מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הכחול
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| |
| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
 | |
| תוואי מסלול הקו הכחול | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| עיר |
 תל אביב-יפו, ראשון לציון, נס ציונה ורחובות |
| מידע על ההקמה | |
| עלות | 2.9 מיליארד שקלים |
| חברה בונה |
נתיבי איילון נתיבי ישראל |
| התחלת בנייה | 2024 |
| פתיחת הקו | 2028 |
| מידע על הקו | |
| תחילת הקו | צומת ביל"ו |
| סיום הקו | מע"ר בן-צבי |
| סוג הקו | מערכת אוטובוסים מהירה |
| אורך הקו | 23 קילומטרים |
| צבע על המפה | כחול |
| מספר נוסעים ביום | 77,000 (משוער) |
| מספר נוסעים בשנה | כ-56 מיליון (משוער) |
| מספר התחנות | 44 |
  | |
הקו הכחול הוא קו מערכת מהירה של אוטובוסים עתידי. הקו מחבר בין מרכז מטרופולין גוש דן, תל אביב, לבין דרומו, ערי השפלה רחובות, נס ציונה וראשון לציון, במסלול שאורכו כ-23 קילומטרים ולו 44 תחנות נוסעים. זהו הקו השני במערכות האוטובוסים המהירות של דרום המטרופולין, לפני הקו החום, וחלק מרשת תחבורה ציבורית ענפה של רכבות קלות ("דנקל"), נתיבי תחבורה ציבורית ("מהיר לעיר" ו"נתיבים מהירים") ורכבת תחתית. העבודות על הקו, העתיד להסיע כ-56 מיליון איש בשנה, מוערכות בעלות של כ-3 מיליארד שקלים ויחלו ב-2024 בביצוע "נתיבי איילון", כשהקו צפוי להיפתח ב-2028.
כחלק מן הפרויקט, מרכזי הערים רחובות ונס ציונה ייסגרו לתנועת רכבים פרטיים ויהפכו לרחובות המיועדים לתחבורה ציבורית בלבד, במקטע של כקילומטר ברחובות ושל כ-600 מטרים בנס ציונה. בנוסף, לכל אורך תוואי הקו ייסלל שביל אופניים, יינטעו עצים ותוטמן מתחת לקרקע רשת החשמל. על מנת להבטיח את יעילות הקו, שתדירותו צפויה לעמוד על כ-6 דקות, תינתן לו העדפה בכל הרמזורים והצמתים שהוא יעבור בהם, וכן בחלק מן התוואי שלו לא יעברו קווי אוטובוס אחרים בנתיביו. בניגוד למערכת "מטרונית" של מטרופולין חיפה, צי האוטובוסים של הקו הכחול צפוי להיות חשמלי לחלוטין. הקו צפוי להשיק לתחנות הקו הירוק של הרכבת הקלה בגוש דן, לתחנות הקו החום של מערכת האוטובוסים המהירה בדרום מטרפולין גוש דן, לתחנות רחובות והראשונים של רכבת ישראל ולתחנות קו M1 של הרכבת התחתית בגוש דן.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 2009, החברה הממשלתית נת"ע החליטה על קידום פרויקט הקו הכחול כרכבת קלה, כחלק ממערכת הרכבות הקלות בגוש דן.[1] בשלהי 2011, ממשלת ישראל אישרה את המשך קידום תוכניות הקו.[2] לאחר מכן, העבודות על הקו יועדו להתחיל באמצע 2012.[3] בינואר 2012, יו"ר נת"ע מיכאל רצון הכריז כי עבודות העתקת התשתיות בתוואי הקו אכן יחלו באמצע השנה.[4] עם זאת, בפועל הפרויקט לא התקדם. באמצע 2013, פורסם כי הקו מקודם כמערכת אוטובוסים מהירה.[5] ב-2017, הקו הכחול בוטל יחד עם כל שאר קווי הרכבות הקלות ומערכות האוטובוסים של נת"ע.[6]
ב-2021, כחלק ממדיניות משרד התחבורה בראשות מרב מיכאלי, תועדפה התחבורה הציבורית בתקציב המדינה המיועד למשרד התחבורה, ובין הפרויקטים השונים הוחלט לתקצב במלואו את הקמת הקו הכחול כמערכת אוטובוסים מהירה, בעלות של כ-3 מיליארד שקלים.[7] ב-2022, פורסם כי הקו מתוכנן על ידי החברה הממשלתית "נתיבי איילון" ויבוצע על ידה.[8] בעוד את מסלול הקו על כביש 412 תבצע "נתיבי איילון", המסלול על כביש 44 יבוצע בנפרד ומחוץ לפרויקט הקו הכחול, על ידי החברה הממשלתית "נתיבי ישראל".[9] במהלך 2022, העיריות שבשטחן המוניציפלי תוואי הקו עובר אישרו את תוכניות הפרויקט וחתמו על הסכם עקרונות עם משרד התחבורה.
