שרגא גורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרגא גורן
שרגא גורן, מרץ 1952
שרגא גורן, מרץ 1952
לידה יולי 1897
מקרוב, האימפריה הרוסית
פטירה 12 ביוני 1972 (בגיל 74)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1921
השכלה אוניברסיטת קייב עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפא"י עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
14 בפברואר 194920 באוגוסט 1951
(שנתיים ו־26 שבועות)
כנסות 1
תפקידים בולטים
  • יו"ר המרכז לקואופרציה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שרגא גורן (25 ביולי 1897 - 12 ביוני 1972) היה איש ציבור ותעשיין ישראלי. כיהן כחבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורן נולד בשם פייבוש גורוחובסקי במקרוב שבאוקראינה. את לימודיו קיים בחדר ובבית ספר תיכון בקייב, לאחריהם החל בלימודים אקדמאים באוניברסיטת קייב. בשנים אלו החל בפעילות ציונית כחבר תנועת צעירי ציון (משנת 1913), קבוצת "עת לבנות" (משנת 1914 וכחבר מייסד בתנועת דרור (1917). הוא שירת בצבא האדום בתור מנהל מחלקת הגיוס של הארמייה ה-12[1].

בשנת 1920 נישא לאסתר לבית קליאונר.

בשנת 1921 עלה עם רעייתו לארץ ישראל והזוג הצטרף ל"גדוד העבודה". גורן היה חבר הפועל הצעיר, אל מול רוב חברי הגדוד שהיו חברי אחדות העבודה. התנגדותו לנטיות השמאליות של חבריו הביאו לוויכוחים פוליטיים עד שנתבקש לעזוב את הגדוד[1]. גורן עבר לתל אביב בה החל בפעילות ציבורית, כאשר ארגן חבורה של פועלי בניין. גורן המשיך לעבוד במשרד לעבודות ציבוריות ובניין של הסתדרות העובדים הכללית. גורן התקדם והיה מראשי חברת הבת "סולל בונה" ובין מייסדי המרכז לקואופרציה. במסגרת המרכז שימש יו"ר קואופרטיב התחבורה ובשנים 19241929 היה מנהל המרכז. כמו כן כיהן גורן כמנכ"ל חברת "תיעוש" והיה שותף, מטעם ההסתדרות והמרכז לקואופרציה, להקמת מפעלים וחברות ברחבי הארץ, בהם הארגז, פלקרמיק, אליאנס ודלק. בשנת 1931 הוביל את שביתת הנהגים היהודית ערבית[2].

בשנת 1937 נבחר כציר לקונגרס הציוני העשרים. לאחר קום המדינה כיהן כחבר הכנסת מטעם מפא"י בכנסת הראשונה והיה חבר ועדת הכלכלה וועדת העבודה. בשנת 1958 עמד בראש מפעלי התעשייה של ההסתדרות בעיירות הפיתוח[1].

שרגא גורן היה אחד היוזמים אשר הקימו את "מעונות עובדים" - בית דירות משותף בבעלות דייריו, ואשר נועד לשמש את ציבור העובדים.

רעייתו אסתר הייתה אחת הגננות הראשונות של תל אביב. לזוג נולדו שתי בנות - מיכל וגלה-אביגיל.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת קרן מייסדים ע"ש יעקב אפטר, יצחק בראלי, שרגא גורן (גורוחובסקי), אברהם זברסקי, יהודה חורין וראובן שנקר. עמותה שנוסדה בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 כתוצאה מאיחודן של מספר עמותות שהוקמו בשנות ה-60 וה-70 ביזמתו של אברהם זברסקי, מנכ"ל בנק הפועלים, כדי להנציח את זכרם של כמה ממייסדי משק העובדים. הקרן הקדישה את כספיה בעיקר לסיוע למימון מחקרים ופרסום ספרים הנוגעים לתולדות תנועת העבודה בכלל ומשק העובדים בפרט וכן להקמת אתר אינטרנט שיהיה מוקדש לתנועת העבודה ההיסטורית. בשנת 2013 פורקה הקרן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 שרגא הר-גיל, שרגא עשה את שלו, מעריב, 13 בפברואר 1967
  2. ^ א. סדומי, כשפח בנזין עלה 34 גא"י, דבר, 18 ביוני 1972