באבא סאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ישראל אבו חצירא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ישראל אבוחצירא
Baba Sali.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 26 בספטמבר 1889
א' בתשרי ה'תר"ן
ריסאני, מרוקו
פטירה 8 בינואר 1984 (בגיל 94)
ד' בשבט ה'תשמ"ד
ישראלישראל נתיבות, ישראל
כינוי באבא סאלי
מקום קבורה קבר הבאבא סאלי בנתיבות
תחומי עיסוק תורה, הלכה, קבלה
תלמידיו הרב מרדכי אליהו

הרב ישראל אבוחצירא (א' בתשרי ה'תר"ן, 26 בספטמבר 1889 - ד' בשבט ה'תשמ"ד, 8 בינואר 1984) היה רב ומקובל מרוקאי-ישראלי, מוכר בכינוי הבאבא סאלי ("אבא ישראל", או "האבא המתפלל"[1]).

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת ריסאני[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר ריסאני שבמחוז תפילאלת במרוקו. משפחת אבוחצירא נודעה כשושלת רבנים, מקובלים ובעלי מופתים. אביו היה הרב מסעוד אבוחצירא, בכורו של הרב יעקב אבוחצירא בעל ה'אביר יעקב'. אחיו היו הרב דוד אבוחצירא והרב יצחק אביחצירא, המכונה "בבא חאקי".

בהגיעו למצוות השיאו אביו לרחמה בת אחותו, שנפטרה כעבור שנתיים בעת לידת בתה, שגם כן לא שרדה. בגיל 16 נשא את פריחה לבית אמסלם. מגיל צעיר הנהיג עצמו בסיגופים: נדר נדר שלא לאכול בשר והיה צם בימי החול. למד שחיטה, מילה וכתיבת סת"ם. בי"ב באייר ה'תרס"ח (1908) נפטר האב רבי מסעוד, ובנו הבכור רבי דוד מילא את מקומו. פחות משנה לאחר מכן חילק רבי דוד את סמכויותיו, והבאבא סאלי התמנה בגיל 18 לראש הישיבה בריסאני.

בשנת ה'תר"פ (1919) התנהלו קרבות בין התושבים לבין הכובשים הצרפתיים באזור. התושבים חשדו שבני משפחת אבוחצירא שיתפו פעולה עם הכוחות הצרפתיים. בשבת, י"ד בכסלו תר"פ (6 בדצמבר 1919), הוצא רבי דוד להורג בידי מנהיג מקומי. לאחר מכן ברחו הבאבא סאלי ואחיו רבי יצחק אבוחצירא לעיירה בודניב ושם הקימו מחדש את הישיבה. באותו זמן התמנה הבאבא סאלי לרב של מחוז תפילאלת.

נסיעותיו לארץ ישראל והמשך פעילותו במרוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תרפ"ב (1922) נסע לארץ ישראל ולמד בישיבת המקובלים בית אל. לאחר זמן מה חזר לבודניב שבמחוז תפילאלת בהוראת רבו, ראש ישיבת תפילאלת, הרב משה תורג'מן. בשנת ה'תרצ"ג (1933) נסע שוב לארץ ישראל ולמד בחברותא עם רבי עזרא עטייה בישיבת פורת יוסף, וחזר שוב בהוראת רבו. בבודניב נשא לאישה את מרים אמסלם.

בשנת ה'ת"ש נקרא לכהן כאב"ד בארפוד הסמוכה לריסאני. בשנת ה'תשי"א (1951) עלה עם אשתו מרים וילדיהם לישראל. הם גרו בשכונת בקעה בירושלים, אך הבאבא סאלי לא אהב את המצב הרוחני בישראל, ונסע לצרפת ומשם לתוניסיה ולמרוקו. בסביבות שנת 1954 נשא לאשה את סימי, בת יעקב בן-שמחון.

עלייתו לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשכ"ד (1964), חזר לישראל עם משפחתו וגר ביבנה בקרבת חתנו רבי אברהם אבוחצירא, ולאחר מכן באשקלון. בשנת ה'תש"ל (1970) עבר לגור בנתיבות, שם גר עד פטירתו.