ברחובות, עלות הפרויקט נאמדת בכ-800 מיליון שקלים.[10] בנס ציונה, עלות הפרויקט נאמדת בכ-450 מיליון שקלים.[11] בראשון לציון, עלות הפרויקט נאמדת בכ-820 מיליון שקלים.[12] כחלק מן העבודות בתוואי מסלול הקו הכחול, בכל הרשויות יחודשו תשתיות הניקוז והביוב, תוטמן מתחת לקרקע רשת החשמל, יוחלפו ויורחבו המדרכות, יחודשו התאורה והריהוט, תשופץ חזית הרחובות, ייסלל שביל אופניים רציף ויינטעו עצים.
עבודות מקדימות, לחידוש תשתיות הניקוז, החלו בתוואי העובר בנס ציונה כבר במאי 2023.[13] באוגוסט 2023, הונחה אבן הפינה להקמת הקו הכחול.[14] מיד לאחר מכן, פורסם בעיתון "The Marker" כי הקו ייפתח ב-2028 ולא ב-2027 בהתאם לתוכנית המקורית, על מנת לאפשר את תחילת העבודות רק לאחר הבחירות לרשויות המקומיות.[15] עם זאת, במסמכי המכרז של הפרויקט מצוין כי ברבעון הראשון של 2024 יוכרזו זוכי המכרזים, ברבעון השני של השנה יחלו העבודות בשטח ובסוף 2027 הקו ייחנך.[9] עם זאת, לא ברור אם וכיצד יהיה שינוי בלוחות הזמנים לאור מלחמת חרבות ברזל.
מסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקו הכחול מחבר בין מרכז מטרופולין גוש דן, תל אביב, לבין דרום המטרופולין, ערי השפלה רחובות, נס ציונה וראשון לציון, במסלול שאורכו כ-23 קילומטרים ולו 44 תחנות נוסעים. בסמוך לנתיבי התחבורה הציבורית הייעודיים של הקו, עובר שביל אופניים מקביל. מסלול הקו עובר במרכזי ערי השפלה, בסמוך לעוגני מסחר, תעשייה, תחבורה ציבורית ואקדמיה. בנוסף, המסלול חופף לתחנות נוסעים של הקו הירוק של הרכבת הקלה בגוש דן, הקו החום, קו M1 של הרכבת התחתית בגוש דן וכן תחנות רחובות וראשון לציון – הראשונים של רכבת ישראל.
רחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקו מתחיל בגבולה של קריית עקרון, במסוף תחבורה ציבורית הסמוך למרכז המסחרי בילו סנטר.[16] לאחר מכן, הקו חוצה את כביש 40 אל ציר 412 המתחיל ברחובות. הקו מתקדם לאורך רחוב הרצל, כשהוא עובר בסמוך לבית החולים קפלן, התחנה המרכזית של רחובות, השוק העירוני, מכון המחקר ויצמן, הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ותחנת הרכבת רחובות. לאורך מקטע של כקילומטר ברחוב הרצל, בין המפגש עם הרחובות בנימין ולבקוביץ' בדרום לבין המפגש עם הרחובות הנשיא הראשון ויבנה בצפון, מותרת תנועת תחבורה ציבורית בלבד והכניסה לרכבים פרטיים אסורה. סביב מקטע זה, עוברים מעקפים ייעודיים לרכבים הפרטיים הן ממערב והן ממזרח ברחובות עזרא, מנוחה ונחלה, אייזנברג, הנשיא הראשון, יבנה, רוזנסקי ולבקוביץ'.[17] תחת שטחה המוניציפלי של רחובות, מסלול הקו מסתיים בצומת מדע.
