ברוך דיין האמת – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
}} |
}} |
||
'''בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת''' הוא נוסח [[ברכה]] ב[[יהדות]] הנאמרת על שמיעת בשורה רעה, |
'''בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת''' הוא נוסח [[ברכה]] ב[[יהדות]] הנאמרת על כל שמיעת בשורה רעה, כגון הפסד כספי או אסון. |
||
כיום הברכה נאמרת עם שם ומלכות בעיקר אל ידי האבלים, במותו של [[אבלות (יהדות)#אבלות בהלכה היהודית|קרובם]]. כמו כן משתמשים בנוסח "ברוך דיין האמת" בשביל לבשר על פטירה, ומודפס על [[מודעת אבל|מודעות אבל]]. |
|||
==מקור הברכה ומשמעותה== |
==מקור הברכה ומשמעותה== |
||
מקורה של הברכה נמצא ב[[משנה]] [[מסכת ברכות]], פרק ט' משנה ב': "עַל בְּשׁוֹרוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר 'בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב'; עַל בְּשׁוֹרוֹת רָעוֹת אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ דַּיַַַן הָאֱמֶת'." |
מקורה של הברכה נמצא ב[[משנה]] [[מסכת ברכות]], פרק ט' משנה ב': "עַל בְּשׁוֹרוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר 'בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב'; עַל בְּשׁוֹרוֹת רָעוֹת אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ דַּיַַַן הָאֱמֶת'." |
||
פירוש הברכה הוא הכרה בכך שהמאורעות הרעים המתרחשים בעולם נעשים על ידי ה[[אלהים]] מתוך [[השגחה]] ודין צדק, ולא באופן אקראי או חוסר צדק. נוסח תפילה דומה הוא [[צידוק הדין]]". |
|||
| ⚫ | |||
| ⚫ | הברכה נאמרת גם על ראיית ישוב יהודי שנחרב, לחלק מהדעות מברכים ברכה זו גם על ראיית מקום [[בית המקדש|המקדש]]{{הערה|ב"ח אורח חיים תקסא}}.{{ציטוטון|"תָּנוּ רַבָּנָן: הָרוֹאֶה בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל בְּיִשׁוּבָן, אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַצִּיב גְּבוּל אַלְמָנָה', הָרוֹאֶה בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל בְּחֻרְבָּנָן - אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, דַּיַן הָאֱמֶת'."}} ([[מסכת ברכות]], דף נ"ח עמוד ב') |
||
==בשמחה== |
|||
| ⚫ | במשנה גם נאמר "חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ' וגו' 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ' - בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ, הֵוֵי מוֹדֶה לוֹ". ה[[תלמוד]]{{הערה|1=בבלי, ברכות ס' ע"ב.}} מפרש שכוונת המשנה היא שעל האדם לקבל בשמחה גם את המאורעות הקשים הבאים עליו, ומביא בהמשך את המשפט המפורסם "כָּל מָה שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - הַכֹּל לְטוֹבָה". בכך מתקשרת הברכה גם ל[[מצוות אהבת ה']]. |
||
ב[[הלכה]] הובאו הדברים כך: |
|||
{{ציטוט|תוכן="שָמַע שְׁמוּעָה רָעָה מְבָרֵךְ 'בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת'. וְחַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה בְּטוּב נֶפֶשׁ כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ' וגו' 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ'. וּבִכְלָל אַהֲבָה הַיְּתֵירָה שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בָּהּ, שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁיֵּצֵּר לוֹ יוֹדֶה וִישַׁבֵּחַ בְּשִׂמְחָה".|מקור=[[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]], הלכות ברכות, פרק י' הלכה ג'}} |
{{ציטוט|תוכן="שָמַע שְׁמוּעָה רָעָה מְבָרֵךְ 'בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת'. וְחַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה בְּטוּב נֶפֶשׁ כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ' וגו' 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ'. וּבִכְלָל אַהֲבָה הַיְּתֵירָה שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בָּהּ, שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁיֵּצֵּר לוֹ יוֹדֶה וִישַׁבֵּחַ בְּשִׂמְחָה".|מקור=[[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]], הלכות ברכות, פרק י' הלכה ג'}} |
||
{{ציטוט|תוכן="חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה בְּדַעַת שְׁלֵמָה וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרֵךְ בְּשִׂמְחָה עַל הַטּוֹבָה, כִּי הֲרָעָה לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם הִיא שִׂמְחָתָם וְטוֹבָתָם, כֵּיוָן שֶׁמְּקַבֵּל מֵאַהֲבָה מָה שֶׁגָּזַר עָלָיו ה' נִמְצָא שֶׁבְּקַבָּלַת רָעָה זוֹ הוּא עוֹבֵד אֵת הַשֵּׁם שֶׁהִיא שִׂמְחָה לוֹ".|מקור=[[שולחן ערוך]], [[אורח חיים]], הלכות ברכות, סימן רכ"ב סעיף ג'}} |
