מערת מלח"ם
 | |
| הכניסה למערת מלח"ם | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | ישראל |
| קואורדינטות | 31°04′47″N 35°23′39″E / 31.079722222222°N 35.394166666667°E |
| אורך המערכת | 10,000 מטר |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   מערת מלח"ם | |
  | |
מערת מלח"ם היא מערת מלח בהר סדום, הקרויה על שם המרכז לחקר מערות בישראל (מלח"ם).
זוהי המערה הארוכה ביותר בישראל, ומערת המלח הארוכה ביותר בעולם: אורכה מגיע ל-10,000 מטר[1]. במערה מצויים קירות, נטיפים וזקיפים רבים עשויים מלח[2].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המערה נתגלתה על ידי עמוס פרומקין, מנהל המרכז לחקר מערות בישראל, בחנוכה 1982, והיא נחשבת לאחת מן התגליות החשובות ביותר של המרכז. במדידות שנערכו בעבר על ידי אמצעי מדידה מיושנים נמצא שאורכה 5.5 ק"מ, ועד ל-2006 נחשבה למערת המלח[3] הארוכה בעולם. ב-2006 נמצא שאורך מערת נמקדאן (בפרסית - نمکدان, ומכונה גם מערת 3N) באי קשם שבאיראן הוא 6.5 ק"מ והיא דורגה במקום הראשון. במרץ 2019, לאחר מיפוי מחודש[4] של מערת מלח"ם באמצעים חדישים, התברר שאורכה מגיע ל-10 ק"מ, ובכך חזרה להיחשב למערת המלח הארוכה בעולם.
מבנה המערה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המערה מהווה נחל תת-קרקעי המורכב מחמישה יובלים עיקריים, ששמותיהם: סיס, דרומי, מרכזי, צפוני וסנדביץ'. לתוך כל אחד מתנקז ערוץ עילי שנשפך לתוך פיר המוליך למחילה. כל המחילות מתחברות זו לזו ויוצאות אל פני השטח כערוץ אחד בקרבת כביש 90. למערה 24 פתחים, רובם אנכיים. ברוב חלקי המערה שתי קומות עיקריות: קומה תחתונה, שבה זורמים כיום מי השיטפונות, וקומה עליונה. הקומה העליונה רחבה יותר מן התחתונה. הקומה העליונה נוצרה לפני כ-5,000 שנה בתקופה לחה שבה זרמו מים רבים במערה, ומפלס בסיס הניקוז, הוא ים המלח, היה גבוה יותר[5]. התיארוך בוצע בעזרת פחמן 14[6]. עם התרוממות הר סדום[7] הולכת המערה ומתחתרת ונוצרות קומות נמוכות יותר.
המים מגיעים מגשמים שפוקדים את אזור צפון הנגב המזרחי וים המלח, לפיכך זוהי מערה פעילה, אשר ערוציה ומסדרונותיה עדיין משתנים. הכניסה למערה אסורה, והסיורים בתוכה מורכבים, ומחייבים הדרכה מוסמכת.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מערת האומה
- מערת הקמח - הנמצאת בנחל פרצים, מערבית להר סדום
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמוס פרומקין (1992). מערכת הקרסט במחדר המלח של הר סדום. תקציר עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית
- עמוס פרומקין (2002).מערות הר סדום: ניקוז תת-קרקעי של מי נגר במחילות קרסטיות במלח, מחקרים בגאוגרפיה של ארץ ישראל ט"ז, עמ' 339–361
- ינון שבטיאל, מערות בישראל: סודות חבויים היטב, "מסע אחר"
- מערת מלח״ם, באתר מועדון המערות הישראלי
- עמוס פרומקין, קצב התחתרות מירבי של ערוץ סלעי באקלים צחיח קיצון, אופקים בגאוגרפיה 57/58, 2003
- יואב פרידמן, סדום ומערה, באתר ישראל היום, 28 במרץ 2019
- לב בוגוסלבסקי, סדום ומערה:אוצרות טבע ייחודיים מתחת לאף, באתר ynet, 14 במרץ 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נאוה מרקו, מערת המלח הארוכה בעולם התגלתה בישראל, באתר מאקו, 27 במרץ 2019
- ^ עמוס פרומקין, מערכת הקרסט במחדר המלח של הר סדום, ירושלים: מלח"ם, האוניברסיטה העברית, 1992 – עבודת דוקטורט.
- ^ Frumkin, A, 2013. Salt Karst. in: Frumkin, A., volume ed., Shroder, J., ed. in chief,, Treatise in Geomorphology, Karst Geomorphology vol. 6, San Diego, Academic Press., עמ' 208–424
- ^ רעות הדר, מערת המלח הארוכה בעולם אותרה בישראל, באתר ערוץ 7, 28 במרץ 2019
- ^ עמוס פרומקין, מפלס ים המלח, בתוך: נגה סטמבלר (עורכת). הוד הים: יציבות ושינוי במערכות הימיות של ישראל, העמותה הישראלית למדעי הים, 2014 (מהדורה שנייה), עמ' 477–494
- ^ Frumkin, A., Magaritz, M., Carmi, I. and Zak, I.,, The Holocene climatic record of the salt caves of Mount Sedom, Israel, Holocene, v. 1, 3, p. 191-200., 1991
- ^ Weinberger, R., Begin, Z.B., Waldmann, N., Gardosh, M., Quaternary rise of the Sedom diapir, Dead Sea basin, Special Paper 401: New Frontiers in Dead Sea Paleoenvironmental Research
