לאחר עזיבתו את הרבנות המשיך לשדר ב-BBC את פינתו הקבועה "המחשבה היומית". ב-2018 הוציא את הסדרה "מוסריות במאה ה-21". הסדרה קיבלה מועמדות ב-2019 לפרס סנדפורד סנט מרטין.

נפטר ב-7 בנובמבר 2020 כ' בחשוון ה'תשפ"א לאחר התמודדות עם מחלת סרטן. הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.

הונצח בין השאר במכון מחקר באוניברסיטת בר-אילן. ארכיון האישי הופקד בספרייה הלאומית.

פרסים והוקרה

• 1995 - פרס ירושלים, על תרומה לחיי היהודים בתפוצות
• 2004 - פרס גרומאייר, על ספרו "לכבוד השוני"
• 2010 - פרס הרב נורמן לאם, מהישיבה יוניברסיטי
• 2010 - פרס אברהם קויפר, מאוניברסיטת קיימברידג'
• 2011 - פרס אקומני לסובלנות ולהבנה דתית וחברתית על-שם לדיסלב לסט, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב (ישראל)
• 2011 - פרס כתר תורה, מהאוניברסיטה הפתוחה (ישראל).
• 2013 - פרס נאמני סנדפורד סנט מרטין, על תרומתו לחיי הדת בבריטניה
• 2014 - מדליית קנטרברי, על תרומתו להגנה על חופש הדת, מאת קרן בקט לחופש הדת.
• 2014 - פרס כץ, על תרומתו להתאמת ההלכה בחיים המודרניים.
• 2014 - פרס שומר ציון, מאת מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים באוניברסיטת בר-אילן, על תרומתו לחיים היהודיים בתפוצות (ישראל)
• 2015 - פרס הרמב"ם, על טיפוח יהדות משמעותית ומוסרית
• 2016 - פרס טמפלטון , בסכום של 1.1 מיליון דולר. על תרומה יוצאת דופן לממד הרוחני בעולם
• 2016 - פרס בראדלי, על תרומה אינטלקטואלית לציבור האמריקאי
• 2017 - פרס אירווינג קריסטול, פרס מטעם AEI המוענק לאנשים שתרמו תרומה אינטלקטואלית או מעשית יוצאת דופן, לשיפור מדיניות הממשלה, הרווחה החברתית וההבנה של המערכת הפוליטית
• 2018 - פרס Beacon of Light, מארגון StandWithUs, על פעילות למען העם הישראלי והיהודי
• 2018 - פרס מפעל חיים, מאת העיתון ג'ואיש ניוז, על תרומתו ליהדות ולחברה הבריטית
• 2021 - פרס בראשית הוענק לאלמנתו לאחר פטירתו על ידי נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג

בנוסף קיבל הרב זקס תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות רבות, ביניהם: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת סנט אנדרוז, ישיבה יוניברסיטי, אוניברסיטת בזל, אוניברסיטת קיימברידג' ומאוניברסיטת בר-אילן.

השקפתו

במפגש עם מנהיגים דתיים, הפורום הכלכלי עולמי 2009, מפגש שנתי

זקס נחשב להוגה שדוגל בפתיחות תרבותית. הוא ביקר את הגישה החרדית המתבדלת מהעולם ומהתרבות הכללית. זקס הדגיש את החשיבות של שילוב לימוד המדעים עם לימוד התורה, כבסיס להבנה עמוקה יותר של העולם ושל מקומנו בו.

בין יסודות הגותו מנה את "היהדות כקול של התקווה בשיחה האנושית, בניגוד לשיח של הטרגדיה היוונית". את הדת הוא ראה כקריאה רדיקלית לאדם לקחת אחריות על הסובב אותו ולא להיכנע לגורמים שרירותיים, דטרמיניסטיים או שלטוניים: "היחידים אינם חסרי אונים לנוכח כוחות אל-אישיים... אנו יכולים לשנות את עצמנו, ובאמצעות מערכות יחסים מיוסדות-ברית עם אחרים, אנו יכולים לשנות גם את העולם".

העיקרון השני שלו היה "הכבוד לשוני": היהדות היא הדת המונותיאיסטית היחידה שאינה מתיימרת להחזיק במונופול על הדת, ולכן היא רואה בחיוב את הדיאלוג עם דתות וזרמים אחרים. בספרו "לכבוד השוני", כתב על גירוש "השד האפלטוני", כלומר השתחררות המחשבה המערבית מהטענה שישנה אמת אוניברסלית אחת ושכל בני האדם זהים. לדעתו, מחשבה זו היא שעומדת בבסיסן של מלחמות הדת, הג'יהאד והאידאולוגיות הטוטליטריות, על כל הסבל הנורא שגרמו, והיא גם זו שעלולה להפוך את הגלובליזציה לתופעה המחסלת תרבויות מקומיות ומסורות ייחודיות.

