מותו של סופרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מותו של סופרמן
Death of superman.jpg
כריכת האוגדן The Death of Superman
השם המקורי: The Death of Superman
יוצר: דן ג'ורגנס
ג'רי אורדוויי
קארל קסל
לואיס סימונסון
רוג'ר סטרן
ג'רארד ג'ונס
סוגה: גיבור-על
קרוס-אובר
תקופת פרסום מקורית
של רצועות הקומיקס:
אפריל 1993 – אוגוסט 1994
סינדיקציה: DC קומיקס
rss: מותו של סופרמן:
ISBN 1563890976
עולם ללא סופרמן:
ISBN 1563891182
שובו של סופרמן:
ISBN 1563891492
מספר החוברות שהתפרסמו: 39

מותו של סופרמןאנגלית: The Death of Superman) היא קשת סיפור ואירוע קרוס-אובר בכותרי הקומיקס סופרמן, שפורסמה בין אוקטובר 1992 לאוקטובר 1993 על ידי חברת DC Comics למשך 39 חוברות. קשת הסיפור מתחלקת לשלושה חלקים - "מותו של סופרמן" (אוקטובר-נובמבר 1992), "לוויה לחבר" (ינואר-יוני 1993) ו"שלטונם של הסופרמנים" (יוני-אוקטובר 1993). הסדרה נכתבה על ידי כותבים כדן ג'ורגנס, ג'רי אורדוויי, קארל קסל, לואיס סימונסון, רוג'ר סטרן וג'רארד ג'ונס.

העלילה עוקבת אחר מלחמתו של סופרמן ביצור האימתני והבלתי ניתן לעצירה דומסדיי ("יום הדין") ברחובות העיר מטרופוליס. בסוף הקרב, השניים מתים מפצעיהם האנושים. כמו כן, מתוארת תגובתו של יקום DC למותו של סופרמן, וכן את עלייתן של ארבע דמויות הטוענות שהן סופרמן האמיתי ושובו של סופרמן המקורי.

קשת הסיפור הפכה להצלחה מסחרית: כותרי סופרמן זכו לחשיפה בינלאומית, הגיעו לצמרת המכירות ונמכרו בין לילה. האירוע סוקר בידי המדיות השונות בארצות הברית ומחוצה לה. העלילה עובדה לסרט אנימציה בשנת 2007, בשם "סופרמן: יום הדין".

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מאחורי יצירתה של קשת הסיפור "מותו של סופרמן" החלה עוד מימי המשבר בעולמות האינסופיים של שנת 1985. בעקבות האירוע, חברת DC איתחלה מחדש את המשכיות יקום DC והשיקה מחדש את דמותו של סופרמן במיני סדרה The Man of Steel, שנכתבה בידי ג'ון ביירן. אולם, עקב חיכוכים עם חברת DC, ביירן עזב את הסדרה והוחלף בידי רוג'ר סטרן. בשעה שהסיפורים באמתחתו המשיכו את שכתובו של ביירן, מכירות החוברות פחתו. במאמץ למשוך קוראות, משולש האהבה בין לויס ליין/קלארק קנט/סופרמן - שנמשך מאז שנת 1938 - השתנה. בהתפתחות שהתבססה על אירועים תחת כתיבתו של ביירן, לויס החלה להתאהב יותר בקלארק מאשר בסופרמן. בקשת סיפור בשם "משבר קריפטונייט הארגמן", קלארק מציע נישואים ללויס והיא מסכימה. אף על פי שהדרך נסללה לנישואים המתוכננים בין לויס לקלארק, אירוע לא צפוי יתקע טריז בתוכניות הללו.

