חסמבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת הספר "חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט", הראשון בסדרת חסמבה, מהדורה מחודשת, הוצאת ידיעות אחרונות, 2010. אייר - שמואל כץ.

חסמבה (ראשי תיבות של: חבורת סוד מוחלט בהחלט) היא חבורת ילדים סודית, המופיעה בספריו של יגאל מוסינזון. החבורה פועלת בשירות היישוב ומדינת ישראל כנגד אויבי המדינה, ולעתים בשם אידאלים חיוביים כנגד פושעים או נבלים בינלאומיים.

סיפורי החבורה הופיעו לראשונה בשנת 1949 בשבועון "משמר לילדים" כסיפור בהמשכים, ובשנת 1950 נאספו הסיפורים לקובץ שהופיע כספר. בסדרה הופיעו 44 ספרים, עד סמוך למותו של מוסינזון, בשנת 1994. סדרת חסמבה נכתבה כהבטחה לבנו של יגאל מוסינזון, עדו (שנפל במלחמת יום הכיפורים), שביקש ספרים עבריים ולא רק את חוברות הטרזן שאביו נהג להביא לו.

סיפורי החבורה זכו לעיבודים רבים, הן בתיאטרון, הן בקולנוע והן בטלוויזיה. הספרים עודם יוצאים לאור במהדורות חדשות, והסדרה היא אחת מסדרות ספרי הילדים המצליחות שיצאו בשפה העברית, ומכירותיה הכוללות עברו את סף מיליון העותקים.

ילדי החבורה מתוארים כילדים על סף גיל ההתבגרות. בספרים מופיעים שני דורות של ילדי החבורה: דור ראשון שפעל בין השנים 1949 ל-1959, ב-16 ספרים הראשונים של הסדרה, בהנהגת ירון זהבי, ודור שני, שפעל בין השנים 1966 ל-1994, בהנהגת יואב צור. הרכב החבורה אינו קבוע, אך המדובר בגרעין הכולל מפקד, סגנית "יפה", "שמן", "רזה", "תימני". הילדים פועלים מאתר סודי בתל אביב המכונה "המערה החשמלית" הנמצאת מתחת למלון הילטון תל אביב (החל מהספר ה-17 של הסדרה). אויבי החבורה אף הם משתנים, אך דמות הנבל המזוהה ביותר עם הסדרה, שחוזרת במספר ספרים, כמו גם בעיבודים לבמה ולמסך, היא אלימלך זורקין.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלון הילטון תל אביב וחוף הילטון. הכניסה למערה החשמלית אמורה להיות מצריף הנמצא במקום שבו נמצא כיום המלון, ומסלע הנע על צירים חשמליים אי שם באזור המדרון שמעל חוף הילטון.

חסמבה היא חבורת ילדים, שהתאגדו בשלהי תקופת המנדט הבריטי כדי לסייע לפעולות הגנה והעפלה. החבורה התאספה לראשונה בבית המרקחת של הרוקח שחורי, אביו של עוזי הרזה, ושם העניק לה הרוקח את שמה, "חבורת סוד מוחלט בהחלט".

מקום הכינוס הקבוע של חסמבה הוא "המערה החשמלית", הנמצאת על חוף ימה של תל אביב. המערה מתוארת בתחילה כמקום מפגש צנוע, שהכניסה אליו נעשית דרך מראה המסתובבת על צירה בצריף שברחוב הירקון, או דרך פתח המופעל באמצעות מנעול חשמלי מקודד, המסיט סלע (מנעול שאותו התקין שמעון, אביו של ירון זהבי, שהוא מסגר) אי שם ליד בית הקברות המוסלמי, במקום הצופה אל הים. במהלך השנים, עם זאת, תוארה המערה כפלא טכנולוגי, הכולל מיני חידושים מרעישים. לימים, הוקם במקום בו אמור היה הצריף להימצא מלון הילטון תל אביב.

הטכנולוגיה המתוחכמת שיחקה תפקיד גובר והולך בספרים. בעת שבספר הראשון בסדרה מצליחים החסמבאים לשחרר את מפקד ההגנה ירמיהו מהכלא כאשר הם עוקרים באמצעות משאית ושרשרת ברזל את סוגרי כלאו, הרי שכבר בספר הרביעי, "אוצר הזהב של המלך הורדוס", משתמשים הן החסמבאים והן הנבלים בהמצאות מתוחכמות, ובטכנולוגיות שספק אם היו קיימות בעת כתיבת הספר. בספרים האחרונים בסדרה, משתמשים החסמבאים בני הדור השני במגוון של טכנולוגיות דמיוניות כגון רובוט אינטליגנטי המכונה "זגלובה", רובה לייזר המכונה "מתושמל", המצאות שונות ההופכות את האדם לבלתי נראה, קופים מעופפים, זריקת אנטי חומר ועוד.

