ברוריה
ערך זה עוסק בתלמידת חכם ואשתו של רבי מאיר. אם התכוונתם לסרט קולנוע ישראלי, ראו ברוריה (סרט).
ברוריה (ולעתים ברוריא), תלמידת חכם מהיחידות בתלמוד, אשת התנא רבי מאיר, ובתו של התנא ר' חנינא בן תרדיון (שהיה אחד מעשרת הרוגי מלכות). זכתה להערכה רבה בזכות חוכמתה והיקף ידיעותיה בענייני הלכה ואגדה, ומסופר עליה שלמדה מהחכמים שלוש מאות הלכות ביום אחד (מסכת פסחים סב ב). אביה הוצא להורג על ידי הרומאים, כיוון שלמדו תורה, אך היא המשיכה לעסוק בדברי תורה.
תוכן עניינים |
[עריכה] דמותה ופועלה
ברוריה הייתה ידועה באישיותה המושחזת ובתקיפותה המרובה. כפי שמסופר עליה בתלמוד , שאלהּ רבי יוסי לכיוון העיר לוד, והיא השיבה לו בגערה על כך שהירבה לדבר איתה והשתמש בארבע מילים ("באיזה דרך נלך ללוד") במקום בשתיים ("באיזה ללוד"), בניגוד לדעת חכמים שאמרו "אל תרבה שיחה עם האישה"[1]. עוד מסופר בבבלי, על שהתנצחה עם צדוקי על פרשנות פסוק בנביא, והחזירה לו מענה ניצח[2].
מסופר עליה שלימדה את בעלה רבי מאיר להתפלל לחזרתם בתשובה של הרשעים ולא לכיליונם. מסופר שם כי לרבי מאיר היה שכן רע שהיה מצער אותו מאוד, עד שרבי מאיר התפלל עליו שימות. אמרה לו ברוריה, על דרך הדרש, כי כתוב "יתמו חטאים" (מלשון חֵטְא) ולא חוטאים, ו"רשעים עוד אינם" מכיוון שחזרו בתשובה. וזאת על דרך המדרש יש אם למסורת ואין אם למקרא שכן על דרך הפשט, משמעות המילה "חַטָּאִים" עם פתח ודגש הינה חוטאים, ומשמעות המילה "חֲטָאִים" בחטף פתח בלי דגש היא המעשים[3][4].
היא גם מתוארת כבעלת חוזק נפשי ותבונת חיים רבה. במדרש משלי מסופר ששני בניה, שהיו בעלי מידות טובות ותלמידי חכמים, מתו בשבת. היא כיסתה את הגופות בסדין, וחיכתה שבעלה יגיע מבית המדרש במוצאי שבת, כיוון שלא מתאבלים בשבת. כשהגיע הביתה דאגה ברוריה שיעשה הבדלה ויאכל דבר מה, ולאחר מכן שאלה אותו: אם אדם שהפקיד אצלך פקדון וכעת הוא מבקש אותו חזרה, מה לעשות? ענה רבי מאיר נחרצות שיש להשיב את הפקדון. לקחה אותו ברוריה אל שני הבנים המתים ואמרה כי הקב"ה נתן להם פיקדון וכעת הוא מבקש אותו חזרה. כך הצליחה לנחם אותו, עד שקרא עליה את הפסוק "אשת חיל מי ימצא".
היא אף הציעה דרכים ליעול לימוד התורה, עד כדי כך שבעטה בתלמיד שלמד בלחישה, ואמרה לו שצריך ללמוד בקול רם, שאחרת לא יזכור את לימודו[5].
התנא רבי יהושע העריך מאוד את דבריה במחלוקת בין חכמים לרבי טרפון ואמר: "יפה אמרה ברוריה"[6]. ברוריה הייתה מעורה מאוד בדיונים ההלכתיים של חכמי התקופה. היא חולקת בתוספתא על אביה, בענייני טומאה וטהרה, וגם שם דבריה זוכים לשבח, מפי רבי יהודה בן בבא.[7]
חז"ל בגמרא כותבים, שברוריה, הייתה נוהגת להניח תפילין, והאריז"ל מסביר זאת, בכך שהייתה לה נשמה מעלמא דדכורא (=נשמה מעולם הזכרים), דבר זה מסביר פנים נוספים באופיה של ברוריה.