חברת ויאקום ביטלה את סדרת הטלוויזיה על סופרבוי, שהופקה בידי אלכסנדר סלקיינד, מפיק שלושת סרטי סופרמן הראשונים. האחים וורנר, בעלי חברת DC קומיקס, יצרו סדרת סופרמן משלהם, "לויס וקלארק: הרפתקאותיו החדשות של סופרמן", שנסובה סביב משולש האהבים בין לויס ליין וקלארק קנט/סופרמן. אחד הרעיונות שהועלו בזמן ההפקה היה חתונתם של לויס לקלארק. האחים וורנר גילו כי בחברת DC מתוכננת עלילה דומה, וכתוצאה מכך, צוות הכותבים משני הצדדים הגיעו להסכם - לדחות את מועד חתונתם של לויס וקלארק בחוברות הקומיקס עד אשר סדרת הטלוויזיה תשדר את פרק החתונה.

כעת כשעלילת החתונה נדחתה, נוצר הצורך בעלילה חלופית. כפי שצוין בתוספות ה-DVD של סרט האנימציה, הכותבים העלו רעיונות לגבי עלילות חלופיות, ואף התלוצצו על האפשרות להרוג את הדמות. בסרט הדוקומנטרי Look, Up In The Sky! The Amazing Story of Superman, העורך מייק קרלין ציין כי "העולם לקח את סופרמן כמובן מאליו, אז רצינו להראות כיצד העולם יתמודד ללא סופרמן".

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דומסדיי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדפים האחרונים של מספר חוברות המובילות לתחילתו של הסיפור "מותו של סופרמן", מצויר אגרוף המכה בקיר פלדה בצירוף הכיתוב "דומסדיי מגיע!". בחוברת הראשונה מתוך שבעה גליונות, שפורסמו במקביל בארבעת כותרי סופרמן החודשיים‏[1], נראית דמות אימתנית הלבושה בחליפה ירוקה, שזורעת הרס בדרכה בשדות פסטורלים.

קבוצת ליגת הצדק בע"מ (כשבין חבריה נמנים גאי גרדנר, בוסטר גולד, מקסימה והחיפושית הכחולה) עונה לקריאת מצוקה מחוץ לבקירוס, אוהיו, ועוקבת אחר שביל ההרס עד לעימות עם היצור המסתורי. היצור תוקף את חברי הקבוצה באופן שיטתי, ומכה בבוסטר גולד אל מחוץ לסטרטוספירה. סופרמן מונע מבוסטר להיסחף בחלל ומחזיר אותו לאדמה, וזה האחרון מכריז "כאילו שיום הדין הגיע" - ובכך מעניק למפלצת את שמה. סופרמן מגיע למקום האירוע, והקרב בינו וליגת הצדק לבין המפלצת מותיר את ביתה של אם חד הורית ושני ילדיה בחורבות. הליגה תוקפת את דומסדיי בכל כוחותיה, אולם לניסיונותיהם אין כל השפעה על היצור ורק קורעים את חליפתו מעליו. דומסדיי מביס את הליגה, גורם לבית להתפוצץ ומזנק הרחק משם. סופרמן עוקב אחריו, אחרי שהוא מציל את המשפחה. הוא משליך את היצור לקרקעית האגם, אך זה נמלט והשניים מנהלים קרב והורסים רחוב של עיירה סמוכה. לויס ליין וג'ימי אולסן נשלחים לסקר את הקרב לחדשות, בזמן שלקס לות'ור משכנע את סופרגירל שלא להצטרף לקרב. הקרב ממשיך בתחנת דלק, שם מקסימה קורעת עמוד תאורה מהקרקע, והניצוץ שנוצר מכך מצית נזילת דלק וגורם להתפוצצות התחנה.

סופרמן ממשיך לעקוב אחר שביל ההרס של דומסדיי, כשהוא מחפש אחר הזדמנות להתקיפו. לקס לות'ור הבן משכנע את סופרגירל (מטריקס) שזקוקים לעזרתה במטרופוליס, בשעה שסופרמן נלחם במקום אחר. כשדומסדיי הורס חנות כלבו, הוא רואה פרסומת טלוויזיה למופע היאבקות המתרחש בעיר מטרופוליס, ולאחר שהוא מגלה את שלט העיר, הוא שם את פעמיו לכיוון זה. סופרמן עוצר בעדו וזורק אותו לכיוון הנגדי, היכן שהוא נוחת על ההר בו מתנהל פרויקט קדמוס. היאבקותם לכל אורכו של היער השכן גורמת להשטחת המרחב הטבעי, שבסופה דומסדיי מחדש את מסעו לכיוון מטרופוליס.

