יחסי ונואטו–ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יחסי ונואטו-ישראל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ונואטו–ישראל
ונואטוונואטו ישראלישראל
ונואטו ישראל
שטחקילומטר רבוע)
12,189 20,770
אוכלוסייה
288,037 8,424,904
תמ"ג (במיליוני דולרים)
772 317,100
תמ"ג לנפש (בדולרים)
2,680 37,638
משטר
רפובליקה דמוקרטיה פרלמנטרית

יחסי ונואטו–ישראל הם היחסים הדיפלומטיים בין רפובליקת ונואטו למדינת ישראל. לישראל יש שגריר למדינה, טיבור שלו-שלוסר, שאינו מוצב במדינת האיים אלא פועל ממשרד החוץ בירושלים ואחראי לכל איי האוקיינוס השקט[1]. גם לוונואטו אין נציגות בישראל מלבד קונסול הכבוד שלה בישראל, בני קובו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונואטו וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים ב-1993[2]. ב-2011 ביקר בישראל נשיא ונואטו לשעבר, לולו אביל (אנ'), וב-2012 ביקר בישראל ראש הממשלה סאטו קילמן (אנ'). במהלך ביקורו חתם קילמן על הסכם בילטרלי בין שתי המדינות עם סגן ראש הממשלה ושר החוץ אביגדור ליברמן בירושלים[3].

בספטמבר 2016 נועד ראש ממשלת ונואטו שרלוט סלבאי עם עמיתו הישראלי בנימין נתניהו, בעצרת הכללית של האומות המאוחדות בניו יורק. השניים דנו בסוגיות של שיתוף פעולה דו-צדדי. בשלהי מאי 2017 חתם נשיא ונאטו, הנזיר בולדווין לונסדייל (Baldwin Lonsdale), על מסמך המכיר בירושלים כבירתה הבלעדית והבלתי ניתנת לחלוקה של ישראל[4][5][6].

ונואטו והארגון לשחרור פלסטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – יחסי החוץ של הרשות הפלסטינית

ונואטו הכירה בעצמאותה של מדינת פלסטין ב-21 באוגוסט 1989[7]. ב-19 באוקטובר 1989 נכונו יחסים דיפלומטיים בין ונואטו לארגון לשחרור פלסטין ועל מדינת האיים היה אמון שגריר פלסטיני לא-תושב שעבד בקנברה שבאוסטרליה.

ב-2011 הייתה ונואטו לאחת מ-15 מדינות שהצביעו נגד בקשתה של הרשות הפלסטינית לחברות באונסק"ו, כחלק מרצונה להכרה בינלאומית רחבה יותר. שר החוץ לשעבר של ונואטו, ג'ו נטומן, הביע פליאה על עמדת ממשלתו, ואמר כי הדבר נוגד את תמיכתה ארוכת הטווח של ונואטו בפלסטין. הוא העלה את הנושא בדיון בפרלמנט של ונואטו, שבמהלכו הבטיח לו ראש הממשלה סאטו קילמן כי "ישקול מחדש את ההחלטה". בהזדמנות זו הבהיר קילמן את עמדתה של ממשלת ואנוטו בנוגע לסוגיה הפלסטינית ואמר כי "ונואטו תמיד תתמוך בזכותם של הפלסטינים להקמת מדינה לאומית, בו בזמן עם קיומה של ישראל כמדינה עצמאית בגבולותיה הבטוחים"[8].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מינויים בשירות החוץ, החלטה מספר 1756 של ממשלת ישראל, משנת 2016, באתר של משרד ראש הממשלה, 31 ביולי 2017
  2. ^ שנתון המסכים הרשמיים 2005, עמ' 186
  3. ^ PM Salwai meets PM Netanyahu, באתר ונואטו דיילי פוסט, 24 בספטמבר 2016 (באנגלית)
  4. ^ שלמה צזנה, ‏תומכת חדשה לישראל, באתר ישראל היום, 31 במאי 2017
  5. ^ Президент Вануату подписал документ о признании Иерусалима единой и неделимой столицей Израиля (ברוסית)
  6. ^ President signs solidarity stand for united Jerusalem, באתר ונואטו דיילי פוסט], 19 במאי 2017 (באנגלית)
  7. ^ הכרת ונואטו בפלסטין, מסמך, באתר ויקישיתוף
  8. ^ Former Vanuatu Foreign Minister questions government's UN stand against Palestinians, באתר רדיו ניו זילנד, 14 בדצמבר 2011 (באנגלית)