בתחילה לחמו החסמבאים כנגד שלטונות המנדט, אך לאחר הקמת מדינת ישראל מצאו להם אויבים שונים: לעתים פושעים, לעתים שליחי מדינות ערב, ולעתים נבלים בינלאומיים. מזימותיהם של הנבלים הלכו והסתבכו. בעוד שבספר הראשון נלחמו החסמבאים כנגד ג'ק סמית, המכונה "החיפושית האדומה", איש הבולשת הבריטית שהתנכל לאנשי ההגנה, בספר האחרון נלחמו כנגד כנופיה בינלאומית המכונה "העקרב הצהוב" המטמינה פצצות אטום קטנות בערי ישראל.

עלילות חסמבה הדגישו ערכים של רעות ואחווה והטיפו לציונות. חסמבה נלחמה תמיד באויבים שקמו למדינת ישראל בתקופה שבה נכתבה, החל מאנשי הפדאיון, דרך מועמר קדאפי (השולח בספר "חסמבה במלחמה בסוחרי הסמים המסוכנים", שליחים שיפיצו סמים מסוכנים לנוער הישראלי) וכלה בהשתתפות בכל מלחמות ישראל באותה התקופה - מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ואף מלחמת המפרץ הראשונה. כאשר לא היו החסמבאים עסוקים במלחמה באויבי המדינה, הגנו על אוצרותיה הארכאולוגיים, כגון אוצר הזהב של המלך הורדוס או כתר המלך דוד, וסייעו בטיפול ובשיקום נוער במצוקה.

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירון לונדון שעל פי דמותו, כילד, נוצרה דמות ירון זהבי, מפקד חסמבה

הדמויות העיקריות בחסמבה הם חבורת ילדים תל אביבים בראשותו של מפקד בשם ירון זהבי, שנפגשו בשלהי תקופת המנדט הבריטי והקימו חבורה סודית על מנת לסייע לאנשי ההגנה בהעפלה ובמלחמה בבריטים. את ההשראה לדמותו של ירון זהבי, מפקד חסמבה, קיבל מוסינזון מירון לונדון, בנו של השחקן בצלאל לונדון, שבביתו הרבה מוסינזון לבקר. לתמר היפה קיבל השראה מתמר רז, בת מחזור 2 של קיבוץ נען שבו חי מוסינזון. עוזי הרזה מתבסס על עוזי אשל שנפטר ממחלה בשנת 2008. שאר הדמויות, כגון אהוד השמן, מנשה התימני ומשה ירחימיאל עוצבו לפי ילדי קיבוץ נען שבו חי מוסינזון.‏[1]

החבורה הראשונה, בספרים 1-16, בין השנים 1949 ל-1959, הוקמה עם תשעה חברים: ירון זהבי - המפקד, תמר היפה - סגנית המפקד (למדה בבית ספר "נורדאו" בתל אביב), אהוד השמן, עוזי הרזה (אביו – שחורי – היה בעל בית מרקחת), מנשה התימני, (למד בבית ספר "תחכמוני" בתל אביב) משה ירחמיאל – הממושקף אשר כותב את העלילות, שלומית החובשת, דני הקטן (למד בבית ספר "בלפור" בתל אביב) ורפאל כדורי. בספר הראשון מצטרף לאחר מעשה גבורה של הצלת ילד מטביעה אליהו חרמון, אך באותו ספר מוצא אליהו את מותו בשחייה כשהוא שוחה בחזרה לאחר שהזהיר אוניית מעפילים שהבריטים על החוף. בספר השביעי החסמבאים נמצאים על אונייה מלאה בנשק שיש צורך לפוצץ אותה, רפאל כדורי נכנס לבטן האונייה לוודא שהיא תתפוצץ ומוצא בתוכה את מותו. דמותו של דני הקטן נעלמת במהלך הספרים של החבורה הראשונה, מבלי הסבר ידוע, אלא רק הסבר חלקי שלאחר מותו של רפאל כדורי הוריו מפחדים שיהיה בחסמב"ה.