העיקרון השלישי של זקס היה חשיבות חיי הרוח. לדבריו, בניגוד לתפיסתו של ניטשה שצידד ברעיון העוצמה, היהדות עוסקת בעוצמת הרעיון. העם היהודי היה הראשון בהיסטוריה שהעניק חינוך לכל בניו – 1,800 שנה לפני שהרעיון הזה אומץ באנגליה (ראו תקנת יהושע בן גמלא).

עיקרון נוסף של זקס היה האחריות היהודית לתיקון העולם כולו ומכאן גם החובה לחבר בין ההגות היהודית וההגות הכללית. עוד טען כי היהדות היא התרבות היחידה בהיסטוריה שתור הזהב שלה נמצא בעתיד ולא בעבר.

עמוס עוז אמר על זקס כי הוא "אחד היהודים הבולטים ביותר בדור שלנו, לא רק בגלל ספריו הנפלאים, לא רק בגלל עבודתו הקשה כמנהיגם של רבים באנגליה ובהם גם לא יהודים, אלא בראש ובראשונה כי הוא אחד האנשים היחידים שמציעים לנו דיאלוג קשה".

בתקופת האינתיפדה השנייה העביר ביקורת פומבית על פעולות ישראל ביהודה ושומרון ובעזה. בריאיון שהעניק לעיתון "הגארדיאן" אמר ש"מתרחשים בגדה ובעזה דברים שכיהודי גורמים לי אי-נוחות רבה".

בספר "הבית שאנו בונים יחד", זקס מציג ניתוח של האתגרים העומדים בפני החברה הבריטית במאה ה-21 והצעה לקראת בניית חברה טובה יותר. זקס מבקר את הגישה הרב-תרבותית וטוען כי היא מחזקת פילוגים חברתיים במקום לגשר עליהם. במקום גישה זו, הוא מציע לבנות נרטיב לאומי משותף שיעניק תחושת שייכות ויעוד משותף. בנוסף, זקס מדגיש את החשיבות של חיזוק מושג "טובת הכלל", של פיתוח תרבות של נימוס ואחריות, ושל ההגנה על מרחבים נייטרליים מפני פוליטיזציה.

הרב זקס בדצמבר 2006

במקביל, זקס מדגיש את החשיבות של כבוד הדדי ושיתוף פעולה בין קבוצות שונות בחברה. הוא מציע גישה של אינטגרציה, שאינה מובילה להתבוללות, תוך הכרה בשונות התרבותית והדתית. הספר מציע רעיונות מעשיים לקידום שוויון, אחדות חברתית ופתרון סכסוכים בין קבוצות שונות. זקס קורא לכל אזרח לקחת חלק פעיל בבניית עתיד טוב יותר, תוך הדגשת חשיבות הנתינה ותחושת השייכות.

סיפור יציאת מצרים כסיפור מכונן בתרבות המערבית

לדעת זקס, סיפור יציאת מצרים, אינו רק סיפור מקראי לאומי, אלא סיפור שהשפיע עמוקות על תולדות הפוליטיקה במערב. לדעתו, הרפורמציה, המצאת הדפוס ותרגום התנ"ך לשפות רבות תרמו להפצת המסר המקראי בקרב ההמונים. זה המקור "שממנו שאבו אנשים השראה לנתץ כבלי עבר ולבנות חברה חדשה על אדני החירות". הוא שימש כבסיס רעיוני למאבקים רבים למען חירות ושוויון, בפרט בבריטניה ובארצות הברית. מנהיגים כגון אוליבר קרומוול וג'ון אדמס ראו בארצותיהם את מימוש חזון יציאת מצרים. הרעיון של "עם נבחר" המוביל את האנושות אל החירות הפך לחלק מהזהות האמריקנית, והשפיע על הכרזת העצמאות ועל חוקה. כמו כן, הוא היווה השראה לשחורים אמריקנים כאשר נאבקו להשגת זכויות אזרח.

ההשפעה העמוקה של סיפור יציאת מצרים עדיין ניכרת בפוליטיקה המערבית והיא נובעת, לדעת זקס, מהרעיונות המרכזיים הטמונים בו: שוויון מול אלוהים, הזכות לחירות, המאבק לצדק, והאמונה בהשגחה עליונה. רעיונות אלו היוו בסיס למאבקים נגד עריצות ושלטון רודני, ונתנו השראה למנהיגים דתיים ופוליטיים. זקס סובר שדווקא המהפכות שהושפעו מהמקרא הצליחו לייצר חברה חופשית יותר, בניגוד למהפכות שהושפעו מהפילוסופים.