בסך הכל אורך מסלול הקו ברחובות כ-5 קילומטרים ולו 12 תחנות.
נס ציונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנס ציונה, מסלול הקו נמשך על ציר 412 לאורך רחוב ויצמן. במהלך נסיעתו, הקו עובר בסמוך לאזור תעשיית ההיי-טק פארק המדע קריית ויצמן, המכון למחקר ביולוגי והקניון קניותר. לאורך מקטע של כ-600 מטרים ברחוב ויצמן, בין המפגש עם רחוב יצחק רבין בדרום לבין המפגש עם רחוב עמק השושנים בצפון, תותר תנועת תחבורה ציבורית בלבד והכניסה לרכבים פרטיים אסורה. סביב מקטע זה, עובר מעקף ייעודי לרכבים הפרטיים ממערב ברחובות עמק השושנים, המנין הראשון ויצחק רבין. תחת שטחה המוניציפלי של נס ציונה, מסלול הקו מסתיים בצומת מרגולין. לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024) התעוררה מחאה ציבורית נגד הסטת התנועה לרחובות הצרים של שכונות מרכז העיר[18], וחלק מהמועמדים הכריזו כי יתנגדו לתוואי המתוכנן[19].
בסך הכל אורך מסלול הקו בנס ציונה כ-3 קילומטרים ולו 16 תחנות.
ראשון לציון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשון לציון, מסלול הקו ממשיך גם כן על ציר 412, לאורך הרחובות הרצל והמכבים. במהלך נסיעתו, הקו עובר בסמוך לעתודות הקרקע שלפני מחלף ראשונים, תחנת הרכבת ראשונים, קניון ראשונים, הפארק העירוני גן העיר, בניין עיריית ראשון לציון, הקריה החקלאית של משרד החקלאות ומכון המחקר וולקני. בהגיעו לגן העיר, הקו הכחול מתמשק עם הקו החום; ובהגיעו לקריה החקלאית של משרד החקלאות, הקו הכחול מתמשק עם הקו הירוק של הרכבת הקלה בגוש דן. תחת שטחה המוניציפלי של ראשון לציון, מסלול הקו מסתיים בצומת בית דגן.
בסך הכל אורך מסלול הקו בראשון לציון כ-7 קילומטרים ולו 20 תחנות.
כביש 44[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהגיעו לצומת בית דגן, מסלול הקו ממשיך על כביש 40 מערבה לכיוון מרכז מטרופולין גוש דן, תל אביב-יפו. במהלך נסיעתו, הקו עובר בסמוך למועצות המקומיות אזור וחולון, בית הספר מקוה ישראל ותחנת הרכבת צומת חולון. מסלול הקו מסתיים במרכז העסקים בן צבי, שם הוא מתמשק עם הקו הירוק של הרכבת הקלה בגוש דן.[20]
בסך הכל אורך מסלול הקו בכביש 44 כ-6 קילומטרים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דניאל שמיל, איפה הרכבת? // נת"ע: נבצע בו זמנית 8 קווים להסעת המונים בגוש דן, באתר TheMarker, 13 בינואר 2014- הקו הכחול – הצגה למועצת העיר רחובות, באתר נתיבי איילון
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אבי בר-אלי, יוצא לדרך תכנון קו הרכבת הקלה מצומת ביל"ו לחולון, באתר TheMarker, 18 בינואר 2009
- ^ שחר הזלקורן, עד 2025: המדינה תקים רשת רכבות-קלות בגוש דן, באתר ynet, 8 בדצמבר 2011
- ^ יעל דראל, העבודות להקמת קו הרכבת הקלה בשרון יוצאות לדרך, באתר nrg, 11 בדצמבר 2011
- ^ יעל דראל, "אנחנו המקום הכי מפגר בעולם מבחינה תחבורתית", באתר nrg, 13 בינואר 2012
- ^ הרכבת הקלה לא זזה? אולי המטרונית תצליח, באתר ynet, 23 במאי 2013
- ^ זאת, מלבד הקו האדום שביצועו כבר החל והקווים הירוק והסגול שהוחלט להמשיך בתכנונם.
