15 דקות (ארגון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
15 דקות
15-minutes.jpg
מדינה ישראל
מנכ"ל גיל יעקב
שנת ההקמה 2009
מייסדים יוסי סעידוב וגיל יעקב
מיקום המטה מזא"ה 9, ביתה צעירים, תל אביב - יפו, 6521322
http://15minutes.co.il/

15 דקות – ארגון צרכני התחבורה בישראל הוא עמותה רשומה הפועלת בישראל ומקדמת תחבורה ציבורית זמינה ואיכותית, שיפור והוספת קווי שירות ציבוריים, כך שמערכת זאת תהווה חלופה ראויה לשימוש ברכב הפרטי ולעמידה בפקקים.

מטרת הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיפור, קידום ועידוד התחבורה הציבורית בישראל. מתן כלים להתארגנות קהילתית לפעולה למען שיפור התחבורה הציבורית. שיפור זכויותיהם, מעמדם ותנאיהם של הנוסעים בתחבורה הציבורית.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון 15 דקות הוקם בשנת 2009 ביוזמה מקומית של שני פעילים ירושלמים, יוסי סעידוב ואהוד עוזיאל, במטרה לשפר את התחבורה הציבורית בשכונת מגוריהם. השניים, כצעד ראשון, יזמו מפגש תושבים בנושא תחבורה, שפורסם בשיטת חבר מביא חבר. למפגש זה הגיעו כ-100 תושבים מכל רחבי העיר, והצלחתו הרבה הניעה פעילות ירושלמית מקומית במגוון נושאים, בהם: מידע בתחנות, איסוף תלונות, פרסום מדריך לתביעות קטנות לנוסעי התחבורה הציבורית וקמפיין עלייה מכל הדלתות. בין ההצלחות נוסד גם קו 15 הפופולרי, קו ישיר לתחנה המרכזית מהקטמונים, אשר אמור להגיע ב-15 דקות בלבד. הקו קרוי על שם העמותה, ששמה "15 דקות" נועד להדגיש את החשיבות של קיצור זמני נסיעה בתחבורה ציבורית, כך שתהווה חלופה לשימוש ברכב הפרטי.[2]

צוות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הצלחת הפעילות הירושלמית החלו הפעילים לפעול להפיכת היוזמה לארגון ארצי. גיל יעקב, ששימש עד אז כמנכ"ל "מגמה ירוקה" ופעיל בתחום התחבורה, נקרא לעמוד בראש הארגון ולהוביל מהלך זה. הוא הוביל את תהליך הקמת העמותה, ועד היום הוא משמש כמנכ"ל הארגון. יוסי סעידוב המשיך בפעילותו כדובר הארגון. אליהם הצטרפו להקמה ולצוות הקבוע לרה פארן, שמשמשת כרכזת מאבקים ציבוריים וקשרי קהילה ודפנה עורי מסטצ'קין המרכזת את פניות הציבור ופרויקטים מיוחדים. משנת 2013 רשום הארגון כעמותה רשומה (ע"ר).

בשנת 2018 נבחרו גיל יעקב ויוסי סעידוב לרשימת 100 האנשים המשפיעים של דה-מרקר לשנה זו. בהסבר לבחירתם נכתב: "כיום, 15 דקות הוא הארגון המשפיע ביותר שפועל בתחום זה, שהשפעתו על איכות חייהם של הישראלים רבה".

תחומי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמתו ב-2013 הארגון פועל ברמה הפרטנית, המקומית והארצית דרך מאבקים ציבוריים ותקשורתיים ובעזרתם של מתנדבים ואנשי מקצוע הפועלים בהתנדבות.

ברמה הפרטנית – לארגון מוקד פניות ציבור שמסייע לאנשים פרטיים לפתור בעיות בתחום התחבורה הציבורית ולמצות את זכויותיהם כצרכנים. בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת תל אביב מספק המוקד ייעוץ משפטי וסיוע בהגשת תביעות קטנות בגין הפרות של תנאי הרישיון כנגד מפעילי התחבורה הציבורית.[3][4] במקביל, החל משנת 2017, המוקד אוסף דיווחים באמצעות אפליקציה הנקראת "15 דקות".[5][6] הדיווחים משמשים להפקת דו"חות מקצועיים ופעולה מרוכזת מול הגורמים האחראים על שירותי התחבורה בישראל: משרד התחבורה, החברות המפעילות, והרשויות המקומיות.[7][8] הדו"חות הרבעוניים של הארגון חשופים לציבור והם זכו לסיקור במספר ערוצי תקשורת.[9][10][11][12][13]

ברמה המקומית – הארגון פועל עם קבוצות מקומיות לשיפור שירותי התחבורה, על ידי מתן כלים למעורבות אזרחית ופעולה אקטיבית. סקרים ופעילויות מקומיות הובילו לתוספת שירות אוטובוסים של למעלה מ 70% ביישובי צפון הנגב, באר שבע, ראש העין ופתח תקווה.