ספריו

זקס חיבר כעשרים ספרים, שבהם הוא פורש השקפת עולם רחבה על תפקיד הדתות, הגלובליזציה, אתיקה ואחריות חברתית, עתידה של היהדות ועוד.

• תרגום ופירוש לסידור בהוצאת קורן.
• משבר וברית: מחשבה יהודית מודרנית ופוסט־מודרנית, תרגמה: שרה פרידמן, ירושלים: מאגנס, 2000
• ישראל – חלומות ומציאות: דו-שיח, בשיתוף עמוס עוז, רמת גן: המחלקה למדע המדינה של אוניברסיטת בר-אילן, 2002
• רדיקלית אז, רדיקלית עכשיו: מורשת הדת העתיקה בעולם, תרגם: מנשה ארבל, ירושלים: שלם, 2007
• לכבוד השוני: כיצד נוכל למנוע את התנגשות התרבויות?, תרגם: צור ארליך, ירושלים: טובי, 2008, זוכה פרס גרוומאייר
• לרפא עולם שבור: החיים כקריאה לאחריות, תרגם: צור ארליך, ירושלים: טובי, 2010
• השותפות הגדולה: הדת, המדע וחיפוש אחר המשמעות, תרגם: צור ארליך, ירושלים: ספרי מגיד, קורן, 2013
• פסח על שום מה?: הגדה של פסח בביאור ובתוספת מאמרים, תרגמה: ברוריה בן ברוך, ירושלים: ספרי מגיד, קורן, 2015
• לא בשם האל: אל מול האלימות הדתית, תרגם: צור ארליך, ירושלים: ספרי מגיד, קורן, 2016
• שיג ושיח: קריאות חדשות בפרשת השבוע (שני כרכים), תרגם: צור ארליך, ירושלים: ספרי מגיד, קורן, 2017
• מועדים לשיחה: קריאות חדשות בחגי ישראל, תרגם: צור ארליך, ירושלים: ספרי מגיד, קורן, 2019
• בלשון עתיד: חזון ליהודים וליהדות בתרבות הגלובלית, תרגם: צור ארליך, ירושלים: ספרי מגיד, קורן, 2021
• רעיונות משני-חיים: קריאות חדשות בפרשת השבוע, תרגם: צור ארליך, ירושלים: ספרי מגיד, קורן, 2021
• מוסריות: שיקום הטוב המשותף בעידן מפולג, תרגם צור ארליך, ספרי מגיד, קורן, 2022
• הבית שאנו בונים ביחד - בנייה מחדש של החברה, תרגום: ברוריה בן ברוך, ספרי מגיד, קורן, 2023
• שיעורים במנהיגות - קריאות חדשות בפרשת השבוע, תרגם צור ארליך, ספרי מגיד, קורן, 2023
• אני מאמין: קריאות חדשות בפרשת השבוע, תרגם: צור ארליך, ירושלים: ספרי מגיד, קורן, 2024

ספרים נוספים באנגלית

• Traditional alternatives: Orthodoxy and the future of the Jewish people, לונדון: מכללת היהודים, 1989
• Tradition in an Untraditional Age: essays on modern Jewish thought, הרטפורדשייר: ולנטין מיצ'ל , 1990
• The persistence of faith: religion, morality & society in a secular age, לונדון: וויידנפלד וניקולסון , 1991
• Arguments for the sake of heaven: emerging trends in traditional Judaism, מרילנד: ג'ייסון ארונסון , 1991
• One people?: tradition, modernity, and Jewish unity, לונדון: ספריית ליטמן לתרבות יהודית, 1993
• Will we have Jewish grandchildren?: Jewish continuity and how to achieve it, הרטפורדשייר: ולנטין מיצ'ל, 1994
• Community of Faith, לונדון: חלבן, 1995
• Torah studies: discourses by the Lubavitcher Rebbe Rabbi Menachem M. Schneerson, ברוקלין: קה"ת, 1996
• The Politics of Hope, לונדון: ג'ונתן קייפ , 1997
• Morals and markets: seventh annual IEA Hayek Memorial Lecture
  עם פרשנות מאת נורמן פ' בארי , רוברט דיווידסון ומייקל נובק , לונדון: המכון לעניינים כלכליים , 1999
• Celebrating Life: finding happiness in unexpected places, לונדון: פאונט, 2000
• The Koren mesorat harav siddur: nusah Ashkenaz (תרגום התפילות), עם פרשנות המבוססת על שיעורי הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)
  NY: OU, ירושלים: קורן, 2011
• The Koren Siddur nusaḥ Sefarad (מבוא, תרגום ופירוש), ירושלים: קורן, 2015
• The Koren Siddur nusaḥ Ashkenaz (מבוא, תרגום ופירוש), ירושלים: קורן, 2015
• The Koren Siddur for Shabbat and Ḥagim (תרגום), ירושלים: קורן, 2015
• The Koren ani tefilla Shabbat siddur (תרגום), עם פירוש מאת הרב ד"ר ג'יי גולדמינץ, ירושלים: קורן, 2016
• The Koren Rav Kook Siddur: with commentary based upon the teachings of Rabbi Avraham Yitzḥak haKohen Kook (תרגום התפילות), בתרגום ובעיבוד הרב בצלאל נאור, ירושלים: קורן, 2017
• The Koren shalem siddur (תרגום ופירוש), ירושלים: קורן, 2017

