פרשת וארא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה ואהרן לפני פרעה, ציור של בנג'מין וסט

פָּרָשַׁת וָאֵרָא היא פרשת השבוע השנייה בספר שמות. מסופר בה על שבע המכות הראשונות מתוך עשר מכות מצרים. היא מתחילה בפרק ו' פסוק ב ומסתיימת בפרק ט' פסוק לה.

תוכן הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוהים מבטיח לקחת את ישראל לעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוהים מגלה בפני משה את השם המפורש, ומטיל עליו להבטיח לבני ישראל שהם עומדים להיגאל ממצרים כדי להפוך לעמו ולבוא אל הארץ המובטחת. בני ישראל אינם מקשיבים אל משה "מקוצר רוח ומעבודה קשה", וכשאלוהים מורה למשה ללכת שוב אל פרעה, משה מקשה: "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה?".

סיפור הדברים נפסק לשם תיאור קצר של שושלת משפחת משה ואהרן, שבאים יחד עם תיאור שושלת שבט ראובן ושמעון.

מוטות משה ואהרון מול מוטות החרטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכת דבר הורגת את כל מקנה מצרים.
מכת ברד, אש ומים

ה' נותן למשה ואהרן אותות ומופתים כדי לשכנע את פרעה ואת בני ישראל בשליחותם, אך מסביר כי פרעה יקשה את ליבו מתוך כוונה אלוהית להרבות אותות ומופתים בארץ מצרים ולהוציא "אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים".

משה ואהרן מבצעים את השליחות ועל פי הוראת ה' מבצעים מופת לעיני פרעה ועבדיו לשם אימות שליחותם. אהרן משליך את מטהו לפני פרעה והופכו לתנין. חרטומי מצרים מראים גם הם את כוחם והופכים את מטותיהם לתנינים. אהרן מוכיח את עליונות מטהו בכך שהוא בולע את מטותיהם של החרטומים. פרעה אינו מתרגש וממאן לשלח את העם.

סיפור המכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עשר המכות

המשך הפרשה מספרת את סיפורן של שבע מתוך עשר המכות, והן:

  1. מכת דם: אהרון מכה במטהו את היאור, "ויהפכו כל המים אשר ביאור לדם". דגי היאור מתים, וסרחונם מתפשט במצרים.
  2. מכת צפרדע: אהרן מכה שוב במטהו על מימי מצרים, "ותכס הצפרדע את ארץ מצרים". הצפרדעים עולים ובאים בביתם, בחדר משכבם, ואף בתנורים ובבצקים. פרעה מפציר במשה ואהרן לביטול המכה. המכה מסתיימת, והוא ממשיך להקשות את ליבו.
  3. מכת כינים: אהרן מכה את עפר הארץ והכינים פושטים על ארץ מצרים באדם ובבהמה. החרטומים מנסים אף הם את כוחם בהולדת כינים, ומשאינם מצליחים הם מכריזים: "אצבע אלוהים היא".
  4. מכת ערוב: תערובת של חיות שבאו והשחיתו את ארץ מצרים, פרט לארץ גושן בה ישבו בני ישראל. פרעה בא בהצעה לפני משה, להתיר לישראל לעבוד את אלוהיהם בתוך הארץ מבלי לעוזבה. משה מסרב להצעה ופרעה מסכים לשלחם תמורת ביטול מכת ערוב. משה מתפלל עבורו והערוב סר, אבל פרעה שוב מפר את הבטחתו.
  5. מכת דבר: מגפת דבר מתפשטת בבקרם ובצאנם של המצרים שהיו בשדה, "וימת כל מקנה מצרים, וממקנה בני ישראל לא מת אחד".
  6. מכת שחין: משה ואהרן לוקחים מלוא חופניהם "פיח כבשן", משליכים השמימה והפיח הופך לשחין אבעבועות באדם ובבהמה. השחין מונע מהחרטומים לעמוד לפני משה.
  7. מכת ברד: ה' ממטיר ברד כבד מאוד, ואש מתלקחת בתוכו, "אשר לא היה כמוהו במצרים מיום היווסדה". כל האדם והבהמה ששהו בחוץ לביתם מתו, עשב השדה הוכה ועץ השדה נשבר. לבקשת פרעה מתפלל משה להפסקת הברד, ופרעה עומד כרגיל במריו ואינו משלם את ישראל מארצו.

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפטירים בנבואתו של יחזקאל על פרעה ומצרים: "הנני עליך פרעה מלך מצרים, התנים (=התנין) הגדול הרובץ בתוך יאוריו". ההפטרה היא בספר יחזקאל, מפרק כ"ח פסוק כה (למנהג יהדות תימן: פסוק כד) עד פרק כ"ט פסוק כא.

בכ-30% מהשנים, בשנים מסוג בחג, זשג, בחה וזשה, פרשת וארא נקראת בשבת ראש חודש שבט וקוראים את הפטרת "השמים כסאי" במקום ההפטרה הרגילה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסטים בוארא[עריכת קוד מקור | עריכה]