היצור קורע כבלי חשמל וצינורות גז מתחת לעיר וכן משטח את מחוז ניוטאון עד חורבה. סופרגירל נחלצת לעזרתו של סופרמן, אך אגרוף אחד של דומסדיי מעלף אותה. פרופסור אמיל המילטון וביבו ביבאוסקי - בני בריתו של סופרמן - יורים בתותח לייזר על דומסדיי, אך זה אינו מזיק כלל ליצור האימתני. המשטרה המקומית פותחת באש עליו, אך גם זה אינו מזיק לו. סופרמן חוזר לקרב, והמהלומות שהשניים מחטיפים אחד לשני יוצרות גלי הדף שמנפצים חלונות. בסופו של הקרב הגורלי מול בניין "הדיילי פלאנט", כל צד מנחית על השני מכה ניצחת, והשניים מתמוטטים. מספר רגעים לאחר מכן, סופרמן נכנע לפצעיו האנושים בזרועותיה של לויס ליין המתייפחת, ומת. הקרב הסופי התנהל בחוברת Superman vol.2 #75.

לוויה לחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוויה שמתרחשת לאחר מכן משתתפים רבים מגיבורי-העל וחבריו של סופרמן, ומאוזוליאום נבנה לכבוד איש הפלדה במטרופוליס. באופן אירוני, לקס לות'ור העניק לתושבי העיר את המבנה באומרו כי אם לא יכל להרוג את סופרמן, לפחות הוא יקבור אותו. בתקופה זו, כל גיבור-על ביקום DC (כולל גאי גרדנר והחץ הירוק, אשר לא הסתדרו עמו היטב) ענד רצועת זרוע שחורה שעליה סמל ה-S באדום. מעט לאחר מכן, פרויקט קדמוס גנב את גופתו של סופרמן מהמאוזוליאום. עלו תאוריות לגבי נסיונות הפרויקט לשבט אותו. את הגופה החזירו סופרגירל ולויס ליין.

הסיפורים שלאחר הלוויה דנו ברגשות ותגובות הציבור למותו של איש הפלדה, כמו גם לקורותיהם של אלה הקרובים אליו ביותר כמו לויס ליין, הוריו של קלארק קנט ואף חלק מנבליו הידועים לשמצה. בעקבות מותו, אחוז הפשיעה בעיר עלה דרמטית, וגיבורי העל החליפו את מקומו כמגני העיר, אך ללא הועיל. ג'ונתן קנט, אביו המאמץ, לקח את מותו קשה ביותר, וסבל מהתקף לב. בנקודה זו, כותרי סופרמן יצאו לפגרה בת שלושה חודשים.

שלטונם של הסופרמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריכת האוגדן "שובו של סופרמן"

לאחר שלושה חודשי פגרה, כותרי סופרמן המשיכו בהרצתם עם הצגתם של ארבעה גיבורי-על חדשים, כל אחד בכותר אחר, אשר תבעו כי הם סופרמן האמיתי. נוסף על כך, בחוברת The Adventures of Superman #500, ג'ונתן קנט הוזה שהוא משכנע את נשמתו של סופרמן לחזור איתו מהחיים שלאחר המוות.

