מהיר לעיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome globe current event 1.svg
יש לעדכן ערך זה. ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, ומאז העריכה האחרונה של הערך אירעו מאורעות הדורשים את עדכונו.
אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
Gnome globe current event 1.svg
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
מהיר לעיר.png

מהיר לעיר הוא פרויקט תחבורתי ישראלי, שמטרתו לשדרג ולייעל את המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. הפרויקט מנוהל ומתבצע על ידי חברת נתיבי איילון, הפועלת תחת משרד התחבורה. תקציב הפרויקט עומד על 3.5 מיליארד שקל, כאשר כולו ממומן על ידי משרד התחבורה. בתחילת המיזם הוכרז שהוא צפוי להסתיים ב-2021 ב-17 רשויות שונות. עם זאת, עיכובים וחשש של העיריות מתגובת התושבים לשינויים הביאו לכך שלא כל מיזמי המשנה הושלמו עד שנה זו, וחלקם אף בוטלו. שלוש רשויות - גבעת שמואל, רעננה וקריית אונו - ביטלו את השתתפותן[1].

בתחילת המיזם הוכרז שיוקמו 130 נתיבי תחבורה ציבורית, אך בעקבות התנגדות ראשי ערים סוכם על הוצאתם לפועל של 81 נתיבים בלבד. בסוף שנת 2020, הסתיימה העבודה על 14 פרויקטים בלבד[2]. עד מרץ 2022 סומנו 20 נתיבים לתחבורה ציבורית, 25 נתיבים היו בביצוע ו-37 נתיבים נמצאו בתכנון. רק רבע מתקציב המיזם נוצל עד מרץ 2022[1]. נתיב נוסף נפתח ברמלה באפריל 2022[3][4]. לפי חברת נתיבי איילון, עד תחילת 2022, כ-32% מהמקטעים נפתחו לתנועה, 26% נמצאו בביצוע, 15% היו בהליך תכנוני, 6% היו בהליך מכרזי ו-21% מהמקטעים נמצאו עדיין בהליכי בחינה[5].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תחבורה בתל אביב
בתמונה, נתיבי איילון, אחד מצירי התנועה העמוסים במדינת ישראל, והעמוס במטרופולין תל אביב

מטרופולין תל אביב הוא המטרופולין העמוס ביותר במדינת ישראל. כ-50% מכלל מקומות העבודה בישראל מרוכזים במטרופולין וכמחצית מכלל הנסיעות שהתבצעו במדינת ישראל בשנת 2016 (כ-6 מיליון נסיעות יומיות) בוצעו במטרופולין, כאשר מתוכם רק 1.2 מיליון נסיעות התבצעו באמצעות תחבורה ציבורית.[6]

צירי התנועה בגוש דן (למשל: כביש 20), סובלים מגודש תנועה קיצוני בשעות השיא. על פי משרד האוצר, הנזק הכספי מתחילת שנת 2018 ועד אוקטובר 2019 כתוצאה מגודשי התנועה במטרופולין מוערך ב-35 מיליארד שקלים בשנה, כאשר בשנת 2040, עלות נזקי הפקקים מוערכת בכ-70 מיליארד שקלים בשנה[7]. אחת הסיבות המרכזיות שתוארו על ידי מבקר המדינה, היא הכשל התכנוני של התחבורה הציבורית בישראל.[6]

התחבורה הציבורית בישראל ובמטרופולין מבוססת בעיקר על אוטובוסים, אך מערך זה סובל שנים רבות מיעילות נמוכה, חוסר קיבולת ומהירות נסיעה נמוכה. ישנן כמה סיבות לחוסר היעילות של מערך האוטובוסים במטרופולין, כאשר הבולטת בהן היא המחסור בנתיבי תחבורה ציבורית בצירי תנועה מרכזיים.

בחודשים נובמבר 2017מרץ 2018, משרד מבקר המדינה בדק את הפרויקט "מהיר לעיר" ואת הפרויקט "הנתיבים המהירים", שני הפרויקטים עוסקים בשדרוג מערך התחבורה הציבורית, על ידי סלילת נתיבי תחבורה ציבורית, שדרוג קווי האוטובוס, תגבור קווים קיימים, הקמת חניוני "חנה וסע" והקמת מסופי אוטובוסים על מנת להקל על העומסים במסופים האחרים.

