פילוסופיה - מונחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

תוכן עניינים:   א - ב - ג - ד - ה - ו - ז - ח - ט - י - כ - ל - מ - נ - ס - ע - פ - צ - ק - ר - ש - ת

ניווט לפי פילוסופים: אפלטון - אריסטו - שפינוזה - קאנט - הוסרל - ויטגנשטיין - רולס

מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונחים פילוסופים הופיעו בספרות הולכת וגדלה של כתבים מקוריים ומתורגמים מאז תחיית הלשון העברית. למרות זאת, עד כה לא הוסכם על תרגום מקובל למונחים בסיסיים רבים. ועדת המינוח של האקדמיה ללשון העברית הוציאה לאור מספר מילוני מונחים, אולם עבודתה בתחום הפילוסופיה נמשכת שנים רבות ועדיין לא נסתיימה. יחד עם זאת, מונחים רבים השתרשו בשפה העברית, אם על פי המקובל באקדמיה ואם בתרגומים של חיבורים פילוסופיים מקוריים.

המונחים הפילוסופים נוצרו מאז העת העתיקה ביוונית עתיקה, ערבית, לטינית, ומאז העת החדשה בגרמנית, צרפתית ואנגלית. לרוב, השפה המקורית בה נטבעו לראשונה היא השפה בה הם כונו בהמשך לאורך ההיסטוריה האקדמית. חלק מהמושגים קיבלו מובנים נוספים על ידי הוגים שחידשו אותם או השתמשו בהם.

על פי סדר האלפבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

א[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דאונטולוגיה (deontological ethics) - תאוריה אתית, אשר לפיה לפעולות מסוימות ישנו ערך מוסרי חיובי או שלילי כשלעצמן, הנפרד מן הערך המוסרי החיובי או השלילי של תוצאותיהן.
  • דואליזם (dualism) - תפיסה הגוזרת את הכל מתוך שני עקרונות בסיסיים, לעתים מנוגדים.
  • דטרמיניזם (determinism) - תפיסה לפיה כל מאורע בעולם, פעולות, החלטות או מחשבות אנושיות נקבעים באופן בלעדי על ידי אירועים קודמים.
  • דיאלקטיקה - מונח פילוסופי מערבי המשמש לתיאור שיטות שונות להשגת האמת או לתיאור תנועת ההתפתחות בעולם הרוח או החומר, או שניהם יחד. במובנה הנפוץ ביותר המילה דיאלקטיקה מייצגת משמעות של היא התפתחות קונפילקט.
  • דרוויניזם

ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ודאות (certainty) - ידע מושלם החסין באופן מוחלט מפני טעות.
  • ויטליזם (vitalism) - יצורים חיים מכילים מרכיב שאינו פיזי.

ז[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זולתנות (altruism) - אינטרס לא אנוכי בעזרה לזולת, המתבטא בהתנהגות המסבה טוב למישהו אחר ללא תמורה.
  • זמן (time) - מידה של משך או פער בין שני אירועים או עצמים.

ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ט[עריכת קוד מקור | עריכה]