  • איש המחר - נקרא גם סייבורג סופרמן. הגיע כשלתוך גופו מורכבת טכנולוגיה קריפטונית. מבחינה מדעית הוא הוכח כסופרמן האמיתי, אך סבל מאמנזיה בעקבות מאפייניו המכניים. דמותו כיכבה ב-Superman Vol. 2 החל מחוברת מספר 78. לאחר שהתגלה כי הוא אסטרונאוט נאס"א לשעבר בשם האנק הנשאו, דמותו הפכה לנבל-על.
  • נער מטרופוליס - שיבוט צעיר ופזיז של סופרמן, ששנא להיקרא סופרבוי. תוצר של פרויקט קדמוס. כיכב בחוברות The Adventures of Superman החל מחוברת מספר 501.
  • איש הפלדה - ג'ון הנרי איירונס היה עובד מתכת ומעצב נשק לשעבר עבור הצבא, אשר עוטה על עצמו חליפת שריון ונושא פטיש. הוא היחיד מבין הארבעה שמעולם לא טען כי הוא סופרמן האמיתי, אך כי ייצג את רוחו והמשיך את ירושתו. סטיל כיכב בחוברות Superman: The Man of Steel החל מחוברת מספר 22.
  • הבן האחרון של קריפטון - חייזר בעל כוחות אנרגיה שטיפל בפושעים ביד קשה וקטלנית. הוא טוען כי יש ברשותו את זכרונותיו של סופרמן האמיתי, אך התנכרותו הרגשית גורמת ללויס ליין להטיל ספק בכך. מתגלה בהמשך שמדובר באויב לשעבר של סופרמן שהשתקם, "המכחיד", נשק קריפטוני עתיק. הדמות כיכבה בחוברות Action Comics החל מחוברת מספר 687.

חלקה הראשון של קשת הסיפור "שלטונם של הסופרמנים" מתמקד בסופרמנים השונים, ש"מחזירים" לעצמם את התפקיד כמגני העיר מטרופוליס. סייבורג סופרמן והבן האחרון של קריפטון מתקבלים עד מהרה בידי תושבי העיר כסופרמן האמיתי, אך לא סופרבוי וסטיל, שחזותם שונה בהרבה. למעשה, הבן האחרון של קריפטון גנב את גופתו של סופרמן, הכניס אותה למטריצת התחדשות במבצר הבדידות ושאב כוח מאנרגיות ההתחדשות שלה. סייבורג סופרמן התגלה כתודעתו המעוותת של האנק הנשאו, שהשתמש במטריצת הילודה של סופרמן כדי לתעתק את גופו.

מטריצת ההתחדשות נפתחת, ממנה מגיח סופרמן המקורי - מחוסר כוחות אך חי ונושם. בינתיים, סייבורג סופרמן עוזר למונגול להשמיד את קוסט סיטי. סייבורג מאמין כי הרג בפיצוץ את הבן האחרון ולכד את סופרבוי במבנה מיתמר בשם "אנג'ין סיטי" מעל לחורבות העיר. סופרבוי נמלט וטס למטרופוליס בניסיון לגייס את סטיל להלחם בסייבורג. לפני שהוא מספיק לסיים את סיפורו, חליפת מלחמה קריפטונית עולה ממעמקי הנמל, ושני הגיבורים מתקיפים אותה. לאחר שניזוקה קשות, חליפת המלחמה נפתחת, ממנה יוצא סופרמן החלוש, שהתברר כי השתמש בה לצורך המסע הארוך ממבצר הבדידות. למרות מצבו החלש, הוא מצטרף לשניים בהגנה על קוסט סיטי. הוא היה החמישי שלקח על עצמו את זהות סופרמן, וכאשר נשאל בידי לויס ליין אודות השוני בינו לבין האחרים, הוא מציין בפניה פרט אישי שרק קלארק קנט ואלה הקרובים אליו יודעים. במהלך הקרב בקוסט סיטי, סייבורג סופרמן משגר טיל לכיוון מטרופוליס מתוך כוונה לשטח אותה עד היסוד ולבנות מעליה מבנה נוסף. סופרבוי מצליח להדוף את הטיל הרחק מהעיר.

