אגף רישום והסדר מקרקעין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
LandRegistration.png

אגף רישום והסדר מקרקעין הוא אגף במשרד המשפטים המנהל את מרשם המקרקעין בישראל. האגף ידוע בשם טאבו.

האגף פועל באמצעות תשע לשכות רישום מקרקעין אזוריות אשר במקביל אליהן מתקיימות לשכות מפקחי מקרקעין בעלי סמכויות שיפוטיות בנושאים הנוגעים לרישום מקרקעין ולסכסוכים בבתים משותפים. סמכויות המפקחים מקבילות לסמכויות שופטים בבית משפט השלום. כן מפעיל האגף חמש לשכות הסדר מחוזיות העוסקות בהסדרת קרקעות, שטרם הוסדרו, בהתאם לשיטת טורנס.

בראש האגף עומד הממונה על המרשם (מנהל האגף), האחראי, יחד עם צוות העובדים בהנהלת האגף, להפעלתן התקינה של כל לשכות האגף בכל תחומי אחריותן המנהלית והמשפטית.

כ-95% מהקרקעות בישראל עברו מדידה, מיפוי והסדר פומבי של זכויות בהתאם לשיטת טורנס ועבורם לשכות המקרקעין מנהלות פנקסי זכויות הקובעות כראייה חותכת את הבעלות בכל חלקה. עבור קרקעות שטרם עברו הסדר, הלשכות מנהלות פנקסי שטרות בהם נרשמים עסקות במקרקעין. רישום כזה מהווה רק ראיה לכאורה של הבעלות. לשכות ההסדר עוסקות במדידה, מיפוי והסדרת זכויות בעלות בקרקעות שטרם הוסדרו, ועם תום תהליך ההסדרה מתבטל פנקס השטרות שלהם ומופעל עבורם פנקס זכויות. עבור בתים משותפים, לשכות המקרקעין מנהלות פנקסי בתים משותפים בהם נרשמת החלוקה של הבניין המשותף בין הדיירים.

תחומי פעילות עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רישום מקרקעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשע לשכות רישום מקרקעין, בירושלים, תל אביב, חיפה, פתח-תקווה, נצרת, נתניה, באר-שבע, חולון ורחובות. שלוש שלוחות בחדרה, אשדוד ועכו.

לשכת רישום מקרקעין אחראית על ניהול פנקסי המקרקעין ותיקי הפעולה המכילים את אוסף התעודות והמסמכים ששימשו יסוד לרישום. בלשכות הרישום מבוצעות עסקאות ופעולות הנרשמות בפנקסי המקרקעין, ביניהן מכר, חכירות, הערות אזהרה, ירושות, משכנתאות, פעולות תכנון, זיקות הנאה, זכות קדימה, צווים של בתי משפט ורשויות אחרות ועוד. פעולות נוספות הנמצאות באחריות הלשכות  הן הנפקת נסחי רישום מפנקסי המקרקעין ומתן עיונים באוסף התעודות. חשוב לציין כי פנקסי המקרקעין נגישים כיום באמצעות מחשוב ולכן מתבצעות כל הפעולות בלשכות הרישום באמצעות מערכת ממוחשבת.

מפקחים על רישום מקרקעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשע לשכות מפקחים על רישום המקרקעין: בירושלים, תל אביב, חיפה, פתח-תקווה, נצרת, נתניה, באר-שבע, חולון ורחובות. שלוש שלוחות בחדרה, אשדוד ועכו. כמו כן, דיונים שיפוטיים הנוגעים לבתים משותפים שבתחום אילת, מתקיימים על פי קביעת לשכת המפקח על רישום המקרקעין באר-שבע, באילת.

חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, מקנה למפקחים על רישום מקרקעין סמכויות שיפוטיות ומנהליות גם יחד. במסגרת סמכויותיהם המנהליות כלולים בין השאר הנושאים הבאים: מתן צווים לרישום בפנקס הבתים המשותפים, תיקון צווים והכרעה בהתנגדויות לתיקונים, ביטול רישומו של בית משותף. מתן החלטות על פי חוק המקרקעין ותקנותיו, כגון: תיקוני טעויות סופר, ביטול זכויות ועוד.​​ בסמכותם השיפוטית של המפקחים על רישום המקרקעין לדון ולפסוק בסכסוכים בין בעלי דירות בבתים משותפים ובדיונים בסכסוך. מוקנות להם על פי החוק, כל הסמכויות שיש לשופט בית משפט השלום הדן בתביעה אזרחית. סמכויות נוספות של המפקח על רישום מקרקעין שניתן לכנותן מעין שיפוטיות, הן להורות על רישום ראשון, תיקון רישום שטח וחידוש רישום מקרקעין שרישומם הושמד או טושטש. ערעורים על פסקי הדין הניתנים על ידי המפקחים מוגשים לבית המשפט המחוזי.

הסדר זכויות במקרקעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמש לשכות הסדר מקרקעין, בירושלים, תל אביב, חיפה, נצרת ובאר-שבע. שלוחה בעכו.