י[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מדרון חלקלק - (slippery slope) - מטאפורה לפיה על אף שצעד מסוים יכול להיות ראוי מצד עצמו, הוא עלול להביא לשורה של השלכות שבסופן תהיה השלכה שלילית.
  • מהות (essentia) - תכונה או קבוצת התְכונות של דבר מסוים; המהות קובעת את העצמיות הייחודית של הדבר.
  • מהותנות (Essentialism) - אוסף אותן התכונות ההופכות את הדבר למה שהוא, בניגוד לתכונות אחרות, שהן מקריות.
  • מודעות (Awareness) - היותו של דבר מה נמצא באחת מרמות התודעה האנושית, הפרטית או הכללית; הגעת קיומו של דבר לידיעת האדם. כאשר אדם יודע על עצם קיומו של דבר כלשהו (אדם אחר, מקום, חפץ), תופס אותו ומכיר בו - הוא מודע לו.
  • מודעות עצמית - (Self-awareness) תשומת לב של האדם או הקבוצה אל עצמיותו: רגשותיו, מחשבותיו, צרכיו ותשוקותיו.
  • מוסר (morality)
  • מונאדה (monadology)- אובייקט פילוסופי שתיאר גוטפריד וילהלם לייבניץ על פיו לכל אובייקט ישנה מונאדה העומדת בעבורו ושנושאת את כל האינפורמציה לגביו.
  • מוניזם (monism) - השקפה הטוענת שמאחורי ריבוי הדברים שסביבנו מסתתר עיקרון אחד: גורם יחיד בלתי משתנה ובלתי ניתן לחלוקה שאחראי למופעים השונים שבטבע ומסביר אותם. תפיסה זו עומדת בניגוד לדואליזם ולפלורליזם שמניחים שבבסיס ההוויה מצוי ניגוד וריבוי.
  • מטא-אתיקה (meta-ethics) - חקר שיפוטים מוסריים ותכונות מוסריות.
  • מטאפיזיקה (metaphysics)
  • מטאפילוסופיה (metaphilosophy) - חקר הפילוסופיה עצמה: טיבה, הנחות היסוד שלה, שיטותיה ומטרותיה.
  • מטריאליזם (materialism) - החומר הוא המציאות היחידה הקיימת, מרכיבה ומפעילה את העולם.
  • מיינד (Mind)- נפש, רוח, שכל, דעת, נשמה או תבונה. ספרי הפילוסופיה בעברית נפתחים, רובם ככולם, בהתנצלות המתרגם על חוסר היכולת לתרגם לעברית את המונח. מכיוון שלא קיימת מקבילה בעברית, משתמשים חליפות במונחים שצוינו. לעתים, באותו טקסט אפשר למצוא תרגומים שונים לפי ההקשר ולפעמים נבחר אחד, תוך התנצלות על חוסר הדיוק. אף אחד מתרגומים לא תופס את מלוא המשמעויות של המונח.
  • ממשות
  • מסך הבערות (veil of ignorance) - מושג מתורתו של הפילוסוף ג'ון רולס. המושג מתאר כריתת אמנה חברתית שבמסגרתה תוקם קהילה פוליטית הפועלת על פי כללי "צדק כהוגנות" (Justice as Fairness), כאשר המתדיינים על האמנה אינם יודעים כלל מהו מעמדם החברתי.
  • מציאות (reality)
  • משמעות (meaning)

נ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פ[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קווליה (Qualia) - "המאפיין של 'כמו מה זה' למצבים נפשיים. הדרך בה מורגשים מצבים נפשיים כמו כאב, לראות אדום, להריח ורד וכדומה."[1]
  • קונאטוס (Conatus) - שאיפתו של כל יצור להתמיד בישותו ולהרחיב את עוצמתו.
  • קונפוציאניזם (儒學: "אסכולת המלומדים") - תורה פילוסופית המתבססת על כתביו של קונפוציוס.
  • קטגוריה - קטגוריה מהווה תבנית כללית של ההוויה. כל הדברים שבעולם, ואף מושגים מופשטים של החשיבה, משויכים לקטגוריות המתאימות להם. מושג זה תפס חלק משמעותי בהגותו של אריסטו ופותח מאוחר יותר בהגותו של קאנט.
  • קיום - ראו אונטולוגיה.

ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תאולוגיה - חקר הדת, יחסי האדם והאלוהים.
  • תודעה - אחת מתכונות הנפש, שבדרך כלל מייחסים אליה תכונות כמו סובייקטיביות, הכרה-עצמית, כושר חישה והבנה, והאפשרות לקלוט את היחס בין הזהות האישית לסביבה.
  • תועלתנות (utilitarianism) - ערכה של פעולה נקבע על פי תרומתה לתועלת הכללית.
  • תוצאתנות (consequentalism) - ערכה של פעולה נקבע על פי תרומתה לתוצאה הכללית.
  • תורת ההכרה - דנה במהות ובגבולות הידיעה. שאלות מרכזיות הן: מהי ידיעה, כיצד היא נרכשת ומהו היחס בין המציאות לידיעה.
  • תכונה - מאפיין אבסטרקטי של ישות. לדוגמה, עגבנייה היא אדומה ולכן היא מאופיינת על ידי תכונת האדמומיות.
  • תכלית - ראו טלאולוגיה.
  • תערו של אוקאם - עיקרון המיוחס לוויליאם איש אוקאם לפיו אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך. כאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש לבחור בהסבר הפשוט ביותר, אשר מערב את המספר המועט ביותר של מושגים וחוקים.

