מצד קדרון
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
שושלת החשמונאים  |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°40′55″N 35°26′33″E / 31.681807°N 35.442531°E |
|
(למפת הרי ירושלים רגילה)   מצד קדרון | |
  | |
מצד קדרון (בערבית: חרבת מזין) הוא אתר ארכאולוגי השוכן מדרום לשמורת עינות צוקים, סמוך ליישוב אבנת. באתר יש שילוב של מצודת מגדל, מבדוק ומעגן סירות, במבנה אחד. קירות המבנה שהשתמרו לגובה של 5 מטר נראים מכביש 90.
האתר תוארך לתקופתו של אלכסנדר ינאי על בסיס מטמון של 2,500 מטבעות שהתגלו בשנת 2002 על החוף סמוך לאתר. כל המטבעות הם מברונזה מסוג 'העוגן והכוכב'. המגדל באתר הוא בצורת מלבן שאורכו 18 מטרים ורוחבו 9 מטרים. בתוך המגדל היה בור מים כפול שהכיל קרוב ל-30 קוב מים. לצד הבור נבנו שני חדרי אחסון עמוקים. מעליהם בכל אחת משלוש קומות המגדל המשוערות היו כ-6 חדרים. המספנה הייתה באורך של 30 מטר ורוחב 11 מטר. במספנה הותקן כבש שבו הועלו הספינות מהמים לצורך טיפול ותחזוקה שכללה את שטיפת המלחים במים מתוקים.
סמוך לכבש היה גם מזח ואורכו 15 מטר, המזח שימש לעגינת סירות שפרקו והעמיסו את מטענן. הארכאולוג יזהר הירשפלד סבר שמדובר במעגן מלכותי ששימש את אלכסנדר ינאי. ממעגן זה יצאו ספינות פאר לשוט לעין גדי, מצדה או מכוור. המגדל שימש למגורים של העובדים והאורחים המלכותיים. הספינות שיצאו מהמעגן משו גם את גושי האספלט שצפו על פני המים, והם נסחרו עם הארצות מסביב, דבר שהעשיר את קופת המדינה החשמונאית. מעגן נוסף שידוע מאותה תקופה בים המלח הוא מעגנית המלח[1].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יזהר הירשפלד, 2004, הכמיהה אל המדבר, בקעת ים-המלח בתקופת בית-שני, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, עמ' 170-165