- ^ אסף זגריזק, נאחזים בגלגלי תקציב המדינה: אלו תקוות התחבורה הציבורית, באתר ynet, 3 באוגוסט 2021
- ^ אסף זגריזק, 26 דקות ממכון ויצמן לראשון: תוכנית הקו הכחול בגוש דן נחשפת, באתר גלובס, 14 באפריל 2022
- ^ 1 2 הזמנה להשתתף בהליך מיון מוקדם מקוון למכרז להקמת הקו הכחול בתוואי ציר מס' 412 מרחובות לראשון לציון – מצגת מפגש מציעים, באתר החברה הממשלתית "נתיבי איילון", 9 באוקטובר 2023
- ^ המהפכה הגדולה בתחבורה: השקעה של 800 מיליון שקלים, באתר MyRehovot, 6 ביוני 2022
- ^ הודעה לעיתונות: הסכם עקרונות לקידום הקו הכחול בנס ציונה, באתר משרד התחבורה, 7 בספטמבר 2022
- ^ חנה קקיאשווילי, כל הפרטים על הקו הכחול שיעבור בראשון לציון לאורך 7 ק"מ עם 20 תחנות שירות, שבילי אופניים ושדרוג המרחב הציבורי, באתר BE106 ראשון לציון, 14 ביוני 2022
- ^ החל מהיום: עבודות פיתוח תשתיות הניקוז ושדרוג המרחב העירוני יוצאות לדרך, באתר myZiona, 31 במאי 2023
- ^ אלון חכמון, משה כהן, זה כבר רשמי: המשטרה אישרה את הפעלת הקו האדום של הרכבת הקלה; הקו הכחול בדרך, באתר מעריב אונליין, 9 באוגוסט 2023
- ^ דניאל שמיל, מירי רגב וראשי ערים מיהרו להניח אבן פינה לקו הכחול, אבל פתיחתו נדחית בשנה, באתר TheMarker, 10 באוגוסט 2023
- ^ ביצוע הקמתו של מסוף זה איננו חלק מפרויקט הקו הכחול, והוא צפוי להתבצע בנפרד בשלב מאוחר יותר. ראו: הזמנה להשתתף בהליך מיון מוקדם מקוון למכרז להקמת הקו הכחול בתוואי ציר מס' 412 מרחובות לראשון לציון – מצגת מפגש מציעים, באתר החברה הממשלתית "נתיבי איילון", 9 באוקטובר 2023
- ^ ביצוע הקמת המעקפים איננו חלק מפרויקט הקו הכחול, והוא צפוי להתבצע בנפרד בשלב מאוחר יותר. ראו: הזמנה להשתתף בהליך מיון מוקדם מקוון למכרז להקמת הקו הכחול בתוואי ציר מס' 412 מרחובות לראשון לציון – פרוטוקול מפגש מציעים, באתר החברה הממשלתית "נתיבי איילון", 9 באוקטובר 2023
- ^ עצומה - קו כחול נס ציונה - התנגדות להסטת כלי רכב פרטיים לרחובות פנימיים, באתר עצומה
- ^ עוצרים את הרס שכונות המרכז - מחשבים מסלול מחדש לקו הכחול! הודעה חשובה: "נס ציונה ירוקה" מאמינה בתחבורה ציבורית רחבה, יעילה ונגישה, ובכלל זה קו מטרו מהיר... | By נאור ירושלמי | Facebook, נבדק ב-2024-02-02
- ^ עד הקמתו של מרכז העסקים בן צבי, הקו יסתיים במסוף הלוחמים. במקור, הוא היה אמור להסתיים לעת עתה במסוף פנורמה – אך משרד התחבורה בראשותה של מירי רגב החליט לבטל את התוכניות להקמתו של מסוף זה. ראו: הזמנה להשתתף בהליך מיון מוקדם מקוון למכרז להקמת הקו הכחול בתוואי ציר מס' 412 מרחובות לראשון לציון – מצגת מפגש מציעים, באתר החברה הממשלתית "נתיבי איילון", 9 באוקטובר 2023
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)