מהיר לעיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מהיר לעיר.png

מהיר לעיר הוא פרויקט תחבורתי ישראלי שמטרתו לשדרג ולייעל את המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. הפרויקט מנוהל ומתבצע על ידי חברת נתיבי איילון, הפועלת תחת משרד התחבורה. תקציב הפרויקט עומד על 3.5 מיליארד שקל, כאשר כולו ממומן על ידי משרד התחבורה. סיומו צפוי בשנת 2021.[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחבורה בתל אביב
בתמונה, נתיבי איילון, אחד מצירי התנועה העמוסים במדינת ישראל, והעמוס במטרופולין תל אביב

מטרופולין תל אביב הוא המטרופולין העמוס ביותר במדינת ישראל. כ-50% מכלל מקומות העבודה בישראל מרוכזים במטרופולין וכמחצית מכלל הנסיעות שהתבצעו במדינת ישראל בשנת 2016 (כ-6 מיליון נסיעות יומיות) בוצעו במטרופולין, כאשר מתוכם רק 1.2 מיליון נסיעות התבצעו באמצעות תחבורה ציבורית.[2]

צירי התנועה בגוש דן (למשל: כביש 20), סובלים מגודש תנועה קיצוני בשעות השיא. על פי משרד האוצר, הנזק הכספי מתחילת שנת 2018 ועד אוקטובר 2019 כתוצאה מגודשי התנועה במטרופולין מוערך ב-35 מיליארד שקלים בשנה, כאשר בשנת 2040, עלות נזקי הפקקים מוערכת בכ-70 מיליארד שקלים בשנה.[3] אחת הסיבות המרכזיות שתוארו על ידי מבקר המדינה, היא הכשל התכנוני של התחבורה הציבורית בישראל.[2]

התחבורה הציבורית בישראל ובמטרופולין מבוססת בעיקר על אוטובוסים, אך מערך זה סובל שנים רבות מיעילות נמוכה, חוסר קיבולת ומהירות נסיעה נמוכה. ישנן כמה סיבות לחוסר היעילות של מערך האוטובוסים במטרופולין, כאשר הבולטת בהן היא המחסור בנתיבי תחבורה ציבורית בצירי תנועה מרכזיים.

בחודשים נובמבר 2017מרץ 2018, משרד מבקר המדינה בדק את הפרויקט "מהיר לעיר" ואת הפרויקט "הנתיבים המהירים", שני הפרויקטים עוסקים בשדרוג מערך התחבורה הציבורית, על ידי סלילת נתיבי תחבורה ציבורית, שדרוג קווי האוטובוס, תגבור קווים קיימים, הקמת חניוני "חנה וסע" והקמת מסופי אוטובוסים על מנת להקל על העומסים במסופים האחרים.

מאפייני הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת הפרויקט "מהיר לעיר" מתוכננים להיסלל מאות קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות מרכזיים במטרופולין תל אביב,[4] נתיבים אלו יתנו עדיפות משמעותית לתחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי. הפרויקט יכלול גם את המרכיבים הבאים:

  • מתן העדפה לאוטובוסים ברמזורים.
  • תגבור קווי התחבורה הציבורית.
  • שיפור השירות בתחנות האוטובוסים והרכבות על ידי הנגשת המידע (באמצעות לוח אלקטרוני), מכונות כרטוס ועוד.
  • שינוי מסלולי קווים קיימים.
  • שיפור התשתיות עבור הולכי הרגל.
  • הקמת שבילי אופניים לאורך צירי העדפה.
  • הצלבת מצלמות אכיפה לאורך צירי ההעדפה.

פרויקט לפי עיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gnome globe current event.svg קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
Gnome-colors-emblem-development.svg
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

בני ברק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת התכנית, צפויים שינויים רבים בבני ברק. כ-3 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית צפויים להיסלל בעיר. התכנית כוללת שדרוג פני הרחובות: נחמניה, רבן יוחנאי בן זכאי, הרב בן יעקב, אברהם בן דוד, האדמו"ר מבעלזא, הרב דלסר, הרב קוטלר, הרב ש"ך, רש"י, ברטונא והרב כהנמן. נתיבי תחבורה ציבורית יסללו מגן ורשא עד רחוב חזון איש, ומפינת רחוב חזון אישי עד סופו. בעקבות אופי הבנייה בעיר, בחלק מהנתיבים בהם הכבישים צרים, כלי רכב פרטיים לא יוכלו לנסוע בהם. כמו כן, רבים מקווי האוטובוס בעיר יתוכננו מחדש, על מנת להתאים את מסלולם לרשת הנתיבים החדשה בעיר. בנוסף, מסוף אוטובוסים חדש עתיד להיבנה ברחוב הרב כהנמן.[5][6]

בת ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבת ים נערכים שינויים משמעותיים בצירי התחבורה המרכזיים בעיר. כ-9.6 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית צפויים להיסלל בעיר. התכנית כוללת שדרוג פני הרחובות: קוממיות, יוספטל, כ"ט בנובמבר, אלי כהן, אנה פרנק, כצנלסון, מבצע סיני וגן הנופלים. תכנית נוספת בעיר כוללת סלילת 2.6 ק"מ של נתיבי אופניים לאורך רחוב הקוממיות ורחוב יוספטל.[7][8][9]

כפר סבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריית אונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשון לציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעננה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוד השרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נס ציונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אור יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתח תקווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת השרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016, נחתמו הסכמים מקיפים עם 17 רשויות מקומיות במטרופולין תל אביב. בשנת 2017 הוקמו צוותי תכנון בכל 17 הרשויות, על מנת לבצע תכנון מוקדם של כ-80 חבילות עבודה באותן רשויות, תכנון סופי במרבית הצירים ותיאום עם גורמים רלוונטיים כגון: חברות תשתיות, ביוב, מים ותקשורת. בנוסף, בחלק מהרשויות התבצעו עבודות תשתיות מקדימות. בשנת 2018 הושלם התכנון הסופי בכל הצירים ברשויות. בשנת 2019, הצטרפו לתוכנית הערים רחובות ונס ציונה.[10]

בחודשים ספטמבר 2018 - מרץ 2019, נערכה פעימה משמעותית בראשון לציון. בפעימה זו שודרג מערך האוטובוסים בעיר על ידי הארכת שעות פעילות הקווים, העלאת תדירות משמעותית (במקום כל שעה, כל 10–20 דקות) ושינוי מסלול בקווים קיימים על מנת לתת קישור מדויק יותר למוקדי תעסוקה, בילוי וחינוך. פעימה זו הובילה לעלייה בכ-30% בנסיעות בתחבורה הציבורית העירוניות.[11] לדוגמה: קו 10 הוותיק בעיר בוטל, ובמקומו נכנסו קו 15 וקו 21, קו ישיר שחותך את ראשון לציון ממזרח למערב וקו מאסף שעובר דרך השכונות ומקשר אותן אל מוקדי בילוי ותעסוקה מרכזיים בהתאמה. כמו כן, בוטל קו 192 הוותיק ובמקומו הושקו קווים 190, 191 ו-193 המהירים לתל אביב והקווים הפנימיים בעיר תוגברו באופן משמעותי.

עבודות התשתיות והבנייה החלו בערים רבות. למשל, בעיר בת ים החלו עבודות הבנייה ברחוב יוספטל והקוממיות (שני הרחובות הראשיים של העיר). בעיר חולון גם כן החלו עבודות התשתיות ברחוב הלוחמים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]