יעקב אלעזר כהנא שפירא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בדיוק, דף השיחה
תגית: שוחזרה
ביטול גרסה 30969257 של נרו יאיר (שיחה) {{א|שמיה רבה}} ו{{א|מיכאל משיכון בבלי}} ואנוכי, תמכנו בדף השיחה בהופעת המידע.
תגיות: ביטול שוחזרה
שורה 47: שורה 47:


===כהונתו במרכז הרב===
===כהונתו במרכז הרב===
בשנת [[תשמ"ג]] מינה אותו אביו כ[[ר"מ]] בישיבה, ועד שנת [[תשנ"ג]] היה יד ימינו של אביו ב[[הרבנות הראשית|רבנות הראשית]]. בשנת [[תשס"ד]] מונה ל[[מגיד שיעור]] כללי. לאחר פטירת אביו, ב[[ט"ו בתשרי]] [[ה'תשס"ח]], התמנה לפי צוואתו כראש הישיבה. בשנתו הראשונה כראש ישיבה אירע [[הפיגוע בישיבת מרכז הרב]], שבו נרצחו שמונה תלמידים, רובם מ[[ישיבת ירושלים לצעירים|הישיבה לצעירים]].
בשנת [[תשמ"ג]] מינה אותו אביו כ[[ר"מ]] בישיבה, ועד שנת [[תשנ"ג]] היה יד ימינו של אביו ב[[הרבנות הראשית|רבנות הראשית]]. בשנת [[תשס"ד]] מונה ל[[מגיד שיעור]] כללי. בתקופה זו התפרסם בגדלותו בתורה ו[[רב]]נים ו[[דיין (הלכה)|דיינים]] היו פונים אליו בשאלות [[הלכה|הלכתיות]]{{הערה|שם=שטיינר1}}. לאחר פטירת אביו, ב[[ט"ו בתשרי]] [[ה'תשס"ח]], התמנה לפי צוואתו כראש הישיבה. בשנתו הראשונה כראש ישיבה אירע [[הפיגוע בישיבת מרכז הרב]], שבו נרצחו שמונה תלמידים, רובם מ[[ישיבת ירושלים לצעירים|הישיבה לצעירים]].


במסגרת תפקידו כראש הישיבה הוא מעביר [[שיעור כללי]] ב[[תלמוד|גמרא]]. במוצאי שבתות הוא מלמד בבית הוריו, כהמשך לשיעור שנוסד על ידי אביו, שיעור בספרי עיון כדוגמת [[קצות החושן]] ו[[אבני מילואים]] בהתאם למסכת הנלמדת בישיבה. הוא מלמד בביתו שיעורים בספרי יסוד באמונה לתלמידי שנה ב' ושנה ג', ושיעור ב[[פרשת השבוע]] בליל שבת המיועד בעיקר לשיעור ד'. מראשית כהונתו כראש הישיבה, שיעורו בפרשת שבוע לתלמידי שנה א' נערך ומחולק בערב שבת בבית המדרש ומופץ בדוא"ל. בנוסף להיותו ראש הישיבה, הוא משמש כ[[ר"מ]] של שנה ד' בישיבה, ובמסגרת זו הוא מעביר מדי שבוע שני שיעורי עיון בגמרא.
במסגרת תפקידו כראש הישיבה הוא מעביר [[שיעור כללי]] ב[[תלמוד|גמרא]]. במוצאי שבתות הוא מלמד בבית הוריו, כהמשך לשיעור שנוסד על ידי אביו, שיעור בספרי עיון כדוגמת [[קצות החושן]] ו[[אבני מילואים]] בהתאם למסכת הנלמדת בישיבה. הוא מלמד בביתו שיעורים בספרי יסוד באמונה לתלמידי שנה ב' ושנה ג', ושיעור ב[[פרשת השבוע]] בליל שבת המיועד בעיקר לשיעור ד'. מראשית כהונתו כראש הישיבה, שיעורו בפרשת שבוע לתלמידי שנה א' נערך ומחולק בערב שבת בבית המדרש ומופץ בדוא"ל.
בנוסף להיותו ראש הישיבה, הוא משמש כ[[ר"מ]] של שנה ד' בישיבה, ובמסגרת זו הוא מעביר מדי שבוע שני שיעורי עיון בגמרא.


