לדלג לתוכן

יעקב קליבנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב קליבנוב
יעקב קליבנוב, 1951
יעקב קליבנוב, 1951
יעקב קליבנוב, 1951
לידה 20 בדצמבר 1887
חולופניצ'י, פלך מינסק, האימפריה הרוסית
פטירה 4 בנובמבר 1966 (בגיל 78)
חיפה, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1921
מקום קבורה בית הקברות חוף הכרמל, חיפה
השכלה אוניברסיטת סנקט פטרבורג
מפלגה הציונים הכלליים עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
14 בפברואר 194915 באוגוסט 1955
(6 שנים)
16 ביוני 195730 בנובמבר 1959
(שנתיים)
כנסות 1 - 2, 3
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב קְליבָּנוֹברוסית: Клебанов;‏ 20 בדצמבר 18874 בנובמבר 1966) היה עורך דין, ממנהיגי ציוני רוסיה ואיש ציבור ישראלי, וחבר הכנסת.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב קליבנוב נולד בשנת 1887 בחולופניץ שבפלך מינסק של האימפריה הרוסיתרוסיה הלבנה, אז בתחום המושב היהודי) לראובן קליבנוב ושושנה (ריזה) לבית ליפשיץ, משפחה ציונית. אביו היה מורה עברי ופעיל ציוני, ממייסדי ה"חדר המתוקן" בעיר רומני.[1]

בילדותו למד בחדר, ולאחר סיום לימודיו התיכוניים הוסמך למשפטים באוניברסיטת סנקט פטרבורג (1912). החל בשנת 1905 היה פעיל בתנועה הציונית, תחילה כפעיל אגודת הנוער הציוני "התחייה" (1905–1910) וחבר אגודת "חובבי שפת העבר", ולאחר מכן כמזכיר ההסתדרות הציונית ברוסיה. מטעם ההסתדרות הציונית שימש כציר לקונגרס הציוני, משנת 1913 ואילך. בשנים 19071920 שימש קליבנוב גם כעורך העיתון היהודי בשפה הרוסית "ראזסוויט" ('השחר'). בשנת 1918 נישא ליהודית (לוּדָה) גולדברג, בת יצחק ליב גולדברג ("הנדיב הלא ידוע"). קליבנוב היה בין מייסדי קריית מוצקין ליד חיפה, אך התגורר בנחלת גולדברג במרכז הכרמל.

בשנת 1921 עלה קליבנוב לארץ ישראל. לצד עבודתו בעריכת דין החל ליטול חלק בפעילות ציבורית, נמנה עם מייסדי קריית מוצקין ונבחר לוועד הקהילה בחיפה. עם קום המדינה נבחר מטעם הציונים הכלליים לכהן בכנסת הראשונה והשנייה. לכנסת השלישית הושבע בשנת 1957 במקומו של חיים אריאב. בכל תקופת כהונתו היה חבר ועדת חוקה, חוק ומשפט. באוגוסט 1958 היה חבר בוועדת החקירה לחקירת מרד האסירים בכלא שטה.

אחיו הצעיר ירוחם קליבנוב היה ממייסדי דגניה א'.[2] אחותו הייתה שולמית קליבנוב, פעילה מרכזית בארגון ההגנה ובמועצת הפועלות וחלוצה בתחום החינוך בישראל.

בשנת 1960 זכה קליבנוב באזרחות לשם כבוד בעיר לחיפה.[3]

על שמו נקרא רחוב בעיר חיפה ובקריית מוצקין.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב קליבנוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.