רבי חנינא בן תרדיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דמותו של רבי חנינא בן תרדיון מוצא להורג - על פי האמן בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת

רבי חנינא בן תרדיון היה מחשובי התנאים בדור מרד בר כוכבא ולאחריו, אחד מעשרת הרוגי מלכות ואביה של ברוריה. במקורות חז"ל שמו מופיע בגרסאות שונות: "חנניה", "חנניא" או "חנינה".

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימש כראש ישיבה בסיכני, (מזוהה עם סכנין) והיה חברו של רבי חלפתא. בתלמוד הוא מתואר כגבאי צדקה נאמן, עד כדי כך שהפך לסמל של יושר וחוכמה:

Cquote2.svg

רבי אליעזר בן יעקב אומר לא יתן אדם פרוטה לארנקי של צדקה אלא אם כן ממונה עליה כרבי חנניה בן תרדיון.

Cquote3.svg
תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י', ב'.

הוצאתו להורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן גזרות הרומאים שאסרו על לימוד התורה, לא הסכים רבי חנינא ללמד בסתר, אלא לימד תורה בגלוי ונתפס. ובכ"ז בסיוון הוצא להורג בשריפה על ידי הקיסר לופינוס‏[1] כאחד מעשרה הרוגי מלכות (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"ח, א'; טור, אורח חיים סימן תקפ).

הגמרא מתארת כי גופו נעטף בזמורות עץ והוא נשרף יחד עם ספר התורה בו למד. כדי להאריך את ייסוריו, הניחו הרומאים על ליבו גיזי צמר ספוגים במים, ובכך מנעו את מותו המהיר. לקריאת תלמידיו כי יפתח את פיו כדי למות מהר יותר, אמר: "מי שנתן נשמתי לי הוא יטלה ממני". לתלמידיו סיפר שהוא רואה "גווילין נשרפין ואותיות פורחות" (קלף נשרף והאותיות הכתובות בו אינן נמחקות, אלא פורחות; רמז לו עצמו; השריפה כילתה את הגוף, אך התוכן נשאר לנצח). התליין שהתפעל מגדלות נפשו של רבי חנינא שאל אותו אם יביאו לחיי עולם הבא אם יסלק את ספוגי הצמר מעל לבו. רבי חנינא השיבו לחיוב, ואף נשבע לבקשתו. התליין הגדיל את השלהבת ונטל הספוגים וכך מת רבי חנינא מהר יותר, ואף התליין השליך עצמו באש ונשרף. על פי הגמרא יצאה בת קול ואמרה: רבי חנינא בן תרדיון ותליינו מזומנים לחיי העולם הבא; ועל כך אמר רבי יהודה הנשיא: "יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש קונה עולמו בכמה שנים" (מסכת עבודה זרה, שם).

גם גורל בני משפחתו היה מר: על אשתו נגזר שתיהרג, ועל בתו השנייה (אחותה של ברוריה) גזרו לישב בקובה של זונות (עבודה זרה י"ז, ב'). מסופר גם כי בנו נתפס לליסטות (לפשע) ונהרג על ידי המלכות (מסכת שמחות סוף פרק יב).

הגמרא מסבירה שרבי חנינא נענש על חטא מועט, שהיה הוגה את השם המפורש באותיותיו בפרהסיא, משום שהקב"ה מדקדק עם צדיקים אף על חטא מועט, וכן בני ביתו נענשו על דבר מועט מפני צידקותם.

מאמרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "שנים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה, הרי זה מושב ליצים. אבל שניים שיושבים ועוסקים בתורה, שכינה ביניהם, שנאמר: "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע, ויכתב ספר זיכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו" (משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ג').

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


עשרת הרוגי מלכות

רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדולרבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבי חנינא בן תרדיוןרבי עקיבא • רבי יהודה בן בבא • רבי חוצפית המתורגמן • רבי ישבב הסופר • רבי אלעזר בן שמוע • רבי חנינא בן חכינאי • רבי יהודה בן דמא