התקף חרדה
| תחום |
פסיכיאטריה  |
|---|---|
| סיווגים | |
| ICD-10 |
F41.0 |
| ICD-11 |
MB23.H |
  | |
התקף חרדה או התקף פאניקה הוא התקף קצר של פחד עז ופתאומי המופיע יחד עם מגוון תסמינים פיזיים (דופק מהיר ומורגש, זיעה, נשימות מהירות, תחושת חום וסחרחורות), מבלי סיבה חיצונית סבירה.[1] חלק מהאנשים, לרוב בהתקף או בהתקפים הראשונים, פונים לעזרה רפואית דחופה כיוון שהם סבורים שהם עוברים התקף לב או התמוטטות עצבים. נחוץ בירור רפואי כדי לשלול התקף בריאותי ולהבדיל בין תסמינים של פאניקה לתסמינים של מחלת לב. כשאדם סובל מהתקפי חרדה חוזרים ונשנים או מפחד מטריד מהתקף נוסף, הוא עשוי להיות מאובחן כסובל מהפרעת פאניקה.
ההתקף מגיע לשיאו בתוך כ-10 דקות ונמשך לא יותר מכמה שעות, אך לעיתים נדרש זמן רב יותר להתאוששות מלאה. אנשים שעברו התקף חרדה מתארים אותו כחוויה מאיימת, מאוד לא נעימה. התקף עלול לפרוץ בכל גיל, אולם שכיח יותר בתחילת הבגרות. שכיחות ההתקפים גבוהה יותר בקרב נשים ואצל אנשים עם מנת משכל גבוהה מהממוצע.
מושגים קרובים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימים מספר מושגים דומים הקשורים בחוויות טראומטיות ובהשפעתן על הפרט.
- טראומה נפשית היא חוויה מטרידה היוצרת רגשות בעוצמה העלולה להשפיע לאורך זמן על עמדות, התנהגות ורגשות.[2]
- טראומה משנית היא טראומה הנגרמת למי שמטפלים בשורדי טראומות,[3] כמו עובדים סוציאליים או מגישי עזרה ראשונה.
- נפגע חרדה הוא אדם המפגין סימני חרדה חריפים מיד לאחר אירוע טראומטי.[4] זוהי אינה אבחנה רפואית אלא מושג כללי השכיח בישראל.
- התקף חרדה הוא תחושת פחד עזה בהיעדר סכנה מציאותית.[1]
- הפרעת דחק חריפה היא הפרעה נפשית המתרחשת בעקבות גורם דחק טראומטי, הנמשכת פחות מארבעה שבועות.[5]
- הפרעת דחק פוסט-טראומטית היא הפרעה נפשית הנמשכת מעל ארבעה שבועות.[6]
- הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת היא סוג של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, שנגרמת מאירועים קיצוניים יותר, וגורמת להשלכות קיצוניות יותר.[7]
- הפרעת הסתגלות היא קבוצה של הפרעות נפשיות המתרחשות בעקבות אירועים מעוררי דחק, אך לא מאיימים.[8]
גורמים להתקפי חרדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התקפי חרדה נגרמים כתוצאה מהפעלה של מערכת גופנית הנקראת המערכת הסימפתטית. מערכת זו אחראית להכין את הגוף להתמודדות עם התקפה אלימה ומסוכנת על ידי אחת משלוש התגובות האפשריות: לחימה, בריחה או קיפאון. כשאנו מזהים סכנת חיים מערכת זו מפרישה הורמונים שונים, כשהמרכזי בהם הוא אדרנלין, שתפקידם להעביר את הגוף לדריכות מרבית שתאפשר להתמודד מול האיום בצורה הטובה ביותר.
הפעלת המערכת הסימפתטית גורמת למגוון סימפטומים פיזיים, כגון רעידות, דופק מואץ, הזעה, כאבים בחזה, תחושת מחנק, נשימה מואצת, סחרחורת, נימול בגפיים, גלי חום וניתוק מהעצמי או מהמציאות. לסימפטומים אלו יש פונקציה בהכנת הגוף להתמודד עם איום, למשל הזעה נועדה לקרר את הגוף אם יידרש ממנו מאמץ. רעידות בזרועות או ברגליים נוצרות כתוצאה מהזרמת דם רב לשרירים, כך שיהיו דרוכים ויוכלו לפעול ביתר יעילות.
