נגרג'ונה
 | |
| לידה |
150? דרום הודו, הודו  |
|---|---|
| פטירה |
250? הודו |
| השקפה דתית |
בודהיזם |
| מקום לימודים |
נלנדה |
| זרם | מהאיאנה |
| תחומי עניין |
בודהיזם |
| עיסוק |
פילוסוף, נזיר בודהיסטי, סופר, compiler |
| הושפע מ | הבודהה |
| השפיע על | שופנהאואר, שנקרה וכמעט כל הוגה בפילוסופיה ההודית |
  | |
נגרג'ונה (בדוואנגרי: नागार्जुन; חי בסביבות 150–250 לספירה) היה פילוסוף הודי, מההוגים הבודהיסטים המשפיעים ביותר מלבד גאוטמה בודהה עצמו.
נגרג'ונה ייסד את אסכולת ה"מאדהיאמקה" (דרך האמצע) ונחשב דמות משמעותית בקידום ובפיתוח של זרם המהאיאנה בראשיתו. המאדהיאמקה הגיעה לסין בשם אסכולת שלוש המסות ("סנלון"). מיוחס לו גם פיתוח הפילוסופיה של סוטרות הפרג'נאפארמיטה. היה מקורב לאוניברסיטה הבודהיסטית של נלנדה. על פי תורתו, אין זו אלא טעות או אשליה להבין את עולם התופעות כתוצר של מהויות קבועות ונצחיות שניתן להביט בהן ולהגדירן. העולם, על פי תורתו, הוא ריק, שונייטא (Śūnyatā), מונח קרוב למילה סוּניה (אפס). המונח ריקות בו עשה שימוש איננו מעיד על ואקום או על חוסר, אלא על צורת התבוננות מסוימת מאוד על המציאות, צורת התבוננות אשר רואה בעולם מרחב אקולוגי אחדותי נטול מושגים והבחנות. אופי כזה של ראייה, הוא סבר, אמור להוביל את המתאמן הבודהיסטי, אל ההכרה כי הפער בינו לבין עולם האובייקטים הוא פער פיקטיבי ולכן תחושת הסבל או העדר הסיפוק שבקיום הם בחזקת אשליה. נגרג'ונה הבין כי תפיסת עולם כזו מחייבת את התמוססותו של הסובייקט בעולם האמפירי ומכאן שלדעתו, לדבר על עצמיות כמומנט קבוע ובלתי משתנה הוא דיבור חסר משמעות.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נאגארג'ונה, שירת השורש של דרך האמצע, תרגם מסנסקריט: אביתר שולמן. הוצאת כרמל, 2010.
- אביתר שולמן, על הריקות במלואה: הגותו של נגרג’ונה לאור הYukti-sastikâ-karikâ והSûnyatâ-saptati, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, 2008.
- שלמה בידרמן, פילוסופיה הודית: קווי יסוד, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרכז לזרם מתורתו
- דרור בורשטיין, "שירת השורש של דרך האמצע" מאת נאגארג'ונה | היש איננו והאין ישנו, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2010
- Nāgārjuna, באנציקלופדיית סטנפורד לפילוסופיה
- נגרג'ונה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- נאגארג'ונה (המאה ה-2), דף שער בספרייה הלאומית
