ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/משגב לדך

משגב לדך
	מבנהו הנוכחי של בית החולים, בשכונת קטמון
	מבנהו הנוכחי של בית החולים, בשכונת קטמון
מאפייני הארגון
סוג	בית חולים כללי
בעלים	קופת חולים מאוחדת
היסטוריה
תאריך ייסוד	1854
שמות קודמים	בית החולים רוטשילד
שירותים
מיטות	75
	http://www.misgav-ladach.co.il/
גאוגרפיה
כתובת	חזקיהו המלך 27
מיקום	ירושלים

שגיאות פרמטריות בתבנית:בית חולים
פרמטרים ריקים [ שם המנכ"ל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

משגב לדך הוא בית חולים שהוקם בעיר העתיקה בירושלים (כיום נמצא בשכונת קטמון בירושלים) במאה ה-19 והתקיים באופן לא רצוף עד ראשית המאה ה-21. שמו ניתן לו על פי הפסוק ”וִיהִי ה' מִשְׂגָּב לַדָּךְ; מִשְׂגָּב, לְעִתּוֹת בַּצָּרָה:” (תהילים, ט', י'). פרוש השם הוא מחסה לסובל (משגב = מחסה, דך = סובל).

המבנה הראשון של בית החולים נבנה בשנת 1854 (ה'תרי"ד) בכספי תרומה של בני מאיר-אנשל אבי משפחת רוטשילד. המקום נקרא על שם התורם ג'יימס מאיר רוטשילד והיה ידוע תחילה כבית החולים מאיר רוטשילד. לאחר מעבר בית החולים רוטשילד אל מחוץ לחומות בשנת 1888, נפתח במקום בית החולים משגב לדך.

משגב לדך בעיר העתיקה[עריכת קוד מקור]

[[קובץ:תבנית:תמונה לטיפול|PikiWiki Israel 13459 Misgav Ladach Hospital Jerusalem.jpg|ממוזער|חצר "משגב לדך" בעיר העתיקה.]]

הקמת בית החולים[עריכת קוד מקור]

ב-20 ביוני 1879 (כ"ט בסיוון ה'תרל"ט) הוקמה חברת "משגב לדך" על ידי רבי מנחם שם טוב הכהן חסיד, אביו הרב שם טוב הכהן חסיד ואחיו הרב שלמה שם טוב הכהן חסיד, והוקם ועד גבאים בן עשרה מנכבדי העדה כדי לפקח עליה^[1]. הרב מנחם ש"ט הכהן חסיד יזם את המפעל והיה הרוח החיה שמאחוריו במשך למעלה מעשרים שנה.

חברת משגב לדך הייתה מעין קופת חולים, שנוסדה כדי לסייע לחולים מקרב העדה הספרדית בעיר העתיקה בירושלים, ולספק להם שירותי בריאות. ”מטרתה להיות משגב לדך, להשכיל אל דל וחולה, ללון בביתו, לסעדו על ערש דוי, לעזרו ברופא ורפואות וגם בכסף ומזון אם ידרש לו”^[1]. חברי משגב לדך שילמו סכום חודשי נמוך ואם נזקקו לסיוע רפואי הייתה החברה שולחת לביתם רופא, הידוע שבהם היה המנהל הרפואי של משגב לדך, הרופא היווני ד"ר קלרמו מזארקי. ”באופן רשמי היו החברים משלמים דמי חבר, אבל בעד עניים שילם ר' מנחם שם-טוב הכהן מכספו... ד"ר ולך בביקורו אצל סבו התפלא איך יכלו להתקיים בתקציב מוגבל מאד, והתשובה הייתה כי רוח ההתנדבות איזנה את התקציב”^[2]. רוב תושבי הרובע היהודי באותם הימים היו דלי אמצעים ופרנסתם התבססה על כספי "החלוקה". החברה מומנה מכספי עשירי הקהילה היהודית בסלוניקי שביוון.

בשנת 1888, כאשר בית החולים "רוטשילד" מיסודו של הברון ג'יימס מאיר רוטשילד, ששכן בבניין בעיר העתיקה, עבר אל מחוץ לחומות, קיבלה החברה את בניינו לידיה ופתחה בו בית חולים שהיה פתוח לבני כל העדות. הקמת בית החולים נעשתה בין השאר גם כדי למנוע מהמיסיון הנוצרי לפתות יהודים לקבל טיפול רפואי בחינם במוסדותיהם. כך כתב רבי מנחם ש"ט: ”שתי מטרות נשגבות שמנו נגד עינינו, ללחום בכל מאמצי כוחנו מול המיסיון בבית החולים שלו והכי נכבד הוא לרומם כבוד עמנו ולאחד את בית ישראל לפחות בעיר אלוהינו”^[3].

