שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים (תג) (דיון)
 
==מאפיינים==
[[קובץ:Feminist Suffrage Parade in New York City, 1912.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הפגנה בעד [[זכות הצבעה לנשים]] ב[[ניו יורק]], [[1912]]. אף על פי שזכות הצבעה לכול היא מאפיין של הדמוקרטיה הליברלית, היה צורך במאבק ממושך על מנת להביא לזכות הצבעה לנשים גם במדינות כ[[ארצות הברית]] וב[[בריטניה]]. ישנן מדינות כ[[אורוגוואי]] שהעניקו לנשים זכות הצבעה בשלב מוקדם בהתפתחות המשטר הדמוקרטי, וישנם מקומות כ[[שווייץ]] בה ניתנה זכות הצבעה לנשים רק ב-[[1971]]]]
ב[[ניו יורק]], [[1912]]. אף על פי שזכות הצבעה לכול היא מאפיין של הדמוקרטיה הליברלית, היה צורך במאבק ממושך על מנת להביא לזכות הצבעה לנשים גם במדינות כ[[ארצות הברית]] וב[[בריטניה]]. ישנן מדינות כ[[אורוגוואי]] שהעניקו לנשים זכות הצבעה בשלב מוקדם בהתפתחות המשטר הדמוקרטי, וישנם מקומות כ[[שווייץ]] בה ניתנה זכות הצבעה לנשים רק ב-[[1971]]]]
הדמוקרטיה הליברלית מאופיינת לרוב ב[[זכות הצבעה]] לכל, המעניקה לכל [[אזרחות|אזרח]] בוגר את הזכות לבחור נציגים ולהיבחר כנציג בחלק מרשויות השלטון, ללא הבדל [[גזע (אדם)|גזע]], [[מגדר]] או בעלות ב[[קניין]]. עם זאת, בעבר היו שיטות משטר המוגדרות כדמוקרטיה ליברלית שבהן הוגבלה זכות ההצבעה לנשים, לחסרי רכוש, או למיעוטים אחרים. גם בדמוקרטיות ליברליות כיום מועלות דרישות שמשמעותן בפועל צמצום של זכות ההצבעה, ולמשל הדרישה, הקיימת ב[[ארצות הברית]] להליך רישום הקודם להצבעה. מרכיב חשוב בדמוקרטיה הליברלית הוא כי קבלת ההחלטות הפוליטית נקבעת לא על ידי כלל האזרחים, אלא על ידי אלו שבחרו להשתתף בהצבעה. בדמוקרטיה הליברלית המודרנית אחוז ניכר מבין האוכלוסייה אינו משתתף פעיל בהליך הדמוקרטי.
 
 
==מקורותיה ההיסטוריים של הדמוקרטיה הליברלית==
[[קובץ:Jm4.gif|שמאל|ממוזער|250px|[[ג'יימס מדיסון]], נשיאה הרביעי של [[ארצות הברית]], מהוגי רעיון [[דמוקרטיה ייצוגית|הדמוקרטיה הייצוגית]] שנתן לדמוקרטיה הליברלית את פניה המוכרות לנו.]]
, נשיאה הרביעי של [[ארצות הברית]], מהוגי רעיון [[דמוקרטיה ייצוגית|הדמוקרטיה הייצוגית]] שנתן לדמוקרטיה הליברלית את פניה המוכרות לנו.]]
הדמוקרטיה הליברלית רואה את שורשיה בשלוש מסורות נפרדות, המסורת ה[[ליברליזם|ליברלית]], המסורת ה[[דמוקרטיה|דמוקרטית]] והמסורת ה[[רפובליקניזם|רפובליקנית]], שלכל אחת מהן שורשים משלה. עם [[המאה ה-18]], ב[[עידן האורות]], היו רובן הגדול של מדינות אירופה [[מלוכה אבסולוטית|מונרכיות אבסולוטיות]]. הוגים ליברלים ורפובליקנים חיפשו דרכים לתיקון המשטרים האבסולוטים, והתאמתם לרעיונות הנאורים של תקופתם. ה[[דמוקרטיה ישירה|דמוקרטיה הישירה]] המוכרת מ[[אתונה העתיקה]] נראתה כבלתי יציבה, ונתונה לגחמותיו של ההמון. יש שהאמינו שהיא מנוגדת לטבע האדם. [[תומאס הובס]] למשל, ראה בטבע האדם אנוכי מיסודו ולכן דורש מנהיג חזק, "לוויתן", שירסן ויגן על האדם מפני מלחמת הכול בכל המהווה לטענתו את המצב הקדם פוליטי, המצב ה"טבעי". [[ז'אן ז'אק רוסו]] ראה בדמוקרטיה את שיטת הממשל היציבה פחות, וטען כי היא ניתנת ליישום רק אם בני אדם ינהגו כאלים. מחוץ למעגל ההוגים הליברלים והרפובליקנים של עידן האורות, משלו המשטרים המלוכניים אשר טיפחו את ההנחה כי זכותם של המלכים לשלוט ניתנה ישירות מן האל.
 
