יחסי גאנה-ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחסי ישראל-גאנה
ישראלישראל גאנהגאנה

לחצו כדי להקטין חזרה

איראן טורקיה יוון יוון איטליה ספרד פורטוגל טורקמניסטן אפגניסטן כווית עיראק סוריה לבנון קפריסין עומאן תימן איחוד האמירויות הערביות קטאר ערב הסעודית ירדן ישראל מצרים לוב תוניסיה אלג'יריה מרוקו האיים הקנריים סהרה המערבית מאוריטניה מאלי ניז'ר צ'אד סודאן דרום סודאן אריתריאה ג'יבוטי סומליה אתיופיה הרפובליקה המרכז-אפריקאית קמרון ניגריה בנין טוגו גאנה חוף השנהב בורקינה פאסו ליבריה סיירה לאון גינאה סנגל גינאה ביסאו גמביה גינאה המשוונית גינאה המשוונית גבון הרפובליקה של קונגו אנגולה אנגולה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו אוגנדה קניה רואנדה בורונדי טנזניה מלאווי מוזמביק זמביה נמיביה בוטסואנה זימבבואה דרום אפריקה לסוטו סווזילנד מדגסקר ראוניון מאוריציוס קומורוGhana Israel Locator.svg
אודות התמונה
ישראל גאנה
שטחקילומטר רבוע)
20,770 238,533
אוכלוסייה
8,299,706 27,499,924
תמ"ג (במיליוני דולרים)
300,600 121,700
תמ"ג לנפש (בדולרים)
36,218 4,425
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית דמוקרטיה נשיאותית

בין מדינת ישראל ורפובליקת גאנה קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים נכון לשנת 2015, וכן שיתוף פעולה בנושאים שונים, בעיקר בתחומי המסחר והחקלאות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים בין ישראל וגאנה החלו בתחילת שנות ה-50, זמן קצר לאחר הקמתה של מדינת ישראל, כאשר לאורך מחציתו השנייה של העשור ישראל הפעילה מספר פרויקטים בגאנה, במימון חלקי מטעם ממשלת ישראל, וכן סייעה בהקמתו של צי ימי משותף לישראל ולגאנה, אשר כ-40% ממנו היו תחת שליטתה של חברת "צים", דאז חברה ממשלתית בבעלות מדינת ישראל. בנוסף, ישראל סייעה בהקמת אקדמיה למקצועות הסחר הימי בגאנה.

בשנת 1957, שווי הייצוא של סחורה ישראלית לגאנה עמד על סך של כ-135,000 דולר אמריקאי. באותה השנה חברת תה"ל (תכנון המים לישראל בע"מ) סייעה בפיתוח תשתיות המים בגאנה. באותה השנה גם פעלה חברת סולל בונה, בשיתוף ממשלת גאנה, להקמת חברת הבנייה הלאומית של גאנה (GNCC).

בשנת 1958, ובעקבות בקשה של ממשלת גאנה, הלוותה ממשלת ישראל לגאנה סכום של 20 מיליון דולר. בשנת 1959 גדל ערך הייצוא הישראלי לגאנה ועמד על סך של כ-1.4 מיליון דולר. בין השנים 1960-1959, גאנה, בסיוע של מומחים ישראלים, הקימה את "גדודי הבונים והחלוצים", אשר היוו כוח עבודה אזרחי מאורגן שמטרתו הייתה שיפור מצב התשתיות במדינה, וזאת בהשראת הדגם הישראלי של הגדנ"ע והנח"ל.

במהלך שנות ה-50 וה-60, אקרה, בירת גאנה, שימשה בפועל כמרכז הפעילות הדיפלומטית של ישראל באפריקה, כאשר המעורבות הישראלית בגאנה הייתה, מבחינת ממשלת ישראל, פרויקט לדוגמה שנועד לעודד מדינות נוספות באפריקה לשתף פעולה עם ישראל, ולא להיכנע לתכתיבי מדינות ערב, אשר קיימו בתקופה זו חרם מוחלט על ישראל ותוצרתה. מסיבה זו, גם אחרי התקררות היחסים בין שתי המדינות בעקבות ועידת קזבלנקה בשנת 1961, ישראל המשיכה לספק סיוע אזרחי לגאנה.

היחסים בין שתי המדינות התחממו פעם נוספת בעקבות ההפיכה הצבאית בגאנה בשנת 1966, וזאת בשל רצונו של המשטר החדש לזכות בסיוע צבאי מטעם מדינת ישראל, תחום שישראל רכשה בו מוניטין מכובד. עם זאת, באותה התקופה ישראל התמקדה בפעילות דיפלומטית באזור מזרח אפריקה, ופחות התעניינה בחלקה המערבי של היבשת, ומסיבה זו ממשלת גאנה לא הצליחה להבטיח סיוע צבאי משמעותי מצד ישראל, דבר שהוביל להצטננות מחודשת ביחסי שתי המדינות. בסופו של דבר, בעקבות מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, גאנה, יחד עם מדינות רבות באפריקה, הודיעה על ניתוק הקשרים עם מדינת ישראל, החזירה את שגרירה מישראל, וסגרה את שגרירות ישראל באקרה[1]. עם זאת, חרף ניתוק היחסים המשיכו להתקיים קשרים מסחריים חלקיים בין שתי המדינות, הרחק מאור הזרקורים.

היחסים בתחילת המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר 38 שנות ניתוק, היחסים בין ישראל וגאנה שוקמו באופן רשמי במהלך שנת 2011, בשעה שישראל שבה וחנכה שגרירות רשמית בגאנה[2].

היקף המסחר בין שתי המדינות עלה בצורה משמעותית[3], וגאנה הפכה ליעד אטרקטיבי עבור אנשי עסקים מישראל, בין היתר הודות לגילוי נפט באדמתה[4]. במסגרת הפריחה המחודשת ביחסים, משלחת רשמית מטעם צה"ל יצאה לגאנה בנובמבר 2012, בעקבות קריסת קניון בן ארבע קומות, לשם מתן סיוע הומניטרי וחילוץ הלכודים מתחת להריסות[5][6].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]