התפרסם כעושה מופתים. רבים נהרו אליו כדי לזכות בברכה, בבקבוק מים שזכה לברכתו או בקמע. הבבא סאלי עצמו כמעט ולא כתב קמעות, אולם בחצרו הסתופפו רבנים כותבי קמעות שקיבלו את הסכמתו[2]. האהבה אליו בלטה במיוחד בקרב יוצאי יהדות מרוקו. בשנת תשמ"א חתם על כרוז תמיכה באגודת ישראל[3]. היה לו יחס חם לתנועת החסידות. בשנותיו האחרונות הידרדרה בריאותו והוא נאלץ להתיר את נדרו שלא לאכול בשר.

רבי ישראל אבוחצירא נפטר בנתיבות בד' בשבט ה'תשמ"ד (8 בינואר 1984).

רחובות על שמו נקראו בערים ירושלים, בני ברק, ביתר עילית ועוד.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשתו הראשונה, רחמה, בת אחות אביו, נפטרה כשנתיים לאחר נישואיהם בעת לידת בתם, שגם כן לא שרדה.
  • מאשתו פרחה (לבית אמסלם, 1889-1972)[4] נולדו לו תשעה ילדים, אך רק שלושה מהם הגיעו לבגרות:
    • רבי מאיר אבוחצירא, שאותו ראה רבי אבוחצירא כממשיך דרכו, נפטר בה'תשמ"ג (1983).
    • רוחמה (מחצ'י), שהייתה נשואה לרב אברהם אבוחצירא, שהיה רב העיר יבנה ורמלה. רוחמה נפטרה בשנת 2010.
    • שרה (ילידת 1927).
  • אשתו מרים (1922-1985) נהרגה בתאונת דרכים[5]. נולדו לו ממנה ארבעה ילדים:
    • אביגיל אשת הרב דוד בוסו.
    • רבי ברוך אבוחצירא המכונה "באבא ברוך", הקים לאחר מותו מוסדות בנתיבות.
    • פנינה, אשת הרב דוד יהודיוף.
    • עליזה, אשת הרב אריה יהודה הראל.
  • מאשתו סימי (ילידת 1938) נולדו לו שני ילדים:
    • מסעוד, על שם אביו של הבאבא סאלי, נפטר בגיל שבעה חודשים.
    • אסתר, (נפטרה בתשע"ח, 2018) הייתה נשואה לרב ישר אדרעי, שליח חב"ד ומנהל מוסדות חב"ד - "בית ישראל" בנתיבות.

קבר הבאבא סאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר הבאבא סאלי
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קבר הבאבא סאלי

קבר הבאבא סאלי נמצא בנתיבות. עליו בניין גדול, וסביבו פארק בצורת חמסה. סביב הקבר התפתחה תעשיית מופתים וסגולות. ביום השנה לפטירתו (ד' בשבט) מתקיימת בקבר הילולה המונית, המושכת רבבות מבקרים, בהם רבנים, אישי ציבור ופוליטיקאים. מדי שנה פוקדים את הקבר כרבע מיליון איש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב דוד יהודיוף (חתנו), הסבא קדישא, א-ב, נתיבות תשמ"ה-תשמ"ז
  • הנ"ל, ישראל סבא, הליכותיו והנהגותיו, ירושלים תשס"ט
  • הרב אריה יהודה הראל (חתנו), מאור ישראל, ירושלים תשמ"ה
  • אוהבם של ישראל, בהוצאת דרכי הוראה לרבנים, תשע"ה
  • הרב ד"ר דורון דנינו, 'בחינת תרומתו של בבא סאלי לעיצוב דמותן של החברה, התרבות והפוליטיקה הישראלית הנוכחית', בתוך: מחקרי מערב ומזרח: אסופת מחקרים מוגשת לפרופ' הרב משה עמאר, בעריכת: משה בר-אשר, שמעון שרביט ואלימלך וסטרייך, המכללה האקדמית אשקלון ומרכז דהאן, תשע"ט-2018, עמ' 373-384

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יורם בילו, שושלת אבוחצירה - הילולה בנתיבות, אתר מסע אחר
  2. ^ הרב ד"ר דורון דנינו, "עלייה לחצרות מקובלים ולקברי קדושים בישראל המודרנית, עמודים, חשוון-כסלו התשע"א
  3. ^ כרוז בחירות של "אגודת ישראל", ה'תשמ"א
  4. ^ נקברה בהר המנוחות: יום ההילולא י"ח ניסן. לפי אתר מוסדות באבא סאלי נתיבות היא נקראה "ללה ביתה" בכתבה הזו
  5. ^ שלמה גבעון ועזרא ינוב, אלמנת "באבא סאלי" נהרגה בצומת באשדוד, מעריב, 13 ביוני 1985