מאפייני הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת הפרויקט "מהיר לעיר" מתוכננים להיסלל מאות קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות מרכזיים במטרופולין תל אביב[8], נתיבים אלו יתנו עדיפות משמעותית לתחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי. הפרויקט יכלול גם את המרכיבים הבאים:

  • מתן העדפה לאוטובוסים ברמזורים.
  • תגבור קווי התחבורה הציבורית.
  • שיפור השירות בתחנות האוטובוסים והרכבות על ידי הנגשת המידע (באמצעות לוח אלקטרוני), מכונות כרטוס ועוד.
  • שינוי מסלולי קווים קיימים.
  • שיפור התשתיות עבור הולכי הרגל.
  • הקמת שבילי אופניים לאורך צירי העדפה.
  • הצלבת מצלמות אכיפה לאורך צירי ההעדפה.

פרויקט לפי עיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני ברק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת התכנית, צפויים שינויים רבים בבני ברק. כ־3 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית צפויים להיסלל בעיר. התכנית כוללת שדרוג פני הרחובות: נחמיה, רבן יוחנן בן זכאי, הרב בן יעקב, אברהם בן דוד, האדמו"ר מבעלזא, הרב דלסר, הרב קוטלר, הרב ש"ך, רש"י, ברטונא והרב כהנמן. נתיב תחבורה ציבורית ייסלל מגן ורשה שברחוב רבי עקיבא עד רחוב חזון איש (קטע זה נסלל כבר), ומפינת רחוב חזון איש עד סופו. בעקבות אופי הבנייה בעיר, בחלק מהנתיבים בהם הכבישים צרים לא תותר הנסיעה לכלי רכב פרטיים. כמו כן, רבים מקווי האוטובוס בעיר יתוכננו מחדש, על מנת להתאים את מסלולם לרשת הנתיבים החדשה בעיר. בנוסף, מסוף אוטובוסים חדש עתיד להיבנה ברחוב הרב כהנמן[9].

בת ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבת ים נערכים שינויים משמעותיים בצירי התחבורה המרכזיים בעיר. כ־9.6 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית צפויים להיסלל בעיר. התכנית כוללת שדרוג פני הרחובות: קוממיות, יוספטל, כ"ט בנובמבר, אלי כהן, אנה פרנק, כצנלסון, מבצע סיני וגן הנופלים. תוכנית נוספת בעיר כוללת סלילת 2.6 ק"מ של נתיבי אופניים לאורך רחוב הקוממיות ורחוב יוספטל[10].

כפר סבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר מתוכננים לקום קווי נת״צ ברחוב המרכזי של העיר, רחוב ויצמן וברחוב מרכזי אחר, רחוב טשרניחובסקי העובר דרך בית חולים מאיר. העבודות על הקווים החלו בתחילת שנת 2020 ואמורה להסתיים בסוף שנת 2021.

רמת גן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2021 הושקו נתיבי תחבורה ציבורית, בגבול רמת גן-בני ברק, בדרך ששת הימים ובבן-גוריון לצד תחנות אוטובוס חדישות[11].

נתניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט "מהיר לעיר" בעיר אמור להתחיל ב-2021 ויכלול נתיב מהיר לתחבורה הציבורית שיעבור לאורך רחוב הרצל, שדרות בנימין, שדרות בן צבי ושדרות פנחס לבון בשלב ראשון, תוך הכשרת שבילים לרוכבי אופניים וכן שדרוג המדרכות לאורך הציר. בסה"כ יסללו כ–90 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית והסדרה של הרחובות, לרבות כאמור שבילי אופניים[12]. תוכננו מסלולים נוספים[13].

רמלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודות הפרויקט התחילו במאי 2020 ברמלה, וצפויות לכלול בסופן 3.5 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית, 1.2 ק"מ של שבילי אופניים ובנוסף החלפת תאורה, גינון ומדרכות ברחובות הרצל וקלאוזנר בהם יעבור הפרויקט. גובה תקציב "מהיר לעיר" ברמלה הוא 110 מיליון ש"ח[14].

