מהיר לעיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מהיר לעיר.png

מהיר לעיר הוא פרויקט תחבורתי ישראלי, שמטרתו לשדרג ולייעל את המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. הפרויקט מנוהל ומתבצע על ידי חברת נתיבי איילון, הפועלת תחת משרד התחבורה. תקציב הפרויקט עומד על 3.5 מיליארד שקל, כאשר כולו ממומן על ידי משרד התחבורה. סיומו צפוי ב-2021.[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחבורה בתל אביב
בתמונה, נתיבי איילון, אחד מצירי התנועה העמוסים במדינת ישראל, והעמוס במטרופולין תל אביב

מטרופולין תל אביב הוא המטרופולין העמוס ביותר במדינת ישראל. כ-50% מכלל מקומות העבודה בישראל מרוכזים במטרופולין וכמחצית מכלל הנסיעות שהתבצעו במדינת ישראל בשנת 2016 (כ-6 מיליון נסיעות יומיות) בוצעו במטרופולין, כאשר מתוכם רק 1.2 מיליון נסיעות התבצעו באמצעות תחבורה ציבורית.[2]

צירי התנועה בגוש דן (למשל: כביש 20), סובלים מגודש תנועה קיצוני בשעות השיא. על פי משרד האוצר, הנזק הכספי מתחילת שנת 2018 ועד אוקטובר 2019 כתוצאה מגודשי התנועה במטרופולין מוערך ב-35 מיליארד שקלים בשנה, כאשר בשנת 2040, עלות נזקי הפקקים מוערכת בכ-70 מיליארד שקלים בשנה.[3] אחת הסיבות המרכזיות שתוארו על ידי מבקר המדינה, היא הכשל התכנוני של התחבורה הציבורית בישראל.[2]

התחבורה הציבורית בישראל ובמטרופולין מבוססת בעיקר על אוטובוסים, אך מערך זה סובל שנים רבות מיעילות נמוכה, חוסר קיבולת ומהירות נסיעה נמוכה. ישנן כמה סיבות לחוסר היעילות של מערך האוטובוסים במטרופולין, כאשר הבולטת בהן היא המחסור בנתיבי תחבורה ציבורית בצירי תנועה מרכזיים.

בחודשים נובמבר 2017מרץ 2018, משרד מבקר המדינה בדק את הפרויקט "מהיר לעיר" ואת הפרויקט "הנתיבים המהירים", שני הפרויקטים עוסקים בשדרוג מערך התחבורה הציבורית, על ידי סלילת נתיבי תחבורה ציבורית, שדרוג קווי האוטובוס, תגבור קווים קיימים, הקמת חניוני "חנה וסע" והקמת מסופי אוטובוסים על מנת להקל על העומסים במסופים האחרים.

מאפייני הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת הפרויקט "מהיר לעיר" מתוכננים להיסלל מאות קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות מרכזיים במטרופולין תל אביב,[4] נתיבים אלו יתנו עדיפות משמעותית לתחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי. הפרויקט יכלול גם את המרכיבים הבאים:

  • מתן העדפה לאוטובוסים ברמזורים.
  • תגבור קווי התחבורה הציבורית.
  • שיפור השירות בתחנות האוטובוסים והרכבות על ידי הנגשת המידע (באמצעות לוח אלקטרוני), מכונות כרטוס ועוד.
  • שינוי מסלולי קווים קיימים.
  • שיפור התשתיות עבור הולכי הרגל.
  • הקמת שבילי אופניים לאורך צירי העדפה.
  • הצלבת מצלמות אכיפה לאורך צירי ההעדפה.

פרויקט לפי עיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני ברק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת התכנית, צפויים שינויים רבים בבני ברק. כ־3 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית צפויים להיסלל בעיר. התכנית כוללת שדרוג פני הרחובות: נחמיה, רבן יוחנן בן זכאי, הרב בן יעקב, אברהם בן דוד, האדמו"ר מבעלזא, הרב דלסר, הרב קוטלר, הרב ש"ך, רש"י, ברטונא והרב כהנמן. נתיב תחבורה ציבורית ייסלל מגן ורשה שברחוב רבי עקיבא עד רחוב חזון איש (קטע זה נסלל כבר), ומפינת רחוב חזון איש עד סופו. בעקבות אופי הבנייה בעיר, בחלק מהנתיבים בהם הכבישים צרים, כלי רכב פרטיים לא יוכלו לנסוע בהם. כמו כן, רבים מקווי האוטובוס בעיר יתוכננו מחדש, על מנת להתאים את מסלולם לרשת הנתיבים החדשה בעיר. בנוסף, מסוף אוטובוסים חדש עתיד להיבנה ברחוב הרב כהנמן.[5]

בת ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבת ים נערכים שינויים משמעותיים בצירי התחבורה המרכזיים בעיר. כ־9.6 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית צפויים להיסלל בעיר. התכנית כוללת שדרוג פני הרחובות: קוממיות, יוספטל, כ"ט בנובמבר, אלי כהן, אנה פרנק, כצנלסון, מבצע סיני וגן הנופלים. תוכנית נוספת בעיר כוללת סלילת 2.6 ק"מ של נתיבי אופניים לאורך רחוב הקוממיות ורחוב יוספטל.[6]