הגרין לנטרן האל ג'ורדן חוזר ממשימה בחלל ומגלה את עיר הולדתו בחורבות. הוא מיד מתקיף את אנג'ין סיטי, לוחם במונגול ומנפץ את פטישו של סטיל על פניו. בינתיים, הבן האחרון/המכחיד חוזר לקרב לאחר שהחלים במבצר הבדידות ומגן על סופרמן מפני גז הקריפטונייט הקטלני של סייבורג. גז הקריפטונייט עובר דרך המכחיד לתוך סופרמן, ומשיב את כוחותיו במקום להרוג אותו. גופו של המכחיד קמל ומת, וסייבורג סופרמן מחפש אחר גופתו חסרת החיים של סופרמן בין ההריסות וענן הקריפטונייט. סופרמן מגיח לפתע, מעוור אותו באמצעות כוחו הרב ופוער בגופו חור. גופו של סייבורג סופרמן נהרס אך תודעתו נשארת שלמה. סופרגירל משתמשת בשאריות חליפת הקרב הקריפטונית השחורה כדי לשחזר את חליפתו המקורית של סופרמן, והקבוצה חוזרת למטרופוליס. מאוחר יותר, סופרמן, סופרגירל ולויס ליין מביימים את חילוצו של קלארק קנט. סופרגירל משתמשת בכוחות שינוי הצורה שלה כדי להתחזות לקלארק וליצור את התחושה שהוא היה כלוא בבונקר תת-קרקעי במהלך מתקפתו הראשונית של דומסדיי, והצליח לשרוד הודות לאספקת החירום עד אשר סופרמן חזר והשתמש בראיית הרנטגן שלו כדי לאתר אותו.

השלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופרמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לאירוע "מותו של סופרמן", כותבי חברת DC עבדו לפי סט חוקים קבוע בכל הנוגע לתיאור כוחותיו של סופרמן שלאחר המשבר. הדבר השתנה עם שובו. עקבות השינוי הגיעו כאשר המכחיד שינה את אנרגיית הקריפטונייט למשהו שיכול לחדש את כוחותיו של סופרמן. בקרב נגד לובו, סופרמן גילה כי הוא מסוגל לשרוד בריק החלל לתקופת זמן בלתי מוגבלת, דבר שאותו סופרמן שלאחר המשבר לא יכל לעשות טרם מותו. הוא נכח לדעת גם כי כוחו התעצם. אף על פי שהיה זה חלק מעלילה שבה כוחותיו של סופרמן יצאו מכלל שליטה היות שספג יותר מדי קרינה סולארית, תיאור כוחותיו לא היה עקבי כמקודם.

נוסף על כך, בזמן שסופרמן החלים בקיפאון במצודת הבדידות, שיערו גדל לאורך הכתפיים. אפילו לאחר שהשיב לעצמו את תואר הסופרמן האחד והיחיד, הוא שמר על חזותו זאת, וכך הוא תואר בסיפורים של שנות ה-90. לפני חתונתו עם לויס, הוא קיצץ את שיער ראשו.

שאר הסופרמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נער מטרופוליס (לימים סופרבוי) ואיש הפלדה (סטיל) הפכו להיות דמויות משנה חוזרות ביקום DC, ובסופו של דבר קיבלו סדרת כותרים משלהם. סופרבוי היה חבר בקבוצת צדק צעיר, לגיון גיבורי-העל והטיטאנים הצעירים לפני שמת באירועי המשבר האינסופי. הוא הוחזר לחיים באירועי "המשבר האחרון: לגיון שלושת העולמות". נודע לו כי הוא היבריד קריפטוני/אנושי, שנוצר מ-DNA של סופרמן ולקס לות'ור. סטיל, לעומת זאת, הופיע בסדרות האנימציה של DC וכן בסדרת קומיקס וכחבר בליגת הצדק. למשך זמן קצר הוא הפך לעל-אנושי אמיתי אשר אינו נאלץ להסתמך על מקורות כוח חיצוניים. הוא משמש בהמשך לדמות אב לקבוצת אינסופיות בע"מ. המכחיד הפך למנהיג קבוצה חדשה של האאוטסיידרס. סייבורג סופרמן הפך לדמות נבל קבועה בכותרי סופרמן וגרין לנטרן, כשהוא מנהיג את ארגון ציידי האדם הקיברנטיים ולאחר מכן הצטרף לשורות חיל סינסטרו.