​הסדר זכויות הקניין החל בארץ ישראל בשנת 1928, על פי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקניין) ומבוסס על יחידת רישום, המהווה חלקה בגוש רישום שתכלול בתוכה את כל זכויות הקניין ומבוססת על מדידה מדויקת הקשורה לרשת ארצית והניתנת לזיהוי ושיחזור המדידה בכל עת. גוש רישום יכול להוות חלקה אחת או יותר. בפקודת הקרקעות סידור זכות הקניין הוכנסו תיקונים רבים. ובשנת 1969 הפקודה פורסמה בנוסח חדש הנקראת- פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט- 1969 שנכנסה לתוקף  ב 1 ינואר 1970.

פעולות האגף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניהול פנקסי המקרקעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקרקעין שבתחומי המדינה רשומים בשלושה סוגי פנקסים:

  • פנקס השטרות -  בהם רשומים מקרקעין שטרם עברו הליכים של הסדר זכויות הקניין לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-1969. הרישום בפנקסי השטרות לגבי מקרקעין לא מוסדרים. מהווה, על פי החוק, ראייה לכאורה לתוכנו. לאחר הסדר הזכויות במקרקעין מתבטל הרישום בפנקס השטרות והזכויות נרשמות בפנקס חדש – פנקס הזכויות.
  • פנקס הזכויות – בהם רשומים מקרקעין שעברו הליכים של הסדר זכויות הקניין, לאחר מדידה ומיפוי רשמיים ולאחר בירור רשמי ופומבי של תביעות לזכויות במקרקעין. הרישום בפנקסי הזכויות, לגבי מקרקעין מוסדרים, מהווה על פי החוק ראייה חותכת לתוכנו. פנקסי הזכויות כוללים כ- 95% מכלל שטחה של המדינה. ככל שמתקדמות פעולות ההסדר כך מתמעטים פנקסי השטרות ובמקביל מתרבים פנקסי הזכויות.
  • פנקס הבתים המשותפים – בהם רשומים הבתים שלגביהם ניתנו צווי רישום בית משותף בהתאם לתשריטים הכוללים את תיאור הבתים והדירות שבהם. פנקסי המקרקעין מנוהלים בלשכות רישום המקרקעין ומשקפים נאמנה את המצב המשפטי של זכויות המקרקעין שבתחומי המדינה.

אישור עסקאות ופעולות אחרות במקרקעין ורישומן בפנקסי המקרקעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ההוראות שבחוק, עסקה במקרקעין טעונה רישום בפנקסים. העסקה נגמרת ברישום ורק אז כוחה יפה מבחינה משפטית כלפי הכול. כל עוד לא נרשמה העסקה יש למקבל הזכות, זכות חוזית שתוקפה הוא בין הצדדים בלבד.

רישום בתים בפנקסי הבתים המשותפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך שבאמצעותו הופכות חלקות הרשומות בפנקסי השטרות או הזכויות, לחלקות הרשומות בפנקסי הבתים המשותפים וכוללות יותר מיחידת משנה אחת.

הכרעה בסכסוכים בין בעלי דירות בבתים משותפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסמכותם השיפוטית של המפקחים על רישום המקרקעין לדון ולפסוק בסכסוכים בין בעלי דירות בבתים משותפים, הן בתים שנרשמו בפנקס הבתים המשותפים והן בתים שטרם נרשמו. למפקח הדן בסכסוך הוקנו כל הסמכויות שיש לשופט בית משפט השלום הדן בתביעה אזרחית. החלטת המפקח בסכסוך וצו ביניים שניתן על ידו, דינם לעניין אכיפה והוצאה לפועל ולעניין סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, כדין פסק דין או צו ביניים של משפט שלום.

הסדר זכויות הקניין במקרקעין שבתחומי המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשכות הסדר המקרקעין אחראיות להסדרת זכויות הקניין במקרקעין שבתחומי המדינה. מדינת ישראל היא אחת מהמעטות שבמדינות העולם, שבהן הונהג הסדר של זכויות במקרקעין, הנעשה בהסתמך על מדידה ומיפוי מדויקים ורשמיים ולאחר חקירה רשמית ופומבית של תביעות וזכויות אחרות.

ממשל זמין ושיפור השירות לאזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן כעת לקבל באמצעות האינטרנט נסח מקוון החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת ומאובטחת. השירות ניתן  באמצעות שירות התשלומים הממשלתי[1], בכפוף לתשלום אגרה, אך ללא צורך בתשלום עמלה כלשהי. השירות מאפשר לציבור הרחב נגישות למידע העדכני הנמצא במאגרי רישום המקרקעין, ללא מגבלות זמן ומקום, ולקבל קובץ דיגיטלי חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת ומאובטחת, אשר מעמדו כמקור, כל עוד הוא נשמר בתצורתו הדיגיטלית. השירות ניתן, ככל האפשר, בכל שעות היממה.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]