==השקפתו==
==השקפתו==
שורה 64: שורה 66:
הרב שפירא דוגל בשיתוף פעולה עם רבנים ואישים ממגזרים שונים{{הערה|ישראל כהן, [http://www.kikar.co.il/הרב-יעקב-שפירא-תוקף-יש-מי-שמוז.html הרב יעקב שפירא תוקף: "יש מי שמוזיל את הרבנות"], אתר כיכר השבת, י"ט בתמוז תשע"ג}}. בשל כך הוא מזמין מדי פעם רבנים חרדים להעביר שיעור בישיבת מרכז הרב, כמו הרב [[בן ציון קוק]]{{הערה|[http://www.kikar.co.il/243721.html שיחה נדירה בישיבת 'מרכז הרב': הגאון רבי בן ציון קוק • צפו], אתר כיכר השבת, ד' באלול תשע"ז}} והרב [[משה מרדכי פרבשטיין]]{{הערה|{{ערוץ7|מאיר סטרמן|הרב עובדיה יוסף:הרב שפירא היה גדול הדור|244486| ז' בתשרי תשע"ג}} {{ש}}{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|אחרי 50 שנה: ראש ישיבת חברון מסר שיעור בישיבת 'מרכז הרב' • צפו|893852|16 בפברואר 2018}}}}, ומהצד השני מזמין לישיבה גם דמויות מהציבור ה[[חילונים|חילוני]], כמו [[חבר הכנסת]] [[יצחק הרצוג]]{{הערה|{{ערוץ7||הרצוג במרכז הרב: "אש זרה מכרסמת בנו"|352105| ח' באב תשע"ז}}}}.
הרב שפירא דוגל בשיתוף פעולה עם רבנים ואישים ממגזרים שונים{{הערה|ישראל כהן, [http://www.kikar.co.il/הרב-יעקב-שפירא-תוקף-יש-מי-שמוז.html הרב יעקב שפירא תוקף: "יש מי שמוזיל את הרבנות"], אתר כיכר השבת, י"ט בתמוז תשע"ג}}. בשל כך הוא מזמין מדי פעם רבנים חרדים להעביר שיעור בישיבת מרכז הרב, כמו הרב [[בן ציון קוק]]{{הערה|[http://www.kikar.co.il/243721.html שיחה נדירה בישיבת 'מרכז הרב': הגאון רבי בן ציון קוק • צפו], אתר כיכר השבת, ד' באלול תשע"ז}} והרב [[משה מרדכי פרבשטיין]]{{הערה|{{ערוץ7|מאיר סטרמן|הרב עובדיה יוסף:הרב שפירא היה גדול הדור|244486| ז' בתשרי תשע"ג}} {{ש}}{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|אחרי 50 שנה: ראש ישיבת חברון מסר שיעור בישיבת 'מרכז הרב' • צפו|893852|16 בפברואר 2018}}}}, ומהצד השני מזמין לישיבה גם דמויות מהציבור ה[[חילונים|חילוני]], כמו [[חבר הכנסת]] [[יצחק הרצוג]]{{הערה|{{ערוץ7||הרצוג במרכז הרב: "אש זרה מכרסמת בנו"|352105| ח' באב תשע"ז}}}}.