החבורה השנייה, בספרים 17-44, בין השנים 1966 ל-1994, הוקמה עם מספר מצומצם יותר של חברים, שישה: יואב צור - המפקד, רחל היפה - סגנית המפקד, שרגא - השמן, ארנון - הרזה, יוסי - הקטן התימני, ברוך - הג'ינג'י הממושקף. במהלך עלילות החבורה השנייה באו לעתים חברי החבורה הראשונה לעזרתם, כאשר מצוינים תחומי עיסוקם, למשל ירון זהבי הוא ראש מפקדת תפקידים מיוחדים (מת"ם), אהוד הוא טייס וכדומה.

בספרו "מטרזן עד זבנג" סיפר אלי אשד כי מוסינזון הכין גם טיוטה לדור שלישי של חסמבאים. על חבורת חסמבה השלישית היה אמור לפקד גיל גנקין, נער בהיר שיער וחום עיניים. סגניתו המיועדת עם רנן. בין בני החבורה החדשה היו צריכים להיות אביגדור התימני; רחבעם השמן; בוריס (המכונה פושקין), עולה מרוסיה; אלקנה, ככל הנראה נער דתי; דליה החובשת; וג'ניפר, עולה מניו יורק. ואולם, מוסינזון נפטר טרם הפסיק לטפח את הנושא ולהוציא ספרים עם דמויות אלה.

במהלך הסדרה נפצעו המפקדים, כל אחד בתקופתו, ברגליהם, והיה ספק כי יוכלו לשוב לתפקידם. את ירון החליף הנריקו, שיצא מהחבורה עם חזרתו של ירון. בספר 25 של הסדרה מופיע לראשונה, לאחר שנחטף נער בשם אורי מתגלה אחד הסודות הכי סודיים של המדינה, ירון זהבי נישא לתמר, ולשניים בן בשם אורי, אורי מצטרף לחבורה בספר ה-26 במהלכו שובר יואב את רגלו. אורי תופס פיקוד על החבורה בספרים 27-28 עד שיואב נרפא בדרך פלא ואז נעלם אורי מהחבורה.

מה שאירע לגיבורי חסמבה לאחר התבגרותם הוא נושא ליצירות שנכתבו לאחר מותו של מוסינזון, וניסו לנחש את גורלם של הגיבורים. כך, למשל, הפרודיה "לא תשווה" מסוף שנות התשעים שנכתבה על ידי שפרה האפרתי, מציגה את גיבורי חסמבה המקוריים כזקנים מרירים, ואילו הסדרה "חסמבה דור 3" מציגה אותם כבעלי תפקידים חשובים, ואף שרים בממשלה.

במהלך השנים נתקלו החסמבאים במספר רב של אויבים ונבלים. הראשון היה איש משטרת המנדט סרג'נט ג'ק סמית, אך הסדרה פיתחה מגוון של דמויות נבלים מרושעות מרחבי העולם. דמויות נבלים החוזרות בספרי הסדרה, ומופיעות אף בסרטים, בסדרת הטלוויזיה ובמחזות, הם אנשי "יאז"ז" - ירוחם, אלימלך, זרח זורקין. חבורת פושעים מרושעים, שמנהיגם, אלימלך זורקין, הפך לנבל המזוהה ביותר עם הסדרה.

במהלך השנים היו גם מבוגרים שסייעו לקבוצה. דמות חוזרת המופיעה מהספר הרביעי, "אוצר הזהב של המלך הורדוס" היא דמותו של הומר אוברין, איש מסתורין המסייע לקבוצה. בסדרה השנייה הגיעו דמויות כמנוחה צרבינסקי, "הבלשית הנודניקית המופלאה" או הרובוט זגלובה.