קריית אונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקריית אונו מתוכנן הפרויקט להשלים את סימונם של 11 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות דרך לוי אשכול, שדרות בן-גוריון ודרך רב-אלוף יעקב דורי. כמו כן מסומנים 3.25 ק"מ שבילי אופניים חדשים וקיימים[15]. בנוסף, באוגוסט 2020 הושקו שלושה קווים חדשים, השתנה מסלולם של מספר קווים קיימים ובוטלו אחרים[16][17].

באוקטובר 2021 אישרה מועצת קריית אונו החלטה להפוך את נתיב התחבורה הציבורית בעיר לנתיב רב תפוסה ("2+"), לאחר שלטענת העירייה משרד התחבורה לא עמד בהתחייבויותיו לתדירות אוטובוסים גבוהה, במקביל ליצירת עומסי תנועה כבדים[18].

הרצליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת "מהיר לעיר", משודרגים הרחובות דרך ירושלים, סוקולוב, קהילת ציון, העצמאות, הרב קוק, בן ציון מיכאלי, תחנת רכבת הרצליה, שדרות שבעת הכוכבים ומחלף הסירה, מסומנים 10.9 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית ו-2.4 ק"מ של שבילי אופניים. בנוסף, תנועת האוטובוסים משודרגת. בשנת 2019 נפתח המקטע הראשון בפרויקט[19].

ראשון לציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2021 נפתחו נתיבים לתחבורה ציבורית ברחוב ההסתדרות, במקטע שבין רחוב התקומה עד רחוב גולדה מאיר, לצד תחנות מתקדמות ושבילי אופניים[20].

הוד השרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2021 החלו עבודות בדרך רמתיים, שבמסגרתן העבודות כוללות נוסף נתיב תחבורה ציבורית, הנסלל שביל אופניים, ונעשה פיתוח נופי[21].

חולון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחובות הצטרפה לפרויקט מהיר לעיר ב-2019, שלוש שנים אחרי שהחל. ב-2022 פורסם כי במסגרת הפרויקט צפוי לקום הקו הכחול, שאורכו 21 ק"מ ועובר מצומת ביל"ו, דרך נס ציונה, ראשון לציון וצומת בית דגן עד צומת חולון[22]. במסגרת הפרויקט, מקטע ברחוב הרצל יהפוך לרחוב תחבורה ציבורית ויאפשר תנועת אוטובוסים בלבד. כמו כן רחוב הרצל יחודש, המדרכות בו יורחבו וייסלל בו שביל אופניים[23]. העבודות על הקו צפויות להתחיל ב-2023, והקו הכחול מתוכנן להיפתח ב-2027.

לצד הקו הכחול, מתוכננים ברחובות 34.8 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית במספר דרכים ובהן דרך מנחם בגין ודרך הים[24].

נס ציונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נס ציונה היא הרשות ה-18 שהצטרפה לפרויקט[25] ב-2019, שלוש שנים אחרי התחלתו. במסגרת המיזם ערכה העירייה מספר מפגשים עם התושבים, בסופם נבחרה התוכנית המועדפת, שכוללת ארבעה קווי אוטובוסים שצפויים לפעול בעיר[26].

הקו הכחול שמחבר בין רחובות לצומת חולון מתוכנן לעבור ברחוב ויצמן שבנס ציונה, ולשם כך מקטע של 600 מטרים בין צומת בן-גוריון/דרך רבין לבין צומת הבנים/עמק השושנים צפוי להיסגר לתחבורה פרטית. כמו כן מתוכננת סלילה של שביל אופניים רציף לכל אורך תוואי הקו.

אור יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתח תקווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת השרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2022 החלו עבודות לסימון נתיבי תחבורה ציבורית לאורך 900 מטרים ברחוב משה סנה, בשני הכיוונים בין צומת הכפר הירוק לצומת הפיל. הנתיב מתחבר בצומת הכפר הירוק לנתיב תחבורה ציבורית אחר שנכנס לתל אביב[27].

תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת הפרויקט מקודמים בעיר 13 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית ו-8 ק"מ של נתיבי נסיעה לאופניים. בנוסף מתוכנן שדרוג של פני הרחובות יצחק שדה, שדרות קק"ל, שאול המלך, דרך השלום, משה דיין/לה גארדיה, שוקן ותל גיבורים[28].

