הבלוק אליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבלוק אליס
Portrait of Havelock Ellis (1859-1939), Psychologist and Biologist (2575987702).jpg
לאום Flag of the United Kingdom.svg  בריטניה
נולד 2 בפברואר 1859
מקום לידה קרוידון, אנגליה
נפטר 8 ביולי 1939 (גיל 80)
התמחות

סקסולוג

הנרי הבלוק אליס (Henry Havelock Ellis;‏ 2 בפברואר 18598 ביולי 1939) היה סקסולוג, פסיכולוג ורופא בריטי, ומהפכן חברתי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליס, בנם של אדוארד פפן אליס וסוזאן ויטלי, נולד בשנת 1859 בקרוידון, אז עיירה קטנה דרומית ללונדון בירת אנגליה. רבים ממשפחתו חיו על הים או בסמוך לו; אביו היה רב חובל ואמו הייתה בת של רב חובל. בגיל 7 אביו לקח אותו לאחד ממסעותיו, שבו נסע לסידני, קייאו (Callao) ואנטוורפן. לאחר חזרתו לאנגליה החל את לימודיו בבית הספר "the French and German College" שבסמוך לווימבלדון, ומשם המשיך לבית ספר במיצ'הם.

חינוך ורפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1875 עזב אליס את לונדון עם ספינה של אביו והפליג לאוסטרליה. זמן קצר לאחר הגעתו לסידני התקבל לעבודה כמורה בבית ספר פרטי. לאחר שהתגלה כי אינו מחזיק בהכשרה מקצועית כלשהי הדרושה לביצוע משרה זו, הוא הפך למורה פרטי אצל משפחה שהתגוררה בעיירה בניו סאות' ויילס. הוא מילא תפקיד זה במשך כשנה, שבמהלכה בילה זמן רב בקריאה ובלימוד עצמי, ולאחר מכן התקבל לעבודה כמורה בבית ספר לאנגלית בגרפטון, דרומית לבריזביין. לאחר פטירתו של מנהל בית הספר ירש אליס את תפקידו למשך זמן קצר, אך היה צעיר מדי וחסר ניסיון מכדי להוסיף ולמלא את התפקיד.

בסוף אותה שנה הוא חזר לסידני, ולאחר שלושה חודשי התלמדות קיבל אחריות במשרה חלקית על שני בתי ספר יסודיים ממשלתיים. הוא חי במעונות של אחד מבתי הספר במשך שנה, שאותה כינה בדיעבד השנה החשובה ביותר עד לנקודה זו של חייו: "באוסטרליה, השגתי את בריאות הגוף, שלוות הנפש, משימת חיי נגלתה לי, הצלחתי להחליט על התמקצעות ומקצוע ונהייתי אמן בספרות [...] חמש נקודות אלה מכסות את כל פעילות חיי ברחבי העולם".

אליס חזר לאנגליה באפריל 1879. הוא החליט ללמוד מיניות, ובתור צעד ראשון לרכוש השכלת רופא. הוא למד בבית הספר לרפואה שבבית החולים סיינט תומאס (St Thomas's Hospital Medical School) – מבתי הספר לרפואה העתיקים והיוקרתיים בבריטניה – אך מעולם לא התנסה בתרגול פרקטיקות רפואיות מעשיות. את הכשרתו מימן באמצעות ירושה צנועה שהייתה ברשותו ובאמצעות משכורות שקיבל מעבודות תרגום. בשנת 1883 הצטרף לתנועת ה"אחווה של החיים החדשים" (The Fellowship of the New Life"), שממנה התפצלה האגודה הפביאנית. התנועה דגלה בסגנון חיים פשוט, בצמחונות ובפציפיזם לפי רעיונותיו של לב טולסטוי, והיו חברים בה גם הנרי דייוויד תורו, ראלף וולדו אמרסון ורמזי מקדונלד. אליס הכיר שם מהפכנים חברתיים נוספים כאדוארד קרפנטר וג'ורג' ברנרד שו.

אליס תמך באאוגניקה – גישה המקדמת השבחת הדורות הבאים באמצעות התערבות ברבייה ובתורשה. הוא היה פעיל בכיר בקבוצה אשר חקרה את הנושא, ואף כתב עליו בספרו The Task of Social Hygiene.

נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1891, כאשר הוא בן 32 ועדיין בתול, נישא אליס לאדית ליס, פעילה חברתית למען זכויות נשים וסופרת אנגלייה. אף אחת מארבע אחיותיו לא נישאה. מערכת היחסים בין אליס לליס הייתה מתחילתה בלתי-קונבנציונלית: אדית ליס הייתה לסבית מוצהרת, ומיד בתום ירח הדבש של השניים הם חזרו להתגורר בנפרד ואליס שב לדירת הרווקים שלו בפדינגטון. מערכת הנישואים הפתוחים שלהם[1] הייתה חלק מרכזי באוטוביוגרפיה של אליס, My Life ("חיי").

מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הביוגרפיה My Life, חבריו של אליס היו משועשעים מהרעיון שלפיו הוא מומחה למיניות אך בעצמו היה אימפוטנט עד לגיל 60 – אז גילה כי הוא מסוגל להגיע לגירוי מיני מצפייה באישה משתינה. אליס כינה את העניין במתן שתן "Undinism", אך היום נעשה שימוש במונח אורופיליה לתיאור פטישיזם זה.

ספרו Sexual Inversion, שאותו חיבר יחד עם ג'ון אדינגטון סימונדס, פורסם במקור בגרמניה בשנת 1897.‏[2] תרגומו של הספר לאנגלית היה ספר העיון הרפואי הראשון בשפה זו אשר עסק בהומוסקסואליות. הספר מתאר יחסים מיניים בין גברים ונערים – דבר שאליס לא החשיב למחלה, מעשה לא-מוסרי או פשע. ההנחה המוקדמת של הספר היא שאהבה בין גברים מתעלה על טאבואים של גיל או מגדר, ו-7 מתוך 21 הדוגמאות המובאות הן של יחסים בין-דוריים. בשנת 1897 נתבע לדין מוכר ספרים אשר החזיק ברשותו ספרים של אליס. אף על פי שהמונח "הומוסקסואליות", שהגה קרל מריה קרטבני, תרם לאליס, הוא עצמו כתב באותה שנה: "המילה 'הומוסקסואל' היא בת-כלאיים ברברית, ואינני לוקח עליה כל אחריות".‏[3] כוונתו של אליס הייתה לכך שהמילה היא הרכב של מילה יוונית ומילה לטינית.

רעיונות פסיכולוגיים משמעותיים נוספים אשר התפתחו מעבודתו של אליס הם גירוי מיני עצמי ונרקיסיזם – שניהם פותחו בהמשך על ידי זיגמונד פרויד.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Criminal (1890)
  • The New Spirit (1890)
  • The Nationalisation of Health (1892)
  • Man and Woman: A Study of Secondary and Tertiary Sexual Characteristics (1894) (revised 1929)
  • translator: Germinal (by Emile Zola|Zola) (1895) (reissued 1933)
  • Sexual Inversion (1897) (with J.A. Symonds)[4]
  • Affirmations (1898)
  • The Evolution of Modesty, The Phenomena of Sexual Periodicity, Auto-Erotism (1900)[5]
  • The Nineteenth Century (1900)
  • Analysis of the Sexual Impulse, Love and Pain, The Sexual Impulse in Women (1903)[6]
  • A Study of British Genius (1904)
  • Sexual Selection in Man (1905)[7]
  • Erotic Symbolism, The Mechanism of Detumescence, The Psychic State in Pregnancy (1906)[8]
  • The Soul of Spain (1908)
  • Sex in Relation to Society (1910)[9]
  • The Problem of Race-Regeneration (1911)
  • The World of Dreams (1911)
  • The Task of Social Hygiene (1912)
  • Impressions and Comments (1914-1924) (3 vols.)[10]
  • Essays in War-Time (1916)[11]
  • The Philosophy of Conflict (1919)
  • On Life and Sex: Essays of Love and Virtue (1921)
  • Kanga Creek: An Australian Idyll (1922)[12]
  • Little Essays of Love and Virtue (1922)
  • The Dance of Life (1923)[13]
  • Sonnets, with Folk Songs from the Spanish (1925)
  • Eonism and Other Supplementary Studies (1928)
  • The Art of Life (1929) (selected and arranged by Mrs. S. Herbert)
  • More Essays of Love and Virtue (1931)
  • ed.: James Hinton: Life in Nature (1931)
  • Views and Reviews (1932)[14]
  • Psychology of Sex (1933)
  • ed.: Imaginary Conversations and Poems: A Selection, by Walter Savage Landor (1933)
  • Chapman (1934)
  • My Confessional (1934)
  • Questions of Our Day (1934)
  • From Rousseau to Proust (1935)
  • Selected Essays (1936)
  • Poems (1937) (selected by John Gawsworth; pseudonym of T. Fytton Armstrong)
  • Love and Marriage (1938) (with others)
  • My Life (1939)
  • Sex Compatibility in Marriage (1939)
  • From Marlowe to Shaw (1950) (ed. by J. Gawsworth)
  • The Genius of Europe (1950)
  • Sex and Marriage (1951) (ed. by J. Gawsworth)
  • The Unpublished Letters of Havelock Ellis to Joseph Ishill (1954)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]