==תפוצת הדמוקרטיה הליברלית בעולם==
[[קובץ:Freedom House world map 2005.png|ממוזער|350px|שמאל|מפה זו, שנערכה על ידי ארגון "פרידום האוס" בודקת את מידת "החופש הפוליטי" המקבילה, אך אינה שווה במדויק, לקיומה של דמוקרטיה ליברלית. מדינות המסומנות ב<span style="color: green">'''ירוק'''</span> הן "חופשיות" ובהן נהנה האזרח מרמה גבוהה של חירות פוליטית ואזרחית. המסומנות ב<span style="color: orange">'''כתום'''</span> הן "חופשיות באופן חלקי" ומאופיינות בכמה מגבלות על הזכויות הפוליטיות והאזרחיות, לרוב בהקשר לשחיתות, חולשתו של שלטון החוק, מאבק אתני או מלחמת אזרחים. המסומנות ב<span style="color: red">'''אדום'''</span> אינן "חופשיות", ובהן ההליך הפוליטי מבוקר באופן הדוק על ידי השלטון, ומן האזרח נמנעות זכויות בסיסיות.]]
 
מספר ארגונים ומדעני מדינה עורכים רשימות של מדינות "חופשיות" ומדינות "שאינן חופשיות" בעבר ובהווה. מאלו, הידועות ביותר הן רשימות "Polity Data"{{הערה|1=[http://www.cidcm.umd.edu/inscr/polity/ Policy Data Set]}} והרשימות שבדו"ח [[דו"ח חירות בעולם|החירות בעולם]] של מכון המחקר האמריקני "Freedom House" - דו"ח המקובל בקרב העוסקים ב[[מחקר]] ה[[אקדמיה|אקדמי]] בתחום.{{הערה|שם=Casper|1=http://polisci.la.psu.edu/faculty/Casper/caspertufisPAweb.pdf}}{{הערה|שם=Giannone|1=Giannone, Diego (2010), "Political and ideological aspects in the measurement of democracy: the Freedom House case", ''Democratization'', Volume 17, Issue 1, pages 68 - 97}}{{הערה|1=Casper, Gretchen, and Claudiu Tufis. 2003. “Correlation Versus Interchangeability: the Limited Robustness of Empirical Finding on Democracy Using Highly Correlated Data Sets.” Political Analysis 11: 196-203}} ה-Economist Intelligence Unit, ארגון עסקי מבית [[האקונומיסט]], מפרסם אף הוא מדד המדרג את מדינות העולם על פי מידת הדמוקרטיות שלהן - [[מדד הדמוקרטיה]], אולם מדד זה אינו מתפרסם במסגרת אקדמית ואינו עובר תהליך של [[ביקורת עמיתים]].
 
 
===ישראל כדמוקרטיה ליברלית===
[[קובץ:Shas.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כרזת תעמולת בחירות של [[מפלגת ש"ס]] על גבי אוטובוס ישראלי. למדינת ישראל מאפיינים רבים של דמוקרטיה ליברלית, ובראשם מערכת דמוקרטית פרלמנטרית מתפקדת, ושמירה חוקתית על זכויות האדם, אך גם מאפיינים רבים הסוטים מן המודל התאורטי של הדמוקרטיה הליברלית]]
על גבי אוטובוס ישראלי. למדינת ישראל מאפיינים רבים של דמוקרטיה ליברלית, ובראשם מערכת דמוקרטית פרלמנטרית מתפקדת, ושמירה חוקתית על זכויות האדם, אך גם מאפיינים רבים הסוטים מן המודל התאורטי של הדמוקרטיה הליברלית]]
[[מדינת ישראל]] מקיימת מאפיינים רבים של דמוקרטיה ליברלית, ובראשם מערכת דמוקרטית פרלמנטרית מתפקדת, ושמירה חוקתית על זכויות אדם, להלכה אם לא למעשה, אף בהיעדרה של [[חוקה]] פורמלית, כמו גם שמירה מסוימת על הקניין הפרטי וכלכלת השוק. המאפיינים הקלאסיים של הדמוקרטיה הליברלית - [[הפרדת רשויות]], [[שלטון החוק]], [[דמוקרטיה ייצוגית]], נשמרים היטב במערכת הישראלית, המקיימת הליכים של שינוי חוקתי מתוך [[ניסוי וטעייה]], תוך שמירה על רטוריקה דמוקרטית, והצהרה על נאמנות לעקרונות דמוקרטיים וליברלים.
 