להלן טבלה המרכזת את הדמויות העיקריות המופיעות בסדרה -

שם הדמות אפיון דור שני שחקן בסרט חסמבה ונערי ההפקר שחקן בסרט חסמבה ושודדי הסוסים שחקן בסדרה חסמבה דור שלישי שחקן במחזמר הערות
ירון זהבי מפקד חסמבה יואב צור שלמה ארצי אודי ערן עודד קוטלר אקי אבני בחסמבה דור 3 משחק יובל סגל את יואב
תמר הסגנית/היפה רחל גליה גופר סמדר קילצ'ינסקי נירה רבינוביץ' סנדי בר בחסמבה דור 3 משחקת אורנה פיטוסי את רחל.
עוזי שחורי הרזה ארנון דובי גל ( - ) מוטי גלעדי משה פרסטר
אהוד השמן שרגא אבי אוריה טוביה דובלרו יאיר רובין אלון דהן בחסמבה דור 3 משחק שי גולדשטיין את שרגא
מנשה התימני יוסי ( - ) בני קפלה גבי עמרני ( - )
משה ירחמיאל הממושקף ברוך מני פאר דודו ניב הוגו ירדן גיא פרידמן בחסמבה דור 3 משחק גל זייד את ברוך
דני הקטן ( - ) ( - ) ( - ) ( - ) ( - ) דמות של ילד קטן (שכונתה בסרט חסמבה ושודדי הסוסים "דני הנרדם"). הופיעה בספרים הראשונים של הסדרה, לאחר מותו של רפאל כדורי מוזכר שהוריו חששו להיותו בחסמב"ה, וב"חסמבה בשבי הלגיון הערבי" הוא שב להצלתה של החבורה לאחר שגורש ממנה. החל מ"חסמבה במארבי הגבול" נעלמה דמותו גם מהספרים הבאים.
שולמית החובשת ( - ) עדית פאנק ( - ) ציפי שביט ( - )
רפאל כדורי ( - ) ( - ) איציק וייס ( - ) ( - ) ( - ) בנו של עורך הדין כדורי, שאמור להעניק לילדים עזרה משפטית. נהרג בספר השביעי, "חסמבה באזור המסוכן".
אליהו חרמון ( - ) ( - ) ( - ) ( - ) ( - ) ( - ) ילד עני, בנה של אלמנה, נהרג בספר הראשון, "חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט".
הנריקו ממרוקו ( - ) ( - ) ( - ) ( - ) ( - ) דמות של עולה חדש, נער המסייע לחסמבה, המופיעה הופעת אורח בספר השלישי, "חסמבה ושודדי הסוסים", וממלאת תפקיד מרכזי בספרים השישי והשביעי - "חסמבה והסוד הגדול" ו"חסמבה באזור המסוכן".
אורי ( - ) ( - ) ( - ) ( - ) אקי אבני ( - ) אורי הוא בנם של ירון זהבי ותמר מהדור הראשון, שמופיע לראשונה בספר מס' 25, "חסמבה מול החוטפים או פרשי הלילה הולמים שוב", ושם הפך לחסמבאי והופיע בספרים העוקבים 26-28, ואז נעלם מסדרת הספרים. בסדרה "חסמבה דור 3" מהווה סיפור היעלמותו וחטיפתו ציר מרכזי של העלילה.
אלימלך זורקין נבל ( - ) זאב רווח ספי ריבלין זאב רווח שלום אסייג זורקין הוא הנבל המזוהה ביותר עם סדרת הספרים. הוא מופיע לראשונה בספר השני, חסמבה בבית האסורים, ולאחר מכן בספרים רבים נוספים, בשני הדורות. הוא מופיע כאויב בשני הסרטים ובסדרת הטלוויזיה. זורקין הוא אחד משלושה אחים המכונים "יאז"ז" (ירוחם, אלימלך, זרח זורקין). במהלך השנים נאבקים החסמבאים גם בבניו, נכדיו ודודניו. במחזמר גולם על ידי שלום אסייג. בחסמבה דור 3 מגלם איציק כהן את זרח זורקין.

סדרת הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרך הכולל את ארבעת הספרים הראשונים בסדרה חסמבה

את רעיון כתיבת חסמבה קיבל מוסינזון מבנו הבכור, עדו (אשר נפל במלחמת יום כיפור), כאשר בנו ביקש ממנו לכתוב לו עוד ספרי טרזן, ומוסינזון העדיף לכתוב ספר הרפתקאות ישראלי מקורי. שתי הסדרות הראשונות של סיפורי חסמבה פורסמו לראשונה בשבועון משמר לילדים, בשנים 1949 - 1950. הסדרות נאספו לשני ספרים "חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט" ו"חסמבה בבית האסורים" ופורסמו בהוצאת נ' טברסקי בשנת 1950.

במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20 יצא ספר חדש מדי שנה, בהוצאת נ' טברסקי, כאשר הספרים הפכו לסדרה, ובסוף כל ספר היה מתפרסם שמו של הספר הבא בסדרה. הספרים הראשונים שיצאו בהוצאת טברסקי אוירו על ידי שמואל כץ, בקו שהפך להיות מזוהה עם הסדרה ושנשמר על ידי המאיירים הרבים שבאו לאחר מכן. בשנת 1955 התחיל מוסינזון לפרסם את הספרים בהוצאת גדיש. בין 1959 ל-1966 לא פורסמו ספרים כלל, עקב שהותו של מוסינזון בארצות הברית. ב-1966 יצא לאור ספר אחד בהוצאת ברונפמן, "חסמבה בשירות הריגול הנגדי", בו הוצג "הדור השני" של החסמבאים. יתר ספרי הסדרה יצאו בהוצאת רמדור - שלגי. הספרים אוירו על ידי מאיירים שונים, וביניהם מ' אריה, אשר עין-דור, איקא ישראלי ועמירם תמרי, אך את 24 הספרים האחרונים בסדרה אייר גיורא רוטמן. בסך הכל יצאו בסדרה 44 ספרים.