ברמה הארצית הארגון מקדם נושאי רוחב מול משרד התחבורה, בכנסת ובעזרת התקשורת.[14]

הצלחות והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קידום נתיבי תחבורה ציבורית- באמצעות קמפיין שנמשך שלוש שנים, בסופו משרד התחבורה והרשויות בגוש דן הגיעו להסכמות לגבי תוכנית "מהיר לעיר", שלפיה יוקצו עשרות ק"מ של כבישים לטובת נת"צים. הארגון מנהל מעקב אחר הביצוע, ומפעיל לחץ ציבורי ותקשורתי לקידום תוכניות תקועות.[15]
  • בעקבות לחץ ציבורי בהובלת ארגון "15 דקות" בוצע תיקון חקיקה המאפשר הצבת מצלמות אכיפה המתעדות נסיעת כלי רכב פרטיים בנתיבי התחבורה הציבורית.  סמכויות האכיפה הורחבו אפוא לרשויות המקומיות.[2]
  • עלייה מכל הדלתות – בזכות מאבק החל מנובמבר 2015 התאפשרה לראשונה עלייה מכל דלתות האוטובוס בשליש מהקווים העירוניים. הארגון ממשיך לקדם את הרחבת האפשרות לעליה מכל הדלתות, מכיוון שנמצא שהיא חוסכת כרבע מזמן הנסיעה של קו עירוני.[16]
  • הגעה מהירה לאזורי תעסוקה – קמפיין אשר תרם להשקת קווים מהירים לאזורי תעסוקה. ולהוצאה לפועל של תוכנית "קווי הזנק" על ידי משרד התחבורה.[16]
  • הפחתת הזיהום בתחנה המרכזית בירושלים – פסק דין תקדימי בתביעה של  פעילי 15 דקות חייב את הנהלת התחנה להתקין אמצעים להפחתת הזיהום באולמות הנוסעים.[17]
  • רב-קו במוניות השירות – בשיתוף עם ארגון נהגי המוניות וארגוני הגיל השלישי הובילו פעילי "15 דקות" מהלך להכנסת הרב-קו למוניות השירות. בדצמבר 2017 הכריז שר התחבורה ישראל כץ כי בסוף 2018 יוכנס הרב-קו למוניות.[16]
  • החלפת חברת סיטיפס - בעקבות קמפיין מוצלח של הפעילים הירושלמים בארגון נמנע חידוש חוזה ההפעלה של הרכבת הקלה מול חברת סיטיפס.
  • הפעלת מוקד תביעות קטנות – עשרות תביעות קטנות נגד מפעילי תחבורה ציבורית הוגשו בליווי אוניברסיטת תל אביב ומוקד 15 דקות – כולן הסתיימו בפיצוי לנוסעים.[16]
  • שיפורים נקודתיים – מאות שיפורים בשירותי התחבורה הציבורית בוצעו על ידי משרד התחבורה והמפעילים בעקבות פעילות מוקד הפניות.
  • פעילות פרלמנטרית – חברי הארגון נוכחים באופן קבוע בוועדות בכנסת לקידום נושאים שונים כגון תכנון עירוני, קידום תחבורה ציבורית, השפעה על סדרי עדיפויות תקציביים, תקן תחנות אוטובוס, תיאום וקישור בין הרכבות לאוטובוסים, קידום הקו הסגול והכחול של הרכבת הקלה בגוש דן, רפורמת התעריפים, מעקב אחר יישום תוכניות משרד התחבורה.
  • "מהיר ועכשיו" – ייזום וקידום רשת של קווים מהירים על תוואי הרכב הקלה בגוש דן, שיפעלו כקווים מכינים עד שתחל פעילותה ב-2030. קווים אלו יופעלו על ידי מערכת אוטובוסים מהירה (BRT) ותינתן להם קדימות על ידי נתיבי תחבורה ציבורית.
  • דו"ח דירוג יישובים - דירוג פעילות של מועצות מקומיות ושירות התחבורה הציבורית בתחומן.[18]
  • תוכניות בניה – הארגון מספק חוות דעת מקצועיות לתוכניות מתאר עירוני ומנסה להשפיע על תוכניות המתאר לקידום נגישות לתחבורה ציבורית וסביבתית.
  • בינואר 2018 יזם הארגון בשיתוף עם לובי 99 ומגמה ירוקה את "יום הזעם בפקקים", פעילות מחאה שבה צפרו נהגי ישראל על היעדר פתרונות תחבורה מספקים לרכב הפרטי. במקביל פועל בימים אלו לקידום "תוכנית חירום", לקידום תחבורה ציבורית, שעד כה חתמו עליה כ-40 חברי כנסת.[19][20]

בנוסף החל משנת 2017 מעביר הארגון סדנאות ותוכניות חינוך בבתי ספר העוסקות בכלים ליצירת שינוי בתחבורה הציבורית. הסדנאות מעניקות כלים לשיפור המציאות ולאזרחות פעילה ומשלבות עשייה על מנת לשפר בעיות המטרידות את האזרחים.[21]