הזדהה עם מאבקם של החרדים נגד יוזמות החקיקה [[גיוס בני ישיבות#היסטוריה#תפוגת חוק טל|להטלת סנקציות]] על תלמידי ישיבות שלא יתגייסו ל[[צה"ל]] והקדיש לכך את נאומו בעצרת [[יום ירושלים]] המסורתית בישיבה בשנת [[ה'תשע"ג]]{{הערה|[http://www.kipa.co.il/חדשות/ראש-ישיבת-מרכז-הרב-אנחנו-עם-החרדים-ל/ ראש ישיבת "מרכז הרב": אנחנו עם החרדים, לא לגייס בכפייה], אתר כיפה}}.
הזדהה עם מאבקם של החרדים נגד יוזמות החקיקה [[גיוס בני ישיבות#היסטוריה#תפוגת חוק טל|להטלת סנקציות]] על תלמידי ישיבות שלא יתגייסו ל[[צה"ל]] והקדיש לכך את נאומו בעצרת [[יום ירושלים]] המסורתית בישיבה בשנת [[ה'תשע"ג]]. בהמשך אף התראיין לכלי תקשורת חרדיים בנושא ולדבריו, על אף שהגיוס הוא מצווה - "אין לגעת בלומדי התורה"{{הערה|[http://www.kipa.co.il/חדשות/ראש-ישיבת-מרכז-הרב-אנחנו-עם-החרדים-ל/ ראש ישיבת "מרכז הרב": אנחנו עם החרדים, לא לגייס בכפייה], אתר כיפה}}.


===מסירת התורה===
===מסירת התורה===
שורה 70: שורה 72:
[[קובץ:הרב יעקב שפירא עם הרב דרוקמן והרב מגנס.jpg|ממוזער|עם הרב [[חיים דרוקמן]] והרב [[יהושע מגנס]]]]
[[קובץ:הרב יעקב שפירא עם הרב דרוקמן והרב מגנס.jpg|ממוזער|עם הרב [[חיים דרוקמן]] והרב [[יהושע מגנס]]]]
[[קובץ:הרב אישון הרב יעקב שפירא והרב סילבצקי.jpg|ממוזער|עם חתנו הרב אברהם ישראל סילבצקי, ר"מ בישיבה, והרב [[שלמה אישון]]]]
[[קובץ:הרב אישון הרב יעקב שפירא והרב סילבצקי.jpg|ממוזער|עם חתנו הרב אברהם ישראל סילבצקי, ר"מ בישיבה, והרב [[שלמה אישון]]]]
בהמשך לעמדת אביו, מדגיש את החשיבות ביכלתם של רבנים להביע את עמדת תורה בכל נושא מבלי שיוכלו למנוע זאת מהם. כחלק מכך קרא בשנת [[ה'תשס"ט]] לכלל הרבנים וראשי הישיבות להתאחד סביב הרב [[אליעזר מלמד]] ו[[ישיבת הר ברכה]] בעקבות החלטתו של [[שר הביטחון]] [[אהוד ברק]] להוציא את ישיבת הר ברכה ממסלול ה[[ישיבת הסדר|הסדר]] לאור קריאתו של הרב מלמד לסירוב פקודה בעת פינוי יישובים. במכתבו כתב שחשיבות העניין היא "לבל יתנו להגביל אנשי תורה מלומר את דעתם...הרי דבר זה חלילה מנמיך קומתה של תורה, שצריכה להיות בת חורין במהותה. ועל אף חילוקי הדעות על עניין זה או אחר, אולם כבודה של תורה גדול יותר, ואף מן הבחינה החינוכית, בוודאי שכולם מסכימים שאין לגמדה או ליצור רושם מוטעה שהתורה אינה בת חורין".


