בניהו בן יהוידע
בניהו בן יהוידע, דמות מקראית, היה אחד מגיבורי דוד המלך, מפקד הכרתי והפלתי. סייע לדוד בהשלטת סדר ויציבות בממלכה. מאוחר יותר התמנה לשר הצבא של שלמה המלך, בנו של דוד.
תוכן עניינים |
[עריכה] דמותו במקרא
בניהו היה בן העיר קבצאל שבנחלת שבט יהודה, עם זאת ידוע שהיה כהן[1].
נמנה עם 30 גיבורי דוד. הוא הכה אריה, ניצח בקרב שהתחיל כשלבניהו מקל בלבד וליריבו המצרי חנית. ונמנה עם שלושה גיבורים מתוך שלושים, שהגישו לדוד מים: "בְנָיָהוּ בֶן-יְהוֹיָדָע בֶּן-אִישׁ-חי (חַיִל) רַב-פְּעָלִים - מִקַּבְצְאֵל. הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת האריה (הָאֲרִי) בְּתוֹךְ הַבֹּאר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג."
בניהו נשאר נאמן לדוד המלך גם אחרי התערערות שלטונו של דוד, בשלהי תקופת מלכותו. לבקשתו של דוד משח את שלמה, בנו של דוד, למלך, יחד עם נתן הנביא. אחרי מותו של דוד התברר כי בנו, אדוניה, מעוניין עדיין במלוכה, כשביקש לשאת את אבישג השונמית, מעשה שהיה מסמל את היותו יורש המלכות. משום כך ציווה שלמה על בניהו להרוג את אדוניהו, וכך עשה בניהו. שלמה הבין שיואב עמד מאחרי יוזמת אדוניהו ופקד על בניהו להרוג גם את יואב (זאת בהתאם לצוואתו של דוד המלך לשלמה להוריד את שיבתו של יואב בן צרויה בדם שאול. בניהו בן יהוידע מילא אחרי צו זה, ולאחר שהרג את יואב בן צרויה, התמנה במקומו לשר הצבא.
[עריכה] דמותו על פי חז"ל
על פי התלמוד[2] בניהו נשלח על ידי שלמה להביא את אשמדאי שיגלה את מקום השמיר. בניהו לקח אזיק עם השם המפורש, גיזת צמר ונאד יין והלך אל בור המים של אשמדאי. כשהגיע אל בור המים הוא חפר תעלה והעביר את המים לבור אחר - את התעלה סתם עם גיזת הצמר, ובבור מילא יין. אשמדאי לא היה מעוניין לשתות מן היין בדורשו "לץ היין הומה שכר וכל שוגה בו לא יחכם" (משלי כ,א) אך לבסוף גבר עליו הצמא ושתה מן היין ונרדם. בניהו אזק אותו עם האזיק ומכיוון שהשם המפורש חקוק עליו, הוא לא יכל לברוח ובניהו הביא אותו לשלמה.
בקבלה מודגש השימוש של חנית המצרי כדי להכות את המצרי כשיטה כללית להצלחה במלחמת הרוח, ובאופן כללי, אדם המסוגל להשיג את כל מה שנדרש ממנו על ידי שימוש בחכמה, כ"עבדו של שלמה". הפסוק "הוא היכה את הארי" - מקושר לאר"י לוריא, והמסורת העממית מספרת שקברו זוהה בידי האר"י. רבי חיים ויטאל מספר כיצד מצא את הקבר על פי הוראתו של האר"י, למרות שלא היה ציון כלשהו על גביו.
בזהר מסופר על בניהו המשמש שליח לקבלת פני מלכת שבא בהגיעה לירושלים. מלכת שבא טועה תחילה וחושבת שמדובר במלך עצמו. לאחר מכן היא מתפעלת מבניהו בפני עבדיה, כמו התפעלותה המתועדת בספר דברי הימים, משלמה עצמו.
[עריכה] קברו
על פי המסורת נמצא קברו בביריה. בשנת תרכ"ט (1869), ביקר בקבר הרב יוסף חיים מבגדאד ושהה שם כמה ימים. בהקדמת ספרו בן איש חי כתב כי נתגלו לו שם "סודות רבים וגדולים", ואף ש"נשמתו באה מנשמתו של בניהו בן יהוידע" ולכן קרא לספריו בשמותיו של בניהו בן יהוידע ובכינוייו.[3]
[עריכה] הערות שוליים
- ^ "ויהוידע הנגיד לאהרן" הוא אביו של בניהו. -רש"י דברי הימים א יב:כח | כהן גדול היה.-רד"ק,רלב"ג שם. כן בפרק כ"ז שם מופיע: "שַׂר הַצָּבָא הַשְּׁלִישִׁי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, בְּנָיָהוּ בֶן-יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן רֹאש"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף סח, עמוד א
- ^ ספר בן איש חי, הקדמה דברים אחדים, עמוד 5