==סוגים של דמוקרטיה ליברלית, ומשתנים שלטוניים בדמוקרטיה הליברלית==
===דמוקרטיות ליברליות דה פקטו===
[[קובץ:Elizabeth II.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[אליזבת השנייה]], מלכת [[בריטניה]] (וכן 14 מדינות נוספות ב[[חבר העמים הבריטי]]), [[מונרכיה קונסטיטוציונית|מונרך חוקתי]] העומדת בראשה של דמוקרטיה ליברלית]]
, מלכת [[בריטניה]] (וכן 14 מדינות נוספות ב[[חבר העמים הבריטי]]), [[מונרכיה קונסטיטוציונית|מונרך חוקתי]] העומדת בראשה של דמוקרטיה ליברלית]]
לעתים הדמוקרטיה הליברלית מורכבת על שיטת ממשל שאינה [[דמוקרטיה]] [[דה יורה]]. כך למשל המקרה עם [[בריטניה]] שהיא להלכה [[מונרכיה]], אך למעשה דמוקרטיה ליברלית, ובה שולט [[פרלמנט]] שהנציגים בו נבחרים. ב[[בריטניה]], ב[[קנדה]] ובמדינות אחרות, השליט להלכה הוא המונרך השושלתי, אך בפועל עיקרה הגדול של השררה השלטונית מצוי בידי הפרלמנט הנבחר. ישנם הסבורים כי מלוכה שושלתית גם בצורתה החוקתית המצומצמת נוגדת את הדמוקרטיה הליברלית באופן עקרוני. אחרים סבורים כי כל עוד תפקידי המונרך טקסיים, וכל עוד סדרי היסוד של הדמוקרטיה הליברלית נשמרים, אין מניעה להתייחס גם ל[[מונרכיה קונסטיטוציונית|מונרכיה חוקתית]] כאל דמוקרטיה ליברלית.
 
==ביקורת הדמוקרטיה הליברלית==
===דמוקרטיה רדיקלית===
[[קובץ:Oui Non Non Bourgogne 2005.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרזות תעמולה שנתלו ב[[צרפת]] במהלך [[משאל עם|משאל העם]] שנערך בשנת [[2005]] על קבלת [[חוקת אירופה|החוקה האירופית]]. [[משאל עם]] הוא כלי של [[דמוקרטיה ישירה]] המשמש לעתים נדירות בדמוקרטיה הליברלית]]
במהלך [[משאל עם|משאל העם]] שנערך בשנת [[2005]] על קבלת [[חוקת אירופה|החוקה האירופית]]. [[משאל עם]] הוא כלי של [[דמוקרטיה ישירה]] המשמש לעתים נדירות בדמוקרטיה הליברלית]]
טיעונים כנגד הדמוקרטיה הליברלית מעלים תומכי שיטות דמוקרטיות רדיקליות יותר כ[[דמוקרטיה השתתפותית]], [[דמוקרטיה דיונית]] ו[[דמוקרטיה ישירה]]. ליבת הטיעון הרדיקלי היא כי השימוש במתווכים להבעת רצון העם בשיטה המבוססת על [[דמוקרטיה ייצוגית]] מביאה לכך שרצון העם, שמטרת הדמוקרטיה היא לבטאו, מוגבל באמצעות מנגנון של תיווך באמצעות נציגים, הגבלות חוקתיות ומנגנונים משפטיים. הכוח האמיתי, כך טוענים תומכי הצורות הרדיקליות של הדמוקרטיה, נמצא בדמוקרטיה הליברלית לא בידי העם, הנקרא להשמיע קולו אחת למספר שנים בבחירות, בהן אחוז ניכר ממנו אינו משתתף, אלא בידי [[אוליגרכיה]] המנציחה את שלטונה באמצעים חוקתיים. טיעון דומה מעלים חוגים [[פוסט מודרניזם|פוסט מודרניסטים]] הרואים בדמוקרטיה הליברלית מנגנון לשמירת כוחן של האליטות. צורות ישירות והשתתפותיות יותר של הדמוקרטיה, כך נטען, תבאנה לביטוי מדויק יותר של "הרצון הכללי" ושל ריבונות העם.
 
1,216,406

עריכות

תפריט ניווט