לקריאה נוספת

• אביתר לרנר, ‏הסיפור היהודי: הזהות היהודית בהגותו של הרב יונתן זקס, אקדמות לא (עמ' 59–73), אדר ב ה'תשע"ט (2019)
• אלון שלו, ‏שגרירם של ישראל, השילוח, 30 בנובמבר 2020
• שרגא ביק, "רדיקלית שם, שמרנית כאן: פלורליזם דתי, חילון ושאלות של כוח בהגותו של הרב יונתן זקס", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל כו, 2021, עמ' 521–553‏, JSTOR 27082585 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• דב שוורץ, "הרב יונתן זקס ז"ל: יהדות כדגם", ציונות דתית: היסטוריה, רעיון, חברה ו, תשפ"א, עמ' 5 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
• נתן קוטלר, ‏חידושו של הרב יונתן זקס זצ"ל בשאלת הרוע בעולם, המעין תמוז תשפ"א

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של יונתן זקס (באנגלית)

• יונתן זקס, ברשת החברתית פייסבוק
• יונתן זקס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• יונתן זקס, ברשת החברתית אינסטגרם
• יונתן זקס, סרטונים בערוץ היוטיוב
• יונתן זקס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• יונתן זקס (1948-2020), דף שער בספרייה הלאומית
• Induction of the Chief Rabbi September 1, 1991, תיעוד משנת 1991 של בחירתו של הרב זקס לרב ראשי, כולל טקס ההכתרה וראיון איתו, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 20:58)

כתבות וראיונות

• אנשיל פפר, רב פעלים, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2007
• יאיר שלג, ממלכתי דתי: ריאיון עם רבה הפורש של הממלכה המאוחדת, באתר nrg‏, 7 בפברואר 2013
• אריאל הורוביץ, בלי לערב פוליטיקה, שיחה בין הרב זקס לרב יובל שרלו, באתר המוסף של בית אבי חי, 19 בנובמבר 2013
• טלי פרקש, הרב הלורד ג'ונתן זקס: "החיבור בין פוליטיקה לרבנות בישראל - אסון", 2 ביוני 2015
• אריאל שנבל, מקור ראשון, הדת היא הפתרון: הרב שגילה את סוד השלום העולמי, באתר nrg‏, 27 במאי 2016
• מירון איזקסון, הרב יונתן זקס והשיחה היהודית הגדולה, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2020
• אנשיל פפר, מת רבה הראשי לשעבר של בריטניה, שהיה לנציג הרהוט ביותר של היהדות בתפוצות, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2020
• פרופ' יובל אלבשן, ‏פרופ' יובל אלבשן נפרד מיונתן זקס: הרב שהאמין באדם, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2020
• עידו פכטר, ‏דבק בעמו: הרב יהונתן זקס היה הרב הראשי של היהדות, בעיתון מקור ראשון, 11 בנובמבר 2020
• צביקה קליין, ‏הרב זקס כבש את העולם אך התקשה לפנות לישראלים בשפתם, בעיתון מקור ראשון, 14 בדצמבר 2020
• אושי דרמן, עץ החיים הגדול: שנה לפטירתו של הברון והרב יונתן זקס, בלוג אנו – מוזיאון העם היהודי, נובמבר 2021
• ניסו צור, הרב הראשי ששינה את חייו של הנסיך הארי, באתר ערוץ 7, 12 בינואר 2023
• כל הכתבות על הרב זקס, באתר ערוץ 7

ביקורת ספרים

• רן בן־נון, תורת השלום, באתר ynet, 16 בפברואר 2009
• גלעד סרי-לוי, ‏ביקורת ספרים: לא נוכל, אבל לא יזיק לנסות, אקדמות כב (עמ' 235–240), ניסן ה'תשס"ט (2009)
• ניר מנוסי, עומק הסתירה, עומק החיבור: ביקורת על "השותפות הגדולה" מאת הרב יונתן זקס, בבלוג "הרהורי תשובה", 8 בנובמבר 2013
• צביה גרינפילד, איך אדם רציונלי במאה ה–21 יכול לאהוב את אלוהים, באתר הארץ, 14 במאי 2014
• גילי איזיקוביץ, בעקבות שורשי הפונדמנטליזם הדתי, באתר הארץ, 3 במאי 2016