לפי תחומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילוסופיה יוונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילוסופיה של המוסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טוב - דבר או מצב רצוי, מהנה, נחשק או כזה המוגדר כעדיף מבחינה מוסרית על דבר או מצב אחר.
  • רוע - מתייחס להיבטים שליליים של חשיבה והתנהגות של בני אדם. היפוכו של הטוב.

פילוסופיה של הנפש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונח תרגום הסבר
אינטנציונליות מיוחסת לדבר באופן אינסטרומנטלי בלבד, לצורכי הסבר או ניבוי התנהגותו.
אינטינציונליות מקורית אינטרנציונאליות שיש לדבר באופן שאינו תלוי באינטנציונליות של דבר אחר.
אינטנציונליות נגזרת נגזרת מאינטנציונליות מקורית של דבר אחר.
אינטראקציוניסטי יש קשרים סיבתיים דו כיוונים בין הנפשי לבין החומרי. מצבים נפשיים הם גורמים לסיבות של למצביים גופניים וההפך.
אלימיטיבזם לשום דבר אין מאפיינים נפשיים.
גישה אפיסטמית מועדפת עמדה טובה יותר לדעת מכל אחד אחר, מקור הסמכות העליונה.
דואליזם dualism העולם איננו פיזקלי טהור ואיננו רוחני טהור אלא מכיל הן מרכיבים פיזקלים והן מרכיבים שאינם פיזקלים, אלא רוחניים.
דואליזם עצמתי העולם כולל שני סוגי עצמים/אובייקטים: עצמים פיזקלים ועצמים רוחנים. הנפש היא עצם רוחני. עצמים כאלה יכולים להתקיים בלי תלות בשום דבר פיזקלי. בפועל, יגיד הדואליסט העצמתי כי הנפש שלנו קשורה לעצם פיזיקלי- הגוף שלנו. זהו קשר שאינו הכרחי. המהות של כל אחד משני הסוגים, שונה לחלוטין.
דואליזם תכונתי Property Dualism העולם כולל רק עצמים חומריים/פיזקליים. אבל אין עצמים רוחניים. יש מצבים ותכונות שאינם פיזקלים אלא נפשיים. ההתנהלות שלהם לא כפופה לחוקים פיזקליים. דואליסט תכונתי מודרני יאמר שהמצבים והתכונות הנפשיים הם מצבים של עצם פיזקלי. בפרט, מדובר במצבים ותכונות של המוח. כשעצמים מגיעים לשיא המורכבות כמו המוח, יעלו בהם תכונות שאינן פיזיקליות בלבד. ישנם עצמים פיזקליים בלבד. אבל ישנן תכונות ומצבים שונים.
דואליזם תכונתי אפיפנמונליסטי למצבים נפשיים אין כוחות סיבתיים.
דואליזם תכונתי אינטראקציוניסטי למצבים נפשיים יש כוחות סיבתיים.
האמנה belief
ודאות אם מתקיימת האמנה שיש מצב נפשי X אזי מתקיים מצב נפשי X. לדוגמה, אם אני מאמינה שכואב לי, אז באמת כואב לי.
ידע ישיר/מידי (גישה אפיסטמית ישירה) ידע שאינו מבוסס על ראיות או היסקים כלשהם.
ידע מנקודת מבט של גוף ראשון first body viewpoint ידע של סובייקט אודות מצביו הנפשיים שמושג על ידי התבוננת פנימית.
ידע מנקודת מבט של גוף שלישי third body viewpoint ידע של סובייקט אודות מצבים שאינם נפשיים, או אודות מצבים נפשיים של מישהו אחר.
מוניזם Monism
מוניזם אנומלי anomalous monism
מוניזם נייטרלי neutral monism
מופע Occurrence
מושאים מכוונים (אינטציונאליים) דברים שעל אודותיהם מסיבים המצבים נפשיים בעלי התוכן.
מימושים מרובים Multiple realizability
נפשי mental
סיבתיות נפשית mental causation פיזקלית: מצבים נפשיים גורמים להתנהגויות/פעולות שונות.
סיבתיות פיזקלית physical causation נפשית: השפעה של אובייקט פיזיקלי על איברי החושים.
עמדה טענתית propositional attitude מורכבת מתוכן טענתי המבוטא באמצעות משפטי ש.. .
עמדה פסיכולוגית עמדה של הסובייקט כלפי התוכן או מצב העניינים שעל אודותיו אותו מצב נפשי מסב.
פאן פסיכזם הכל כולל מאפיינים נפשיים.
פרטיות privaty א-סימטריה בין ידע מגוף ראשון, לידע מגוף שלישי.
קווליה qualia אוסף תכונות שיש למצב בעל מודעות פנומנלית