כפר סבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר מתוכננים להקים קווי נת״צ ברחוב המרכזי של העיר, ויצמן וברחוב מרכזי אחר בעיר טשרנחובסקי העובר דרך בית חולים מאיר. העבודות על הקווים החלו בתחילת שנת 2020 ואמורה להסתיים בסוף שנת 2021

רמת גן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2021 הושקו נתיבי תחבורה ציבורית, בגבול רמת גן-בני ברק, בדרך ששת הימים ובבן-גוריון לצד תחנות אוטובוס חדישות.[7]

נתניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט "מהיר לעיר" בעיר אמור להתחיל ב-2021 ויכלול נתיב מהיר לתחבורה הציבורית שיעבור לאורך רחוב הרצל, שדרות בנימין, שדרות בן צבי ושדרות פנחס לבון בשלב ראשון, תוך הכשרת שבילים לרוכבי אופניים וכן שדרוג המדרכות לאורך הציר. בסה"כ יסללו כ–90 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית והסדרה של הרחובות, לרבות כאמור שבילי אופניים.[8] תוכננו מסלולים נוספים.[9]

רמלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריית אונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשון לציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעננה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוד השרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נס ציונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אור יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתח תקווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת השרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016, נחתמו הסכמים מקיפים עם 17 רשויות מקומיות במטרופולין תל אביב. בשנת 2017 הוקמו צוותי תכנון בכל 17 הרשויות, על מנת לבצע תכנון מוקדם של כ-80 חבילות עבודה באותן רשויות, תכנון סופי במרבית הצירים ותיאום עם גורמים רלוונטיים כגון: חברות תשתיות, ביוב, מים ותקשורת. בנוסף, בחלק מהרשויות התבצעו עבודות תשתיות מקדימות. בשנת 2018 הושלם התכנון הסופי בכל הצירים ברשויות. בשנת 2019, הצטרפו לתוכנית הערים רחובות ונס ציונה.[10]

בחודשים ספטמבר 2018 - מרץ 2019, נערכה פעימה משמעותית בראשון לציון. בפעימה זו שודרג מערך האוטובוסים בעיר על ידי הארכת שעות פעילות הקווים, העלאת תדירות משמעותית (במקום כל שעה, כל 10–20 דקות) ושינוי מסלול בקווים קיימים על מנת לתת קישור מדויק יותר למוקדי תעסוקה, בילוי וחינוך. פעימה זו הובילה לעלייה בכ-30% בנסיעות בתחבורה הציבורית העירוניות.[11] לדוגמה: קו 10 הוותיק בעיר בוטל, ובמקומו נכנסו קו 15 וקו 21, קו ישיר שחותך את ראשון לציון ממזרח למערב וקו מאסף שעובר דרך השכונות ומקשר אותן אל מוקדי בילוי ותעסוקה מרכזיים בהתאמה. כמו כן, בוטל קו 192 הוותיק ובמקומו הושקו קווים 190, 191 ו-193 המהירים לתל אביב והקווים הפנימיים בעיר תוגברו באופן משמעותי.

עבודות התשתיות והבנייה החלו בערים רבות. למשל, בעיר בת ים החלו עבודות הבנייה ברחוב יוספטל והקוממיות (שני הרחובות הראשיים של העיר). בעיר חולון גם כן החלו עבודות התשתיות ברחוב הלוחמים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "פרויקט מהיר לעיר: רחובות ונס ציונה יקדמו נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-31 באוגוסט 2020. 
  2. ^ 1 2 הקמת מסלולי תחבורה ציבורית ונתיבים מהירים במטרופולין תל אביב-יפו, www.mevaker.gov.il
  3. ^ הנזק מהפקקים: 35 מיליארד שקלים בשנה, ישראל היום
  4. ^ עוד 298 ק"מ של נתיבים לאוטובוסים בלבד: כך תיראה מפת הנת"צים של גוש דן, ynet, ‏23 בפברואר 2017
  5. ^ בני ברק, נתיבי איילון
    חיליק ברקוביץ, ‘מהיר לעיר’ מגיעה לבני ברק: נחשפו פרטי התכנית, ביזנעס, ‏25 ביולי 2019
  6. ^ בת ים, נתיבי איילון
    לצד עבודות הרכבת הקלה: יחלו העבודות לנתיב "מהיר לעיר", השקמה בת ים, ‏2020-01-08
    כל הפרטים: שינויים רבים בנתיבי התחבורה הציבורית בבת ים, השקמה בת ים, ‏2018-07-19
  7. ^ גיא גפן, ר"ג: נתיבי תחבורה ציבורית חדשים ברחובות מרכזיים - שתפו - כתבה מעניינת באתר רמת גן NEWS, חדשות רמת גן גבעתיים NEWS, ‏2021-02-04
  8. ^ נתניה נט, פרוייקט "מהיר לעיר" בנתניה יוצא לדרך, www.netanyanet.co.il
  9. ^ מהיר מתמיד: כך תיראה מהפכת התחבורה שמגיעה לנתניה, mynetnetanya, ‏2021-02-12
  10. ^ "פרויקט מהיר לעיר: רחובות ונס ציונה יקדמו נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-31 באוגוסט 2020. 
  11. ^ משרד התחבורה, פרויקט "מהיר לעיר" - חברת נתיבי איילון (עמ' 18)