[עריכה] מותה
רש"י, בפירושו לתלמוד, מביא אגדה המתבססת בעקיפין על התלמוד[8]), לפיה לעגה ברוריה לדברי חכמים, שאמרו "נשים - דעתן קלה", ובעלה, רבי מאיר, שרצה למונעה מלגלוג זה, שלח אחד מתלמידיו כדי לפתותה. לאחר שנתפתתה[9] התחוור לכאורה שהתבדו דבריה, והיא התאבדה מרוב בושה, ואילו רבי מאיר, שבוודאי לא העריך שהדברים יגיעו לידי כך, גלה מארץ ישראל לבבל מחמת הבושה.
איתם הנקין שמער שככל הנראה המעשה, שבאופן חריג היה מקובל ביד רש"י בלבד, אינו מסתבר כנכון, וככל הנראה תלמיד טועה כתבו שם[10].
רבנו נסים מביא הסבר אחר, המבוסס אף הוא על אותו סיפור בתלמוד, ולפיו ברח רבי מאיר לבבל יחד עם ברוריה, לאחר שהרומאים רדפו את משפחתה, הוציאו להורג את אביה ואמה, ושלחו את אחותה לבית בושת רומאי. הסבר זה קרוב יותר לפשט התלמוד.
[עריכה] סרט הקולנוע "ברוריה"
 |
ערך מורחב – ברוריה (סרט) |
ביולי 2008 הוקרן לראשונה, במסגרת פסטיבל הקולנוע ירושלים, סרט הקולנוע הישראלי "ברוריה", בבימויו של אבי קושניר. הסרט עוסק בחייהם של בני זוג דתיים בירושלים, ברוריה ויעקב בן-מאיר, על רקע שריפתו של ספר העוסק בבירוריה, אשתו של התנא רבי מאיר, שאותו כתב אביה של ברוריה בן-מאיר.
[עריכה] לקריאה נוספת
-
Dalia Hoshen, Beruria the tannait - a theological reading of a female Mishnaic scholar, University Press of America, 2007
- יפעת מוניקנדם, "ברוריה כדמות אנלוגית-ניגודית לרבי מאיר", דרך אגדה ב (תשנט), 37-63
- איתם הנקין, תעלומת 'מעשה דברוריא' : הצעת פתרון, אקדמות, כא (תשס"ח), 140-159
- רות קלדרון, השוק. הבית. הלב. אגדות תלמודיות, כתר הוצאה לאור, 2001, "מעשה ברוריא", עמ' 147-143.
- עליזה שנהר, "לעממיותה של אגדת ברוריה אשת רבי מאיר", מחקרי המרכז לחקר הפולקלור ג, תשל"ג, עמ' רכג-רכז.
- דניאל בויארין, הבשר שברוח - שיח המיניות בתלמוד, עם עובד, 1999, "אגדת ברוריה", עמ' 197-183.
- יהודה ליב הכהן מימון (עורך), "ברוריה", יחוסי תנאים ואמוראים, ירושלים, תשכ"ג 1963, עמודים ל"א-ל"ב
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הרב אהרן היימאן, "ברוריא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 295-294, באתר HebrewBooks
- חגית מיטלמן, רחל אשת ר' עקיבא וברוריה אשת ר' מאיר כמודל לחיקוי, אתר דעת
- ברוריה, ב-Jewish Women Encyclopedia (באנגלית)
- שמואל ישראל מוּלְדֶר, ברוריא, בת רב חנינא בן תרדיון (שיר), חשון תקפ"ד בפרויקט בן יהודה
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מסכת עירובין נג ב
- ^ מסכת ברכות י א
- ^ "אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח כִּי מַרְפֵּא יַנִּיחַ חֲטָאִים גְּדוֹלִים:" (קהלת י' ד')
- ^ מסכת ברכות י א
- ^ בבלי, מסכת עירובין נג ע"ב-נד ע"א.
- ^ תוספתא, מסכת כלים, בבא מציעא פרק א ג'
- ^ תוספתא כלים ב"ק פ"ד מ"ט
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף יח, עמוד ב.
- ^ אך ככל הנראה לא עברו על לא תנאף, שכן התלמיד עשה זאת רק כדי לפתותה, והוא עצמו היה ירא שמים.
- ^ איתם הנקין, תעלומת 'מעשה דברוריא' - הצעת פתרון, אקדמות.