מוות בקומיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרך מותו לכאורה של סופרמן הביאה לגל החייאות מחדש ביקום DC של דמויות כהחץ הירוק, בארי אלן, ג'ייסון טוד, האל ג'ורדן, באטמן וכיוצא בזה. המיתות והחזרה לחיים התאפשרו משום שדלת המעבר בין החיים למוות נותרה פתוחה מאז שסופרמן מת.

כישות קריפטונית, החומר הגנטי החייזרי של סופרמן איפשר לו לספוג את אור השמש ולבצע הישגים על-אנושיים. הוא שרד את מותו על ידי כניסה למצב תרדמתי, ועצם זה שהמכחיד השתמש בו כמוליך כדי לספוג אנרגיה סולארית איתחל את גופו של סופרמן. מפגש עתידי עם שמש תבונתית שנודעת בשם "סולאריס" מגלה לקורא עתיד רחוק מאוד שבו סופרמן עדיין חי ומעלה את ההשערה שמוות לעולם לא יגיע עבורו.

דמדומי הברקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גרין לנטרן: דמדומי הברקת

השלכות השמדתה של העיר קוסט סיטי ב"שלטונם של הסופרמנים" הובילה לשכתובו מחדש של כותר גרין לנטרן. לאחר גיליון שבו נקבע כי כמה מדמויות המשנה שרדו את השמדת העיר (כמו חברתו של ג'ורדן, קרול פאריס), חברת DC המשיכה עם קשת הסיפור דמדומי הברקת. בקשת סיפור זו, האל ג'ורדן סבל מהתמוטטות נפשית לאחר שניסה לבנות מחדש את עיר הולדתו בעזרת טבעת הכוח, אך נקרא לכוכב הלכת "אואה" ונענש בידי שומרי היקום משום שהפר את חוקי החיל והשתמש בטבעת לצרכים אישיים. כתגובה, ג'ורדן השמיד את חיל הפקחים הירוקים וספג את מלוא כוחה של סוללת הכוח הראשית לתוך עצמו, בכך הפך לנבל "פאראלקס". דבר זה הוביל להצגתה של דמות חדשה לכותרי גרין לנטרן - קייל ריינר - כמחליפו של ג'ורדן באירועי שעת אפס: משבר בזמן.

החתונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפילו אחרי שסופרמן חזר לחיים, לקח לתוכניות לחתונתם של לויס וקלארק זמן מה להתפתח. מערכת היחסים ביניהם הפכה לסוערת במיוחד, ולמשך זמן הם נפרדו. לבסוף בשנת 1996, לויס חוזרת למטרופוליס ומציתה מחדש את הרומן בינה לבין קלארק. השניים ממשיכים בתוכניתם לחתונה ונישאים במהדורת ספיישל מיוחדת, Superman: The Wedding Album. האירוע מתקשר לפרק החתונה של לויס וקלארק בסדרת הטלוויזיה לויס וקלארק: הרפתקאותיו החדשות של סופרמן.

סופרמן/דומסדיי: צייד/ניצוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

במיני סדרה בת שלושה חוברות בשם Superman\Doomsday: Hunter\Prey משנת 1994, סופרמן עורך מסע לכוכבי הלכת אפוקוליפס וקאלאתון כדי למצוא את גופתו של דומסדיי. הוא מתעמת מול דארקסיד והאנק הנשאו, מוצא שרוצחו עדיין חי, וכן מגלה פרטים על מקורו של דומסדיי כישות חיים מהונדסת גנטית שנוצרה בידי קריפטונים מהעבר הקדום ואשר היוותה השראה על תושבי קריפטון להתעסק עם הנדסה גנטית. בסיפור Superman: Doomsday War משנת 1998, מוחו של דומסדיי נמצא תחת השפעתו של ברייניאק, מה שמאלץ את סופרמן להילחם בו זמנית כנגד שניים מיריביו החזקים ביותר כדי להציל את הרך הנולד של לאנה לאנג. לבסוף, סופרמן מצליח להדוף את השפעתו של ברייניאק מעל דומסדיי וללכוד את היצור בארבעה משגרים הנעולים בלולאה תמידית ומונעים ממנו להתמזג ולברוח.

