יוג'ין או'ניל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:09, 26 ביוני 2012

יוּג'ין גלדסטון אוֹ'ניל (אנגלית: Eugene Gladstone O'Neill‏; 16 באוקטובר 1888 - 27 בנובמבר 1953), מחזאי אמריקאי, זוכה פרס פוליצר לשנת 1920 ובפרס נובל לספרות ב-1936.

יוג'ין אוניל נולד בברודוויי בחדר במלון. אביו היה שחקן ואת רוב ילדותו העביר במסעות עם הוריו. אוניל סולק מאוניברסיטת פרינסטון בגלל מעשה קונדס שעשה ובשל סכסוך עם ההנהלה. לאחר סילוקו מהאוניברסיטה עבר בין עבודות ועיסוקים שונים, ביניהם כתב בעיתון לונדוני, שחקן תיאטרון ומחפש זהב בהונדורס. לאחר שקרא ספר של ג'וזף קונרד החליט לצאת אל הים והפליג באניה לבואנוס איירס, משם המשיך לאפריקה הדרומית ומשם חזר לבוסטון

לאחר שלקה במחלת השחפת אושפז בבית חולים, שם החל לכתוב את מחזותיו הראשונים. בהמשך פגש אוניל בניו יורק קבוצת שחקנים שייסדו תיאטרון ניסיוני וחיפשו כישרונות חדשים. שם החלו מחזותיו, שזכו לאהדה רבה מחברי הקבוצה, להיחשף לציבור. בשנת 1924 חבר אוניל לאנשי תיאטרון נוספים בעיר והחל לכתוב מחזות המבוססים על ניסיונו כימאי.

מחזותיו מתאפיינים בגיוון רב מבחינת הנושאים העולים בהם וכן מבחינת המבנה שלהם - בחלק ממחזותיו בחר אוניל להאריך את המחזה ל-9 מערכות אשר הוצגו במשך שלושה ערבים רצופים. במהלך חייו צצו בעיות שונות במחזותיו של אוניל, משהביע אובדן תחושת שייכות לעולם וכן איבד את אמונתו באלוהים, רגשות אשר השפיעו על כתיבתו.

בתו אונה נישאה לשחקן צ'ארלי צ'פלין כשהייתה בת 18 וצ'פלין בן 54. בעקבות זאת, החרים או'ניל את בתו ולא ראה אותה שוב עד יום מותו.

בשנת 1936 זכה אוניל בפרס נובל והיה למחזאי האמריקאי הראשון אשר זכה בפרס זה. כמו כן זכה 4 פעמים בפרס פוליצר.

מחזותיו הנודעים ביותר: "מעבר לאופק", "לכל ילדי האלוהים יש כנפיים", "האל הגדול בראון", "הפסקה מוזרה", "מוכר הקרח בא", "האבלות יאה לאלקטרה".

בישראל הוצגו מחזותיו: "הקיסר ג'ונס", "תשוקה בצל האילנות" (הוצגו על ידי התיאטרון הקאמרי) "ניצוץ של משורר" ו"אנה כריסטי" (הוצג על ידי הבימה).

מחזותיו שתורגמו לעברית

מסע ארוך אל תוך הלילה, עברית: יעקב אורלנד, תשוקה בצל הבוקיצות, עברית: יאיר בורלא, מסדה, תל אביב, 1968.
ליל ירח לממזר, מחזה בארבע מערכות, עברית - תרצה אתר , הבמאי - דוד מוכתר, תל אביב.
אנה כריסטי, עברית - נסים אלוני,‫ רמת גן, מרכז ישראלי לדרמה ליד "בית צבי" בית הספר לאמנות הבמה והקולנוע, תשמ"ו 1986.
‫ איש הקרח, עברית - רבקה משולח, תל אביב.
"הקוף השעיר", נוסח עברי גד רימון.

מאמרים על יצירתו

מיכל אפרת, "ניצוץ של מתרגם, תרגום דיאלקט כמשקף תהליכי טמיעה וניכור בתרגום 'ניצוץ של משורר' ליוג’ין אוניל", בקורת ופרשנות, 38, 2005.