במרץ 2019 נפתח נתיב לתחבורה ציבורית בדרך בן צבי, מצומת מחלף חולון עד לרחוב לבון פנחס, וכן ברחוב לבון פנחס בקטע שבין דרך בין צבי עד דרך קיבוץ גלויות[29]. בדצמבר 2021 החלו עבודות במסגרת הפרויקט ברחוב תל גיבורים בעיר[30]. בשיתוף פעולה עם עיריית גבעתיים סומן בינואר 2022, בדרך השלום, נתיב תחבורה ציבורי שמחבר את שתי הערים. העיריות הגדירו את הנתיב כ"טקטי", וכמהלך מקדים לפרויקט מהיר לעיר[31].

התקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016, נחתמו הסכמים מקיפים עם 17 רשויות מקומיות במטרופולין תל אביב. בשנת 2017 הוקמו צוותי תכנון בכל 17 הרשויות, על מנת לבצע תכנון מוקדם של כ-80 חבילות עבודה באותן רשויות, תכנון סופי במרבית הצירים ותיאום עם גורמים רלוונטיים כגון: חברות תשתיות, ביוב, מים ותקשורת. בנוסף, בחלק מהרשויות התבצעו עבודות תשתיות מקדימות. בשנת 2018 הושלם התכנון הסופי בכל הצירים ברשויות. בשנת 2019, הצטרפו לתוכנית רחובות ונס ציונה[32].

בחודשים ספטמבר 2018 - מרץ 2019, נערכה פעימה משמעותית בראשון לציון. בפעימה זו שודרג מערך האוטובוסים בעיר על ידי הארכת שעות פעילות הקווים, העלאת תדירות משמעותית (במקום כל שעה, כל 10–20 דקות) ושינוי מסלול בקווים קיימים על מנת לתת קישור מדויק יותר למוקדי תעסוקה, בילוי וחינוך. פעימה זו הובילה לעלייה בכ-30% בנסיעות בתחבורה הציבורית העירוניות[33]. לדוגמה: קו 10 הוותיק בעיר בוטל, ובמקומו נכנסו קו 15 וקו 21, קו ישיר שחותך את ראשון לציון ממזרח למערב וקו מאסף שעובר דרך השכונות ומקשר אותן אל מוקדי בילוי ותעסוקה מרכזיים בהתאמה. כמו כן, בוטל קו 192 הוותיק ובמקומו הושקו קווים 190, 191 ו-193 המהירים לתל אביב והקווים הפנימיים בעיר תוגברו באופן משמעותי.