סופרמן: יום הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכותב והאמן דן ג'ורגנס שיחזר את הקרב של סופרמן עם דומסדיי במיני סדרה "סופרמן: יום הדין" משנת 2003, אשר הוסיפה לחקור כיצד האירוע השפיע על אלה אשר הכירו את הגיבור הנופל, וגם הציגה נבל חדש בשם "רמננט" (Remnant, שארית). בימים שלפני יום השנה למותו של סופרמן, מוטל על כתב הדיילי פלאנט טיי דאפי לשחזר את הקרב חוצה המדינות בין סופרמן לדומסדיי, למורת רוחו. במהלך חקירתו, דמות מסתורית אף היא עוקבת אחר מסלול ההרס של דומסדיי, ומבצעת סדרת רציחות לכל אורכו. דאפי מגלה שרבים מנבליו של סופרמן תבעו אחריות ליצירתו של דומסדיי, וכן רבים מאלה ששרדו את חרונו של דומסדיי ואת השמדת קוסט סיטי הביעו שנאה לגיבור. דאפי פוגש באיש הפלדה פנים מול פנים ומגלה לו כי אביו התאבד משום האבידות הרבות שהתרחשו כתוצאה מהקרב עם דומסדיי. עוד הוא אומר לו, שאנשים מעדיפים להתמקד בהחייאתו המחודשת מאשר באותן אבידות, וכי ההרגשה הרווחת היא שהחייאתו המחודשת מוזילה את חיי הנספים. אף על פי שסופרמן אינו מסכים עמו, הוא חש רגש אשמה גדול על מותם.

בדרכו לביתו, דאפי נחטף בידי רמננט, שמבקש להראות לעולם כי סופרמן הוא רע. כמו כן, הוא מבקש לביים מעשי טרור לכל אורך שביל ההרס של דומסדיי. סופרמן מציל את דאפי ואת פרי וייט, שגם נחטף. למרות ניצחונו, כרזות ברחבי העיר מפרסמות כי סופרמן איננו המשיח כי אם הרוע בהתגלמותו.

סופרמן כרך שני גיליון מספר 175[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת אימפריאקס, כפי שסופרה בסיפור "עולמנו במלחמה" של שנת 2001, דומסדיי פיתח אינטליגנציה, והוא תיכנן להרוג את לקס לות'ור. סופרמן מביס את המפלצת ללא כל עזרה מבני בריתו ביום השנה לתבוסתו, כאשר הוא ניצל את העובדה שהאינטליגנציה החדשה של דומסדיי מעניקה לו גם תחושת פחד מפני מוות, תחושה שהייתה חסרה לו מקודם.

לגיון שלושת העולמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיפור "המשבר האחרון: לגיון שלושת העולמות", סופרבוי (שנהרג במהלך קרב עם סופרבוי פריים), מוחזר לחיים במאה ה-31 בידי לגיון גיבורי-העל בעזרת אותה מטריצת החייאה שהחזירה את סופרמן לחיים.

הלילה האפל ביותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הלילה האפל ביותר

במהלך אירועי הלילה האפל ביותר, יום השנה למלחמתו של סופרמן בדומסדיי הפך ליום זיכרון המכבד את זכרם של גיבורי-על נופלים ואת אלה אשר הם כשלו בהצלתם. במהלך פלישתו של חיל הפקחים השחורים, מנהיג החיל נקרון מגלה שהוא איפשר למכחיד להחיות את סופרמן ובכך יהיה לו סוכן רדום יחד עם גיבורים נופלים אחרים. הודות למצבו הקודם של סופרמן כמת, הדבר איפשר לטבעת הכוח השחורה של נקרון להפוך את קאל-אל לפקח שחור אלמת העונה לכל פקודותיו. סופרבוי אף הוא הפך לפקח שחור (כיוון שנהרג בידי סופרבוי פריים). השניים משוחררים מעול טבעת הכוח השחורה בידי ישות החיים הלבנה.

