הבדלים בין גרסאות בדף "מבצע חמץ"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 57 בתים ,  לפני שנה
אין תקציר עריכה
[[קובץ:מפת מבצע חמץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת מבצע חמץ]]
 
[[קובץ:Tel Aviv residents taking cover from Arab snipers fire in 1948.jpg|ממוזער|שמאל|300px|תושבים בת"א מתחבאים מצלפים ערבים 25.2.1948]]
 
[[קובץ:Tel_Aviv_Gan_Hakovshim_memorial_independence_war.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[אנדרטה]] לזכר מגיני תל אביב ו[[התקפת האצ"ל על יפו|כובשי יפו]], מאת [[מיכאל קארה]], ב[[גן הכובשים]]]]
[[קובץ:Alexandroni Brigade Memorial in Tel Hashomer, Israel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה בבית החולים תל השומר, לחיילי חטיבת אלכסנדרוני שנפלו בכיבוש המקום והסביבה ב"מבצע חמץ"]]
[[קובץ:סיפור כיבוש מחנה תל השומר במלחמת העצמאות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיפור קרב הכיבוש של מחנה תל השומר במלחמת העצמאות, באנדרטת חטיבת אלכסנדרוני, בית החולים תל-השומר]]
'''מבצע חמץ''' הוא שמו של המבצע לכיבוש סביבתה של [[יפו]] ב[[מלחמת העצמאות]] על ידי חטיבות '[[ההגנה]]' [[חטיבת אלכסנדרוני|אלכסנדרוני]], [[חטיבת גבעתי (תש"ח)|גבעתי]] ו[[חטיבת קרייתי|קרייתי]]. במבצע זה נכבשו כפרים ועיירות ערביות בסביבת [[יפו]] במטרה לבודד את העיר ולגרום לנפילתה. הישובים שנכבשו במבצע כללו את [[סלמה (יפו)|סלמה]] (כיום בתל אביב ורמת גן), [[סאקיה]], [[כפר עאנה]] והמחנה ב[[תל ליטוינסקי]] (כיום בשטח [[אור יהודה]]), [[יאזור]] (אזור) ועוד. המבצע החל ב-[[28 באפריל]] [[1948]], מעט לאחר [[התקפת האצ"ל על יפו]], אשר הביאה להקדמת המבצע. המבצע הוביל להסרת האיום הערבי על דרום תל אביב. יפו עצמה לא נכבשה במבצע, אך המבצע הצליח ליצור את התנאים לנפילתה. במהלך המבצע התגברה בריחה המונית של ערבים מיפו וסביבתה, והדבר הביא לבסוף לכניעת העיר ב-13 במאי.
 
==רקע==
[[קובץ:Tel Aviv residents taking cover from Arab snipers fire in 1948.jpg|ממוזער|שמאל|300px|תושבים בת"א מתחבאים מצלפים ערבים 25.2.1948]]
{{הפניה לערך מורחב|תל אביב במלחמת העצמאות}}
עם פרוץ מלחמת העצמאות הותקפו שכונותיה הדרומיות של תל אביב, רמת גן, [[בת ים]], [[מקווה ישראל]], ושכונות מולדת וגרין שבפאתי [[חולון]] בירי צלפים, [[מקלע]]ים ומרגמות מעמדות של ערבים ביפו ובנותיה. ירי זה קטל עשרות ופצע מאות יהודים. ב-8 בדצמבר [[קרב שכונת התקווה|התקיפו]], כ-400 לוחמים ערביים, שיצאו מ[[סלמה (יפו)|סלמה]], בפיקודו של [[חסן סלאמה]] את [[שכונת התקווה]]. עד ינואר 1948, היוו הכפרים הערביים אשר ממזרח ליפו, [[אל ח'ירייה]], [[סקיה]], [[יהודייה (עבאסייה)|יהודייה]], [[יאזור]] וסלמה איום על התחבורה היהודית מתל אביב לחולון ומשם לירושלים ולמושבות הדרום בואכה [[נגב]]. התחבורה שבה והותקפה מ[[אבו כביר]] ו[[א-ריש]].{{הערה|{{דבר||3 ערבים נהרגו בתל א-ריש|1947/12/23|00110}}}} עקב כך הוסטה בינואר 48 התחבורה לנתיב חדש - [[דרך הביטחון]], בשולי השכונות הדרומיות של תל אביב (כיום [[דרך בן-צבי]]). דרך זו שימשה את תחבורת היישוב היהודי עד כיבוש האזור במבצע חמץ.
 