עבודות התשתיות והבנייה החלו בערים רבות. למשל, בעיר בת ים החלו עבודות הבנייה ברחוב יוספטל והקוממיות (שני הרחובות הראשיים של העיר). בעיר חולון גם כן החלו עבודות התשתיות ברחוב הלוחמים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 עומר כרמון, ראשי ערים חוששים מהתושבים – ותוקעים את פרויקט הנת"צים, באתר TheMarker‏, 21 במרץ 2022
  2. ^ נתיבי איילון, דוח אחריות חברתית, סביבתית וכלכלית 2020, עמ' 39
  3. ^ אסף זגריזק, ‏הכירו את הרת"צ: רחוב לתחבורה ציבורית בלבד, באתר גלובס, 17 במרץ 2022
  4. ^ משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, תושבות ותושבי רמלה, תתחדשו!, 6 באפריל 2022
  5. ^ יובל שדה, מיזם התחבורה הציבורית לגוש דן תקוע - רק 22% מהתקציב נוצלו, באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2022
  6. ^ 1 2 הקמת מסלולי תחבורה ציבורית ונתיבים מהירים במטרופולין תל אביב-יפו, www.mevaker.gov.il
  7. ^ הנזק מהפקקים: 35 מיליארד שקלים בשנה, ישראל היום
  8. ^ עוד 298 ק"מ של נתיבים לאוטובוסים בלבד: כך תיראה מפת הנת"צים של גוש דן, ynet, ‏23 בפברואר 2017
  9. ^ בני ברק, נתיבי איילון
    חיליק ברקוביץ, ‘מהיר לעיר’ מגיעה לבני ברק: נחשפו פרטי התכנית, ביזנעס, ‏25 ביולי 2019
  10. ^ בת ים, נתיבי איילון
    לצד עבודות הרכבת הקלה: יחלו העבודות לנתיב "מהיר לעיר", השקמה בת ים, ‏2020-01-08
    כל הפרטים: שינויים רבים בנתיבי התחבורה הציבורית בבת ים, השקמה בת ים, ‏2018-07-19
  11. ^ גיא גפן, ר"ג: נתיבי תחבורה ציבורית חדשים ברחובות מרכזיים - שתפו - כתבה מעניינת באתר רמת גן NEWS, חדשות רמת גן גבעתיים NEWS, ‏2021-02-04
  12. ^ נתניה נט, פרוייקט "מהיר לעיר" בנתניה יוצא לדרך, www.netanyanet.co.il
  13. ^ מהיר מתמיד: כך תיראה מהפכת התחבורה שמגיעה לנתניה, mynetnetanya, ‏2021-02-12
  14. ^ החלו העבודות לשדרוג ציר הרצל ופרויקט "מהיר לעיר רמלה", גל גפן, ‏15 במאי 2020
  15. ^ מהיר לעיר בקריית אונו, נתיבי איילון
  16. ^ "מהיר לעיר": קריית אונו עם קווי אוטובוסים ישירים למקומות העבודה, רשויות, ‏30 באוגוסט 2020
  17. ^ פרויקט "מהיר לעיר" : משדרגים את התחבורה הציבורית בקריית אונו, אונו News, ‏19 באוגוסט 2020
  18. ^ מיטל ליאור-גוטמן, הסוף לפקקים? קריית אונו למשרד התחבורה: נתיב התחבורה הציבורית הופך לנתיב 2+, אונו News, ‏19 באוקטובר 2021
  19. ^ רועי רובינשטיין, נפתח מהיר לעיר בהרצליה - 400 מטרים עם 800 אוטובוסים ביום, באתר ynet, 28 באוקטובר 2019
  20. ^ אבי איצקוביץ', "הקלה בפקקים? נתיבי תחבורה ציבורית נחנכו במרכז ראשון לציון", Mynet,‏ 4 בנובמבר 2021
  21. ^ אשר אטדגי, "היכונו לפקקים: למשך כחצי שנה יבוצעו עבודות בדרך רמתיים - ז'בוטינסקי", mynet,‏ 26 במאי 2021
  22. ^ אסף זגריגק, ‏26 דקות ממכון ויצמן לראשון: תוכנית הקו הכחול בגוש דן נחשפת, באתר גלובס, 14 באפריל 2022
  23. ^ בהשקעה של מליונים: רחוב הרצל יתחדש ויהפוך לנתיב לתחבורה הציבורית, ערים, ‏2022-06-07
  24. ^ פרוייקט מהיר לעיר ברחובות יוצא לדרך! עיריית רחובות עתידה לאשר את ההסכם עם נתיבי איילון לקידום פרוייקט מהיר לעיר במסגרתו יוקצו עשרות ק“מ של נתיבי תחבורה ציבורית ברחבי העיר, BE106.NET רחובות
  25. ^ רועי רובינשטיין, נס ציונה מצטרפת לפרויקט מהיר לעיר, באתר ynet, 22 בספטמבר 2019
  26. ^ מהיר לעיר - תוכנית התחבורה הציבורית החדשה, עיריית נס ציונה, ‏13 בנובמבר 2021
  27. ^ שרון יונתן, "בקרוב: נתיב תחבורה ציבורית חדש ברחוב משה סנה", שרון אונליין, 8 בפברואר 2022
  28. ^ מהיר לעיר בתל-אביב יפו - תיאור הפרויקט, באתר נתיבי איילון
  29. ^ הסדרי התנועה בדרך בן צבי ולבון פנחס, באתר עיריית תל אביב יפו, 24 במרץ 2019;
  30. ^ עיריית תל אביב-יפו, "פרויקט מהיר לעיר - תל גיבורים", 23 בדצמבר 2021
  31. ^ מערכת טיים אאוט, "החל מהבוקר: נתיב תחבורה ציבורית חדש בדרך השלום", TimeOut,‏ 9 בינואר 2022
  32. ^ "פרויקט מהיר לעיר: רחובות ונס ציונה יקדמו נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית". TheMarker. נבדק ב-2020-08-31.
  33. ^ משרד התחבורה, פרויקט "מהיר לעיר" - חברת נתיבי איילון (עמ' 18)