סדרה בת חמישה ספרים בשם "הילדים הגיבורים" המתארת את עלילות החסמבאים בזמן המנדט, ומסופרת מפי "התוכי זנזיבר", יצאה לאור בהוצאת רמדור - שלגי בין 1977 ל-1988.

הספרים הראשונים, הנחשבים למוצלחים יותר מהספרים המאוחרים, זכו להוצאות רבות נוספות. בשנות ה-70 של המאה ה-20 יצאו שוב ספרי "הדור הראשון" של הסדרה בהוצאת רמדור. בשנת 2001 יצאו חמשת הספרים הראשונים בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר בניסוח "פוליטיקלי קורקט" שם ניסו להסוות את הערכים השובניסטיים אשר היו בספרים. בשנת 2010 יצאו אותם ספרים בהוצאה מחודשת בהוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד. בשנת 2003, כעשור לאחר מותו של מוסינזון, הוערכו מכירות הסדרה בלמעלה ממיליון עותקים.‏[2]


מספר סידורי שם הספר שנת הוצאה לאור מאייר הוצאה ראשונה לאור דור הערות
1. חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט 1950 שמואל כץ הוצאת נ' טברסקי ראשון פורסם לראשונה בשנת 1949 כסיפור בהמשכים ב"משמר לילדים"
2. חסמבה בבית האסורים 1950 שמואל כץ הוצאת נ' טברסקי ראשון פורסם לראשונה בשנים 1949 - 1950 כסיפור בהמשכים ב"משמר לילדים"
3. חסמבה ושודדי הסוסים 1951 שמואל כץ הוצאת נ' טברסקי ראשון
4. חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס 1951 שמואל כץ הוצאת נ' טברסקי ראשון
5. חסמבה וילדי ההפקר 1951 שמואל כץ הוצאת נ' טברסקי ראשון
6. חסמבה והסוד הגדול 1952 שמואל כץ הוצאת נ' טברסקי ראשון חלק ניכר מהספר הופיע תחת הכותרת "הנער ממרוקו" כסיפור בהמשכים בעיתון "דבר לילדים" בשנת 1950.
7. חסמבה באזור המסוכן 1952 שמואל כץ הוצאת נ' טברסקי ראשון
8. חסמבה בשבי הלגיון הערבי 1953 שמואל כץ הוצאת נ' טברסקי ראשון
9. חסמבה במערות טורקלין 1953 מ' אריה הוצאת נ' טברסקי ראשון
10. חסמבה והמרגלים בחיל האוויר 1953 מ' אריה הוצאת נ' טברסקי ראשון
11. חסמבה בציפורני פלורנט והקיקלופים 1954 שמואל כץ הוצאת נ' טברסקי ראשון
12. חסמבה והאלמוני במסכה השחורה 1954 מ' אריה הוצאת נ' טברסקי ראשון
13. חסמבה במארבי הגבול 1955 מ' אריה הוצאת גדיש ראשון
14. חסמבה בקרבות רחוב בעזה 1957 עמירם תמרי הוצאת גדיש ראשון
15. חסמבה במסתרי ניו יורק 1958 איקא ישראלי הוצאת גדיש ראשון
16. חסמבה והתעלומה בגבול הצפוני 1959 מ' אריה הוצאת גדיש ראשון
17. חסמבה בשירות הריגול הנגדי 1966 מ' אריה הוצאת ברונפמן שני
18. חסמבה בפשיטה בתעלת סואץ 1970 אשר דיקשטיין הוצאת רמדור - שלגי שני
19 חסמבה במלחמה נגד כנופיית חשב"ז 1971 מ' אריה הוצאת רמדור - שלגי שני
20. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בירושלים 1972 אשר דיקשטיין הוצאת רמדור - שלגי שני
21. חסמבה בהרפתקאות מופלאות בחופש הגדול 1973 שמואל כץ הוצאת רמדור - שלגי שני הופיע במקור כסדרה בהמשכים בשבועון הכדורגל "פנדל" בשנת 1972.
22. חסמבה במלחמה נגד סוכן הריגול המסוכן 008. 1974 גיורא רוטמן הוצאת רמדור - שלגי שני
23. חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה 1975 גיורא רוטמן הוצאת רמדור - שלגי שני
24. חסמבה במלחמות נגד המרגלים המסוכנים! 1976 גיורא רוטמן הוצאת רמדור - שלגי שני
25. חסמבה מול החוטפים או פרשי הלילה הולמים שוב! 1977 גיורא רוטמן הוצאת רמדור - שלגי שני
26. חסמבה בהרפתקאות מול הסוכן 107-X 1978 גיורא רוטמן הוצאת רמדור - שלגי שני
27. חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג' מאהל 1979 גיורא רוטמן הוצאת רמדור - שלגי שני
28. חסמבה מול כנופיית פוטשניק המסוכנת מאוד 1980 גיורא רוטמן הוצאת רמדור - שלגי שני
29. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים 1980 גיורא רוטמן הוצאת רמדור - שלגי שני
30. חסמבה בהרפתקאות מסתוריות בחרבת לונה ואלרו 1981 גיורא רוטמן הוצאת רמדור - שלגי שני
31. חסמבה בהרפתקאות מסתורי כתר הזהב המסתורי של דוד המלך 1982 גיורא רוטמן הוצאת רמדור - שלגי שני
32. חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות!!! 1983 גיורא רוטמן הוצאת רמדור - שלגי שני
33. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף. 1984 גיורא רוטמן הוצאת רמדור - שלגי שני
34. חסמבה במסתרי הודו הרחוקה. 1984 גיורא רוטמן הוצאת רמדור - שלגי שני
35. חסמבה נגד זוממי המזימה הנוראה! 1985 גיורא רוטמן הוצאת רמדור - שלגי שני
36. חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה!!! 1985 גיורא רוטמן הוצאת רמדור - שלגי שני
37. חסמבה בהרפתקאות מסתרי הבתים הנופלים 1986 גיורא רוטמן הוצאת רמדור - שלגי שני
38. חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה. 1987 גיורא רוטמן הוצאת רמדור - שלגי שני
39. חסמבה במלחמה מול שודדי הים האכזריים! 1988 גיורא רוטמן הוצאת רמדור - שלגי שני
40. חסמבה בהרפתקאות מסעירות מול סוחרי הסמים המסוכנים. 1988 גיורא רוטמן הוצאת רמדור - שלגי שני
41. חסמבה בהרפתקאות מסעירות במלחמות סודיות ביותר 1989 גיורא רוטמן הוצאת רמדור - שלגי שני
42. חסמבה מול כנופית צרברוס המסוכנת מאוד. 1990 גיורא רוטמן הוצאת רמדור - שלגי שני
43. חסמבה בעלילות מלחמת המפרץ. 1992 גיורא רוטמן הוצאת רמדור - שלגי שני
44. החסמבאים הגיבורים הולמים שוב! 1994 גיורא רוטמן הוצאת רמדור - שלגי שני