===חטיבת 'אלכסנדרוני' וכיבוש סלמה ואל-ח'ירייה===
[[קובץ:סיפור כיבוש מחנה תל השומר במלחמת העצמאות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיפור קרב הכיבוש של מחנה תל השומר במלחמת העצמאות, באנדרטת חטיבת אלכסנדרוני, בית החולים תל-השומר]]
חטיבת אלכסנדרוני הייתה הזרוע הצפונית של המלקחיים שנועדו לכתר את יפו, ומשימתה בשלב הראשון הייתה לנתק את הכביש סלמה-יהודיה על ידי כיבוש הכפרים חיריה וסקיה ([[אור יהודה]] של היום). לאחר השלמת כיבוש החלק הדרומי של מחנה [[תל ליטוינסקי]] שחלקו הצפוני נכבש כבר ב-[[14 באפריל]] [[1948]]. משימותיה של חטיבת אלכסנדרוני הוכתרו בהצלחה, והתקפות הנגד הערביות מכיוון סלמה ו[[יהודייה (עבאסייה)|יהודייה]] נהדפו.
 
ב-[[28 באפריל]] כבש גדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני את הכפר [[אל-ח'ירייה]]. לפי ההיסטוריון [[בני מוריס]], הכפר נכבש ללא קרב, ותושביו "החלו לנוס בבהלה ברגע שטורי ההגנה קרבו או שמטחי האש שלה פגעו בכפרים". עוד כותב מוריס כי בהתקפה נהרגו ארבעה גברים ושלוש נשים מתושבי אל-חירייה, וכי שני גברים נוספים הוצאו להורג מיד לאחר הכיבוש באשמת הריגת איש "הגנה". אנשי הכפר נלקחו כולם כשבויים, ובהמשך שוחררו הנשים והילדים מתחת לגיל 11. לפי מוריס פנו תושבי הכפר לכוחות ההגנה בבקשה לחזור לביתם תוך נכונות "לקבל על עצמם את מרות השלטון היהודי", אך כפי הנראה בקשתם נדחתה.
 
[[קובץ:PikiWiki Israel 12163 pilibox memorial in holon.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט הסבר בגבעת הפילבוקס בחולון]]
[[קובץ:Tel Giborim pillbox.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הפילבוקס בתל גיבורים (תל א ריש)]]
[[קובץ:Machaz Str. in Ramat Chen, Ramat Gan.JPG|250px|ממוזער|ימין|רחוב מחץ ברמת חן על שם מבצע חמץ]]
 
יחידת המורכבת מסיירים ומחבלנים פשטה על הגשר שעל [[נחל איילון]], פוצצה אותו וכך נותקה יפו מכיוון מזרח.
לזכר הנופלים בקרב זה נקראת השכונה הסמוכה לתל בשם [[תל גיבורים (חולון)|תל גיבורים]]}}. הערבים איבדו באותו קרב 30 הרוגים ו-62 פצועים.
 
===כיבוש יאזור בידי לוחמי 'גבעתי'===
[[קובץ:Holon-S-704.jpg|ממוזער|קבר שייח' אל-קטנאן ]]
העיירה [[יאזור]] השתרעה על פני שטח של 11,800 דונם ואוכלוסיית המקום לפני המלחמה עמדה על כ-4,000 תושבים. החל מדצמבר 1947 היו תקריות שונות במקום, תושבי העיירה ירו על כלי רכב יהודים שחלפו במקום ואילו כוחות אצ"ל והגנה תקפו אותה. ב-14 בפברואר תקפו כוחות גבעתי ביאזור במסגרת פעולת יאזור ב[[מבצע יונה]] (ע"ש יונה רסין) ופוצצו מספר מבנים. ב-20 בפברואר תקפו כוחות ה"הגנה" והפלמ"ח את מפקדת אנשי חסן סלאמה ביאזור.
==הנצחה==
*על התל ליד הפילבוקס הוקם [[אתר הנצחה]] לנופלים בקרב זה.
* ב[[בית החולים שיבא]] ב[[תל השומר]] הוקמה [[אנדרטה]] לנופלי חטיבת אלכסנדרוני במבצע חמץ.
*בשכונת [[רמת גן#רמת חן|רמת חן]] ב[[רמת גן]] נמצא רחוב מחץ על שם מבצע חמץ שבעקבותיו הוגדל שטח העיר.
 
<gallery widths="250px">
[[ קובץ:Machaz Str. in Ramat Chen, Ramat Gan.JPG|250px|ממוזער|ימין|רחוב מחץ ברמת חן על שם מבצע חמץ]]
[[ קובץ:PikiWiki Israel 12163 pilibox memorial in holon.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט הסבר בגבעת הפילבוקס בחולון]]
[[קובץ:Tel_Aviv_Gan_Hakovshim_memorial_independence_war.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[אנדרטה]] לזכר מגיני תל אביב ו[[התקפת האצ"ל על יפו|כובשי יפו]], מאת [[מיכאל קארה]], ב[[גן הכובשים]]]]
[[קובץ:Alexandroni Brigade Memorial in Tel Hashomer, Israel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה בבית החולים תל השומר, לחיילי חטיבת אלכסנדרוני שנפלו בכיבוש המקום והסביבה ב"מבצע חמץ"]]
</gallery>
 
==לקריאה נוספת==

תפריט ניווט