בהתקף חרדה המערכת הסימפתטית מופעלת ללא איום נראה לעין ואין פגיעה גופנית שמסבירה סימפטומים קשים אלו. אנשים החווים התקף חרדה מפרשים את הסימפטומים כסימן שהם נמצאים בסכנת מוות. עומדים להתעלף, עוברים התקף לב, משתגעים וכן הלאה. במרחב ההתנהגותי, אנשים העוברים התקף ינסו לעיתים לברוח מהסביבה בה הם נמצאים, או יפנו לשירותי חירום, למשל יזעיקו אמבולנס או יפנו למיון, אם הם חושבים שהם עוברים התקף לב.
- גורמים ביולוגיים. קיים קשר בין מצבים גופניים או הפרעות פסיכיאטריות שונות להתקפי חרדה, למשל הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), תסמונת פוסט טראומטית, הפרעות הספקטרום האוטיסטי, היפוגליקמיה, מחלת וילסון ובעיות בפנים האוזן.
- חינוך וגורמים סביבתיים. נמצא כי ילדים של הורים התופסים את העולם כמסוכן או מצריך זהירות רבה נמצאים פגיעים יותר להתקפי חרדה. הדבר נכון במיוחד כשהם נמצאים במצבי מתח מתמשך.
- פוביה. אנשים הסובלים מפוביות עוברים לעיתים התקף חרדה במצבים בהם הם נחשפים לגורם הפחד.
- גורמי לחץ. אובדן אדם או קשר משמעותי, עומס ניכר או שינויים בחיים עלולים להגביר את הפגיעות להתקף.
- חומרים מעוררים או תרופות. צריכת יתר של קפאין, ניקוטין וחומרים מעוררים אחרים או שימוש בתרופות מסוימות כמו ריטלין או אנטיביוטיקה מסוג Fluoroquinolone עלולות להגביר את הפגיעות להתקף חרדה. לעיתים התקפי חרדה הם חלק מהסתגלות הגוף לטיפול התרופתי והם עוברים במהרה, פעמים אחרות ההתקפים נמשכים גם לאחר תקופת ההסתגלות. תרופות מסוג SSRI לטיפול בדיכאון עלולות לגרום אף הן להתקפי חרדה בתחילת השימוש או כשהאדם מפסיק את נטילתן, במיוחד אם הוא היה פגיע מראש לחרדות. חלק מהסובלים מהתקפי חרדה מפתחים פוביה ספציפית מחומר מסוים אחרי שחוו התקף תחת השפעתו.
- התקפי חרדה מצביים. כשהאדם עובר התקף חרדה במקום או מצב מסוים, עלול להיווצר אצלו קשר בין ההתקף למצב בתהליך של התניה קלאסית. התניה זו מגבירה את הסיכוי שיחווה התקף כשיהיה שוב באותו מקום או מצב, למשל ברכב, בפעילות גופנית, בעבודה, לימודים וכו'.
- מחלות העלולות לגרום למוות פתאומי יכולות לעורר התקפי פאניקה או הפרעת פאניקה, למשל מחלות לב. במקרים אלה קשה יותר לטפל בחולה, כיוון שיש יסוד לחשש מפני אירוע לב או למשל קבלת שוק מכאיב אם הושתל בגופו דפיברילטור.
אבחנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי ה-DSM התקף חרדה הוא התעוררות פתאומית של פחד או חוסר נוחות קיצוניים, המגיעה לשיאה תוך לא יותר מ-10 דקות, כשארבעה או יותר מהסימפטומים הבאים נוכחים:
- פעמת
- הזעה
- רעד
- תחושות מחנק או חוסר אוויר
- כאבים או חוסר נוחות בחזה
- בחילה או אי נוחות בדרכי העיכול
- סחרחורת, תחושת חוסר יציבות או ערפול או קלות בראש
- דה-ריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות) או דה-פרסונליזציה (ניתוק של האדם מגופו)
- פחד מאיבוד שליטה או שיגעון
- תחושה של סכנת מוות
- נימול או הירדמות של איברים
- צמרמורות או גלי חום
בנוסף לסימפטומים אלו, הוצע להוסיף סימפטומים תלויי תרבות, כגון בכי או צרחות בלתי נשלטות, כאבי ראש או צלצולים באוזניים.
חלק מהסובלים מהתקפי חרדה חווים התקפי חרדה מוגבלים, כלומר, התקפים שאינם כוללים ארבעה סימפטומים או יותר, אלא מוגבלים לסימפטום אחד או שניים בלבד.
טיפול בהתקפי חרדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא הטיפול עם ההשפעה הממושכת ביותר על התקפי חרדה. טיפול זה מומלץ על ידי איגוד הפסיכולוגים האמריקאי כטיפול המועיל ביותר. הטיפול השני ביעילותו מתבסס על תרופות ממשפחת SSRI. יש מחקרים המעידים על כך שגם טיפול דינאמי המזהה סיבות מהעבר הרחוק להתקפי החרדה יכול להביא לשיפור מהיר בסימפטומים[דרוש מקור].
טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהתקפי חרדה, מורכב משני שלבים עיקריים:
- הטיפול הקוגניטיבי: הקניית מידע לסובל אודות התקפי חרדה. ההסבר לכך הוא, כי הסבל העיקרי של המטופלים הוא הבלבול וחוסר האונים שהם חווים כתוצאה מהתקף הפאניקה. הסימפטומים הגופניים החריפים בהתקף פאניקה המאותתים שיש סכנה קרובה, גורמים לבלבול חריף ומטילים ספק בכשירותו ובשפיותו שלו עצמו. בהמשך, המטופלים חוששים מאוד מהתקף נוסף ומכניסים את כל חייהם למגננה. עצם ההכרה הקוגניטיבית שמדובר בהתקף פיזיולוגי מוכר, ושהוא אינו מוכיח על שיפוטיות לקויה או על סכנה קרבה - מפחיתים את החרדה מהתקף פאניקה נוסף, וגם מורידים את שלל התחושות השליליות של המטופלים. לאחר שלב זה מתבצע מעקב סדיר אחר מחשבותיו, אתגורן ובחינת אמיתות הניבויים שלו.
- הטיפול ההתנהגותי: הטיפול ההתנהגותי מורכב מחשיפה לגירויים המאיימים ומניעת תגובה התנהגותית של בהלה. זה כולל בתוכו שני חלקים:
- מניעת תגובה - מניעת התנהגויות שהאדם עושה מתוך מחשבה שהן עוזרות לו להתמודד, אולם בפועל מגבירות את עוצמת ההתקף ואת הסיכוי שיעבור התקפים נוספים או יפתח הפרעת פאניקה. התנהגויות אלו מתרחשות גם בזמן ההתקף עצמו וגם באופן קבוע, על מנת למנוע התקף כביכול. למשל שתייה על מנת למנוע מחנק, החזקת כדורי הרגעה בתיק באופן קבוע וישיבה על מנת למנוע נפילה בזמן התקף.
- חשיפה - התמודדות עקבית ושיטתית עם תחושות הגוף שהאדם פוחד מהן. האדם לומד להעלות אותן בזמן הטיפול ומתבקש לעשות זאת באופן עקבי בטיפול ובין המפגשים. החשיפה מאפשרות לאדם לראות שהתחושות שהוא חווה לא נעימות אך גם לא מסוכנות וביכולתו להתמודד עמן ואין צורך בהתערבות רפואית. כאשר האדם מסכים להישאר עם תחושות אלו בלי לנסות להבריח אותן הן עוברות מעצמן, מהר יותר מכשהוא נוקט בפעולות שנועדו לסלק אותן.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופ' יואל גולדברג. חרדה ופאניקה, דרכי התמודדות. הוצאת ספרים אח, (2005)
- ד"ר רונלד דאפי, ד"ר סוואן ספנס, ד"ר ונסה קובהן ואן וינגל. כיצד תעזרו לילד החרד שלכם. הוצאת ספרים אח, (2009).
- לורנה ויינסטוק, אלינור גילמן. חרדה - להתגבר על הפרעת אימה. ידיעות אחרונות הוצאה לאור, (2002).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערן ברקוביץ', בלי פאניקה זו רק חרדה, באתר כמוני חברים לבריאות, 1 בספטמבר 2015
- ענת בן סלמון ועופר ארז, כיצד מתמודדים עם חרדה אצל ילדים?, באתר BEOK, 26 במרץ 2009
- אילן טל, התקף חרדה: איך הגוף מאותת כשזה קורה?, באתר ynet, 1 ביוני 2015
- הסיכון בהתקף חרדה באתר החדשות 0404 אוקטובר 2019
התקף חרדה, סרטון בערוץ "כאן | דיגיטל - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 3 ד'), 13 בנובמבר 2019- התקף חרדה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 panic attack, APA dictionary of psychology
- ^ trauma, APA Dictionary of Psychology
- ^ vicarious traumatization, vicarious traumatization, APA dictionary of psychology
- ^ איתי גל, בעקבות המצב: כיצד תוכלו לסייע לנפגע חרדה?, באתר ynet, 12 במאי 2021
- ^ acute stress disorder (ASD), APA Dictionary of Psychology (באנגלית)
- ^ posttraumatic stress disorder, APA Dictionary of Psychology (באנגלית)
- ^ Chris R. Brewin, Complex post-traumatic stress disorder: a new diagnosis in ICD-11, BJPsych Advances 26, 2020-05, עמ' 145–152 doi: 10.1192/bja.2019.48
- ^ adjustment disorder, APA Dictionary of Psychology (באנגלית)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.