במשנתו בולטת ההערכה למסורת התורנית המועברת מ[[גדול הדור|גדול דור]] אחד למשנהו, ובפרט המסורת המועברת בין ראשי ישיבת מרכז הרב לדורותיה, מ[[הרב קוק]] עד לרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]]. לאור זאת הוא מדגיש את חשיבות דרכה של ישיבת מרכז הרב, לעומת מגמה שקיימת לדבריו בחלקים מהציבור [[ציונות דתית|הציוני דתי]] לחדש דרכים שאינן מסתמכות על גדולי הדור ובניגוד להדרכתם.
במשנתו בולטת ההערכה למסורת התורנית המועברת מ[[גדול הדור|גדול דור]] אחד למשנהו, ובפרט המסורת המועברת בין ראשי ישיבת מרכז הרב לדורותיה, מ[[הרב קוק]] עד לרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]]. לאור זאת הוא מדגיש את חשיבות דרכה של ישיבת מרכז הרב, לעומת מגמה שקיימת לדבריו בחלקים מהציבור [[ציונות דתית|הציוני דתי]] לחדש דרכים שאינן מסתמכות על גדולי הדור ובניגוד להדרכתם.

גרסה מ־21:50, 23 במרץ 2021

הרב יעקב שפירא
הרב יעקב שפירא בהכנסת ספר תורה
הרב יעקב שפירא בהכנסת ספר תורה
הרב יעקב שפירא בהכנסת ספר תורה
לידה 26 בדצמבר 1950 (בן 73)
י"ז בטבת ה'תשי"א
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק תלמוד
תפקידים נוספים ראש ישיבת מרכז הרב,
חבר מועצת הרבנות הראשית
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק,
הרב אברהם שפירא (אביו),
הרב שלום נתן רענן (דודו)
הרב שאול ישראלי,
הרב דוד כהן (הנזיר).
חיבוריו על המידות, על התורה, על ידי כהניך, ועוד (ראו להלן)
בת זוג רעיה שפירא
אב אברהם אלקנה כהנא שפירא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא (נולד בי"ז בטבת ה'תשי"א, 26 בדצמבר 1950) הוא ראש ישיבת מרכז הרב בירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית. נשיאו של מכון הרצי"ה.

הרב שפירא בהקפות שניות בבית הרב קוק
בטקס יום ירושלים בישיבת מרכז הרב עם ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, תשע"ה
יחד עם נפתלי בנט ביום ירושלים בישיבת מרכז הרב 2015

ביוגרפיה

נולד בירושלים לרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, לימים ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל ולרבנית פנינה פרל, אחותו של הרב שלום נתן רענן, חתנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. נקרא על שם סבו, הרב יעקב אלעזר הירשוביץ. הסנדק בברית שלו היה הרצי"ה קוק. הוא אחיו התאום של שמואל, מנהל ישיבת מרכז הרב. אחיו הגדול, הרב בן ציון, הוא ראש מכון הרצי"ה, שהרב יעקב הוא נשיאו. הוא דור שביעי בירושלים[1].

למד בתלמודי תורה 'יבנה' ו'שילה' בירושלים. לאחר מכן במחזור הראשון של ישיבת ירושלים לצעירים, בין היתר אצל הרב יעקב פילבר והרב יהושע רוזן. בשנת תשכ"ח החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שבה כיהן אביו כאחד ממגידי השיעור הכללי. למד שנים בחברותא עם הרב יהושע מגנס ובימי שישי עם הרב שאול ישראלי. היה מקורב אל הרב הנזיר בשנותיו האחרונות[2]. הוסמך לרבנות על ידי אביו ועל ידי הרב ישראלי.

בבחירות שנערכו בכ"ג באלול תשס"ח (23 בספטמבר 2008) נבחר למועצת הרבנות הראשית, במקום הראשון מבין המועמדים האשכנזים[3], והוא משמש בה יו"ר ועדת חינוך. הוא חבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל. בעבר הגיש פינה שבועית על פרשת השבוע ברשת מורשת. כיום מגיש פינה זו בכאן מורשת.

משמש כחבר בוועדת השיפוט במיזם 'קנה לך חבר' - תחרות החיבורים התורניים לבני הציונות הדתית של מפעל הפיס[4].

