מסכת פסחים – הבדלי גרסאות
מ ←פרקי המסכת: ניסוח |
←מפרשי המסכת: הרחבה |
||
שורה 30: | שורה 30: | ||
{{להשלים|נושא=יהדות}} |
{{להשלים|נושא=יהדות}} |
||
מלבד מפרשי המשנה והתלמוד הכלליים, ישנם ספרים ייחודיים למסכת זו, בהם פירושו של [[משה חלאווה|מהר"ם חלאווה]] ו[[דוד בונפיד|חידושי רבינו דוד]]. בפרק ערבי פסחים ניתוסף הפירוש של נכד [[רש"י]], [[שמואל בן מאיר|רשב"ם]]. |
מלבד מפרשי המשנה והתלמוד הכלליים, ישנם ספרים ייחודיים למסכת זו, בהם פירושו של [[משה חלאווה|מהר"ם חלאווה]] ו[[דוד בונפיד|חידושי רבינו דוד]]. בפרק ערבי פסחים ניתוסף הפירוש של נכד [[רש"י]], [[שמואל בן מאיר|רשב"ם]]. |
||
{{ש}}פרקים ה-ט במסכת ("מסכת פסח שני") עוסקים בדיני [[קרבנות|קדשים]], והרבה ממפרשי המסכת לא כתבו פירושים על פרקים אלו{{הערה|לדוגמא, ה[[ר"ן]], ה[[ריטב"א]], ה[[משה חלאווה|מהר"ם חלאווה]], וה[[רא"ש]] לא כתבו על הפרקים האלו. בין הראשונים שכן כתבו על הפרקים נמצאים [[רש"י]], [[רבנו חננאל]], [[תוספות]], [[רי"ד]], [[דוד בונפיד|רבינו דוד]] (אם כי הוא כתב בכמות זעומה יחסית לחידושיו על שאר המסכת), [[מנחם המאירי|המאירי]].}} |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
גרסה מ־19:01, 5 במאי 2019
מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית בסדר מועד, במשנה ובתלמוד. במסכת זו עשרה פרקים העוסקים בפרטי ההלכות של חג הפסח. בתלמוד בבלי יש למסכת זו 120 דפים.
שלושת הפרקים הראשונים עוסקים בפרטי הדינים של איסור החמץ בפסח, הפרק הרביעי עוסק באיסור מלאכה בערב פסח, הפרקים ה' עד ט' עוסקים בענייני קרבן הפסח והפרק העשירי עוסק בפרטי הדינים של ה"סדר" בליל הפסח.
שם המסכת
שם המסכת הוא פסחים ברבים ולא פסח ביחיד. טעמים אפשריים לכך:
- המסכת עוסקת בדיני שני חגי פסח – פסח ראשון ופסח שני.
- המסכת נוצרה מחיבור שתי מסכתות. המסכת הראשונה כללה את הדינים הנוגעים לקורבן פסח (פרקים ה' - ט') הרלוונטיים לזמן שבית המקדש היה קיים, ואילו המסכת השנייה עסקה בדיני חמץ וליל הסדר הרלוונטיים גם לאחר החורבן (שאר הפרקים).
מיקומה של המסכת בסדר מועד
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, ישנן שתי סיבות להבאת המסכת לאחר מסכת שבת. הראשונה היא שמצוות הפסח היא מהמצוות הראשונות הנתונות על ידי משה. הסיבה השנייה היא שמצוות הפסח היא המצווה שמופיעה מיד לאחר מצוות השבת ("שנייה לשבת") בפרשת המועדות[1].
פרקי המסכת
- אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר (שבע משניות[2]).
- כָּל שָׁעָה (שמונה משניות).
- אֵלּוּ עוֹבְרִין (שמונה משניות).
- מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ (תשע משניות).
- תָּמִיד נִשְׁחָט (עשר משניות).
- אֵלּוּ דְּבָרִים (שש משניות).
- כֵּיצַד צוֹלִין (שלוש עשרה משניות).
- הָאִשָּׁה (שמונה משניות).
- מִי שֶׁהָיָה (אחת עשרה משניות).
- עַרְבֵי פְסָחִים (נקרא גם "ערב פסחים") (תשע משניות).
בסה"כ במסכת 89 משניות.
מפרשי המסכת
מלבד מפרשי המשנה והתלמוד הכלליים, ישנם ספרים ייחודיים למסכת זו, בהם פירושו של מהר"ם חלאווה וחידושי רבינו דוד. בפרק ערבי פסחים ניתוסף הפירוש של נכד רש"י, רשב"ם.
פרקים ה-ט במסכת ("מסכת פסח שני") עוסקים בדיני קדשים, והרבה ממפרשי המסכת לא כתבו פירושים על פרקים אלו[3]
קישורים חיצוניים
- תלמוד בבלי, מסכת פסחים, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
הערות שוליים
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ג - מצוות שבת מופיעה בפסוק ג', ואילו מצוות חג הפסח מופיעות בפסוקים ד-ח
- ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
- ^ לדוגמא, הר"ן, הריטב"א, המהר"ם חלאווה, והרא"ש לא כתבו על הפרקים האלו. בין הראשונים שכן כתבו על הפרקים נמצאים רש"י, רבנו חננאל, תוספות, רי"ד, רבינו דוד (אם כי הוא כתב בכמות זעומה יחסית לחידושיו על שאר המסכת), המאירי.
מסכתות ששה סדרי משנה | ||
---|---|---|
זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
|