עיבודים לתיאטרון, לקולנוע ולטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי חסמבה הועלו על הבמה כהצגות ילדים מספר רב של פעמים, שניים מספרי הסדרה הוסרטו, והחסמבאים היו גם נושא לסדרת טלוויזיה.

חסמבה על במת התיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. חסמבה (חבורת סוד מוחלט בהחלט) הוצג בתיאטרון "אוהל" ב-1952 בעיבודו של יוסף אוקסנברג עם שיש קולר בתור ירון זהבי ובהשתתפות יוסי גרבר ועודד קוטלר. לאחר מכן הציג תיאטרון "במתנו", תיאטרון לילדים שליד תיאטרון האוהל, מספר עיבודים נוספים לספרים "חסמבה בבית האסורים", "חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס" ו"חסמבה וילדי ההפקר" (בו גילם ישראל אברהם את זורקין). הצגות אלו הועלו במהלך שנות החמישים.
  2. חסמבה חסמבה חסמבה ! בעיבודו של מוסינזון ובבימוי אברהם דוד על ידי התיאטרון מארץ עוץ.
  3. חסמבה. מחזה בעיבוד עודד בארי עבור דב עילם. 1985. עיבוד של שני הספרים הראשונים בסדרה על חסמבה בתקופת המנדט.
  4. חסמבה. עיבוד למחזמר של שני הספרים הראשונים בסדרה ב-1998. עובד בידי אסף ובן לוין עם מוזיקה של ירון כפכפי, עם אקי אבני בתור ירון זהבי וסנדי בר בתור תמר. גם הופיע כקלטת.

