רפאל פנחסי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־02:44, 28 בדצמבר 2018

תבנית:ח"כ רפאל פנחסי (נולד ב-1 בינואר 1940) היה חבר הכנסת, שר וסגן שר מטעם מפלגת ש"ס וממייסדי המפלגה.

ביוגרפיה

פנחסי נולד בקאבול באפגניסטן, למשפחת פנחסוב, משפחה מסורתית מהעדה הבוכרית, שהיגרה לאפגניסטן בשנות ה-30, ולאחר מכן עלתה לישראל ב-1950 וקבעה את מושבה בבני ברק^[1]. הוא למד בתלמוד תורה רבי עקיבא בבני ברק, בישיבת היכל התלמוד בתל אביב ובכולל חזון איש בבני ברק. שירת בצה"ל כסמל דת במחנה צריפין, עד שהשתחרר בדרגת סמל.

פנחסי ניהל חברה לעיבוד יהלומים והיה מקורב לרב חיים שאול גריינימן. בבחירות למועצת עיריית בני ברק בשנת 1973 הוא התמודד במקום השני ברשימת "נאמני תורה - עדות המזרח" שזכתה בשני מנדטים מתוך 15 במועצה^[2]. בבחירות למועצת עיריית בני ברק בשנת 1978 הוא רץ במשותף עם אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל ברשימת "למען בני ברק התורתית", הוצב במקום הרביעי, ונבחר לכהן במועצת העיר^[3]. לקראת הבחירות בשנת 1983 הוא התמודד בראש רשימת "נאמני תורה - עדות המזרח" שקיבלה שלושה מנדטים מתוך 21 מקומות במועצה וכיהן כסגן ראש העיר^[4].

היה ממייסדי ש"ס וכיהן כיו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

בכנסת ה-12 היה סגן יו"ר הכנסת ובכנסת ה-14 כיהן כיו"ר ועדת הכנסת וסיעת ש"ס. בממשלות ה-21 וה-22 כיהן כסגן שר העבודה והרווחה, בממשלה ה-23 היה סגן שר הפנים, בממשלה ה-24 היה שר התקשורת ובממשלת יצחק רבין כיהן תחילה כסגן שר האוצר ואחר כך כסגן שר הדתות.

בשנת 1993 פנה היועץ המשפטי לממשלה, יוסף חריש, לכנסת בבקשה להסיר את חסינותו של פנחסי. הכנסת קיבלה את הבקשה ביום 17 במרץ, אך פנחסי עתר לבג"ץ והביא לביטול ההחלטה, שכן לא הוצג בפני חברי הכנסת במליאת הכנסת כתב האישום המפורט, וכן לא הוצגו בפניהם פרוטוקול הדיונים בוועדת הכנסת בנוסף ופרוטוקול הדיונים במליאה, ורבים מהמצביעים במליאה לא היו נוכחים בכל מהלך הדיון בנושא שנערך בה. לכן נקבע שיש לחזור על הדיון במליאה ועל ההצבעה בה.

ביום 29 ביולי 1993 דנה הכנסת פעם נוספת בנושא והחליטה לא ליטול את חסינותו. עתירות נגד ההחלטה נדחו, אך עתירה להפסקת תפקידו כסגן שר התקבלה ב-8 בספטמבר (יחד עם עתירה דומה נגד אריה דרעי). פנחסי התפטר מתפקידו כסגן שר ב-14 בספטמבר, עם פרישת ש"ס מהממשלה.

בשנת 1997 הרשיע בית משפט השלום את פנחסי בגין העברת כספים שלא כדין, וגזר עליו 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס^[5]. כתב האישום הוגש לכנסת להסרת החסינות בזמן היותו סגן שר, וגזר הדין נפסק בזמן כהונתו כחבר כנסת וכיושב ראש ועדת הכנסת, אך פנחסי המשיך לכהן בתפקידים אלו ולא פרש.

פנחסי כיהן כמזכיר מועצת חכמי התורה של ש"ס משנת 1999 ופרש ממנה בשנת 2013^[6]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רפאל פנחסי בוויקישיתוף

רפאל פנחסי, באתר הכנסת
רפאל פנחסי, באתר כנסת פתוחה

הערות שוליים

^ אריה דיין, המעיין המתגבר, עמוד 90
^ ילקוט הפרסומים 1987, 3 בפברואר 1974, עמוד 809
^ ילקוט הפרסומים, 1 בדצמבר 1978, עמוד 303
^ ילקוט הפרסומים, 29 בנובמבר 1983, עמוד 586
^ שלילת כהונה של חבר כנסת כתוצאה מאישום בפלילים. באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.
^ צבי שיימן, מזכיר מועצת החכמים, רפאל פנחסי, פרש מתפקידו, אתר סרוגים, 14 באוקטובר 2013

[1] אריה דיין, המעיין המתגבר, עמוד 90

[2] ילקוט הפרסומים 1987, 3 בפברואר 1974, עמוד 809

[3] ילקוט הפרסומים, 1 בדצמבר 1978, עמוד 303

[4] ילקוט הפרסומים, 29 בנובמבר 1983, עמוד 586

[5] שלילת כהונה של חבר כנסת כתוצאה מאישום בפלילים. באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

[6] צבי שיימן, מזכיר מועצת החכמים, רפאל פנחסי, פרש מתפקידו, אתר סרוגים, 14 באוקטובר 2013

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 64: / שורה 64: @@
 [[קטגוריה:חברי הכנסת הארבע עשרה]]
 [[קטגוריה:סגני ראשי רשויות מקומיות בישראל]]
+[[קטגוריה:ישראלים ילידי אפגניסטן]]

שרי הדואר והתקשורת בממשלות ישראל
שרי הדואר	מרדכי נורוק • יוסף בורג • ישראל ברזילי • בכור-שלום שטרית • בנימין מינץ • אליהו ששון • ישראל ישעיהו-שרעבי • אלימלך-שמעון רימלט
שרי התקשורת	שמעון פרס • אהרן אוזן • יצחק רבין • מנחם בגין • מאיר עמית • יצחק מודעי • יורם ארידור • מרדכי צפורי • אמנון רובינשטיין • גד יעקבי • רפאל פנחסי • משה שחל • שולמית אלוני • לימור לבנת • בנימין בן אליעזר • ראובן ריבלין • אריאל שרון • אהוד אולמרט • דליה איציק • אברהם הירשזון • אריאל אטיאס • משה כחלון • גלעד ארדן • בנימין נתניהו • צחי הנגבי • איוב קרא • דודי אמסלם • יועז הנדל • איתן גינזבורג • יועז הנדל • שלמה קרעי