ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/עלי הכהן
עלי הכהן נחשב לאחרון הכהנים הגדולים ממשכן שילה. לאחר שמשון, שימש כשופט ומנהיג של עם ישראל במשך ארבעים שנה. עלי היה מצאצאי איתמר בן אהרן הכהן. הוא נפטר בגיל 98.
חייו[עריכת קוד מקור]
עלי חי במאה הי"א לפני הספירה. בתקופתו התחוללו שלושה אירועים ארוכי השפעה בעם ישראל:
- עלי נתבשר בידי נביא על לקיחת הכהונה הגדולה מידי משפחתו.
- משכן שילה נחרב במלחמה עם הפלשתים, מיד אחרי מותו של עלי[1].
- ארון הברית נפל בשבי הפלשתים.
בניו[עריכת קוד מקור]
ספר שמואל מספר כי לעלי היו שני בנים - חפני ופנחס (מקורות שמותיהם כנראה מצריים). בניו חונכו כדי להיות כוהנים לאחר מות עלי. עלי ניסה להעביר להם גם את מעמדו כשופט דרך ירושה. חפני ופנחס חטאו חטאים דתיים כאשר פעלו ככוהנים בפועל במקום עלי, וניצלו את כוחם לרעה.
לעלי נודע על מעשיהם הרעים של בניו פנחס וחפני, אשר מנצלים את כוחם לרעה, אם בלקיחת החלק הטוב של בשר הקורבנות לעצמם, אם בהטרדות של נשים שהגיעו לאהל מועד ואם בדרכים אחרות. עלי מנסה להתעמת עם בניו כדי לשכנע אותם להפסיק לנצל את כוחם לרעה, אך אלה אינם מייחסים חשיבות לדבריו ומזלזלים בהם, כך נכשל עלי במשימתו להחזיר את בניו לדרך הישר. לפי פירושים מסוימים, עלי לא הצליח לשכנע את בניו כי ריחם עליהם ולא הענישם במלוא החומרה, כפי שהיה יכול. לאחר כשלונו של עלי להניא את בניו מדרך הרוע, הגיע לשילה "איש א-לוהים" וניבא עליהם נבואת פורענות: כל בניו של עלי יחיו בעוני ולא יזכו לשיבה טובה. במקביל, שמואל גדל ועלי מלמדו לקבל נבואה, ונבואתו הראשונה, שזרעו של עלי יהיה רע ולא יזכה לחיים טובים, מחזקת את דברי איש הא-לוהים לעלי.
הנבואה התגשמה בדורות הבאים: רוב צאצאי עלי נרצחו בפקודת שאול המלך, בנוב. ואביתר, הפליט היחיד מאותו טבח, סולק על ידי שלמה מלשרת בכהונה בבית המקדש שבנה שלמה בירושלים, ותפקיד הכהונה ניתנה למשפחת צדוק.
עלי ושמואל[עריכת קוד מקור]
בספר שמואל א' מתואר הקשר בינו לבין שמואל. בספר שמואל כתוב שעלי ראה את אמו לעתיד של שמואל, חנה, (אשר הייתה אשה אדוקה באמונותיה המאמינה בהנהגת ה' אך עדיין מתעקשת שלמרות עקרותה היא תהיה אמא) מתפללת. מכיוון שבתפילתה שפתיה נעו אך קולה לא נשמע, חשב עלי שהיא שיכורה, והאשים אותה במעשה. לאחר שהבין שטעה, הוא ברך אותה שתפילתה תתגשם, בלי לדעת למען מה התפללה. לאחר הולדת שמואל קיימה חנה את הנדר שנדרה להביא את שמואל לעזור לעלי במשכן הקודש ולהפוך להיות נזיר לא-לוהים. בהמשך מסופר כי עלי שפט מתוך היכל המזוזה במשכן שילה מכיוון שזקן היה ולכן היה מרוחק מהעם אשר היה רואה אותו רק בשלושת הרגלים, זאת לעומת שמואל הנביא ואהוד בן גרא. עלי הכהן, שהיה גם שופט, הזדקן, ובניו מכהנים בפועל ככהנים הגדולים ומבצעים את כל עבודת הקודש במשכן שילה.
