בתיה בת פרעה
בִּתְיָה בַת-פַּרְעֹה היא דמות מקראית המופיעה בדברי הימים. על פי מדרש חז"ל, היא מזוהה עם בת פרעה המופיעה בספר שמות, אשר מצאה את משה כשהוא בתוך תיבת גומא ביאור, וגידלה אותו בילדותו.
שמה וזהותה של הדמות [עריכה]
בת פרעה בספר שמות [עריכה]
בתו של פרעה, ששיעבד את בני ישראל במצרים, מוזכרת במקרא כמי שמצאה את משה כשירדה לרחוץ ביאור, ולאחר מכן העניקה לו את השם "משה", לזכר משייתו מן המים. היא גידלה אותו כבן בבית אביה. זאת, על אף גזירת האב על הרג כל התינוקות הזכרים העברים, אותה גזירה שבגללה הושם משה בתוך תיבת גומא ביאור (שמות ב'). על-פי המדרש (שמות רבה כ"ג), בת פרעה מרדה באביה בכך שלא הייתה עובדת אלילים, בניגוד לכל בית אביה.
המדרש לגבי זהותה [עריכה]
בספר דברי הימים נזכר שמה של "בת פרעה" נוספת: "בִּתְיָה בת פרעה". באותו מקום היא מוגדרת כאשתו של "מרד", אשר מזוהה לפי הפרשנות גם ככלב בן יפונה.
בפרשנות חז"ל מזוהה "בת פרעה" של דברי הימים כאותה "בת פרעה" של ספר שמות:
 |
... וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת-פַּרְעֹה, אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד. |
 |
| – דברי הימים א' ד', יח | ||
מדרש שמות רבה אף משבח את בת פרעה ואומר "מכאן אתה למד שכרן של גומלי חסדים, אף על פי שהרבה שמות היו לו למשה, לא נקבע לו שם בכל התורה אלא כמו שקראתו בתיה בת פרעה, ואף הקדוש ברוך הוא לא קראהו בשם אחר".
בספרה "שבע אימהות", מנתחת הסופרת יוכי ברנדס את דמותה של בת פרעה, וכן את מדרש חז"ל, הטוען שבתיה בת פרעה היא אותה בת פרעה שאימצה את משה. ברנדס, השוללת את הפרשנות של חז"ל, כותבת "אבל חז"ל, שלא אוהבים שיש בתנ"ך אנשים לא מזוהים, החליטו שמרד הוא כלב בן יפונה, ובִתיה היא לא אחרת מאשר הנסיכה המצרית שאמצה את משה לבן. ולא משנה שלכלב מלאו ארבעים שנה בזמן יציאת מצרים (על פי עדות מפורשת בספר יהושע) ואילו בת פרעה היתה באותו הזמן בת מאה לפחות (כאמור שמונים שנה חלפו מלידת משה עד יציאת מצרים)."[1]
לקריאה נוספת [עריכה]
- יוכי ברנדס, שבע אימהות, הוצאת זמורה ביתן, 2010 - הפרק "בת פרעה", עמ' 211-165
קישורים חיצוניים [עריכה]
- בתיה בת פרעה, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia (באנגלית)
- השמים הם הגבול - לדמותה של בתיה, באתר ישיבת אורות שאול
- אורית שרבט, בתיה בת פרעה וחג הפסח, באתר קולך
- אדמיאל קוסמן, על הפאלוס והרחם בסיפור ההצלה של בני ישראל מיד פרעה, באתר הארץ, 29 במרץ 2010
הערות שוליים [עריכה]
- ^ יוכי ברנדס, שבע אימהות, הוצאת זמורה ביתן, 2010 - הפרק "בת פרעה", עמ' 177
