שער שומרון
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| |
| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית |
| תאריך ייסוד | 2022 |
| סוג יישוב | יישוב 5,000–9,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 9,030 תושבים |
| - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 184 |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.2% בשנה |
| - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.02 אלפי תושבים |
(למפת גוש דן רגילה)   שער שומרון | |
שער שומרון הוא אזור תעשייה בהקמה, בשטח של 2,700 דונם ממזרח לראש העין, משני צדדיו של כביש 5.
תכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
שער שומרון צפוי להיות אזור התעשייה הגדול ביותר שיוקם ביהודה ושומרון, עם תכנון ל-2 מיליון מטר בנוי. על פי התכנון הוא יכלול שטחים למסחר ומשרדים, שטחים למבני ציבור ושטחים לתעשייה[4]. במסגרת הפרויקט ישדרג מסוף התחבורה במחלף שער שומרון והוא צפוי לכלול גם תחנת רכבת במסגרת מסילת ראש העין–אריאל - צומת תפוח[5]. הקרקעות באזור הוגדרו כאדמות מדינה בשטח C, והן נמצאות ממערב לגדר ההפרדה[6]. את אזור התעשייה תנהל החברה לפיתוח השומרון[7].
לצד אזור התעשייה שער השומרון יוקם בית העלמין חדש, שיהיה הגדול ביותר ביהודה ושומרון ובו עשרות אלפי מקומות קבורה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את התוכנית יזמו במשותף, בתחילת שנות ה-2000, המועצה האזורית שומרון, המועצה המקומית אלקנה והמועצה המקומית אורנית. במסגרת תוכנית אב אזורית בשם "שער שומרון - נחל רבה". מטרת התוכנית היא לייצור רצף התיישבותי של שטח בנוי בין היישובים אלקנה, אורנית, עץ אפרים, שערי תקוה וראש העין. מטרה נוספת היא להגדיל את הכנסות המועצות המקומיות מארנונה על עסקים[8].
באפריל 2020 אישרה מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי את התוכנית להקמת אזור התעשייה[9].
השפעה על הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזור התעשייה שער שומרון מתוכנן לקום צמוד לנחל רבה, אחד מיובליו של נחל הירקון, באזור שבו קיים רצף שטחים פתוחים בעלי חשיבות אקולוגית ונופית. נחל רבה והגבעות שמסביב לו מתפקדים כאחד מהמסדרונות האקולוגיים המתמעטים בישראל, והאזור מאפשר תנועת חיות בר. בניית אזור התעשייה תפגע באופן קשה במסדרון אקולוגי זה. בנוסף יפגע הפיתוח במי התהום שבאקוויפר אגן הירקון. ויהרוס שטח נרחב שהוא מרחב מחיה ייחודי למגוון של בעלי חיים וצמחים.
ב-13 באוגוסט 2020, יזם חבר הכנסת עופר כסיף דיון בוועדת החוץ והביטחון על השפעת בניית אזור התעשייה על הסביבה. רוב חברי הוועדה (חברי הכנסת ניר ברקת, שרן השכל, אוריאל בוסו ומיכל שיר) תמכו במהלך הדיון בבניית אזור התעשייה, והיו בדעה שהפגיעה בסביבה תהיה מינימלית[10].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורן זיו, מחאה בכניסה למחצבה בגדה: נגד הכיבוש והנזק לאקלים, באתר "שיחה מקומית", 22 בנובמבר 2020
הגר שיזף ובר פלג, עשרות מחו נגד בנייה במערכת אקולוגית ייחודית בגדה, שמונה עוכבו לחקירה, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ לטבלת הדירוג המלא.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
- ^ אזור התעשייה הגדול ביו"ש יוקם בשומרון, באתר המועצה האזורית שומרון
- ^ גיא ליברמן, "הנחתי", "קידמתי": להצהרות של שרי התחבורה על רכבת לצומת תפוח אין כיסוי, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2019
- ^ אביב לביא, אזור התעשייה החדש שמתוכנן לקום ליד אורנית הוא מפגע אקולוגי ומדיני גם יחד, באתר זמן ישראל, 23 במאי 2020
- ^ חיים לוינסון, המינהל האזרחי העביר קרקעות במיליונים לחברה לפיתוח השומרון בניגוד להנחיות, באתר הארץ, 28 בינואר 2015
- ^ תוכנית אב שער שומרון-נחל רבה: נתוני הרקע לתכנון, ספטמבר 2013
- ^ צפריר רינת, 2,700 דונם של טבע: המדינה מתכננת אזור תעשייה על מערכת אקולוגית ייחודית בגדה, באתר הארץ, 21 במאי 2020
- ^ פרוטוקול דיון מהיר בנושא: "תוכנית להקמת אזור תעשייה על מערכת אקולוגית ייחודית בגדה המערבית", ועדת החוץ והביטחון, 13 באוגוסט 2020