{{ציטוט|תוכן="חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה בְּדַעַת שְׁלֵמָה וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרֵךְ בְּשִׂמְחָה עַל הַטּוֹבָה, כִּי הֲרָעָה לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם הִיא שִׂמְחָתָם וְטוֹבָתָם, כֵּיוָן שֶׁמְּקַבֵּל מֵאַהֲבָה מָה שֶׁגָּזַר עָלָיו ה' נִמְצָא שֶׁבְּקַבָּלַת רָעָה זוֹ הוּא עוֹבֵד אֵת הַשֵּׁם שֶׁהִיא שִׂמְחָה לוֹ".|מקור=[[שולחן ערוך]], [[אורח חיים]], הלכות ברכות, סימן רכ"ב סעיף ג'}} |
||
| ⚫ | {{ |
||
==הברכה כיום== |
==הברכה כיום== |
||
במאות השנים האחרונות |
במאות השנים האחרונות לא נהוג לברך את הברכה בנוסחה המלא ("ב[[שם ומלכות]]") על כל בשורה רעה, אלא רק על פטירתו של אדם קרוב או על חורבן יישובים. כמו כן הברכה לא נאמרת בזמן שמיעת הבשורה אלא בשעת ה[[הלוויה|לוויה]] על ידי ה[[אבלות (יהדות)|אבלים]], בעת ביצוע ה[[קריעה (אבלות)|קריעה]]. |
||
שאר האנשים המשתתפים בצער נוהגים לברך את הברכה ללא שם ומלכות - בנוסח: "ברוך דיין האמת" - בעת שמיעת הבשורה.{{הערה|מגן אברהם סימן רמ"ג, סק"ד}} |
שאר האנשים המשתתפים בצער נוהגים לברך את הברכה ללא שם ומלכות - בנוסח: "ברוך דיין האמת" - בעת שמיעת הבשורה.{{הערה|מגן אברהם סימן רמ"ג, סק"ד}} |
||
משתמשים במילים "ברוך דיין האמת" בשביל לבשר על פטירה גם ב[[מודעת אבל|מודעות אבל]] ובידיעות אחרות על פטירתם של אנשים. |
|||
== ראו גם == |
== ראו גם == |
||
גרסה מ־11:36, 7 במרץ 2021
ברכת ברוך דיין האמת
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם דַּיַּן הָאֱמֶת |
בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת הוא נוסח ברכה ביהדות הנאמרת על כל שמיעת בשורה רעה, כגון הפסד כספי או אסון. כיום הברכה נאמרת עם שם ומלכות בעיקר אל ידי האבלים, במותו של קרובם. כמו כן משתמשים בנוסח "ברוך דיין האמת" בשביל לבשר על פטירה, ומודפס על מודעות אבל.
מקור הברכה ומשמעותה
מקורה של הברכה נמצא במשנה מסכת ברכות, פרק ט' משנה ב': "עַל בְּשׁוֹרוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר 'בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב'; עַל בְּשׁוֹרוֹת רָעוֹת אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ דַּיַַַן הָאֱמֶת'."
פירוש הברכה הוא הכרה בכך שהמאורעות הרעים המתרחשים בעולם נעשים על ידי האלהים מתוך השגחה ודין צדק, ולא באופן אקראי או חוסר צדק. נוסח תפילה דומה הוא צידוק הדין".
הברכה נאמרת גם על ראיית ישוב יהודי שנחרב, לחלק מהדעות מברכים ברכה זו גם על ראיית מקום המקדש[1].”"תָּנוּ רַבָּנָן: הָרוֹאֶה בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל בְּיִשׁוּבָן, אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַצִּיב גְּבוּל אַלְמָנָה', הָרוֹאֶה בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל בְּחֻרְבָּנָן - אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, דַּיַן הָאֱמֶת'."” (מסכת ברכות, דף נ"ח עמוד ב')
בשמחה
במשנה גם נאמר "חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ' וגו' 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ' - בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ, הֵוֵי מוֹדֶה לוֹ". התלמוד[2] מפרש שכוונת המשנה היא שעל האדם לקבל בשמחה גם את המאורעות הקשים הבאים עליו, ומביא בהמשך את המשפט המפורסם "כָּל מָה שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - הַכֹּל לְטוֹבָה". בכך מתקשרת הברכה גם למצוות אהבת ה'.
בהלכה הובאו הדברים כך:
"שָמַע שְׁמוּעָה רָעָה מְבָרֵךְ 'בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת'. וְחַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה בְּטוּב נֶפֶשׁ כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ' וגו' 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ'. וּבִכְלָל אַהֲבָה הַיְּתֵירָה שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בָּהּ, שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁיֵּצֵּר לוֹ יוֹדֶה וִישַׁבֵּחַ בְּשִׂמְחָה".
"חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה בְּדַעַת שְׁלֵמָה וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרֵךְ בְּשִׂמְחָה עַל הַטּוֹבָה, כִּי הֲרָעָה לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם הִיא שִׂמְחָתָם וְטוֹבָתָם, כֵּיוָן שֶׁמְּקַבֵּל מֵאַהֲבָה מָה שֶׁגָּזַר עָלָיו ה' נִמְצָא שֶׁבְּקַבָּלַת רָעָה זוֹ הוּא עוֹבֵד אֵת הַשֵּׁם שֶׁהִיא שִׂמְחָה לוֹ".
— שולחן ערוך, אורח חיים, הלכות ברכות, סימן רכ"ב סעיף ג'
הברכה כיום
במאות השנים האחרונות לא נהוג לברך את הברכה בנוסחה המלא ("בשם ומלכות") על כל בשורה רעה, אלא רק על פטירתו של אדם קרוב או על חורבן יישובים. כמו כן הברכה לא נאמרת בזמן שמיעת הבשורה אלא בשעת הלוויה על ידי האבלים, בעת ביצוע הקריעה. שאר האנשים המשתתפים בצער נוהגים לברך את הברכה ללא שם ומלכות - בנוסח: "ברוך דיין האמת" - בעת שמיעת הבשורה.[3]