בשנת 2013, לאחר שלא צלחה היוזמה שבה תמך, להכשרת התמודדותו של הרב יעקב אריאל לתפקיד הרב הראשי לישראל, התמודד הרב שפירא עצמו לתפקיד[5] בין השאר בתמיכת הרב דוב ליאור[6] והרב חיים שטיינר[7], אך לא נבחר לתפקיד. באוקטובר 2014 הגיש הרב שפירא את מועמדותו לתפקיד רבה הראשי של ירושלים, אך הסיר את מועמדותו ביום הבחירות, לטובת תמיכה ברב אריה שטרן שאכן נבחר לתפקיד.

נשוי לרעיה לבית ספיר, מורה בבית ספר נעם ירושלים ולהם שני בנים ושלוש בנות. מתגורר בירושלים, בסמוך לישיבה. בתו אביטל נשואה לרב אברהם ישראל סילבצקי, המשמש בישיבה כר"מ של שנה ב'. בתו חיה נשואה לרב אפרים ולץ המשמש כר"מ בישיבת ברכת משה במעלה אדומים.

כהונתו במרכז הרב

בשנת תשמ"ג מינה אותו אביו כר"מ בישיבה, ועד שנת תשנ"ג היה יד ימינו של אביו ברבנות הראשית. בשנת תשס"ד מונה למגיד שיעור כללי. בתקופה זו התפרסם בגדלותו בתורה ורבנים ודיינים היו פונים אליו בשאלות הלכתיות[7]. לאחר פטירת אביו, בט"ו בתשרי ה'תשס"ח, התמנה לפי צוואתו כראש הישיבה. בשנתו הראשונה כראש ישיבה אירע הפיגוע בישיבת מרכז הרב, שבו נרצחו שמונה תלמידים, רובם מהישיבה לצעירים.

במסגרת תפקידו כראש הישיבה הוא מעביר שיעור כללי בגמרא. במוצאי שבתות הוא מלמד בבית הוריו, כהמשך לשיעור שנוסד על ידי אביו, שיעור בספרי עיון כדוגמת קצות החושן ואבני מילואים בהתאם למסכת הנלמדת בישיבה. הוא מלמד בביתו שיעורים בספרי יסוד באמונה לתלמידי שנה ב' ושנה ג', ושיעור בפרשת השבוע בליל שבת המיועד בעיקר לשיעור ד'. מראשית כהונתו כראש הישיבה, שיעורו בפרשת שבוע לתלמידי שנה א' נערך ומחולק בערב שבת בבית המדרש ומופץ בדוא"ל.

בנוסף להיותו ראש הישיבה, הוא משמש כר"מ של שנה ד' בישיבה, ובמסגרת זו הוא מעביר מדי שבוע שני שיעורי עיון בגמרא.

השקפתו

הנהגה

עם הרב יהושע מגנס והרב יגאל לרר, מוותיקי הר"מים בישיבה

הרב שפירא סבור שיש לדבוק ברבנות הראשית לישראל שייסד הרב קוק גם שהיא מנוהלת בידי חרדים, ושעליה להכריע בנושאים הנוגעים להלכות ציבור. לכן לדעתו הרבנות ולא רבני הערים צריכה להכריע בנושאי גיור וכן הוא מתנגד להקמת תאגידי כשרות שיתחרו ברבנות הראשית[8][9][10]. לדעתו, בהמשך לדעת הרבנות הראשית לדורותיה, אין להתיר כניסה להר הבית. הוא רואה בכך שאלה הלכתית, אך מבקש לא להפוך אותה לנקודת מחלוקת חריפה בין ציבורים[9].

הוא מעודד את תלמידיו ללמוד בישיבה במשך שנים רבות וכן מעודד כתיבת חידושים וסיכומים של שיעורים[11]. מסיבה זו הוא היה ממייסדי "קנה לך חבר" - תחרות החיבורים התורניים של מפעל הפיס לבני הציונות הדתית ומשמש כחבר בוועדת השיפוט[4].

