רבי אלעזר הקפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי אלעזר הקפר
דור דור חמישי לתנאים
בית מדרש בית מדרשו של רבי אלעזר הקפר בקצרין
חבריו רבי יהודה הנשיא

רבי אלעזר הקפר (או רבי אליעזר בן הקפר או רבי אלעזר בן הקפר) היה תנא בדור החמישי והאחרון של תקופת התנאים. הוא היה ידידו של רבי יהודה הנשיא והתרועע עמו מדי פעם. במשנה מובאים דבריו רק פעם אחת במסכת אבות, ד', כא', שם הוא אומר "הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם". למרות מיעוט דבריו במשנה, אנו למדים הרבה על מידותיו ופועלו בספרות החיצונית של התנאים. הוא שלל את תופעת ההתנזרות והוקיע את הגאווה העצמית היתירה של האדם. הוא אהב מאוד את ארץ ישראל ואת החיים בה, וראה את השלום כערך עליון. על מידות אלו אנו למדים מאמרותיו:

  • "אין תורה כתורת ארץ ישראל ולא חכמה כחוכמת ארץ ישראל"
  • "חכם הדר בארץ ישראל ויצא לחוצה לארץ פגם את עצמו"
  • "עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שייקבעו בארץ ישראל"
  • "גדול השלום שאין חותם כל הברכות אלא בשלום"

רבי אלעזר אף הביא משל יפה מעולם הבנייה לגבי הגאווה: "אל תהא כמשקוף העליון שאין יד אדם יכולה ליגע בו, ולא כאסקופה העליון שמבלעת פרצופות ולא כאסקופה האמצעית שמנגפת הרגליים. אלא הווי כאסקופה התחתונה שהכל דשין בה וסוף הבית כולו נסתר והיא עומדת במקומה". כלומר יש צורך להיות ענו ולא להתגאות, וגם כשהכל ייחרב הענו יחזיק מעמד.

ממצא ארכאולוגי חשוב שנמצא במסגד כפר דבורה הוא משקוף מעוטר בשני עופות דורסים, האוחזים זר במקוריהם. על המשקוף חרותה הכתובת: זה בית מדרשו שהלרבי [= של רבי] אליעזר הקפר. זה המקור היחיד מתקופת התנאים שבו נזכר המושג בית מדרש. המשקוף מוצג כיום ב"מוזיאון עתיקות הגולן" בקצרין.

תלמידו היה רבי יהושע בן לוי. לפי מחקרו של בעל הערכי תנאים ואמוראים, היו שני רבי יהושע בן לוי, והזקן שבהם היה תלמידו של רבי אלעזר הקפר ונפטר על מיטתו (ולא עלה השמימה בחייו). ייתכן שהוא "רבי יהושע בן לוי הקפר" שקברו נמצא‏[1], בהתאם לשם רבו "רבי אלעזר הקפר".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]