הר גבינד חורנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הר גבינד חורנה בשנת 1950

הר גבינד חורנה (באנגלית: Har Gobind Khorana;‏ 9 בינואר 19229 בנובמבר 2011) היה מדען אמריקאי, ממוצא הודי, שנמנה עם מפצחי הקוד הגנטי. הוא חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1968, יחד עם מרשל וורן נירנברג ורוברט הולי, על תיאור הקוד הגנטי ותפקודו בסינתזת החלבון.[1]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חורנה נולד בבראייפור, כפר עני במדינת פנג'אב, הודו כבן זקונים למשפחה בת חמישה אחים.[2] למרות העוני הוריו דאגו לחינוך ילדיהם. לדבריו של חורנה, משפחתו הייתה "אחת המשפחות הבודדות, בכפר המיושב על ידי 100 תושבים, שידעה קורא וכתוב".

כשרונו למדעים ניכר כבר בעת לימודיו בבית-הספר התיכון, והוא אף זכה למלגה ללימודי כימיה באוניברסיטת פג'נאב.[3]

קריירה מחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את התואר הראשון והתואר השני קיבל חורנה בעת לימודיו מאוניברסיטת פג'נאב.

ב-1945 החל, בעזרת מלגה שהעניקה לו ממשלת הודו, בלימודי דוקטורט באוניברסיטת ליברפול שבאנגליה, בהנחייתו של אלכסנדר טוד, חתן פרס נובל לכימיה.[4] את מחקר הפוסט-דוקטורט ביצע חורנה במכון הטכנולוגי של ציריך שבשווייץ (1949-1948), ולאחר מכן קיבל מלגת מחקר באוניברסיטת קיימברידג'. השהות בקיימברידג' (1952-1950) הייתה בעלת ערך מכריע לחורנה, שכן בין החוקרים שם היו חוקרי חלבונים וחומצות גרעין רבים. שורשי התעניינותו בנושאים הללו נעוצים באותה התקופה.[2]

ב-1952 גויס חורנה על ידי מועצת המחקר של קולומביה הבריטית בוונקובר, קנדה, שם הצטרף לקבוצת חוקרים בתחום חומצות הגרעין, וזכה להכרה בינלאומית על סינתזת הקואנזים A.

ב-1960, עבר חורנה למכון לחקר האנזימים שבאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון בארצות הברית, שם עסק במחקר שהוביל לזכייתו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1968), וב-1970 הצטרף למכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.[3]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1952, במקביל למעבר לקנדה, נישא חורנה לאסתר סיבלר, שווייצרית במקור. נולדו להם שלושה ילדים. ב-1979, נפטרה בתם אמילי אן. אסתר נפטרה בשנת 2001.[3]

תרומתו לחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לעבודתו המחקרית חורנה התמקד גם בחניכה ובהנחיה של מדענים צעירים. בתו, ג'וליה חורנה, העידה כי "אפילו כשהיה עסוק בביצוע מחקריו הוא תמיד התעניין בחינוך, בסטודנטים, ובצעירים" .[5]  לאחר פרישתו של חורנה לגמלאות נוסדה תוכנית על שמו, המעניקה מלגות לסטודנטים צעירים מהודו, ומאפשרת להם מחקר באוניברסיטאות עילית בארצות הברית.[6]

פענוח הקוד הגנטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל מולקולרי של סליל הדי.אן. איי. הכפול.
תרשים של הקוד הגנטי

פענוח המבנה הכימי המדויק של ה-DNA– "הסליל הכפול" (1953) –היה תגלית מפתח שציינה את ראשית הביולוגיה המולקולרית והמריצה את חקר ה-DNA.[7] ב- 1966 חורנה, מרשל נירנברג ורוברט הולי, שעבדו בנפרד, התבוננו בחומצות הגרעין שנמצאו ב-RNA, וגילו שארבעת הבסיסים הכימיים מהם הוא מורכב מתאחדים ליצירת "מילים" בנות שלוש אותיות, המייצגות את חומצות האמינו, שמהן החלבונים בנויים.

עבודתו של חורנה הוכיחה כי הקוד הגנטי מורכב מ-64 "מילים" כאלו, וביחד עם נירנברג הוא גילה כי חלק מהמילים משדרות לתא מתי להתחיל ולהפסיק את קריאת הקוד. ב-1972 דיווח חורנה על פריצת דרך שנייה –היכולת לייצר גן מלאכותי.[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כתבה על חייו של חורנה כמדען צעיר : "Har Gobind Khorana", Uttam L RajBhandary, Resonance
  • ספר ביוגרפי על חייו של חורנה : "Hargobind Khorana", Nandini, Prabhat Prakashan Children books,Biography,2014

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הר גבינד חורנה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנציקלופדיית בריטניקה – קורות חייו של חורנה, Encyclopedia Britannica
  2. ^ 2.0 2.1 [http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/medicine/laureates/1968/khorana-bio.html פרטים על חייו של חורנה מהאתר הרשמי של פרס נובל], האתר הרשמי של פרס נובל
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 DENISE GELLENE, H. Gobind Khorana, 89, Nobel-Winning Scientist, Dies, אתר עיתון הNY Times, ‏NOV. 14, 2011
  4. ^ H. Gobind Khorana, אתר NNDB
  5. ^ Gobind Khorana, MIT professor emeritus, dies at 89, MIT News
  6. ^ תרומתו של חורנה לחינוך לפי אתר מחלקת הכימיה של MIT, chemistry.mit.edu
  7. ^ פרופ' אבינעם אדם, "מיזמי גנום האדם : גנטיקה וגנאתיקה", בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 2014