קישורים חיצוניים

יוג'ין או'ניל באתר פרס נובל

@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 '''יוּג'ין גלדסטון אוֹ'ניל''' ([[אנגלית]]: '''Eugene Gladstone O'Neill'''{{כ}}; [[16 באוקטובר]] [[1888]] - [[27 בנובמבר]] [[1953]]),  [[מחזה|מחזאי]] [[ארצות הברית|אמריקאי]], זוכה [[פרס פוליצר]] לשנת [[1920]] וב[[פרס נובל לספרות]] ב-[[1936]].
-יוג'ין אוניל נולד ב[[ברודוויי]] בחדר במלון. אביו היה [[שחקן]] ואת רוב ילדותו העביר במסעות עם הוריו. אוניל סולק מ[[אוניברסיטת פרינסטון]] בגלל מעשה קונדס שעשה ובגלל סכסוך עם ההנהלה. עם סילוקו מהאוניברסיטה עבד בתור כתב [[עיתון]] [[לונדון|לונדוני]], שיחק ב[[תיאטרון]], חיפש [[זהב]] ב[[הונדורס]] ועוד. בהשפעת ספר של [[ג'וזף קונרד]] גברו בו כיסופיו אל הים והוא הפליג באניה ל[[בואנוס איירס]] ומשם ל[[אפריקה הדרומית]] ומשם חזר ל[[בוסטון]]
+יוג'ין אוניל נולד ב[[ברודוויי]] בחדר במלון. אביו היה [[שחקן]] ואת רוב ילדותו העביר במסעות עם הוריו. אוניל סולק מ[[אוניברסיטת פרינסטון]] בגלל מעשה קונדס שעשה ובשל סכסוך עם ההנהלה. לאחר סילוקו מהאוניברסיטה עבר בין עבודות ועיסוקים שונים, ביניהם כתב ב[[עיתון]] [[לונדון|לונדוני]], שחקן [[תיאטרון]] ומחפש [[זהב]] ב[[הונדורס]]. לאחר שקרא ספר של [[ג'וזף קונרד]] החליט לצאת אל הים והפליג באניה ל[[בואנוס איירס]], משם המשיך ל[[אפריקה הדרומית]] ומשם חזר ל[[בוסטון]]
-לאחר שחלה ב[[שחפת]] ואושפז בבית חולים החל לכתוב את [[מחזה|מחזותיו]] הראשונים.
+לאחר שלקה במחלת ה[[שחפת]] אושפז בבית חולים, שם החל לכתוב את [[מחזה|מחזותיו]] הראשונים. בהמשך פגש אוניל ב[[ניו יורק]] קבוצת שחקנים שייסדו תיאטרון ניסיוני וחיפשו כישרונות חדשים. שם החלו מחזותיו, שזכו לאהדה רבה מחברי הקבוצה, להיחשף לציבור.
+בשנת [[1924]] חבר אוניל לאנשי תיאטרון נוספים בעיר והחל לכתוב מחזות המבוססים על ניסיונו כימאי.
-אוניל נפגש ב[[ניו יורק]] עם מייסדי תיאטרון ניסיוני שחיפשו כישרונות חדשים. מייסדי התיאטרון הניסיוני היו קבוצת שחקנים שאהבו והציגו את מחזותיו של אוניל.
-בשנת [[1924]] התחבר אוניל לאנשי תיאטרון אחר ב[[ניו יורק]] והחל לכתוב מחזות שמבוססים על ניסיונו כימאי.
-רוב מחזותיו היו שונים זה מזה וזאת כי הוא נדרש לכתוב על נושאים אחרים כמו, מהפכנים מדיניים ולהרבות במערכות, זאת אומרת להגדיל ל-9 מערכות אשר נמשכה שלושה ערבים רצופים.
+מחזותיו מתאפיינים בגיוון רב מבחינת הנושאים העולים בהם וכן מבחינת המבנה שלהם - בחלק ממחזותיו בחר אוניל להאריך את המחזה ל-9 מערכות אשר הוצגו במשך שלושה ערבים רצופים.
-צצו בעיות במחזותיו של אוניל, הוא לא הרגיש שייך לעולם ואף איבד את אמונתו ב[[אלוהים]], הרגשות הללו השפיעו על כתיבתו.
+במהלך חייו צצו בעיות שונות במחזותיו של אוניל, משהביע אובדן תחושת שייכות לעולם וכן איבד את אמונתו ב[[אלוהים]], רגשות אשר השפיעו על כתיבתו.
 בתו אונה נישאה לשחקן [[צ'ארלי צ'פלין]] כשהייתה בת 18 וצ'פלין בן 54. בעקבות זאת, החרים או'ניל את בתו ולא ראה אותה שוב עד יום מותו.

זוכי פרס נובל לספרות
1901–1925	פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גרי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925)
1926–1950	דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950)
1951–1975	לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגווי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יוהנסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975)
1976–2000	בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000)
2001 ואילך	נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יוג'ין או'ניל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יוג'ין או'ניל