מותו[עריכת קוד מקור]
בסוף ימיו של עלי הכריזו הפלשתים מלחמה על ישראל. הפלשתים, שלהם היה צבא חזק ומיומן, ניצחו ניצחון מוחץ את ישראל. בניו של עלי, חפני ופנחס, מתו במלחמה בגיל צעיר כפי שניבא איש הא-לוהים בעקבות מעלליהם. ארון הא-לוהים, הקדוש שבנכסי ישראל, נפל בידי פלשתים. מסופר כי כאשר בא השליח ומסר לעלי על התבוסה של בני ישראל, הוא סיפר לעלי על החדשות השרירותיות לכאורה וממשיך עד לחדשות הרעות ביותר, וכך התחיל בספרו על ההפסד של ישראל לפלשתים, ממשיך בידיעת המגפה שפרצה בעם, מודיע על מותם של שני בניו האהובים של עלי, חפני ופנחס, ולבסוף מדווח על הנורא מכל: ארון הברית נלקח בידי פלשתים. באומרו זאת, גרם לעלי הלם כבד, וזה נפל מכיסאו ושבר את מפרקתו. ספר שמואל מתאר את מות עלי, בי' באייר על פי המסורת, אחרי שנודע לו על הלקח ארון הברית בידי הפלשתים, וגורל משפחתו:
וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת-אֲרוֹן הָאֱ-לֹהִים, וַיִּפֹּל מֵעַל-הַכִּסֵּא אֲחֹרַנִּית בְּעַד יַד הַשַּׁעַר וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת--כִּי-זָקֵן הָאִישׁ, וְכָבֵד; וְהוּא שָׁפַט אֶת-יִשְׂרָאֵל, אַרְבָּעִים שָׁנָה. יט וְכַלָּתוֹ אֵשֶׁת-פִּינְחָס, הָרָה לָלַת, וַתִּשְׁמַע אֶת-הַשְּׁמוּעָה אֶל-הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱ-לֹהִים, וּמֵת חָמִיהָ וְאִישָׁהּ; וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד, כִּי-נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ. כ וּכְעֵת מוּתָהּ, וַתְּדַבֵּרְנָה הַנִּצָּבוֹת עָלֶיהָ, אַל-תִּירְאִי, כִּי בֵן יָלָדְתְּ; וְלֹא עָנְתָה, וְלֹא-שָׁתָה לִבָּהּ. כא וַתִּקְרָא לַנַּעַר, אִיכָבוֹד לֵאמֹר, גָּלָה כָבוֹד, מִיִּשְׂרָאֵל; אֶל-הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱ-לֹהִים, וְאֶל-חָמִיהָ וְאִישָׁהּ. כב וַתֹּאמֶר, גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל: כִּי נִלְקַח, אֲרוֹן הָאֱ-לֹהִים.
הסיפור בא להדגיש את סדר החשיבות של הדברים בעיני עלי, ולהראות שעל אף אהבתו הרבה לבניו, בשבילו לאבד את ארון הא-לוהים שמסמל את הדת, ואבדנו – את אבדן הדת, היה משמעותי לו אף יותר מבניו, צלע מצלעו. לאחר הבסת הפלשתים את ישראל ומותם של חפני ופנחס הכהנים במערכה, הגלית ארון הברית על ידי הפלשתים ולבסוף מות עלי הכהן, משכן שילה איבד מחשיבותו וגדולתו והמשכן הועבר לנוב עיר הכהנים, גם אם ארון הברית כבר לא חזר לשם.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- הרב יעקב פלדמן "שמואל הנביא ותהליך הקמת ממלכת ישראל" לימודי הרוח והדת עמודים 2–4
- יעקב גיל סיפור עלי ושמואל בספר שמואל עמודים 3–5
- אנציקלופדיית גשר, ערך עלי, בני עלי עמוד 1.
- הרב חיים נבון לשבחו של עלי אתר 929
- צילום ישן, עליו כתוב "מצבת עלי" (בצרפתית), שילה, פלשתינה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קי"ח, עמוד ב', וראו שם במפרשים למהותו של חורבן שילה, וראו עוד ערך משכן שילה.
תקופת השופטים | ||
---|---|---|
שופטי ישראל | עתניאל בן קנז • אהוד בן גרא • שמגר בן ענת • דבורה הנביאה • גדעון בן יואש • תולע בן פואה • יאיר הגלעדי • יפתח הגלעדי • אבצן מבית לחם • אילון הזבולוני • עבדון בן הלל • שמשון • עלי הכהן • שמואל הנביא • יואל ואביה בני שמואל | |
דמויות בולטות נוספות | בני קיני • ברק בן אבינעם • יעל אשת חבר הקיני • אבימלך בן גדעון • יותם בן גדעון • פינחס בן אלעזר הכהן • אלקנה • חנה • פנינה • חפני ופינחס • אשת פינחס • מנוח • אשת מנוח • בת יפתח • משפחת אביעזר • יהונתן בן גרשום | |
דמויות במגילת רות | אלימלך • בעז • נעמי • רות • ערפה • מחלון וכליון | |
דמויות נוכריות בולטות | עגלון מלך מואב • יבין מלך חצור • סיסרא • דלילה • אם סיסרא • כושן רשעתים • זבח וצלמונע | |
אירועים | מלחמת סיסרא • שירת דבורה • פסל מיכה • פילגש בגבעה • מגילת רות | |
מקומות | גלגל • משכן שילה • נחלות שבטי ישראל • המצפה • מעברות הירדן • חרושת הגויים • קריית יערים • אלון מעוננים • אלון מוצב • תומר דבורה • בית אל • מרוז | |
עמים | שבעת העממים • כנען • פריזי • יבוסי • אמורי • חיווים • חתים • גרגשי • ארמים • מואב • עמון • עמלק • פלשתים • מדין • בני קדם |
קטגוריה:כהנים גדולים קטגוריה:שילה: אישים קטגוריה:בית עלי קטגוריה:אישים שעל שמם יישובים בישראל