חסמבה בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפתקאות החסמבאים היוו בסיס לשני סרטי קולנוע.

ב-1971 יצא לאקרנים סרט הקולנוע "חסמבה ונערי ההפקר" בבימויו של יואל זילברג, בו גילם שלמה ארצי את ירון זהבי וזאב רווח את אלימלך זורקין. כן השתתפו בסרט שחקנים ידועים נוספים כדובי גל וכמני פאר. הסרט זכה להצלחה קופתית ולמעמד של סרט פולחן, והיה נהוג להקרינו בטלוויזיה הישראלית מדי יום העצמאות.

ב-1985 יצא לאקרנים סרט הקולנוע "חסמבה ושודדי הסוסים" בו גילם ספי ריבלין את אלימלך זורקין. הסרט לא זכה להצלחה ולמעמד של קודמו.

חסמבה בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2010 עלתה לשידור בערוץ הוט 3 ובערוץ הילדים סדרת טלוויזיה בת 17 פרקים בשם "חסמבה דור 3" המספרת את סיפורה של החבורה כאשר הם זקנים, בני 70. בסדרה משתתפים שחקנים מפורסמים רבים, בין היתר עודד קוטלר מגלם את ירון זהבי המבוגר, ואילו ירון לונדון (שבהיותו נער שימש השראה ליגאל מוסינזון כשיצר את דמותו של ירון זהבי) – בתפקיד אורח כראש הממשלה.

חסמבה בתיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לספרי חסמבה הייתה גם השפעה בתחום התיירות. בבריכת הקשתות שבעיר רמלה מבליטים את העובדה שבאתר זה צולם הסרט חסמבה ונערי ההפקר. ההיסטוריון ואיש התקשורת אורי קציר התמחה בהדרכת סיורי תיירות העוקבים אחר מקורותיהם ההיסטוריים של עלילות חסמבה בתל אביב ואחר חייו של הסופר יגאל מוסינזון. כשעלתה על סדר היום הצעה של יזם בתחום הבנייה להרוס את תחנת המשטרה בצפון רחוב דיזנגוף בתל אביב, נימקו המתנגדים את הצורך לבטל את התוכנית, בין השאר, גם בתפקידו של הבניין בהרפתקאות חסמבה.


השפעה וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי חסמבה זכו להצלחה גדולה בקרב קהל היעד שלהם - ילדים שהיו כגיבורי חסמבה על סף ההתבגרות. הספרים היו בעלי השפעה רבה.

הספרים ייצגו את התקופה בה נכתבו ואת האידאולוגיה הציונית השלטת, הן בעלילה, הן בעיצוב הדמויות, ואף בבחירת שמות הילדים הגיבורים, שלא היו שמות תנ"כיים של אבות האומה, שהיו מקובלים אצל היהודים בגלות, אלא שמות תנ"כיים ועבריים מחודשים, שהיו מקובלים בתקופת היישוב, וסימלו את הקשר של העם עם אדמתו. היחיד מבני החבורה שנקרא בשם תנ"כי מקובל, היה מנשה, שלו הוצמד הכינוי "התימני" על מנת להדגיש את שייכותו ל"עדה".‏[3]

חוקרים כאוריאל אופק לא ראו בסדרה סדרה ראויה לילדים, על אף שאופק הקדיש את החלק השלישי בטרילוגיית הספרים שלו, העוסקת בסיפורים על כתיבת ספרות ילדים, לספר "חסמבה" (בספר "מטרזן ועד חסמבה" שיצא לאור בשנת 1969). אופק התייחס לספרי חסמב"ה ולספרי ההרפתקאות שיצאו בעקבותיו כבעלי: "מתח לשמו, סגנון דל, קורטוב של אלימות, וכמובן - הילדים הגיבורים מצליחים תמיד "לסדר" את הגדולים ולצאת מנצחים מן הסכנה"‏[4]. ואכן, במשך שנים רבות נחשבה הסדרה לספרות פופולרית, אך לא ראויה, בעוד שיצירותיהם של אחרים, שטיפלו באותם נושאים בדרך דומה, כגון "שמונה בעקבות אחד" של ימימה אבידר-טשרנוביץ הועלו על נס כספרות ילדים ראויה.‏[5]

בתקופה מאוחרת יותר נמתחה ביקורת על היחס של חסמבה לערבים. הערבים הוצגו בחסמבה כטיפשים וכמרושעים, שאפילו ילדים קטנים מצליחים לנצח אותם.‏[6] חסמבה הולידה דור של חיקויים, שהתייחסו אל הערבים אף בצורה חמורה יותר מהמקור, בנוסח סיפורי "עוז יעוז" של עידו סתר ודנידין של און שריג. הנוסחה המוכרת שרקח מוסינזון עבדה בספרים אלו, שפורסמו אף הם בסדרות, כאשר בכל ספר מגיע ילד ישראלי קטן למחנה של ערבים פחדנים ומביס אותם.‏[7] הופעתם של סטראוטיפים אלו בספרות ילדים נתפסה כחמורה במיוחד.