להתנסויות.

רציה desire
שקיפות אם מתקיים מצב נפשי X אזי מתקיימת האמנה שיש מצב נפשי X. לדוגמה, אם כואב לי- אז אני מאמינה שכואב לי.
תורת אלומה bundle theory עצם הוא אוסף, או אלומה של תכונות ואירועים. לדוגמה, השולחן הוא מקבץ של תכונות.
תורת זהות identity theory
תורת טיפוסים/תבניות type theory
תורת מצע substraturm theory עצם הוא מצע שבו תלויים אירועים ותכונות שונים.
תפיסת חושי Perception
תקרית token

פילוסופיה אנליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פועל/סוכן (agent)
  • היגד (propositional)
    • הכרח לוגי - כלל שהלוגיקה מבטיחה את אמיתותו.
    • הכרח נומולוגי: כלל הוא חוק טבע.
  • טענות סינתטיות- אמיתותן אינן מובטחות רק על ידי משמעות הביטויים, אלא גם ממצבי העניינים בעולם. לדוגמה: עמוס הוא רווק.
  • טענות אנליטיות- טענות שהאמיתות שלהם, נגזרת או מובטחת, מעצם קשרי המשמעות של הביטויים שמרכיבים את המשפטים שמביעים את הטענות. לדוגמה: רווק הוא גבר לא נשוי.

לוגיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסתטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילוסופיה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילוסופיה של המדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אונטולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפיסטמולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסתטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי פילוסופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריסטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפינוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוסרל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נואסיס
  • נואמטה
  • אפוכה

ראסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטגנשטיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

רולס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונח תרגום הסבר
צדק כהוגנות A Theory of Justice
מסך הבערות Justice as Fairness
דוקטרינה מקיפה Comprehensive Doctrine
כלל המקסימין The maximin rule
עקרון ההפרשיות The Difference Principle
שיווי משקל רפלקטיבי Reflective equilibrium
המצב המקורי Original Position
הסכמה שבחפיפה Overlapping Consensus
טובין ראשוניים Primary Goods
נטלי השיפוט Burdens of Judgment
מבנה בסיסי Basic Structure
פלורליזם סביר Reasonable pluralism
תפיסת הטוב Conceptions of the Good
חוק העמים The Law of Peoples
הנחשלים ביותר The Least Advantaged

המונחים מופיעים בספרים:

  • חוק העמים, תרגם שחר פלד, עריכה מדעית: פרופ' יצחק (יאני) נבו, הוצאת רסלינג, 2010.
  • צדק כהוגנות - הצגה מחודשת, תרגום: דפי אגם-סגל, ידיעות ספרים - ספרי עליית הגג, תל אביב, 2010.
  • דוד הד ודניאל אטאס (עורכים), מורה צדק: עיונים בתורתו של ג'ון רולס, הוצאת מאגנס 2007.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]