שוכה
ערך זה עוסק בתל במבואות ירושלים. אם התכוונתם לאתר בשם זה בצפון הארץ, ראו תל שוכה (עמק בית שאן).
שֹוֹכֹה (גם: שוכו, שכה במקרא, וסוכו בלשון חז"ל) הוא שמן של כמה ערים המוזכרות בתנ"ך, בספרות חז"ל, ובמקורות נוספים. אחת הערים בהר חברון, בתל הכפול הידוע כח'רבת שוויקא, והשנייה, הידועה יותר, בעמק האלה. בנוסף, מזכיר המקרא ערים בשם זה בעמק חפר ובמקומות נוספים.
בקרב בין דוד לבין גלית, חנה צבא ישראל בשוכו שבעמק האלה. אנטיגנוס איש סוכו, המוזכר בפרקי אבות, גר ככל הנראה בסוכו שבהר חברון. אוסביוס מזכיר מקום בשם סוכו בין בית גוברין לבין ירושלים, והעיר מופיעה במפת מידבא. כיום, שוכה שבעמק האלה היא גבעה הידועה בשל פריחת התורמוסים בשלהי החורף מדי שנה.
השערה נוספת מזהה את שוכה הקדומה, אשר נמסרה לאחד משנים-עשר הנציבים של שלמה המלך אשר ישבו בארבות המזוהה בח'ירבת אל-חמאם, עם הכפר שְוֵיכָּה הסמוך לטול כרם, מצפון לכפר תל ח'רבַּת שויכה א-רָאס.[1]
העיר שוכה מופיעה בחותמות "למלך" כאחד מארבעה מקומות המופיעים בשורה השנייה של החותמות: חברון, זיף, ממשת ושוכה. חותמות למלך הן הטְבּעות על ידיות קנקנים, מתקופת הברזל א'. ההשערה המקובלת היא כי מדובר בארבעת המחוזות העיקריים של מלכות חזקיהו, שאגר מזון לקראת התקפה אפשרית על הממלכה. בסביבת התל עצמו נמצאו 13 חותמות למלך.
תוכן עניינים |
אזכורים מהתנך [עריכה]
בנחלת שבט יהודה
בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה, וְאַשְׁנָה. לד וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים, תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם. יַרְמוּת, וַעֲדֻלָּם, שׂוֹכֹה, וַעֲזֵקָה. וְשַׁעֲרַיִם, וַעֲדִיתַיִם, וְהַגְּדֵרָה, וּגְדֵרֹתָיִם: עָרִים אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן.(ספר יהושע, ט"ו, ל"ג-ל"ו)
וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-מַחֲנֵיהֶם, לַמִּלְחָמָה, וַיֵּאָסְפוּ, שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה; וַיַּחֲנוּ בֵּין-שׂוֹכֹה וּבֵין-עֲזֵקָה, בְּאֶפֶס דַּמִּים. וְשָׁאוּל וְאִישׁ-יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ, וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה; וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה, לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים. (שמואל א, י"ז,א'-ב')
הנציבים אשר לשלמה המלך
ולשלמה שנים-עשר ניצבים, על-כל-ישראל, וכילכלו את-המלך, ואת-ביתו: חודש בשנה יהיה על-האחד, לכלכל. ואלה שמותם, בן-חור בהר אפריים. בן-דקר במקץ ובשעלבים, ובית שמש; ואילון, בית חנן. בן-חסד, בארובות; לו שוכה, וכל-ארץ חפר.(ספר מלכים א', ד',ז' -ט')
וַיִּכְרְתוּ גַם-כָּל-הָעָם אִישׁ שׂוֹכֹה, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיָּשִׂימוּ עַל-הַצְּרִיחַ, וַיַּצִּיתוּ עֲלֵיהֶם אֶת-הַצְּרִיחַ, בָּאֵשׁ; וַיָּמֻתוּ גַּם כָּל-אַנְשֵׁי מִגְדַּל-שְׁכֶם, כְּאֶלֶף--אִישׁ וְאִשָּׁה. (ספר שופטים, ט', מ"ט)
חפירות ארכיאולוגיות [עריכה]
עונת חפירות ראשונה בתל שוכה התקיימה בחודש יולי 2012 על ידי משלחת מן החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום של אוניברסיטת תל אביב בהנהלת פרופ' יובל גורן וד"ר ארז בן יוסף. החפירה נערכה בשני שטחים בפסגת התל בפינתו הצפון-מערבית (שטחים A, C) ובעמק שלמרגלותיו מדרום (שטח B). בחפירות בפסגת התל התגלו שרידים דלים מתקופת הברזל המשויכים לימי חזקיהו שהושתתו ישירות על פני הסלע, אך הוסרו ברובם בראשית התקופה הרומית עת נבנתה מצודה איתנה הניכרת בראש התל. לבנית המצודה קדמה הקמת במה גבוהה הנתמכת בקירות תמך גבוהים ובתעלות יסוד שהעמיקו עד לסלע הטבעי ומולאו בשפכים שנחפרו משכבות קדומות יותר בתל. בשפכים אלה נמצאו ממצאים רבים מתקופת הברזל, התקופה הפרסית, התקופה ההלניסטית והתקופה הרומית. בשטח B נמצאו עדויות לקיומו של בית יוצר, ככל הנראה מתקופת הברזל, בצורת פסולות ייצור אופייניות. בעונת החפירות הראשונה טרם נמצאו שרידיו של בית היוצר עצמו.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- סיור בתל שוכה
- תל שוכה - גבעת התורמוסים, באתר "טיולי"
הערות שוליים [עריכה]
- ^ אפרים תלמי ומנחם תלמי, כל ארץ ישראל, הוצאת דבר - תשל"א 1971, עמ' 282