זיכרון המחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010, דן ג'ורגנס חזר לסאגת מותו של סופרמן בסיפורו של הגיבור בוסטר גולד, שבו בוסטר מנסה למנוע ממתנקש נוסע בזמן להרוג את האנק הנשאו לפני שהפך לנבל המיועד. אף על פי שהציל אותו ממוות, בוסטר שואל את עצמו האם היה עדיף אילו השאירו למות כדי להציל את החיים אותם גזל.

שלטונו של דומסדיי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באירוע הקרוס-אובר "שלטונו של דומסדיי" משנת 2011, דומסדיי חוזר ומנסה לצוד את ארבעת הסופרמנים שנוצרו עם מותו של סופרמן. לפני שהתעמת מול סופרמן, דומסדיי נלחם עם סופרגירל וליגת הצדק, בדומה לאירועי "מותו של סופרמן".

תגובת הקהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשת הסיפור "מותו של סופרמן" הביאה מיליוני קוראים חדשים ל-DC קומיקס, אף על פי שכל הסיפור התחלק בין כותרי קומיקס רבים, לרבות ארבעת כותרי סופרמן. יוצרו של סופרמן, ג'רי סיגל - שניבא את מותו של סופרמן בסיפור דמיוני משנת 1961 - נפגש עם עורך DC בזמנו מייק קרלין כדי להגיד לו שהתרשם מאוד מגרסתו של קרלין‏[2].

כריכת החוברת Superman vol. 2 #75, בה נראתה גלימתו של סופרמן קרועה ותקועה על מוט, כמסמנת את מקום מותו של סופרמן, הפכה לתמונה אייקונית. חברת DC פירסמה בין 2.5 ל-3 מיליון עותקים של הגיליון, כאשר ברוב חנויות הקומיקס אזל המלאי כבר ביום הראשון למכירתו.

מותו של סופרמן התרחש חודשים לפני שבירת גבו של באטמן בקשת הסיפור "נפילתו של אביר". מספר מבקרים שיבחו את תעוזתה הרבה של החברה בדרכה למשוך קוראים חדשים. אולם, היו כאלה שטענו ששתי קשתות הסיפור היו תעלול פרסומי, משום שאין זה מקובל שהחברה תהרוג שניים מגיבוריה הפופולרים ביותר. מספר שנים לאחר מכן, בעליה של חברת הקומיקס Miles High Comics צ'אק רוזנסקי יפרסם מאמר שבו האשים את הקידום האינטנסיבי של "מותו של סופרמן" בהתמוטטות תעשיית הקומיקס של סוף שנות ה-90[3].

קשת הסיפור זכתה בפרס ה-Comics Buyer's Guide של שנת 1992 לסיפור הקומיקס הפופולרי ביותר.‏[4]

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

The Death of Superman[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Action Comics #684
  • Adventures of Superman #497
  • Justice League of America #69
  • Superman Vol. 2 #74-75
  • Superman: The Man of Steel #18-19

Funeral for a Friend[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Action Comics #685-686
  • Adventures of Superman #498-500
  • Justice League of America #70
  • Superman Vol. 2 #76-77
  • Superman: The Legacy of Superman #1
  • Superman: The Man of Steel #20-21

Reign of the Supermen[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Action Comics #687-691
  • Adventures of Superman #501-505
  • Green Lantern Vol. 3 #46
  • Superman: The Man of Steel #22-26
  • Superman Vol. 2 #78-82

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

DC קומיקס
כותבים ומאיירים:אד בניסג'ף ג'ונסאית'ן ואן סקייברמארק ויידג'ף לואבג'ף למיראלן מורפרנק מילרג'רי סיגלגייל סימוןבוב קייןג'ו שוסטר