בשנת תשנ"ג היה מהרבנים שפעלו להקמת איחוד הרבנים למען ארץ ישראל. בתקופת תוכנית ההתנתקות סבר כי על חיילים לסרב פקודה לפינוי יישובים יהודיים בגוש קטיף ויהודה ושומרון. בשנת תשע"ז הביע התנגדות נמרצת לפינוי עמונה וקרא לתלמידיו להגיע למקום. במקביל פרסם עם רבנים נוספים קריאה לא לפעול באלימות[12].

הוא פוסק שאסור לקבל תרומות מנוצרים ובפרט מהקרן לידידות, שמי שעומד מאחוריה לדבריו היא קבוצה נוצרית-מסיונרית. מסיבה זו סירב לתרומה אשר הוצעה לו לאחר הפיגוע שאירע בישיבה בשנת 2008[13][14][15].

הרב שפירא דוגל בשיתוף פעולה עם רבנים ואישים ממגזרים שונים[16]. בשל כך הוא מזמין מדי פעם רבנים חרדים להעביר שיעור בישיבת מרכז הרב, כמו הרב בן ציון קוק[17] והרב משה מרדכי פרבשטיין[18], ומהצד השני מזמין לישיבה גם דמויות מהציבור החילוני, כמו חבר הכנסת יצחק הרצוג[19].

הזדהה עם מאבקם של החרדים נגד יוזמות החקיקה להטלת סנקציות על תלמידי ישיבות שלא יתגייסו לצה"ל והקדיש לכך את נאומו בעצרת יום ירושלים המסורתית בישיבה בשנת ה'תשע"ג. בהמשך אף התראיין לכלי תקשורת חרדיים בנושא ולדבריו, על אף שהגיוס הוא מצווה - "אין לגעת בלומדי התורה"[20].

מסירת התורה

עם הרב זלמן מלמד בחדר האוכל של ישיבת מרכז הרב
עם הרב חיים דרוקמן והרב יהושע מגנס
עם חתנו הרב אברהם ישראל סילבצקי, ר"מ בישיבה, והרב שלמה אישון

בהמשך לעמדת אביו, מדגיש את החשיבות ביכלתם של רבנים להביע את עמדת תורה בכל נושא מבלי שיוכלו למנוע זאת מהם. כחלק מכך קרא בשנת ה'תשס"ט לכלל הרבנים וראשי הישיבות להתאחד סביב הרב אליעזר מלמד וישיבת הר ברכה בעקבות החלטתו של שר הביטחון אהוד ברק להוציא את ישיבת הר ברכה ממסלול ההסדר לאור קריאתו של הרב מלמד לסירוב פקודה בעת פינוי יישובים. במכתבו כתב שחשיבות העניין היא "לבל יתנו להגביל אנשי תורה מלומר את דעתם...הרי דבר זה חלילה מנמיך קומתה של תורה, שצריכה להיות בת חורין במהותה. ועל אף חילוקי הדעות על עניין זה או אחר, אולם כבודה של תורה גדול יותר, ואף מן הבחינה החינוכית, בוודאי שכולם מסכימים שאין לגמדה או ליצור רושם מוטעה שהתורה אינה בת חורין".

במשנתו בולטת ההערכה למסורת התורנית המועברת מגדול דור אחד למשנהו, ובפרט המסורת המועברת בין ראשי ישיבת מרכז הרב לדורותיה, מהרב קוק עד לרב אברהם שפירא. לאור זאת הוא מדגיש את חשיבות דרכה של ישיבת מרכז הרב, לעומת מגמה שקיימת לדבריו בחלקים מהציבור הציוני דתי לחדש דרכים שאינן מסתמכות על גדולי הדור ובניגוד להדרכתם.