עם כל זאת, נתפסת כיום סדרת הספרים בעיקר בנוסטלגיה, ואף זכתה להנצחה ממלכתית בבול של דואר ישראל שיצא בשנת 2009 בעיצובה של מירי ניסטור המראה את איורו של שמואל כץ שהופיע על כריכת הספר "חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט", ובו נראים נערי חסמבה רכובים על חמור, ומובילים את אויבם, סרג'נט סמית, כשהוא קשור בידיו וברגליו.‏[8]

פרודיות על חסמבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסמבה הייתה נושא לפרודיות, לחיקויים ולפרסומות, הן בטלוויזיה והן בקומיקס ובספרות.

אחת מסדרות הקומיקס שכתבו קובי ניב ודודו גבע נקראה "חסמבא"ה במערות האף". חסמבא"ה – חיידקים סודיים מאוד בתוך אלוף הארץ.

לאחר מותו של מוסינזון, כתבה הסופרת שפרה האפרתי ספר בשם "לא תשווה" (ראה אור בהוצאת "תמוז") המציג את גיבורי חסמבה ככישלונות מזדקנים החיים על תהילת עברם. בשער האחורי של הספר נכתב: "שנים עברו מאז פעלה חבורת חסמבה בין נופי הארץ הנאבקת, ניצחה אויבים מסוכנים וסיכלה פעולות חבלה. שרידי החבורה, קשישים נטושים, זועמים ופגועים, מנסים להתאחד עכשיו להרפתקה אחרונה בהחלט."

התיאור הפארודי של החבורה משמש ניגוד לתיאור ההרואי בסדרת הספרים המקורית. כך למשל מתואר המפקד האגדי ירון כגבר מזדקן והומוסקסואל, המכור לאלכוהול. אלמנתו של מוסינזון, חנה מוסינזון, ניהלה מאבק משפטי ארוך כנגד הסופרת בנסיון למנוע את הפצת הספר, בנימוק כי היצירה מפרה את זכויות היוצרים של בעלה, אך לבסוף, בשנת 2003 דחה השופט יהודה זפט מבית המשפט המחוזי בתל אביב את תביעתה ואישר את הפצת הספר, בנימוק כי אין פגיעה בזכות היוצרים, כי אפרתי עיצבה דמויות משלה העומדות בניגוד לדמויות חסמבה, וכי ממילא השימוש שעשתה אפרתי מוגן בהגנת השימוש ההוגן.‏[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוריאל אופק, מטרזן ועד חסמבה: איך נכתבו סיפורי הרפתקאות, הוצאת מסדה, 1969.
  • אלי אשד, מטרזן ועד זבנג - הסיפור של הספרות הפופולרית העברית, הוצאת בבל, 2002, עמ' 103-84.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קרן ארמון וערן בורוכוב, גיבורים מאויירים בתרבות הישראלית
  2. ^ הארי פוטר עדיין לא עבר את התנ"ך, באתר ynet
  3. ^ R. Cohen Almagor, "Cultural Pluralism and the Israeli Nation building Ideology", International Journal of Middle East Studiesww vol. 27 No 4 (nov. 1995)page 470
  4. ^ אוריאל אופקספרים וילדים, דבר, 28 באוגוסט 1962
  5. ^ איתן בר-יוסף, אוריאל אופק מהגיהנום, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2002
  6. ^ D. bar-Tal, Y. Teichman, Stereotypes and prejudice in conflict: representations of Arabs in Israeli Jewish society, Cambridge University press, 2005, page 192
  7. ^ i. Shahak, "The Adventures of Oz Yaoz and Danidin" MERIP Reports No. 42, Development in the middle east (Nov. 1975) pages 25 - 26
  8. ^ בול חסמבה אתר דואר ישראל
  9. ^ ת.א. (מחוזי תל אביב) 1437/02 חנה מוסינזון נ. שפרה האפרתי, ניתן ביום 29 במאי 2003