בשנת 1893 פרסם בית החולים שמיום היווסדו קיבלו בו טיפול רפואי 18,662 חולים ואושפזו בו 1270 חולים. עד אותה שנה עבד בבית החולים רופא אחד, ד"ר קרלאמו מזארקי, ובאותה שנה התקבל לעבוד בבית החולים, הרופא אליעזר הכהן, ושני הרופאים עבדו לסירוגין^[4]. באותה שנה עברו לעבוד עבור בית החולים בגיוס תרומות חיים מיכל מיכלין, גיסו של אליעזר הכהן, ומיכל הכהן אביו של אליעזר הכהן. סביב העניין נוצרה מחלוקת בין בית החולים ביקור חולים לבין בית חולים משגב לדך לגבי גיוס תרומות והדיוק בפרסומים לצורך גיוס תרומות. משגב לדך פרסמה שהיא מטפלת בבני כל העדות ומתוך 1,270 המאושפזים אצלה, 320 היו אשכנזים, בעוד בית החולים המתחרה מטפל באשכנזים בלבד.

רבי מנחם שם טוב הכהן חסיד היה "סוכן" בית החולים, תפקיד שמקביל למנכ"ל בימינו. בתפקידו זה דאג לכל צרכיו החומריים של בית החולים, גייס כספים לבניינו והרחבתו, וקידם את שמו בין תושבי העיר והארץ. ביוני 1899, 20 שנה לאחר שהקים את משגב לדך, הודיע מנחם ש"ט על התפטרותו אותה הוא נימק בין היתר - בכך שיש לו עומס רב, בחולשתו, ובריחוק ביתו מבית החולים^[5]^[5].

בבית החולים הייתה ספרייה תורנית על שם הרב חזקיהו מדיני רבה של חברון בסוף המאה ה-19. הרב שמואל נסים שהיה אחד ממייסדי החברה 'משגב לדך' יחד עם עוד רבנים שהגיעו מסלוניקי, ספד לרב מדיני בחצר משגב לדך.

במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור]

בחודש מאי 1948, בעת הקרב על העיר העתיקה במלחמת העצמאות, אוכלס בית החולים מעבר ליכולתו על ידי אזרחים ולוחמים פצועים. פצועים ממגיני הרובע היהודי טופלו על ידי שלושת הרופאים מעובדי בית החולים הדסה, אברהם לאופר, עלי פייזר ואגון ריס. לעיתים טיפלו וניתחו את הפצועים תחת אש^[6]. הרופאים נעזרו באחות ואח מוסמכים, אחות סוציאלית, אחות מעשית, ומתנדבות. רבים מהלוחמים חייבים לצוות הרפואי את חייהם. כאשר נפלה העיר העתיקה בידי הליגיון ד"ר ריס הלך לשבי עם הפצועים והדוקטורים פייזר ולאופר היו כנראה היהודים האחרונים שעזבו את העיר העתיקה.

את בית החולים ניהל הד"ר עמנואל פרופר משנת 1935 עד פינוי העיר העתיקה באביב 1948^[7].

בסרט הישראלי הנודע גבעה 24 אינה עונה משנת 1955, מתוארים ימיו אלה של בית החולים. ערב כניעת העיר העתיקה ללגיון הערבי, נסוגו אחרוני הלוחמים לבנין בית החולים שפונה קודם לכן מחוליו. ב-28 במאי 1948, לאחר הכניעה, תפסו כוחות הלגיון הערבי את בנין בית החולים ופוצצו אותו. הספריה התורנית שהייתה בבית החולים הושמדה.

מיד לאחר פינוי בית החולים, הוא נפתח מחדש באחד הבתים הערביים שננטשו בשכונת קטמון ופעל שם כ-40 שנה עד לבניית בית החולים החדש בשנת 1987, בעיקר כבית יולדות. כיום שוכן במבנה הישן בית הכנסת יקר.

משגב לדך בקטמון[עריכת קוד מקור]

בית החולים הוקם מחדש בשנת 1987 בשכונת קטמון, ושימש כבית חולים ציבורי שתקציבו בא מכספי תרומות של יהדות העולם, וסיפק שירותי בריאות לכלל תושבי ירושלים, יהודים וערבים. לאחר מלחמת ששת הימים נבנו באתר הישן של בית החולים מבני מגורים. הרחוב ברובע היהודי שהוביל בעבר אל בית החולים קיבל את השם משגב לדך. מבנה בית החולים אשר נמצא בקטמון תוכנן על ידי האדריכלים ד"ר אלכסנדר פרידמן ויצחק בלט.

משגב לדך היה חלוץ בתי החולים בישראל בגישת חופש הבחירה בלידה, שבאה לידי ביטוי בין השאר במתן אפשרות ללידה טבעית ולידת בית בין כותלי בית חולים.

ניהול כושל של בית החולים הביא לקשיים כספיים ופעל בשנה האחרונה לפעולתו תחת מנהל מיוחד מטעם כונס נכסים. בראשית שנת 2001 לאחר שניסיונות ההבראה נכשלו, נסגר המוסד בהוראת משרד הבריאות.