חיבוריו

מתלמידיו הבולטים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שנפתחו השערים, נהיה ריח של קדושה, באתר ערוץ 7,ראיון בעיתון 'בשבע' לכבוד יום ירושלים, כ"ד אייר תשע"ו
  2. ^ ראו בספר 'איש כי יפליא' על הרב הנזיר, בעריכת הילה וולברשטיין ושמחה רז, עמודים 100,103,123,127,187,209,222,292
  3. ^ תמי גיל, הרבנות הראשית: הרב אליטוב במקום הראשון, באתר בחדרי חרדים, 23 בספטמבר 2008
  4. ^ 1 2 חזקי ברוך, הוכרזו הזוכים בתחרות החיבורים התורניים, באתר ערוץ 7, כ"ד בחשון תשע"ג
  5. ^ ישי קרוב, הרב שפירא לתלמידיו: אתמודד לכהונת הרב הראשי, באתר ערוץ 7, 25 ביוני 2013
  6. ^ צבי שיימן, ‏הרב דב ליאור העביר את תמיכתו לרב יעקב שפירא, באתר "סרוגים"(הקישור אינו פעיל, 19.1.2021)
  7. ^ 1 2 שלמה פיוטרקובסקי, הרב שטיינר: לתמוך ברב יעקב שפירא, באתר ערוץ 7
  8. ^ יוני קמפינסקי, הרב שפירא: הרבנות לא זקוקה ל"רפורמה", באתר ערוץ 7, ח' בתמוז תשע"ג
  9. ^ 1 2 כבודה של הרבנות הראשית לישראל, באתר ערוץ 7, ל' באב תשע"ז
  10. ^ חזקי ברוך, הרב שפירא: "הרבנות הראשית - מעל הפוליטיקה", באתר ערוץ 7, ד' באב תשע"ג
  11. ^ נטעאל בנדל, דברים שלא ידעתם על הרב יעקב שפירא, י' באדר תשע"ג, באתר כיפה
  12. ^ אלישע בן קימון ורועי ינובסקי, כוחות משטרה מכתרים את עמונה, מאות מתבצרים במאחז, ynet ,01.02.17
  13. ^ יוני גבאי הרב יעקב שפירא: כסף מהקרן לידידות - כחטא המרגלים , אתר כיכר השבת, כ"ה בסיון תשע"ד
  14. ^ מינה פנטון זוכה פרס ירושלים קיבל מיליוני דולרים מנוצרים, אתר סרוגים, ג' באדר תשע"ה
  15. ^ עידן יוסף, 'מרכז הרב' דחתה תרומה של מאות אלפי דולרים,11.08.08, אתר מחלקה ראשונה
  16. ^ ישראל כהן, הרב יעקב שפירא תוקף: "יש מי שמוזיל את הרבנות", אתר כיכר השבת, י"ט בתמוז תשע"ג
  17. ^ שיחה נדירה בישיבת 'מרכז הרב': הגאון רבי בן ציון קוק • צפו, אתר כיכר השבת, ד' באלול תשע"ז
  18. ^ מאיר סטרמן, הרב עובדיה יוסף:הרב שפירא היה גדול הדור, באתר ערוץ 7, ז' בתשרי תשע"ג
    משה ויסברג, אחרי 50 שנה: ראש ישיבת חברון מסר שיעור בישיבת 'מרכז הרב' • צפו, באתר בחדרי חרדים, 16 בפברואר 2018
  19. ^ הרצוג במרכז הרב: "אש זרה מכרסמת בנו", באתר ערוץ 7, ח' באב תשע"ז
  20. ^ ראש ישיבת "מרכז הרב": אנחנו עם החרדים, לא לגייס בכפייה, אתר כיפה
  21. ^ שלמה פיוטרקובסקי, נבחרו 24 דיינים חדשים, באתר ערוץ 7, 6 בספטמבר 2018



הקודם:
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
ראש ישיבת מרכז הרב
ה'תשס"ח - נוכחי
הבא:
-