מנחם בדר
 | |||||
| מנחם בדר, 1952 | |||||
| לידה |
20 בספטמבר 1895 תשרי ה'תרנ"ו דוקלה, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
31 בינואר 1985 (בגיל 89) שבט ה'תשמ"ה קיבוץ מזרע, ישראל | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1920 | ||||
| מקום קבורה | בית העלמין, קיבוץ מזרע | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת קלן  | ||||
| עיסוק |
פוליטיקאי | ||||
| מפלגה |
מפ"ם | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
מנחם בדר (20 בספטמבר 1895 - 31 בינואר 1985) היה גזבר ומזכיר ועד ההצלה בקושטא, איש המוסד לעלייה ב' ואיש תנועת הבריחה. כמו כן, הוא היה חבר הכנסת בכנסת הראשונה.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדר למד בגימנסיה בקרקוב וסיים בית ספר תיכון בעיר קלן שבגרמניה. בזמן מלחמת העולם הראשונה היה קצין בצבא, עבר קורס טייס ונפצע במלחמה. הוא היה חבר הפועל הצעיר בגרמניה.
ביחד עם קבוצת חברים עלה לארץ ישראל בסוכות 1920 והיה בין מקימי המחנה בסרפנד - צריפין, בשנת 1920. הוא הפך לחבר בוועד המרכזי של "הפועל הצעיר", כשהוא ממשיך בחייו בקבוצה שבחורף 1923 הקימה את קיבוץ מזרע. בשנים אלו היה ממייסדי חברת סולל בונה, מטעמה יצא בשנת 1924 לגיוס כספים בגרמניה וברומניה. בין השנים 1933 ו-1939 יצא פעמיים בשנה לשליחויות בחוץ לארץ. הוא היה נוכח בגרמניה בעת עליית היטלר לשלטון, בליל הבדולח ובעת סיפוח אוסטריה וכיבוש צ'כוסלובקיה על ידי הורמאכט. לקראת סופה של תקופה זו הוא היה כתב של העיתון "דבר" בחוץ לארץ.
בשנת 1941 יצא ליוגוסלביה לגיוס כספים ולחפש שבילי "בריחה" עבור העלייה.[1] בפברואר 1943 יצא כנציג השומר הצעיר בברית הארגונים החלוציים כשליח הצלה לקושטא. הוא ביקר במה שהיו מחנות ההשמדה בפולין ובמחנות העקורים בגרמניה והיה לאורח בקונגרס הציוני ה-22 בבזל בשנת 1946, לאחר מלחמת העולם השנייה. הוא הפך לחבר בממשלה הזמנית, בהנהלת משרד העבודה והבינוי והיה למנהל ראשי במינהל כוח אדם בשנת 1948.
בדר היה לחבר הכנסת בכנסת הראשונה והמשיך בתפקיד זה בין השנים 1949 ו-1951. באותן שנים היה גם יושב ראש הוועדה לכלכלה וחבר ועדת הכספים. לאחר מכן מפ"ם הייתה באופוזיציה ובדר נשאר חבר ועדת הכספים. בנובמבר 1955 מונה למנכ"ל משרד הפיתוח,[2] ובמסגרת תפקידו זה היה יושב ראש מועצת המנהלים של חברת "כימיקלים ופוספטים", של חברת החשמל,[3] של מפעלי ים המלח ומפעל "דשנים".[4] פרש מתפקידו בסוף 1962.[5] באותה העת הוא השתתף בייסוד ארגון "תכן" - ארגון של מפעלי הקיבוץ הארצי. מונה למזכיר קיבוצו ובשנת 1964 התמנה למתאם כלכלי והיה אחראי על מוסדות ומפעלים כלכליים בבעלות הקיבוץ הארצי.
בדר היה לחבר הנהלת מוסדות הטכניון והוא הקים קרנות לחינוך ומחקר. בשנות ה-70 היה פעיל בקרן "חבצלת", קרן התרבות של הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר, שנקראת על שם זאב חבצלת. בשנת 1982 נבחר לחבר ההנהלה הרחבה של קיבוצי השומר הצעיר.
נפטר בשנת 1985.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנחם בדר, שליחויות עצובות ספריית פועלים, תל אביב, תשל"ח
- דורה בדר, ציפור פצועה, ער' יפה ברלוביץ, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2011
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכּתביו:
- בידי האדם לגאול את הנגב, על המשמר, 30 באפריל 1959
- שלבי הפיתוח של משק החשמל, על המשמר, 17 באוגוסט 1960
- תפקידי פיתוח דחופים, על המשמר, 30 במאי 1962
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שליחות שאיחרה - 25 שנים לפלישת הנאצים ליוגוסלביה, על המשמר, 1 באפריל 1966, המשך
- ^ מ. באדר מנהל משרד הפיתוח, הארץ, 7 בנובמבר 1955
- ^ האסיפה הכללית ה־35 של חברת החשמל לארץ ישראל בע"מ, הארץ, 3 בדצמבר 1958
- ^ נבחרו נציגי הממשלה במועצת מנהלי "דשנים", למרחב, 30 בינואר 1956
- ^ א.פרמינגר - מנכ"ל בפועל במשרד הפיתוח, חרות, 31 בדצמבר 1962
| יושבי ראש ועדת הכלכלה של הכנסת | |
|---|---|
|