בית החולים שופץ ונפתח מחדש על ידי קופת חולים מאוחדת בשנת 2005 כבי"ח כללי-פרטי, ומשרד הבריאות מאריך את רישיון בית החולים מדי חצי שנה. בכניסת בניין בית החולים מוצגים חלונות ויטראז' בשם "בראשית" בגודל 30 מטר רבוע. החלונות יוצרו על ידי האומן הישראלי-שווייצרי דן רובינשטיין ומומנו כתרומה לבית החולים על ידי התורם הגרמני אדי הובר. חנוכת החלונות הצבעוניים הייתה בשנת 1993 בנוכחות ראש העיר לשעבר טדי קולק. הויטראז' מחולק לחמישה חלונות. ארבעה חלונות מייצגים בצורה פיגורטיווית-סימלית פרקים מספר בראשית ודלת הכניסה מוקדשת לתולדות בית החולים משגב לדך.

במסגרת פיתוח של בית החולים ובעקבות אישור משרד הבריאות לפתיחת חדרי הניתוח, נפתחו באוגוסט 2014 חדרי הניתוח, הכוללים 4 חדרים וחדר התאוששות שבו 9 מיטות אשפוז יום. הניתוחים מתמקדים בתחומים הבאים: כירורגיה כללית, כירורגיית ילדים, אורתופדיה, גינקולוגיה, כף יד, אא"ג, פלסטיקה, עיניים ואורולוגיה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת עם עובד, 1978. עמוד 4884.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

מדיה וקבצים בנושא מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/משגב לדך בוויקישיתוף

משגב לדך - עמוד הבית של בית החולים
משגב לדך - האגף הסיעודי - דף המחלקה הסיעודית בבית החולים משגב לדך
שפרה שוורץ, מלחמת בתי החולים, הספרייה הווירטואלית של מט"ח
ישב על המדוכה, השפה העברית
תהילים פרק ט' ראו פסוק 10.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

^ ¹ ² חברת משגב לדך, חבצלת, 5 במאי 1881
^ פרופ' יהושע לייבוביץ', לתולדות בתי החולים היהודיים בירושלים, ספר אסיא - מאמרים תמציות וסקירות בענייני רפואה והלכה כרך שני, ירושלים: ראובן מס, 1981, עמ' 199
^ קול קורא לתרומות מאירופה ואמריקה, המליץ, 14 באפריל 1893
^ מכתבי סופרים, הצפירה, 3 בספטמבר 1893.
^ ¹ ² מודעה גלויה, חבצלת, 16 באוגוסט 1899.
^ "ירושלים בתקופת המנדט העשייה והמורשת", פרק : "התפתחות שירותי הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי", פרק משנה : "הרפואה בירושלים", יהושע בן אריה - העורך, הוצאת יד בן צבי, משכנות שאננים, ירושלים, תשס"ג, 2003, עמוד 305
^ פרופ' ישעיהו ליבוביץ, "לתולדות בתי החולים היהודים בירושלים"

קטגוריה:ירושלים: בתי חולים קטגוריה:הרובע היהודי קטגוריה:קטמון קטגוריה:קופת חולים מאוחדת קטגוריה:בתי חולים ליולדות קטגוריה:בתי חולים ביישוב קטגוריה:מבנים ואתרים שתכנן אלכסנדר פרידמן

[חבצלת-1881-1] ¹ ² חברת משגב לדך, חבצלת, 5 במאי 1881

[2] פרופ' יהושע לייבוביץ', לתולדות בתי החולים היהודיים בירושלים, ספר אסיא - מאמרים תמציות וסקירות בענייני רפואה והלכה כרך שני, ירושלים: ראובן מס, 1981, עמ' 199

[קול-קורא-3] קול קורא לתרומות מאירופה ואמריקה, המליץ, 14 באפריל 1893

[4] מכתבי סופרים, הצפירה, 3 בספטמבר 1893.

[חבצלת-אוגוסט-1899-5] ¹ ² מודעה גלויה, חבצלת, 16 באוגוסט 1899.

[6] "ירושלים בתקופת המנדט העשייה והמורשת", פרק : "התפתחות שירותי הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי", פרק משנה : "הרפואה בירושלים", יהושע בן אריה - העורך, הוצאת יד בן צבי, משכנות שאננים, ירושלים, תשס"ג, 2003, עמוד 305

[7] פרופ' ישעיהו ליבוביץ, "לתולדות בתי החולים היהודים בירושלים"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

בתי חולים בישראל
אמבולנס בכניסה לבית החולים שערי צדק, שנות ה-30
בתי חולים כלליים	לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • פוריה (טבריה/עמק הירדן) • המשפחה הקדושה (נצרת) • האנגלי (נצרת) • הצרפתי (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים	אלישע (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא מרכזים רפואיים (תל אביב, חיפה, ראשון לציון, באר שבע)
בתי חולים לילדים	רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • אלי"ן (ירושלים) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים	פלימן (חיפה) • שהם ("נווה אבות") (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • עדי נגב (מועצה אזורית מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים	מזרע (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים	מרפ"א צפון (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • סנט ג'ון למחלות עיניים (ירושלים) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • בית החולים במעבר ארז (ארז)
בתי חולים עתידיים	בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים	הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים	מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות	אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים	פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)