שער שומרון

Gnome globe current event 1.svg
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
שער שומרון
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
תאריך ייסוד 2022
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2022 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 8,792 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 185
32°06′21″N 34°59′46″E / 32.105715°N 34.995999°E / 32.105715; 34.995999

שער שומרון הוא אזור תעשייה בהקמה, בשטח של 2,700 דונם ממזרח לראש העין, משני צדדיו של כביש 5.

תכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער שומרון צפוי להיות אזור התעשייה הגדול ביותר שיוקם ביהודה ושומרון, עם תכנון ל-2 מיליון מטר בנוי. על פי התכנון הוא יכלול שטחים למסחר ומשרדים, שטחים למבני ציבור ושטחים לתעשייה[2]. במסגרת הפרויקט ישדרג מסוף התחבורה במחלף שער שומרון והוא צפוי לכלול גם תחנת רכבת במסגרת מסילת ראש העין–אריאל - צומת תפוח[3]. הקרקעות באזור הוגדרו כאדמות מדינה בשטח C, והן נמצאות ממערב לגדר ההפרדה[4]. את אזור התעשייה תנהל החברה לפיתוח השומרון[5].

לצד אזור התעשייה שער השומרון יוקם בית העלמין חדש, שיהיה הגדול ביותר ביהודה ושומרון ובו עשרות אלפי מקומות קבורה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את התוכנית יזמו במשותף, בתחילת שנות ה-2000, המועצה האזורית שומרון, המועצה המקומית אלקנה והמועצה המקומית אורנית. במסגרת תוכנית אב אזורית בשם "שער שומרון - נחל רבה". מטרת התוכנית היא לייצור רצף התיישבותי של שטח בנוי בין היישובים אלקנה, אורנית, עץ אפרים, שערי תקוה וראש העין. מטרה נוספת היא להגדיל את הכנסות המועצות המקומיות מארנונה על עסקים[6].

באפריל 2020 אישרה מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי את התוכנית להקמת אזור התעשייה[7].

השפעה על הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור התעשייה שער שומרון מתוכנן לקום צמוד לנחל רבה, אחד מיובליו של נחל הירקון, באזור שבו קיים רצף שטחים פתוחים בעלי חשיבות אקולוגית ונופית. נחל רבה והגבעות שמסביב לו מתפקדים כאחד מהמסדרונות האקולוגיים המתמעטים בישראל, והאזור מאפשר תנועת חיות בר. בניית אזור התעשייה תפגע באופן קשה במסדרון אקולוגי זה. בנוסף יפגע הפיתוח במי התהום שבאקוויפר אגן הירקון. ויהרוס שטח נרחב שהוא מרחב מחיה ייחודי למגוון של בעלי חיים וצמחים.

ב-13 באוגוסט 2020, יזם חבר הכנסת עופר כסיף דיון בוועדת החוץ והביטחון על השפעת בניית אזור התעשייה על הסביבה. רוב חברי הוועדה (חברי הכנסת ניר ברקת, שרן השכל, אוריאל בוסו ומיכל שיר) תמכו במהלך הדיון בבניית אזור התעשייה, והיו בדעה שהפגיעה בסביבה תהיה מינימלית[8].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2022 (אומדן); בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ אזור התעשייה הגדול ביו"ש יוקם בשומרון, באתר המועצה האזורית שומרון
  3. ^ גיא ליברמן, ‏"הנחתי", "קידמתי": להצהרות של שרי התחבורה על רכבת לצומת תפוח אין כיסוי, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2019
  4. ^ אביב לביא, אזור התעשייה החדש שמתוכנן לקום ליד אורנית הוא מפגע אקולוגי ומדיני גם יחד, באתר זמן ישראל, 23 במאי 2020
  5. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, המינהל האזרחי העביר קרקעות במיליונים לחברה לפיתוח השומרון בניגוד להנחיות, באתר הארץ, 28 בינואר 2015
  6. ^ תוכנית אב שער שומרון-נחל רבה: נתוני הרקע לתכנון, ספטמבר 2013
  7. ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, 2,700 דונם של טבע: המדינה מתכננת אזור תעשייה על מערכת אקולוגית ייחודית בגדה, באתר הארץ, 21 במאי 2020
  8. ^ פרוטוקול דיון מהיר בנושא: "תוכנית להקמת אזור תעשייה על מערכת אקולוגית ייחודית בגדה המערבית", ועדת החוץ והביטחון, 13 באוגוסט 2020