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות העמותה מתבססת על מתנדבים ועל צוות קבוע במשרות חלקיות. מקורות המימון שלה הם קרן סבה, יד הנדיב ותרומות של הציבור. בשנת 2016 התקיים קמפיין גיוס המונים מוצלח, וכיום ניתן לתרום באתר העמותה בהוראת קבע או בתרומה חד פעמית.[22][23]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנשר מידע ארגון 15 דקות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 15 דקות - ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל (ע"ר) | גיידסטאר - אתר העמותות של ישראל, www.guidestar.org.il (בעברית)
  2. ^ 2.0 2.1 "אודות - ארגון 15 דקות לשיפור התחבורה הציבורית בישראל". ארגון 15 דקות לשיפור התחבורה הציבורית בישראל (בעברית). בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2018. 
  3. ^ כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי (15 בנובמבר 2016), חשבון יומי- ראיון עם גיל יעקב -מנכ"ל "חמש עשרה דקות" ארגון צרכני תחבורה ציבורית., בדיקה אחרונה ב-19 ביוני 2018 
  4. ^ "תביעות קטנות - ארגון 15 דקות לשיפור התחבורה הציבורית בישראל". ארגון 15 דקות לשיפור התחבורה הציבורית בישראל (בעברית). בדיקה אחרונה ב-19 ביוני 2018. 
  5. ^ 15 דקות - אפליקציות ב-Google Play, play.google.com (בiw)
  6. ^ דקות 15 on the App Store, App Store (בBritish English)
  7. ^ עציון, אודי (21 במאי 2018). "הכסף שמאחורי הפקקים". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-19 ביוני 2018. 
  8. ^ "התחבורה הציבורית בעיר: הדרדרות בדירוג של ירושלים | כל העיר". כל העיר ירושלים (בעברית). 27 בדצמבר 2017. בדיקה אחרונה ב-19 ביוני 2018. 
  9. ^ דורי, אורן (26 באפריל 2017). "איחורים, צפיפות ודילוג על תחנות: קווי התחבורה הציבורית הגרועים בישראל". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-19 ביוני 2018. 
  10. ^ "צפיפות בלתי נסבלת ואיחורים קבועים: הרשימה השחורה של קווי האוטובוס". mako. 21 באוגוסט 2017. בדיקה אחרונה ב-19 ביוני 2018. 
  11. ^ זגריזק, אסף (25 בפברואר 2018). "איחור, דוחק, לכלוך, בלי מיזוג: אלה קווי האוטובוס הגרועים בארץ". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-19 ביוני 2018. 
  12. ^ בר-אלי, אבי (21 באוגוסט 2017). ""נסיעה באוטובוס – רולטה רוסית": זינוק של 30% בתלונות על התחבורה הציבורית". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-19 ביוני 2018. 
  13. ^ עציון, אודי (7 במרץ 2018). "אלה קווי האוטובוס האיטיים והמאחרים ביותר". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-4 ביולי 2018. 
  14. ^ רובינשטיין, רועי (21 ביוני 2018). "קווי התחבורה הציבורית יצאו למכרזים חדשים". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-23 ביוני 2018. 
  15. ^ עציון, אודי (16 באוגוסט 2018). "עוד נתיבי תחבורה ציבורית? אולי אחרי הבחירות". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-16 באוגוסט 2018. 
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 16.3 מנשר הצגה לתורמים ארגון "15 דקות" (אנגלית)
  17. ^ חסון, ניר (9 באפריל 2014). "אגד והתחנה המרכזית בירושלים ישלמו 1.2 מיליון שקל בגלל זיהום אוויר". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-19 ביוני 2018. 
  18. ^ זגריזק, אסף (25 בדצמבר 2017). "איפה תוכלו לתפוס אוטובוס תוך רבע שעה?". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-19 ביוני 2018. 
  19. ^ "החדשות - מחאה יצירתית בכבישים נגד הפקקים". mako. 14 בינואר 2018. בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2018. 
  20. ^ התכנית הכלכלית. הגיע הזמן לפתרונות מידיים להוצאת ישראל מהפקקים, www.facebook.com (בעברית)
  21. ^ "תלמידים מזיזים את התחבורה הציבורית - ארגון 15 דקות לשיפור התחבורה הציבורית בישראל". ארגון 15 דקות לשיפור התחבורה הציבורית בישראל (בעברית). 30 במאי 2018. בדיקה אחרונה ב-19 ביוני 2018. 
  22. ^ דורי, אורן (13 בדצמבר 2016). ""רק מי שלוחץ על משרד התחבורה, כמו החרדים, מקבל תחבורה ציבורית"". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2018. 
  23. ^ קישור לטופס התרומה https://ws.payplus.co.il/Sites/15minutes/payment.aspx